בשבע 501: מי מפחד מריבונות

בתזמון מוצלח עם פרסום דו"ח ועדת השופט לוי בעניין המאחזים, נערך היום (ה') הכנס השני בנושא החלת הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון

רבקי גולדפינגר , כ"ב בתמוז תשע"ב

לקידום הצעת החוק בנושא שותפים ח"כים מהליכוד, בהם יו"ר הקואליציה, ומומחים רבים תומכים אף הם בהחלת הריבונות כפתרון מדיני ריאלי | לחוששים מפני תגובות נזעמות בעולם, מזכירים היוזמים כי גם החלת הריבונות על הגולן וירושלים
עברה את המשוכה הזו בהצלחה

אף ממשלה בישראל לא העזה עדיין לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה. אמנם לאורך השנים היו ראשי ממשלות שהצהירו בקול רם כי לעם היהודי ישנה זיקה היסטורית ודתית לאדמות יהודה ושומרון, היו שהסבירו שהן בעלות חשיבות ביטחונית ואסטרטגית למדינת ישראל, אולם אף ממשלה עדיין לא הכריעה בצורה ברורה וחד משמעית בנוגע למעמדן המשפטי והחוקי של אדמות יהודה ושומרון.

עקב כך, נוצרה ביהודה ושומרון מציאות מורכבת וכמעט בלתי אפשרית שבה מצד אחד קיימת ומתפתחת התיישבות של מאות אלפי יהודים בגיבוי חלקי או מלא של מוסדות המדינה, ומאידך, המעמד של האדמות הללו מוגדר כשטחים שהם מחוץ לתחומה הריבוני של מדינת ישראל. בנוסף לכך, השטח מיושב במספר הולך וגדל של פלשתינים התובעים מעל כל במה אפשרית שליטה מלאה על הקרקע. מעמד האדמות אשר נותר בעינו במשך למעלה מארבעה עשורים גרר יחס דואלי ומורכב של ממשלות ישראל, הן למפעל ההתיישבות והן לחבלי ארץ אלו.

אולם דומה כי בשנים האחרונות החלה נשמעת יותר ויותר הדרישה לשינוי המציאות ולהחלת ריבונות ישראלית, באופן מלא או חלקי, בשטחי יהודה ושומרון. לכך מתווספת קביעתו של דו"ח המאחזים שחובר על ידי ועדה בראשות השופט אדמונד לוי, שפורסם השבוע, לפיה ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון היא חוקית גם על פי המשפט הבינלאומי, ולמדינת ישראל ישנה זכות בכל חלקי יהודה ושומרון.

 

ארבעים וחמש שנות קיפאון

כחלק מהניסיון להעלאת הנושא לסדר היום, נערך היום (ה') במרכז המבקרים שדה המכפלה בחברון, הכנס השני להחלת הריבונות ביו"ש. יוזמות הכנס הן ראשי 'נשים בירוק' יהודית קצובר ונדיה מטר, המביעות אופטימיות לאור ההתעניינות הרבה סביב הכנס. "אין ספק שנושא החלת ריבונות ביו"ש מעורר שאלות מעניינות ומאתגרות", אומרת מטר. "הכנס מנסה לענות על אותן שאלות ולהוכיח שלאחר ארבעים וחמש שנים מיותרות של קיפאון מחשבתי, אפשר וצריך להחיל את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון".

בכנס צפויים לשאת דברים שר המדע והטכנולוגיה הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ח"כ אורי אריאל, ח"כ ציפי חוטובלי, ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, הרב עוזי שרבף, עורך 'בשבע' עמנואל שילה, הדמוגרף יורם אטינגר, היועץ למשפט בינלאומי עו"ד הווארד גריף, עו"ד איציק בם, עיתונאית הג'רוזלם פוסט קרוליין גליק ועוד.

"לפני שנה התחלנו לחשוב על המציאות של כיבוי שריפות שבה אנחנו חיים", מסבירה נדיה מטר את הזרז לייסוד הכנס. "זה מצב לא נורמלי. כל רגע יש שריפה מקומית: בית המכפלה, עמונה, גבעת אסף, מגרון, שכונת האולפנה. בכל שריפה כולנו משקיעים אנרגיות מטורפות ועוברים הלאה לשריפה הבאה. זה לא נכון. הגיע הזמן לטפל אחת ולתמיד בשורש העניין, כדי שלא יהיו שום שריפות. הפתרון הצודק הוא להחיל ריבונות, וזאת עם 45 שנים של איחור", אומרת מטר.
יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין: כעת הגיע הזמן לעשות זאת ביהודה ושומרון. הגיע הזמן לסיים את שיטת הסלאמי שבה הפלשתינים לוקחים ולוקחים ואנחנו נותנים ונותנים. כל מי שתורם למאבק הזה לשינוי השיח יבורך

כשהכרזתם על מטרת הכנס, אנשים סביבכם לא הרימו גבה?

"בהחלט היו ספקנים שהתייחסו אלינו כאל אנשים חולמים. הם שאלו 'מה יגיד העולם?', 'מה עם כל אותם התושבים הערבים?'. אנחנו לא מתעלמים מהבעיות, יש שאלות פוליטיות, משפטיות, חברתיות, ביטחוניות וכלכליות שצצות. יש קשיים, אבל על הכל דנים מומחים בכנס. אני מאמינה שהם ברי פתרון".

יש שממליצים על סיפוח הדרגתי ומוגבל, יש כאלו שמוכנים להסכים על פינוי התנחלויות מבודדות תמורת סיפוח גושי ההתיישבות הגדולים, אבל אתן ב'נשים בירוק' קוראות להחלת ריבונות גורפת על כל שטחי יהודה ושומרון. זו בכלל דרישה ריאלית?

"לגמרי. גם על המייסדים של המדינה אמרו 'הם לא ריאליים' ותראי לאן הגענו. אני יודעת את כל ההשלכות למהלך שכזה ולמרות זאת אני מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות. יש הרבה נימוקים לצורך להחיל את ריבונות ישראל על יו"ש אבל בואו לא נשכח שהטיעון העיקרי הוא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כל כך פשוט וברור. ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי הקב"ה למורשה עד עולם ומחובתנו להתנחל בה, לבנות אותה ולהתהלך בה לאורכה ולרוחבה".

ומה בנוגע לתגובה הבינלאומית, אני שואלת, ומטר משיבה שדווקא אמירה חדה וברורה שאינה מתנצלת תקטין את זעם העולם. "לא תהיה להם ברירה והם בסוף ישלימו עם זה. לא לפחד, זו הארץ שלנו וככל שנבטא את הדברים בצורה ברורה עם מסר נחוש בלי גמגומים, היחס של העולם כלפינו ישתנה. אנחנו חייבים לעבור ליוזמה במקום לדשדש במגננה אינסופית".

גם יו"ר הקואליציה ומראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת, ח"כ זאב אלקין, קובע כי הגיעה העת לשנות את השיח על עתיד יהודה ושומרון. "במשך עשרים שנה קיימנו שיח על מה לתת ולמה. הגיע הזמן לשיח אחר לגמרי. זו זכותנו וזו ארצנו. זכותנו להחיל עליה ריבונות", אומר אלקין. לחוששים מהתגובה בעולם למהלך שכזה, מזכיר חבר הכנסת אלקין כי העולם התנגד גם להחלת ריבונות ישראלית ברמת הגולן ובירושלים, ו"כעת הגיע הזמן לעשות זאת ביהודה ושומרון. הגיע הזמן לסיים את שיטת הסלאמי שבה הפלשתינים לוקחים ולוקחים ואנחנו נותנים ונותנים. כל מי שתורם למאבק הזה לשינוי השיח יבורך", אומר ח"כ אלקין.

 


                                                            לטפל בשורש במקום לכבות שריפות". בתי היישוב עמונה


 "חוקת הליכוד מחייבת החלת ריבונות"

יו"ר השדולה להחלת ריבונות ישראל על יישובי יו"ש, ח"כ מירי רגב, מבטיחה להמשיך במאבק הפרלמנטרי עד ליישומו של חוק החלת הריבונות, תחילה על יישובי יהודה ושומרון ובהמשך על השטח כולו. רגב, אשר הקימה לפני כחודשיים את השדולה, מדגישה כי חוקת הליכוד מחייבת החלת ריבונות על יישובי יו"ש. בדבריה לבאי הכנס, מציינת ח"כ רגב כי התמקדות השדולה בהחלת הריבונות ביישובים היהודיים איננה מהווה חלופה לשאיפה האמיתית, והיא החלת הריבונות על השטח כולו. רגב מתייחסת בדבריה לחששות שהועלו שמא מהלך שכזה יסבך את ישראל בזירה הבינלאומית, אולם קובעת כי "כשם שהשמיים לא נפלו לאחר החלת החוק הישראלי על רמת הגולן וכשם שהשמיים לא נפלו עם החלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים, כך יהיה גם ביהודה ושומרון. יחד נעשה כל מה שצריך כדי לחזק את ההתיישבות, ונעשה הכל כדי שבעזרת ה' נביא את החוק הזה לידי מימוש. לא נתייאש", מבטיחה רגב.

כלת פרס ישראל גאולה כהן מברכת את המאבק המתחדש להחלת הריבונות ביו"ש, ומספרת על מאבקה הנחוש כחברת כנסת למען חוק הריבונות על ירושלים. "היה קשה אז לחשוב שניתן יהיה להעביר את חוק ירושלים, אבל המשכתי לעבוד על החוק. אני זוכרת איזה לעג היה אז בעיתונות עליי ועל החוק". כהן מספרת על מאבקה הסיזיפי מול התקשורת הישראלית והבינלאומית במקביל למאבקה הפוליטי לקידום הצעת החוק. "לא היה חוק שעבר עם הצבעה של הקב"ה כמו החוק הזה. רק אצבע אלוקים עשתה זאת. זו האצבע שהצביעה. כולם התביישו להצביע נגד. לא עשיתי כמעט שום חוק אחר במשך כל השנים. זה היה החוק שבשבילו הייתי עשרים שנה בכנסת". גאולה כהן מבהירה כי יוזמה להחלת הריבונות צריכה להגיע משורות חברי הכנסת ולאו דווקא מכיוונו של ראש הממשלה. "ביבי לא ייזום את זה. גם מנחם בגין לא יזם. אבל אם תהיה תודעה ומודעות שהדבר אפשרי, אז ימצא גם ביבי את הדרך. אם ביבי ירצה זה יעבור", קובעת כהן.

ח"כ ציפי חוטובלי מדגישה כי אין מנוס מחקיקת חוק להחלת הריבונות בכל שטחי יו"ש. "אני מאמינה שיש לדאוג לריבונות על כל השטח שנכבש במלחמת ששת הימים, שהיתה מלחמת מגן צודקת. אנחנו בשום אופן לא כובשים".

ומה בנוגע לחשש כי סיפוח השטח יחייב להעניק לתושבים הפלשתינים זכויות אזרח במדינת ישראל?

"שאלתי על כך בעבר את חנן פורת ז"ל, והוא השיב שהפתרון הוא 'מתווה יהושע בן נון'. הוא שלח שלוש איגרות לתושבי הארץ שאינם יהודים. הרוצה לברוח יברח, הרוצה להילחם יילחם, והרוצה להשלים ישלים. קיימת דרך להתמודד עם הסוגיה המורכבת הזו. זה בהחלט אפשרי. כמובן שיש צורך בעבודת הכנה רצינית, אבל החזון חייב להיות החלה על כל שטחי יהודה ושומרון".

כשאני מנסה לברר עם ח"כ חוטובלי האם ראש ממשלת ישראל נתניהו שהכריז קבל עם ועדה על שתי מדינות לשני עמים יהיה מסוגל להגשים מהלך שכזה, היא משיבה באופן נחרץ: "חד משמעית לא. החזון של נתניהו מתמצה בסוגיה האיראנית. ביבי חושב שהסטטוס קוו ביהודה ושומרון מספקים. הוא כנראה לא האדם שיעשה את המהלך הזה. זה יקרה בעידן שאחרי נתניהו. בינתיים אנחנו צריכים להכשיר את הלבבות לכך. אני מתכננת להקים בקרוב עמותה שתעסוק בהסברה בנושא".

חוטובלי מעריכה כי אין מדובר בעשייה חוקתית של "זבנג וגמרנו", אלא בתהליך מדורג וממושך. "כשלב ראשוני יש לספח את שטחי c ויחד עם זאת להמשיך ולפעול להחלת הריבונות על כל השטח. תוך עשר שנים אני מניחה שזו תהפוך לעמדה מרכזית בישראל. אני צופה שהתהליך כולו יארך שנות דור".

 

 הדמוגרפיה לטובת סיפוח

סוגיית מעמדם של שטחי יהודה ושומרון קשורה קשר הדוק להיבט הדמוגרפי. התבטאויותיו האחרונות של הנשיא שמעון פרס השבוע (ג') לפיהן ההתנחלויות מסכנות את הרוב היהודי במדינת ישראל, אינן חדשות ומועלות פעם אחר פעם.

הדמוגרף יורם אטינגר דוחה מכל וכל טענות כגון אלו וגורס כי מזה שנים מתנהל "מסע הפחדה דמוגרפי", כהגדרתו. קונספציית הדמוגרפוביה - פחד בלתי הגיוני מהדמוגרפיה הפלשתינית - הפכה לנדבך מרכזי בעיצוב גבולות הקבע של ישראל, למרות שהיא מופרכת מן היסוד", קובע אטינגר, "תחזיות הטוענות שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין הירדן לבין הים התיכון מתנפצות שוב ושוב בשיטתיות מול המציאות. ממיעוט ב-1947 הפכו היהודים לרוב גדול, הנהנה מרוח גבית וצפוי לגדול עוד באופן משמעותי. מאז הקמת המדינה, מאופיינות התחזיות הדמוגרפיות בהמעטה בתחזית הפריון היהודי, האדרת הפריון הערבי, התעלמות מהיקף ההגירה הערבית והקלת ראש בפוטנציאל העלייה, אבל המציאות מוכיחה שהזמן פועל דווקא לטובת הדמוגרפיה היהודית", הוא פוסק.

על פי אטינגר, הריבוי הטבעי היהודי, ובכללו הפריון היהודי החילוני, גדול מזה של הערבים והמאזן לטענתו ממשיך ומשתפר באופן עקבי. אטינגר מציג נתונים מפתיעים על מגמת ירידה חדה במספר הלידות אצל ערביי יהודה שומרון ועזה בעשרים השנים האחרונות, וטוען כי זוהי תוצאה מהשפעתה של החברה המערבית. ״בניגוד לתחזיות, אפשר לומר שבעשור האחרון ממשיכה מגמת נסיקה בשיעור הפריון היהודי וצניחה מהירה בשיעור הפריון הערבי, בעולם המוסלמי בכלל ובין הירדן לים בפרט. יש לכך סיבות רבות: האצת תהליכי מודרניזציה ועיור, כגון חינוך, בריאות, תעסוקה, תכנון משפחה, צמצום הריון בגיל הנעורים והשרשת תודעת קריירה נשית".

אליבא דאטינגר מגמת הירידה בשיעור גידול האוכלוסייה הערבית ניכרת ביו"ש. מגמת הירידה היא תוצאה של ההגירה הגבוהה מיו"ש, תכנון משפחה ההולך ומשתרש, המעבר מהכפר אל העיר, התרחבות החינוך במיוחד אצל נשים, שיא בשיעור הגירושין ועלייה בגיל הנישואין הממוצע. "הרוח הגבית הדמוגרפית מהווה הזדמנות היסטורית להחלת הריבונות ביו"ש", מסכם אטינגר.

אז אתה אופטימי?

"מצבנו הדמוגרפי הוא מקור לאופטימיות ולא לספקנות. אני מביט על המציאות נכוחה. אין צורך להיחפז בגיבוש מדיניות המבוססת על נתונים מוטעים. הזמן פועל לטובת ישראל", מבהיר אטינגר. "כל הטוען שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין הירדן לבין הים, ולכן יש לכאורה לסגת מגיאוגרפיה כדי להבטיח את הדמוגרפיה, טועה באופן דרמטי, או מטעה באופן שערורייתי. יש לבצע את החלת הריבונות בהדרגה ובשיקול דעת, ואין בסיס לחששות לא מבחינה דמוגרפית ולא מבחינה פוליטית".

יהודית קצובר, ממארגנות הכנס, מסבירה את חשיבות הצפת הדיון בעקבות הכנס: "שנים היינו כמו אונייה גדולה ששטה רק בכיוון אחד: 'צריך לוותר', 'כיבוש', 'שתי מדינות לשני עמים'... פתאום ישנה הבנה שצריכים לשנות כיוון לגמרי. אנחנו חייבים לשנות את השיח ציבורי, לשנות את כיוון החשיבה. הקברניט חייב לשנות את כיוון האונייה, הוא מסיט את ההגה אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה. הדבר צריך להיעשות, אבל מתוך מחשבה ותכנון ארוך טווח", אומרת קצובר.

"יבוא יום", מחייכת נדיה מטר, "כשנשב לנו בבית אבות וניזכר בפליאה בימים שלמדינת ישראל לא היתה ריבונות על יהודה ושומרון, באותה מידה שאנחנו מתייחסים כיום בטבעיות לרמת הגולן. את תראי, זה עוד יקרה".

rivki@besheva.co.il