בשבע 501: הדרך הנכונה לשוויון בנטל

הנהגת שירות אזרחי כאלטרנטיבה לשירות צבאי תצריך משאבים עצומים ותלבין את ההשתמטות משירות בעל ערך ביטחוני

הרב אליעזר מלמד , כ"ב בתמוז תשע"ב

 * הנהגת שירות אזרחי במגזר הערבי תגביר את השפעת ארגוני הצדקה האסלאמיים * מדוע ישראל לא יכולה לוותר על 'צבא העם' * הפתרון הרצוי: להכשיר 'צבא עם' לעת מלחמה, וצבא קבע בשכר למשימות השוטפות * שילוב החרדים בצבא יושג באמצעות קיצור שירות החובה והתאמת האווירה בצה"ל לרוח ישראל סבא * בינתיים יש להכיר בערך הלאומי של לימוד התורה ולקצר את שירותם של הלומדים

שתי דרכים

בעניין הדרישה לשוויון בנטל הגיוס, שתי דרכים ניצבות כיום בפני החברה הישראלית. הדרך הטובה - להידבר ברצינות עם מנהיגי הציבור החרדי, ולמצוא דרך אמיתית של שילוב נכון והדרגתי של כל חלקי החברה הישראלית בנשיאה בנטל הביטחוני.

הדרך הרעה, שהיא כנראה יותר נוחה לרוב הפוליטיקאים, היא ליצור חוק חדש על "שוויון בנטל", שיהיה בעיקר הצהרתי ויועיל לבחירות הקרובות ולהשקטה זמנית של ההתמרמרות הצודקת על חוסר השוויון. אבל בפועל, החוק רק ינציח את חוסר השוויון במקרה הטוב, ובמקרה הרע אף יעצים אותו. בכל אופן, הדרך הרעה תגרום לפיחות בערך השירות בצה"ל, ותהפוך אותו מצבא העם לצבא של שכירי חרב.

לפני שאסביר מדוע הדרך הרעה תעצים את חוסר השוויון, אתייחס לעצם הצורך שלנו בצבא עם.

  הצורך של מדינת ישראל בצבא עם

יש טוענים שלא ירחק היום וגם מדינת ישראל תלך בדרכן של מדינות המערב, שבהן כבר אין שירות חובה לכלל האזרחים, אלא הצבא מורכב מאנשי מקצוע שהחליטו להתגייס תמורת שכר. רוב המתגייסים במדינות אלו באים מקרב אוכלוסיות חלשות מבחינה חברתית וכלכלית, שמקווים באמצעות השירות הצבאי לקדם את מעמדם.

אלא שהבדל יסודי יש בינם לבינינו. מדינות המערב אינן מוקפות באויבים שמאיימים על עצם קיומן. אמנם ישנו האיום הגרעיני, וכנגד איום זה המערב משקיע משאבים אדירים, אבל אין למדינות המערב צורך בצבא גדול שצריך להגן על גבולותיהן. הצבא שלהן משמש בעיקר ככוח התערבות במדינות רחוקות, ועבור משימות אלה אכן קשה לקבוע חוק גיוס חובה לכולם.

לעומת זאת, מדינת ישראל מוקפת באויבים שמאיימים על קיומה, וכל ביטוי של חולשה יזמין מיד מלחמה. ולכן מדינת ישראל מוכרחה לקיים צבא גדול ואיכותי שרובו מורכב מכוחות מילואים, אשר מסוגלים להתמודד עם צבאות של עמים גדולים.

  קיצור השירות לצורך הכנת צבא מילואים

אכן יש מקום לחתור לקיצורו של שירות החובה בצה"ל למשך שנה עד שנה וחצי שיוקדשו בעיקר לאימונים, במטרה להכשיר צבא מילואים גדול ומיומן לקראת מלחמה. וכדי לשמר את רמתם ומוכנותם למלחמה, יהיה צורך בשירות מילואים של שבוע עד שבועיים בשנה. ואילו משימות הביטחון השוטף יוטלו על חיילים שיגויסו לשירות קבע ממושך תמורת שכר הולם.

תוכנית זו גם תחסוך כסף רב לאוצר המדינה, מפני שהתשלום שמשלמים כיום עבור ימי המילואים ואובדן ימי העבודה למשק הוא גבוה בהרבה.

מכל מקום, כל עוד העמים שסביבנו עוד לא כיתתו את חרבותיהם לאתים, מדינת ישראל חייבת לקיים 'צבא עם' גדול. זו הדרך היחידה להבטיח את קיומנו, להרתיע את האויב ולהפחית את הסיכונים של מלחמה כוללת וקשה.

  הדרך הרעה - שירות אזרחי לכל

הדרך הרעה שבה הולכים לצערנו רוב הפוליטיקאים, היא קביעת חוק שירות צבאי או אזרחי לכל. מגמתו העיקרית - יצירת מצג שווא של שוויון מלא על ידי הרחבת 'השירות הלאומי' תוך שינוי שמו ל'שירות אזרחי' כדי שגם הערבים יואילו בטובם להשתתף 'ב'נשיאה בעול'.

אם המגמה היא לתרום למאמץ הלאומי הכבד של ההגנה על העם והארץ אל מול אויבי ישראל, הרי שאין בשירות האזרחי שום תרומה ביטחונית. מצג השווא גם לא יחשל וילכד את האוכלוסייה אל מול האתגרים הקשים, שכן אל מול כל 'המשרתים האזרחיים' למיניהם ייראו החיילים הרבה יותר 'פראיירים'.

מה שיקרה הוא שמדינת ישראל תתחיל לממן עשרות אלפי 'מתנדבים'. לשם כך יהיה צורך כמובן ליצור מנגנוני ענק של מנהלים, סגנים, פקידים ומזכירים, כדי לקלוט את כל ה'מתנדבים' ולהכווין אותם למקומות השונים. הרי אפילו לבנות השירות הלאומי אין כיום מספיק תקנים ומקומות שמעוניינים בשירותן.

במקביל יהיה צורך להקים מנגנון שלם שיפקח וידריך את ה'מתנדבים', שכן הם לא הוכשרו לטפל בחולים או בתלמידים. רק נזק כלכלי וחברתי ייגרם מכך. אגב, פוליטיקאים חרדים רבים ישמחו לקבל הצעה כזו, שתלבין בפועל את ההשתמטות של כל אלה שאינם מתאימים ללימוד תורה שקדני ותיתן גושפנקה ממלכתית לשירות בגמ"חים ובכל העמותות השונות במקום בצה"ל.

השיא שבאיוולת החוק הזה יהיה כמובן בשליחת אלפי צעירים ערבים בעמותות צדקה וחסד בחסות המסגדים והאחים המוסלמים, לשם העמקת השפעתם על החברה הערבית. בעקבות הגדלת השפעת האסלאם יהיה צורך אחר כך להגדיל את מספר המתגייסים לצבא, למשטרה ולמכבי האש, ולהוסיף תקציבי פיצויים לנפגעי הטרור.

חוק כזה ינציח את האפליה בין מי שנוטל על עצמו את המשימה הביטחונית לבין מי שעוסק בפעילות הווי שנקראת "שירות אזרחי". הוא יחליש את מדינת ישראל מבחינה ביטחונית, ויהפוך תוך זמן קצר את צה"ל לצבא של שכירים. כי לאחר שהשירות האזרחי יהפוך ללגיטימי כמו השירות הצבאי, לא יישארו עוד פראיירים רבים שיתנדבו לשרת בצבא ולחרף את נפשם עבור הגנת העם והארץ.

  הדרך הטובה

הדרך הטובה היא מתונה והדרגתית, אבל ביכולתה להביא לתיקון שלם ואמיתי.
יש צורך ליצור תמריצים כלכליים ממשיים למשרתים בצבא. לקבוע בחוק כי יינתנו למשרתים הטבות כלכליות במלגות ללימודי מקצוע, משכנתאות מוגדלות, קצבאות ילדים מוגדלות והטבות בחינוך הילדים. בכך גם יימצא פתרון צודק לאי התגייסותם של הערבים. הרוצים להתגייס לצבא ולהגן על ישראל מפני אויביה - יקבלו את כל ההטבות, ומי שאינם רוצים להתגייס - לא יקבלו את ההטבות

לשם כך יש להכין את צה"ל לקראת קליטת אלפי חיילים שומרי מצוות בקפדנות, ולהסיר כל מכשלה שעומדת כיום בפני הציבור הדתי והחרדי. כלומר, הצבא צריך להתנהל על פי עקרונות מסורת ישראל סבא, ובכלל זה לאפשר לכל חייל יהודי לשמור על אורח החיים ההלכתי. דבר זה צריך להיקבע בחוק, שעל מפקדי צה"ל מוטלת החובה להבטיח את קיומן של הדרישות הדתיות של החיילים כמקובל על פוסקי ההלכה המוכרים.

לשם כך גם צריכים לבטל את חובת הבנות לשרת בצבא, שכן עירוב הבנים והבנות בצבא הוא המכשלה העיקרית, והוא הצידוק העיקרי של מנהיגי הציבור החרדי לאי גיוסם. זה לא יחליש את הצבא אלא רק יחזק אותו, שכן נכון לצבא שיהיה מכוון לתפקידו האמיתי, שהוא ביטחון ורק ביטחון. לא כור היתוך, לא מקום שמחנך את הנוער לערכים שונים. הפוך מדברי הרמטכ"ל, שהכריז ברבים שהצבא צריך לחנך את חייליו ל'שוויון מגדרי', ובכלל זה חובת שמיעת שירת נשים באירועים צבאיים. הערך של שמירת ביטחון ישראל הוא מספיק גדול ונכבד, ואין להוסיף עליו שום ערך אחר. ובעניין זה כל המוסיף גורע. אינני מתכוון שיכפו על הבנות שלא לשרת בצבא, אלא שלא תהיה בכך חובה. ובכך גם תתבטל הטענה המוצדקת על אי שוויון בשירות הבנות.

במקביל יש צורך ליצור תמריצים כלכליים ממשיים למשרתים בצבא. לקבוע בחוק כי יינתנו למשרתים הטבות כלכליות במלגות ללימודי מקצוע, משכנתאות מוגדלות, קצבאות ילדים מוגדלות והטבות בחינוך הילדים. בכך גם יימצא פתרון צודק לאי התגייסותם של הערבים. הרוצים להתגייס לצבא ולהגן על ישראל מפני אויביה - יקבלו את כל ההטבות, ומי שאינם רוצים להתגייס - לא יקבלו את ההטבות.

כפי שכבר הוזכר, יש לחתור ככל האפשר לקצר את השירות הצבאי ולמקדו בהכנת צבא מילואים גדול ואיכותי, ומנגד להרחיב את מסלולי הקבע לקיום הביטחון השוטף.

בד בבד עם המאמץ להרחיב את שורות המתגייסים מקרב הציבור החרדי, יש לקבוע בחוק את הערך המיוחד של לימוד התורה בישיבות הקדושות כמסורת ישראל סבא, כערך לאומי שממשיך את קיומו הרוחני והמוסרי של עם ישראל. לשם כך יש גם לתקצב באופן מסודר הן את מוסדות הלימוד והן את הלומדים עצמם.

כמו כן, כל זמן שעוד לא מצליחים לקצר את השירות הצבאי למשך שנה וחצי לכל היותר, יש צורך לקבוע מסלולי שילוב מיוחדים בין ישיבה לשירות צבאי. וכפי שמקובל במיזמים חברתיים שהמדינה רואה בהם ערך, שכנגד כל נכונות להתנדב - תורמת המדינה את חלקה. כלומר, מי שמוכן לצורך לימוד תורה לדחות את יציאתו לחיים עד גיל עשרים ושתיים, יצטרך להתגייס לשנתיים במקום לשלוש. ומי שמוכן לדחות את יציאתו לחיים עד גיל עשרים ושלוש, יצטרך לשרת שנה וארבעה חודשים, כמקובל במסלול ההסדר הקיים.

יש לציין שמלבד קיום הערך הלאומי של לימוד התורה במסלול ההסדר, תלמידי ישיבה אלה נחשבים גם בזמן לימודם כחיילים שנקראים ראשונים בעת מלחמה. האפשרות לשרת במסלול כזה צריכה להינתן לכל תלמיד בכל ישיבה מכל הזרמים והסוגים.

  המצב כיום רחוק מלהשביע רצון

יש טוענים כיום, שהנה הציבור הדתי-לאומי לומד תורה ומשרת בצבא ולא קורה לו שום דבר, ואם כן ראוי שכך ינהגו גם כל החרדים. אולם האמת צריכה להיאמר: יחד עם קיום המצווה הגדולה לשרת בצבא, הציבור הדתי משלם מחיר כבד על נשיאתו בנטל הביטחוני והלאומי. הרי לא סוד שיותר מעשרים אחוזים מקרב בני הציבור הדתי-לאומי עוזבים את דרך התורה והמצוות, וחלק לא מבוטל עושה זאת במשך השירות הצבאי ובגללו. גם מקרב אלה שנשארים דתיים, יש לא מעט שנחלשים בצבא באופן משמעותי. וכי לחינם משקיעים ההורים הון עתק בשליחת ילדיהם למכינות קדם צבאיות, מתוך תקווה שהילדים יישארו שומרי מצוות, ולו ברמה מינימלית?

מעת לעת אנו שומעים זעקות שבר מצד גורמים שונים בצבא, על כך שיש יותר מדי קצינים דתיים. אם היו מתלוננים על כך שהציבור החילוני לא מתגייס מספיק, התלונה היתה ראויה. אבל כאשר הטענה היא שיש יותר מדי דתיים, ולא מפני שהם חיילים פחות טובים מבחינה מקצועית, אלא מפני שהם עלולים לשנות את האווירה החילונית של צה"ל - הרי שהפירוש היחיד לכך הוא שלדעתם הצבא צריך להיות בעל אופי חילוני.

לכן הציבור הדתי צריך להיות הראשון להוביל לשינוי האווירה החברתית והמוסרית בצבא. בנוסף לתועלת המגזרית שבכך, כיום זהו גם צורך לאומי וביטחוני דוחק, כי כיום כבר מבינים הכל, שהחברה הישראלית זקוקה לשיתוף הציבור החרדי בעול הביטחון.