בשבע 501: על סדר היום

דו"ח ועדת לוי הוא עבודה רצינית ויסודית; לא ראיתי טענות משפטיות נגדו

שמעון כוהן , כ"ב בתמוז תשע"ב

פרופ' טליה איינהורן מומחית למשפט בינלאומי

הופתעת מתוכנו של דו"ח השופט אדמונד לוי?

"ודאי שלא. הרי 'אמת מארץ תצמח'. כל מי שבוחן את העניין בצורה רצינית יגיע למסקנה הזו".

אם הדברים כל כך ברורים, איך זה שהם לא נאמרים על ידי משפטני העולם?

"את הדברים האלה אמרו לאחר מלחמת ששת הימים משפטנים גדולים, אשר לחלקם מתייחס הדו"ח. פרופ' סטיבן שוובל, פרופסור למשפט בינלאומי (לימים נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג), כתב ב-1970 על זכותה העדיפה של ישראל על שטחי יש"ע. ב-1994 כינס את מאמריו הנבחרים בספר, ומאמר זה מופיע שם".

וזאת משום שלא היתה כאן ריבונות ירדנית קודמת?

"בהחלט. המשפט הבינלאומי מתיר מלחמה רק לצורכי הגנה עצמית. פלישתן של מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית, לאחר שדחו את הצעת החלוקה, היתה מעשה תוקפנות. על פי כתב המנדט, שאושר בידי חבר הלאומים, ארץ ישראל המערבית היתה אמורה להיות הבית הלאומי לעם היהודי. החלטת החלוקה היתה המלצה בלבד, שישראל היתה מוכנה לקבל אך מדינות ערב דחו".

כלומר שלמעשה בששת הימים ישראל תיקנה את המעוות.

"התיקון טרם הושלם. כדי שייקבעו גבולות יש צורך בהסכמת המדינות השכנות. עד כה נקבעו גבולות רק עם מצרים וירדן בהסכמי השלום".

הקו הירוק לא יכול להיחשב לגבול?

"בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה לאחר מלחמת העצמאות נכתב בפירוש, לדרישת מדינות ערב, ש'אין לפרש משום בחינה את קו שביתת הנשק כגבול מדיני או טריטוריאלי'".

כי רצו להישאר עם חזון הכיבוש המלא של ארץ ישראל?

"אכן. ב-47' נציג הוועדה הערבית העליונה אמר בפירוש בדיון בוועדת האו"ם על שאלת ארץ ישראל, שאין מקום להקמת 'גוף זר' לאסלאם במרחב שבין הים התיכון לאוקיינוס ההודי. שכנינו ידעו שברגע שייקבע קו גבול יבוא סוף לתביעות, ולכך לא היו מוכנים. במשפט הבינלאומי, לאחר שקו גבול נקבע, אין עוד אפשרות לשנותו גם בעקבות מלחמה. אילו היה הקו הירוק נקבע כקו גבול בינלאומי בהסכמי שביתת הנשק, המשמעות היתה שב-67' זה היה 'שטח כבוש' על פי אמנת ז'נבה הרביעית. ב-1950 ירדן ניסתה לספח את יו"ש וירושלים, אך רק שתי מדינות הכירו בסיפוח – אנגליה (בכפוף להסתייגות לגבי מזרח ירושלים) ופקיסטן. גם מדינות ערב התנגדו. סוריה טענה שהשטח בכלל שייך לה. לאחר שעם ישראל גלה מארצו נתקיים 'ושממו עליה אויביכם', ואכן, מי שביקר בארץ ישראל ב-1880 לא מצא בה מייל אחד של כביש".

מהי לתפישתך הבשורה הגדולה שבדו"ח השופט לוי?

"הבשורה הגדולה היא שהדו"ח מאשר למעשה את הדבר הנכון, שבמשפט הבינלאומי שטחי יו"ש אינם שטחים כבושים. על שטחים כבושים חלים כללים שונים הנגזרים מעצם ההגדרה הזו".

ודו"ח כזה יכול להתקבל על ידי בית הדין בהאג?

"בית הדין בהאג פוסק רק כשמדינות מסכימות לסמכות השיפוט שלו (בעניין הגדר היתה בקשה של עצרת האומות המאוחדות לחוות דעת מייעצת, כשמה כן היא, הליך שבו לא היה לישראל מעמד). אפילו דמוקרטיות אינן ששות להתייצב בפני בית הדין בהאג מפני החשש מהטיות פוליטיות. השופט המצרי שדן בעניין הגדר התראיין בפומבי, עוד לפני הדיון, ואמר שגם אם היה לישראל מעמד, טיעוניה היו מתבררים כמופרכים. בקשת ישראל לפסול אותו נדחתה. לגבי קהיליית המשפט הבינלאומית, פרופ' אלן דרשוביץ הסביר היטב מדוע קשה לתמוך בישראל. במציאות הגיאו-פוליטית העכשווית מי שמתבטא לטובת ישראל לא ימצא את מקומו על במות רבות. רק לאחרונה סירבו אוניברסיטאות בנורבגיה להתיר לפרופ' דרשוביץ עצמו להרצות שם על הסכסוך הישראלי-ערבי. רק עמיתים שהתבטאו בחריפות נגד ישראל הוזמנו להרצות על הנושא. הפוליטיקה מונעת דיון אמיתי".

ההשלכה הפוליטית צריכה להטריד אותנו בעקבות הדו"ח?

"אמרו שהדו"ח סותם את הגולל על הסיכוי לשלום. אם אומרים את האמת על מעמד השטח, כיצד זה יכול לסתום את הגולל על השלום? האם השלום חייב להיות בנוי על שקר? הרי איש לא טען, לגופו של עניין, שהדו"ח איננו נכון. כשראש הממשלה שרון אמר פעם בפומבי 'שטחים כבושים', הוא תוקן על אתר על ידי היועמ"ש (כיום שופט ביהמ"ש העליון) רובינשטיין, שהם שטחים 'שנויים במחלוקת'. עוד ב-2002 קבע ביהמ"ש העליון (מפי כבוד הנשיא ברק) בפסק דין שביהמ"ש מסרב להתייחס לשאלת חוקיות ההתיישבות כי מעמד ההתנחלויות ייקבע במסגרת הסדר שלום, ועד אז על המדינה לדאוג לשלום התושבים, יהודים כערבים. רק בשנים האחרונות החל ביהמ"ש לכתוב 'שטח כבוש', אולי מתוך משאלת-לב שעל ידי כך תצליח ישראל לקרב את השלום".

טוענים נגד הדו"ח שאם אכן לא מדובר בשטח כבוש, מדוע החילה ישראל את הוראות אמנת ז'נבה על שטחים אלה?

"ישראל לא החילה את ריבונותה על שטחי יש"ע לאחר מלחמת ששת הימים. כמקובל במצב זה, היא השאירה בתוקפו ביו"ש את הדין הירדני שחל שם ערב מלחמת ששת הימים, בכפוף לשינויים נחוצים שנעשו במשך השנים באמצעות צווים שהותקנו על ידי הממשל הצבאי. בנוסף, ממשלת ישראל החליטה, באופן וולונטרי, לאפשר לאוכלוסייה הערבית להסתמך בפני בית המשפט על ההוראות ההומניטריות של אמנת ז'נבה הרביעית, אף על פי שהאמנה לא חלה מכוחה היא. כך יצא שביהמ"ש העליון בישראל החיל בפועל את אמנת ז'נבה ופירש אותה יותר מכל בית משפט אחר".

מה המסקנות המשתמעות מהדו"ח לגבי ההתיישבות ביהודה ושומרון?

"גם אם ישראל היתה כובשת, ההתיישבות היתה מותרת על פי המשפט הבינלאומי שאינו אוסר רכישת קרקע על ידי גורמים פרטיים ומתיר לכובש לאכלס את אזרחיו שם לצורכי ביטחון, או באזורים חיוניים. די שיתקיים החשש שאם שטח יישאר בידי הבעלים הוא ישמש למטרות האויב ושהשטחים רגישים מבחינה ביטחונית. ואולם, אם יהודה ושומרון אינם כבושים, האפשרויות להתיישב ולפתח את האזור רחבות בהרבה".

מזהירים שהעולם לא יקבל את הדו"ח.

"העולם לא יקבל? העולם מקבל את השתלטות האחים המוסלמים על מצרים והנשיא מורסי הוזמן לבית הלבן קודם שהביע מחויבות להסכם השלום שחתם עם ישראל. נשיא איראן אחמדינג'אד אף הוזמן לאוניברסיטת קולומביה לאחר שהפר בריש גלי את המשפט הבינלאומי כשאיים להשמיד את מדינת ישראל... אגב, על בן גוריון הופעל לחץ בינלאומי כבד שלא להכריז על עצמאות ישראל".

איך היית מצפה שממשלת ישראל תנהג מכאן ואילך לאחר פרסום הדו"ח?

"אני מצפה שהדו"ח יאומץ. נקודת המוצא לכל דיון חייבת להיות האמת העולה מהדו"ח. העיקרון הוא שמותר לעם ישראל להתיישב בשטחי יו"ש".

ועדיין, קיימת אפשרות שהיועץ המשפטי יפסול את המלצות הדו"ח.

"כל מי שיקרא את הדו"ח יבין שנעשתה כאן עבודה משפטית יסודית. הוא נכתב על ידי שלושה משפטנים רציניים מאוד ומעמיד את הדברים על מכונם. אני מקווה ומאמינה שהיועץ המשפטי ימליץ לממשלה לאמץ את הדו"ח".

בסיטואציה פוליטית אחרת שבה תיבחר ממשלת שמאל אנחנו עלולים למצוא ועדה חדשה שתנסח דו"ח חדש, הפוך?

"המציאות מעכלת שקרים לתקופות ביניים, אבל סוף האמת לצוף על פני המים. לא ראיתי טענה לגופו של עניין שהדו"ח איננו נכון מבחינה משפטית. האם מישהו יכול לטעון ברצינות שהקו הירוק הוא קו הגבול הבינלאומי של ישראל? האם מישהו יכול לטעון ברצינות שהכיבוש הירדני היה מוכר במשפט הבינלאומי? השלום שכולנו מייחלים לו צריך להיות מבוסס על אמת".