בשבע 501: שאלת השבוע

האם הציבור הדתי-לאומי צריך לתמוך בדרישה לחייב את בני הישיבות בגיוס?

ירעם נתניהו , כ"ב בתמוז תשע"ב

להיזהר מהחלטות חפוזות

הרב נחום נריה

ראש ישיבת 'תורה בציון'

לשינוי תוכניות לימודים בהיסטוריה ובפיזיקה מוקמות ועדות מומחים אשר דנות חודשים ושנים כדי להכיר את הנושא, לקבוע יעדים והישגים. האם מישהו מאמין שבשלושה חודשי דיון של ח"כים עסוקים ניתן להכיר ולהבין את מסגרות החינוך בישיבות הגבוהות, כוללי הלכה ודיינות, דף יומי, הסדר, ישיבות משולבות וישיבות לבני חו"ל בלבד? האם נבדקו מוצאם הסוציולוגי של התלמידים, תוכניות הלימודים, הצרכים, היעדים וההישגים? האם ניתן להחליט בלא נתונים מספיקים לקפד את ראשן ואת זמן הלימוד ביד חזקה ובאלימות פוליטית? אי אפשר לקפד ראשן של מסגרות חינוכיות בלא הכרת עבודתן החינוכית ביסודיות!

הצעת הוועדה היא הכנסת ההמשכיות היהודית למערבולת. היא מסכנת את שלום הבית הישראלי הרחב, ותוצאותיה יהיו בכייה לשעה ולדורות. מרכז התורה שהתפתח בשישים שנות המדינה - ייחרב. הנזקים ליהדות ארצות הברית וקנדה וההשלכות החברתיות-תורניות יהיו בלתי הפיכות. דור של לומדי תורה יתפתח בלייקווד בניו-ג'רסי ולא בכרם ביבנה ובהר עציון. הנתק בין מדינת ישראל והתפוצות יגדל.

מקובלת עליי הצעתו של יאיר לפיד להמתין עשר שנים ולאפשר לכל צד לבחון את דרכו בבחירה חופשית. לסלול דרך משותפת ביסודיות ובשיטתיות, בלא כפייה והתערבות מגבוה. כך יהיו שנים שתאפשרנה לציבור החרדי, הדתי-לאומי והכללי לסלול את דרכם.

חלקי ציבור קיצוניים בחברה הישראלית רוצים רווחים פוליטיים מיידיים והם עושים זאת בשיתוף עם אינטלקטואלים אקדמיים הדוגלים בניתוק מדינת היהודים מהיהדות. כל הגורמים הללו מעוניינים ב'מיקס' ומערבולת בחברה להשוואת דתיים לערביים, ולהפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה.

הקו המנחה את הציבור הדתי-לאומי הוא הצרכים הלאומיים. נאמר לא לגחמות פוליטיות חברתיות מימין ומשמאל ולא לרווחים פוליטיים רגעיים. החלטות הח"כים הדתיים-לאומיים חייבות להיות מתוך אחריות לשלמות כלל ישראל ולשמירה על צביון והרמוניה במדינה.

ברית הגורל שבספינת מדינת ישראל ברורה. אל נהיה שותפים בהרס, נתנגד לקדיחת חורים בדפנות – חורים שיטביעו את כל הספינה.

 

ספרא וסייפא

דני הירשברג

מזכ"ל בני עקיבא

השגת המטרה של גיוס הציבור החרדי לא תושג כנראה בחקיקה או בכפייה. את השינוי המתבקש יש לבקש דווקא מראשי הציבור החרדי ולא מבית המחוקקים.

השיח שהתפתח סביב נושא זה כולל בתוכו אמירות שאינן תורמות לעניין, ואין בהן בכדי להשיג את המטרה המבוקשת. בעיניי השירות הוא חובה שהיא זכות ואין בו בכדי להפוך מאן דהוא ל'פראייר'. אנו גאים על הזכות להתגייס למען עמנו וארצנו!

בתביעה לשוויון יש משום צביעות, שהרי שוויון אינו בנמצא. כולנו מכירים בחשיבות השירות במסגרת העתודה, הנח"ל ועוד מסלולים. מסלול המשלב ספרא וסייפא הוא מסלול ראוי התורם למערך ההגנה על ארצנו ועל עמנו ומאפשר השתלבות והתפתחות בעולם התורה.

תנועת בני עקיבא מחנכת לאורך שנים לשותפות מלאה בנשיאה במשימות הלאומיות מתוך הכרה כי זכינו לחיות בדור שבו האחריות על צורכי עם ישראל מוטלת על כל אחד ואחד. העובדה כי כולנו מכירים בערך לימוד התורה אין בה בכדי לפתור אותנו ממשימות הרובצות לפתחנו בדור התקומה. ההליכה לצבא היא בעינינו ביצוע של דבר ה', והעובדה שלימוד תורה הוא חשוב ומגן על ישראל אין בה בכדי לשחרר ממצוות ההליכה לצבא ושותפות של שירות.

אנו רואים בשירות בצבא קיום מצווה ויכולת להשתתף במלחמת מצווה ולא ביטול תורה. אל לנו לחשוש מלהביע את הדרישה לשותפות בנשיאה בנטל. מי שמוכיחים באורחות חייהם כי השילוב בין תורה לעבודה ובין ספרא לסייפא הוא אפשרי והוא לא רק כורח אלא זכות – הם יכולים וחייבים לדרוש זאת משותפיהם לחיים במדינתנו, בלי חשש ובלי ייסורי מצפון שיש בכך פגיעה כלשהי בחשיבות לימוד התורה. יש לעשות זאת לא מתוך התלהמות, לא באיומים, אלא מתוך כבוד ורצון לקיים כאן מדינה יהודית אמיתית המכירה בערך הערבות ההדדית.

אחינו, בואו לעזרת ה' בגיבורים!

 

גיוס הדרגתי ומתחשב

אל"מ (מיל') מוטי יוגב

סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין

בסוגיית ה'שוויון בנטל' יש אמת לצד פוליטיקה פופוליסטית. בשעה שחילונים רבים משתמטים משירות צבאי, יש חוסר אמת בקידוש המלחמה על החרדים. כך בניסיון לפתור בעיית עומק אידיאולוגית בעזרת כוחניות פוליטית חד-צדדית וחפוזה.

יש אמת וצורך בגיוס החרדים לצה"ל, גם עקב השינוי הדמוגרפי בחברה הישראלית ובמחזורי הגיוס. השאלה איך עושים זאת.

גם בחברה החרדית חלו שינויים בהכרת הצורך ביחס לגיוס חלק מבני הנוער ובהבנה שניתן לייצר מסלולי שירות ייחודיים המאפשרים את התנאים לכך.

עמדת הציונות הדתית, שאותה ביטא הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ערב קום המדינה במאמרו 'למשמר העם', היא: "שאנשי הסיף אינם פטורים מהספר ומאותו מקור קודש זה עצמו, אנשי הספר אינם יכולים להיות פטורים מהסיף". בהזדמנות אחרת אמר הרב צבי יהודה: "אין מי שפטור מזה" ודרש שייכתב בטופס הפטור 'טופס דחייה'. איננו חשים פראיירים בשעה שאנו מתנדבים לשרת. אנו יודעים שלימוד התורה והגיוס לצה"ל הם גופי אותה תורה.

הציבור הדתי-לאומי צריך לתמוך בדרישה העקרונית לחייב את בני הישיבות בגיוס, בצירוף ארבעה עקרונות. הראשון הוא הצהרה עקרונית שאין מי שפטור משירות העם. השני, הכרה והוקרת חשיבות התורה ולומדיה כאבן יסוד לעם ולנצח ישראל. יש לאפשר דחיית הגיוס לחלק מהמגזר החרדי והדתי-לאומי לשנים אחדות ואף לעשירית ממנו עד עשר שנים, לצורך בניית גדולי תורה בישראל.

השלישי, להבין שפתרונן של סוגיות שכאלו מצריך הידברות והתנסויות במודלים שייצרו את האמון בקרב ראשי הציבור החרדי ויאפשרו, בתהליכים ארוכים, את התגייסותן של קבוצות הולכות וגדלות מקרב המגזר החרדי. דרך זו הביאה לגיוסם של אלפי חרדים לצה"ל בשנים האחרונות. יש לדרוש הרחבת הוועדה, משך דיוניה ומסקנותיה לחצי שנה, ועד אז להאריך זמנית את חוק טל.

והרביעי, יצירתם של שלושה-ארבעה מסלולי הסדר ייחודיים, מדורגים, ולפיהם ככל שהגיוס יהיה מוקדם בגיל ולאורך יותר שנים, כך יהיה התגמול לשירות כתמריץ לגיוס לצה"ל.

קידומה האמיתי של הסוגיה לא יבוא בכוחניות בסטופר פוליטי, אלא בהידברות בזמן סביר, מתוך הכרת והוקרת לימוד התורה ומתן אפשרויות ייחודיות ומדורגות למימוש הצטרפות החרדים לשירות.

"המתנדבים בעם ברכו ה'".

 

 

תשובות הגולשים

התורה קודמת לגיוס

הציבור הדתי-לאומי, כציבור שחורת על דגלו את הסיסמה "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל", לא יכול לתת לאף אחד מהיסודות האלו ליפול. כמו שנילחם עד הסוף על כל רגב אדמה בארץ ישראל, עלינו להילחם גם למען תורת ישראל. גם בציבור הדתי-לאומי ישנם בחורי ישיבות שתורתם אומנותם, ואסור להפסיק את הלימוד שמחזיק את כל עם ישראל, ובוודאי את זה היושב בארצנו. אסור לנו לשכוח מה מחזיק אותנו. מצווה גדולה להתגייס לצבא, אך לא על חשבון לימוד התורה. מי שלא יכול לשבת וללמוד ולמסור את נפשו על התורה - שיתגייס לצבא ויחזיק את עם ישראל בגשמיות.

אסתי מתוק, ירושלים

 

צבא מקצועי עכשיו

רוב המומחים כבר מבינים שצריך לעבור למודל של צבא מקצועי המתבסס על אנשי קבע. את בעיית מערך החירום ניתן לפתור על ידי הכשרה קצרה ובסיסית כלוחמים (חצי שנה) לכל מי שמסוגל לכך.

הצבא לא צריך ולא רוצה לגייס את כל לומדי התורה. עכשיו יותר מתמיד זו ההזדמנות לעבור למודל של צבא מקצועי בהדרגה.

עקיבא גולדמן, קריית ארבע

 

פטור ללומדים באמת

יש לחלק. אלו שבאמת לומדים ומוסרים נפשם על התורה - לגביהם יש להתנגד בתקיפות לחוק שיחייבם להתבטל מלימודם ולהתגייס לצבא. ועליהם העולם עומד, שהרי בזכות התורה קיים העולם, וממנה יונק עם ישראל את כוחו. לעומתם אלו שאינם לומדים ואינם מסוגלים לשבת כל היום (והרי זה מרבית האוכלוסייה) - יש ליצור מסגרות טובות המתאימות לאורח חיים חרדי, כדוגמת הנח"ל החרדי, שבהן יוכלו להתגייס ולתרום את תרומתם למדינה. מהלך כזה יקרב בין העולם החרדי למדינה ויתבסס על כבוד הדדי - מחד לעולם התורה ומאידך לחובת השירות בצבא.

אברהם לוי, ערד