בשבע 502: כשהזרם מקרטע

שילוב של כוונות טובות, שלומיאליות ומזג אוויר חם במיוחד הביא להפסקות החשמל השבוע, אך גם האלטרנטיבה אינה זולה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט בתמוז תשע"ב

השבוע האחרון עמד במידה רבה מאוד בסימן בצורת החשמל שבאה בעקבות גל החום שפקד את מדינת ישראל. שילוב של כמה גורמים הביא לכך שלראשונה מזה זמן רב, תקלת ייצור חשמל (להבדיל מתקלה במערכת הולכת החשמל) גרמה להפסקות חשמל במשך כחצי שעה במקומות שונים במרכז הארץ. מדובר בתופעה שאיננה שכיחה במקומותינו, אשר למודים באזהרות מפני הפסקות חשמל אך מכירים הרבה פחות הפסקות של ממש.

צירוף הנסיבות אשר הביא את מדינת ישראל למצבה הנוכחי נובע משילוב של כוונות טובות, שלומיאליות, כוחות שאינם בשליטתה של ישראל ואף כוחות עליונים כדוגמת מזג האוויר. הכוונות הטובות הן הניסיון לעבור במידה הולכת וגוברת לייצור חשמל באמצעות גז. הסיבות למעבר הזה הן מגוונות, אולם שתיים מהן הן מרכזיות. הראשונה היא המחיר. הגז הטבעי שסופק לישראל עד לפרוץ המהומות במצרים היה זול משמעותית מכל דלק אחר שנעשה בו שימוש לצורך ייצור חשמל. לשם השוואה, גם ללא שיקולי מס, עלותו של הגז הטבעי היא פחות מחצי מזו של הדלק הבא בתור במחירו. חלק מהדלקים שנעשה בהם שימוש כיום עולים פי חמישה ויותר מהמחיר שבו קנתה ישראל את הגז ממצרים. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר למעבר לגז היא השיקול הסביבתי. תחנות המייצרות חשמל בגז מזהמות את הסביבה הרבה פחות מתחנות המופעלות בדלקים אחרים. גם אם נתעלם מהוויכוח על התחממות כדור הארץ, אין חולק על כך שייצור חשמל באמצעות שריפת פחם יוצר זיהום סביבתי שתוצאותיו נזקים בריאותיים.

השלומיאליות נבעה מכך שבצד כל הכוונות הטובות התעכבו במשך זמן ניכר תוכניות הפיתוח של חברת החשמל, שכללו גם תחנה דו-דלקית גדולה. תחנה זו, אשר הקמתה היתה אמורה להסתיים כבר היום אך בפועל תושלם רק בעוד חודשים לא מעטים, אמורה היתה להיות מופעלת בגז, אך במצב בעייתי היתה יכולה לעבוד גם באמצעות פחם. ויכוחים ועימותים עיכבו את הפיתוח והתוצאה הסופית היא עיכוב קריטי. בעיית הרזרבות של ישראל החריפה, כאשר בתזמון בעייתי מאוד הפסיקה מצרים לספק גז לישראל כמעט באותו זמן שבו נגמר הגז הטבעי במאגר הנוסף, 'ים תטיס'. התוצאה היא שיחידות ייצור חשמל רבות מושבתות למעשה ולא ניתן להפעילן.

גם מזג האוויר לא פעל לטובתנו. בניגוד לקיץ הקודם שבו היו הטמפרטורות נמוכות יחסית, הקיץ הנוכחי חם למדי, דבר המעלה באורח ניכר את צריכת החשמל. בימים האחרונים נשמעת ביקורת רבה על המצב שנוצר, אולם חשוב לזכור כי גם האלטרנטיבה בעייתית. בניית תחנות כוח נוספות שיספקו רזרבת ייצור משמעותית עולה הרבה כסף ואחזקת התחנות יקרה גם היא. המחיר במקרה כזה יהיה לא זול ואת העלות נשלם כולנו במחיר החשמל.

כיתוב תמונה: אחד הגורמים למחסור. הפגנה נגד תחנה פחמית באשקלון

הגירעון מרים ראש

"לכל דבר מחיר, לדל ולעשיר", שרו חברי להקת כוורת בשיר המחירון הידוע, ומתברר שגם בחלוף השנים האמת הפשוטה הזו איננה משתנה. לפני כמה שבועות הודיעו במסיבת עיתונאים חגיגית שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו על העלאת יעד הגירעון לשנה הבאה לרמה של 3 אחוזים. על מנת להבין עד כמה מדובר בצעד בעייתי, צריך לציין כי עד לאחרונה היה יעד הגירעון ברמה של 1.5 אחוז וכי גם העלאתו תוכננה להיות בתחילה לרמה של 2.5 אחוזים בלבד ולא ל-3. אולם, מהר מאוד התברר כי גם יעד הגירעון שהציגו הצמד נתניהו ושטייניץ בנוי על הערכות שייתכן שאינן ריאליות.

כזכור, הגירעון הוא הפער שבין ההוצאה הצפויה לבין ההכנסה החזויה ממיסים. ההוצאה נקבעת במידה רבה מאוד על ידי הממשלה, אשר מחליטה כמה כסף להקדיש לכל אחד מסעיפי התקציב. ההכנסות ממיסים לעומת זאת, תלויות גם בהחלטות הממשלה אולם לא פחות מכך בגורמים שלא ניתן לשנותם בקלות, כמו למשל רמת הפעילות הכלכלית. החלטתם של נתניהו ושטייניץ להעלות את יעד הגירעון נבעה מהרצון שלא לקצץ בהוצאות, אשר גדלו בשנתיים האחרונות במידה ניכרת. מאידך, השניים גם לא רצו להעלות מיסים, מאחר שהעלאת מיסים מנוגדת לאידיאולוגיה של נתניהו, אשר סבור שצעד כזה פוגע בצמיחה ובכלכלה. התוצאה הטבעית היתה העלאת יעד הגירעון, כלומר האוברדרפט שהממשלה מוכנה לסבול.

אולם מהר מאוד התברר כי הערכותיהם המוקדמות של נתניהו ושטייניץ לגבי הגירעון הצפוי, במידה שההוצאות המתוכננות לשנה הבאה תישארנה ברמתן המתוכננת ומאידך המיסים לא יעלו משמעותית, היו אופטימיות מדי. הערכות הממשלה התבססו בין השאר על תחזית צמיחה של קצת למעלה מ-3 אחוזים בשנת 2013. אך מתברר שכבר עכשיו, בראשית 2012, כאשר המשבר באירופה ככל הנראה עדיין לא הגיע לשיאו, הצמיחה בישראל ירדה לרמה של 2.7 אחוזים. כעת נראה כי תחזית צמיחה של למעלה מ-3 אחוזים לשנה הבאה היא אופטימית מדי ואינה מגובה בעובדות ממשיות. ממילא תגבה הממשלה ככל הנראה פחות מיסים, ההכנסות ירדו והגירעון יגדל לשיעור שעוד מוקדם לחזות במדויק.

מי שכבר הביעו דאגה מהמצב שנוצר הם האנליסטים בסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P, אשר ביקרו לאחרונה בישראל על מנת לבחון את דירוג האשראי שלה. בסוכנות, אשר בעבר שיבחה את יציבותה של ישראל ואף העלתה את דירוג האשראי של המדינה, הביעו דאגה מיכולתה של המדינה לעמוד ביעדי הגירעון שהציבה לעצמה. ב-S&P הסבירו לאנשי האוצר כי עמידה ביעד הגירעון, גם לאחר שהועלה, לא תהיה אפשרית בלי העלאת מיסים ובמיוחד מס הכנסה. במידה שהממשלה תסרב להעלות מיסים, צפויה הסוכנות כבר בעוד חודשיים לשנות את תחזית הדירוג מ'יציב' ל'שלילי', נתון שנועד לאותת על כוונותיה בעתיד. אם לאחר מכן תמשיך החברה להתאכזב מביצועי המשק, היא עשויה להוריד את דירוג האשראי עצמו לטווח ארוך במטבע חוץ מרמה של +A לרמה של A. זאת לאחר שרק לפני עשרה חודשים ביצעה מהלך הפוך והעלתה את דירוג האשראי של ישראל.

 

כלכלת בית

 רחל קסנר

להתכונן להוצאות הפתאומיות

חיסכון לטווח קצר – כמה, מתי ואיך

בטור על מבנה התקציב המשפחתי ציינתי שני סעיפים שיש לקחת בחשבון: החזרי חובות וחסכונות. סעיף החיסכון מתחלק לשלושה יעדים: חיסכון לטווח קצר, לטווח בינוני ולטווח ארוך. כיצד מחשבים כמה נכון לחסוך, מתי ואיך? וכיצד לנצל את המצטבר בסעיף זה? בטור זה אתייחס ליעד הראשון, ובע"ה בפעם הבאה אשלים את האחרים.

חיסכון לטווח קצר מתייחס לכל ההוצאות שהעיתוי שלהן אינו בתכנון ועם זאת אנחנו יודעים שהן בטוח יגיעו. מכירים את זה? בדיוק בחודש שבו צריך לשלם ביטוח לרכב, מכונת הכביסה שבקה חיים, האישה איבדה את משקפי הראייה והאיש היקר שלה סובל מכאבי שיניים המחייבים טיפול דחוף. ארבע הוצאות כבדות, שרק אחת מהן היתה בתוכנית התקציבית. אם נתייחס לעובדה שיום אחד מכונת הכביסה תוחלף בצעירה ממנה, ושיש לנו נטייה מדי פעם לשבור או לאבד משקפיים וכו', נחסוך בהתאם וההוצאות לא יכבידו על התקציב הכולל.

איך נדע כמה עלינו לחסוך? נחשב את עלות מכשירי החשמל שבבית, המכונית, המשקפיים וכדומה, ונבדוק תוך כמה זמן אנחנו מחדשים אותם. את סכום העלות נחלק למספר החודשים הממוצע. לדוגמה, אם הסכום הכולל הוא 30,000 שקלים, וההנחה היא שההחלפה או הצריכה נעשית בממוצע כל חמש שנים, נחלק את הסכום ל-60 חודשים ובכל חודש נחסוך 500 שקלים לטובת הבלתי מתוכננים האלה.

את הכסף הזה נשמור בחיסכון נזיל (כזה שניתן לפתוח כל חודש או מקסימום אחת לשלושה חודשים), כך שכאשר המקרר יודיע על פרידתו מאיתנו נוכל מיד לקנות חדש מהחיסכון שצברנו.

החיסכון הזה חשוב, משום שלא ניתן לדחות את השימוש בו. לכן, גם כשיש חובות כדאי ליצור תוכנית חיסכון כזו, אלא אם החובות גבוהים והריביות שמשלמים עליהם לא מצדיקות את החיסכון. כלומר, עדיף לקחת הלוואה אם נצטרך טיפול שיניים ולא ליצור חובות חדשים לטובת החיסכון, כשהריבית על החוב גבוהה לפחות כמו הריבית שנשלם על ההלוואה שנצטרך לקחת.