חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 502ראשיהפצה

קיבלו את התואר

לאחר מאבק מתמשך, ולמרות לחצי ראשי האוניברסיטאות, זכה המרכז האקדמי באריאל השבוע בתואר אוניברסיטה
19/07/12, 15:17
ניצן קידר

בסיוע לחצים שהפעיל שר החינוך מול ראש הות"ת, התקבלה ההכרעה שהולידה את האוניברסיטה השמינית בישראל והעלתה בדרגה את הלגיטימציה הממסדית של יהודה ושומרון

רבים לא האמינו שהמועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון תהיה אמיצה מספיק ותחליט על הכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה השמינית במדינת ישראל, קרוב ל-40 שנה אחרי שהוקם מוסד כזה בפעם האחרונה.

גלגוליה של האוניברסיטה החדשה רבים. בשנת 1983 הוקמה ביישוב קדומים "מכללת יהודה ושומרון", כבית ספר ערב אקדמי לתושבי השומרון. בשנת 1987 כבר הפכה המכללה למוסד לימודי גדול, שרבים מתלמידיו כלל לא הגיעו מאזור השומרון, ובשנת 1990 היא עברה לאריאל והחלה בלימודים בחסות אוניברסיטת בר אילן, ששנים אחר כך תתנגד באופן נחרץ להפיכתה לאוניברסיטה.

בשנת 2005 קיבלה ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון החלטה ברוב גדול להפוך את המכללה באריאל לאוניברסיטה. שבעה שרים הצביעו נגד, ביניהם נשיא המדינה היום והשר דאז שמעון פרס, יחד עם מרבית שרי מפלגת העבודה. אלא שהסמכות לעשות צעד כזה הופקדה לאחר בדיקה משפטית בידי המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון והוועדה לתכנון ותקצוב. שרת החינוך דאז, לימור לבנת, הקימה ועדה מיוחדת בראשות פרופסור עמוס אלטשולר, שהמליצה להפוך את המכללה לאוניברסיטה שכן היא מתפקדת כמוסד כזה ממילא. הוועדה המליצה להעניק למכללה הכרה זמנית כאוניברסיטה למשך שלוש שנים ומאז הפך המוסד ל"מרכז אוניברסיטאי". בשנת 2010 הורה שר הביטחון אהוד ברק לאלוף פיקוד המרכז להתחיל בהליך הכרה שהסתיים בעצם בהחלטה השבוע, שדורשת רק חתימה של אלוף פיקוד המרכז. נזכיר כי מדובר במוסד שלומדים בו למעלה מ-12,000 סטודנטים ב-26 תוכניות לימוד, ובמסגרתו פועלים 280 מדענים, כרבע מהם במעמד של פרופסורים.

הקמנו כאן אקדמיה מחקרית שתורמת מבחינה מדעית, תורמת מבחינה כלכלית". סטודנטים באריאל צוהלים לאחר

 מחזירים את המוחות מחו"ל

פרופסור דן מאירשטיין, נשיא המרכז האוניברסיטאי אריאל, אמר מיד לאחר קבלת ההחלטה כי "זהו יום גדול לאקדמיה הישראלית, נעשתה פה היסטוריה לאומית. לראשונה זה 40 שנה קמה אוניברסיטה חדשה בישראל, הפותחת שעריה לסטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה, מגייסת חוקרים צעירים ומחזירה מחו"ל לשורותיה אנשי סגל ומחקר שיעשירו את העשייה האקדמית בישראל. מל"ג יו"ש היווה בהצבעתו היום דוגמה בהתנהלות מקצועית ועניינית, הפגין אומץ לב ויושרה, בהתעלמותו מגל הלחצים הסקטוריאלי הכבד שהופעל עליו בימים האחרונים".
פרופ' יוסי פנחסי: יש הרבה שמחה על התוצאה שהגענו אליה. אבל חשוב לזכור, אנחנו מתפקדים למעשה כאוניברסיטת מחקר כבר למעלה מעשר שנים, עם כל המצוינות המדעית המשתמעת מכך. מדובר בסך הכל בגושפנקא פורמלית לתהליך שכבר קורה בשטח

כשאנחנו מדברים אחרי החלטת המל"ג עם פרופ' יוסי פנחסי, דיקן הפקולטה להנדסה, אנחנו שומעים בקולו תמהיל של שמחה והקלה. "יש הרבה שמחה על התוצאה שהגענו אליה. אבל חשוב לזכור, אנחנו מתפקדים למעשה כאוניברסיטת מחקר כבר למעלה מעשר שנים, עם כל המצוינות המדעית המשתמעת מכך. מדובר בסך הכל בגושפנקא פורמלית לתהליך שכבר קורה בשטח".

בכל זאת, אתם כבר כאן עשרות שנים.

"עשינו פה משהו. אני, הן בפן האישי והן כמייצג של המוסד, הגעתי לכאן ממניעים ציוניים. אני רואה בנו אחד המפעלים הציוניים הגדולים במדינת ישראל. אני לא יכול למצוא מוסד ציוני שווה לו באזור. הקמנו כאן אקדמיה מחקרית שתורמת מבחינה מדעית, תורמת מבחינה כלכלית ומכשירה סטודנטים במגוון מקצועות, ובמיוחד במקום הזה, ביהודה ושומרון. להכרה הזו יש כמובן חשיבות גדולה לסטודנטים בתואר ראשון, אבל יותר מזה ללומדים לתואר שני ושלישי, כי הדבר יאפשר לנו לשלוח אותם ליותר תוכניות בינלאומיות ולתת יותר מלגות".

הדרך להכרה היתה ארוכה מאוד, ולא קלה במיוחד.

"המאבק לאורך השנים היה מאוד לא פשוט, אבל במיוחד בשלושת השבועות האחרונים, שבמהלכם ההתנגדות היתה מאוד עזה. הפעילו עלינו בליץ תקשורתי משורה של גורמים אינטרסנטיים, כדי שלא להפוך אותנו לאוניברסיטה. לצערי, התחוור לי שחלק מהמתנגדים לנו הסוו את ההתנגדות הפוליטית לקיומנו כאן ביהודה ושומרון בכל מיני טענות ותואנות מוזרות, ובמהלך השבועות האחרונים ראינו את הנושא הפוליטי מבצבץ החוצה כמעט מכל טענה כזו".

אתה מאוכזב מהעמדה שנקטו עמיתיך במוסדות אקדמיים אחרים?

"דווקא רוב גדול בקרב העמיתים שלנו באוניברסיטאות תומכים בנו ממש. מי שהביע התנגדות אלו ראשי הסגל באוניברסיטאות, שלא מייצגים את אנשיהם. קיבלנו לכאן מכתבי תמיכה מחברי סגל מכל האוניברסיטאות, הן מישראל והן מחוצה לה. אני חושד בראשי האוניברסיטאות שההתנגדות שלהם לא היתה אקדמית, אלא ניסיון למנוע הקמת אוניברסיטה נוספת, כמו שזה נעשה בשנים קודמות. כל אוניברסיטה התנגדה לזו שבאה אחריה. במשך ארבעים שנה הצליחה המערכת האקדמית לחסום הקמת אוניברסיטה חדשה".

אחת הטענות המרכזיות היתה שתנגסו בעוגת התקציב של האוניברסיטאות.

"הכסף הוא לא הבעיה כי תקציב הובטח לנו, וממילא אנחנו זוכים בתקציבים. אגלה לך סוד גלוי: גם הסכומים שאמורים להתווסף אינם כל כך גדולים".

אתם חוששים כעת מעיכובים נוספים, משפטיים מחד או בהליך החתימה מטעם אלוף הפיקוד מאידך?

"אם לא היינו ביהודה ושומרון התהליך הטבעי היה עכשיו להעביר את החלטת המל"ג לאישור הממשלה ואז היתה קמה אוניברסיטה במדינת ישראל. בגלל שאנחנו ביהודה ושומרון, והריבון כאן הוא הצבא, מי שיחתום הוא אלוף הפיקוד, ואנחנו לא צופים בעיה של ממש בנושא הזה. שבע שנים אחרי החלטת הממשלה, נותר לו רק לשרבט חתימה ואני מניח שזה מה שיהיה".

וכשפרופסור פנחסי מדבר על הקשיים שהיו בשלושת השבועות האחרונים – הוא מדבר בין היתר על שורה של התבטאויות מצד אנשי אקדמיה ופוליטיקאים, בדיוק ברגע האמת. אחד הביטויים החריפים היה מכתב שכתבו נשיאי כל האוניברסיטאות בישראל ושנשלח לראש הממשלה, בו הוא נקרא להתנגד להקמת אוניברסיטת מחקר נוספת בישראל. ראשי המוסדות כתבו כי מדובר ב"פגיעה אנושה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל, ובאוניברסיטאות בפרט. שנים רבות סבלו האוניברסיטאות מתת-תקצוב, שגרם לפגיעה ביכולות המחקר של מדינת ישראל, הוביל לבריחת מוחות לחו"ל ועיכב את פיתוח וקידום תשתיות המחקר וההוראה. שנים אלו ידועות כ'עשור האבוד', ועם השלכותיו מתמודדות האוניברסיטאות בקושי רב עד היום. לאחרונה, בהנהגת ממשלתך, התחילה לנשב רוח מבורכת של שינוי, בהשקעה בהשכלה הגבוהה בישראל... היוזמה להקמת אוניברסיטה נוספת, שמינית במספר, מנוגדת לחלוטין לרוח זו, שכן אין שום צורך אמיתי באוניברסיטה נוספת בישראל. צעד זה יוביל לפגיעה קשה ביכולת של האוניברסיטאות הקיימות להשתקם מ'העשור האבוד' ובעצם יחזיר אותן שנים אחורה".

אחד המתנגדים הנחרצים להכרה היה פרופסור משה קווה, נשיא אוניברסיטת בר אילן, שאף דיבר בנושא בראיון ל'בשבע' לפני שבועות אחדים. אלא שחוסר הפרגון של קווה הרתיח דווקא את עמיתיו, בדיוק כפי שהסביר פרופסור פנחסי. "הנשיא לא מייצג את הסגל של בר-אילן בעניין זה, הרוב חושבים אחרת", אמר אז בתגובה למכתב הפרופסור אלישע האס, חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר אילן. חבר אחר בוועד המנהל, פרופסור עלי מרצבך, ציין שמדובר בדעה אישית בלבד, שאינה מייצגת את עמדת המוסד. כשפנינו השבוע למספר בכירים בבר אילן הם העדיפו שלא להתראיין. דוברות המוסד העדיפה גם היא שלא למסור תגובה, אבל בחרה לציין כי מדובר בסך הכל בעמדה של כלל האוניברסיטאות ובר אילן היתה חלק מהמהלך ולא חוד החנית שלו.

שלא לציטוט, ציין אחד מבכירי בר אילן כי הבסיס להכרה במוסד כאקדמי צריך להיות במושגים ובמונחים אקדמיים בלבד, ולא סביב ענייני תיקצוב. הוא סירב לומר שנשיא האוניברסיטה טעה לדעתו, אבל הסכים להצהיר כי "היה ראוי שהוויכוח יהיה ענייני, ולא ייעשה בדמגוגיה זולה בלבד".

"המאבק נגוע בשיקולים פוליטיים"

בשל ההתנגדות הזו, בין היתר, הוחלט להקים בכנסת שדולה שתעסוק בהכרה במוסד כאוניברסיטה. בראשות השדולה עמדו חברי הכנסת אלכס מילר, שעמד בראש ועדת החינוך של הכנסת, וציפי חוטובלי.

אחרי החלטת מל"ג יו"ש השבוע, שיגרו יושבי ראש השדולה מכתב לחברי השדולה, הודו להם על ההתגייסות למאמץ, והודיעו על פירוק השדולה לאחר שהשיגה את מטרתה. "טובת ההשכלה הגבוהה ניצחה את הפוליטיקה הקטנה", אמרה חוטובלי ל"בשבע", שעה קלה לאחר קבלת ההחלטה. "המאבק של ראשי האוניברסיטאות, שכל נשק היה לגיטימי בו, היה נגוע בשיקולים פוליטיים וצרות אופקים מצידם".

חוטובלי גם מדגישה כי "מדובר במשהו חשוב מאוד גם ליהודה ושומרון, במסגרת תהליך הנירמול של האזור. זה אפקט חשוב ביותר למאבק על הלגיטימיות של האזור".

ח"כ אלכס מילר מוסיף כי ״בהחלטה ברוכה זו חיזקה המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון את האקדמיה בישראל, ונתנה תשובה ניצחת לאלה שרצו למנוע את התפתחותו האקדמית של המרכז האוניברסיטאי באריאל".

אבל גם מול פעילות השדולה הזו נמשכו הקשיים. הוועדה לתקצוב של המל"ג המליצה באחרונה (בטרם קבלת ההחלטה השבוע) להשהות את ההחלטה בדבר שינוי הסטטוס של המוסד לפחות בשנה אחת. הוועדה, אשר בראשה עמד פרופסור מנואל טרכטנברג שנחשב למקורב לראש הממשלה, התעקשה ללכת נגד עמדת ראש הממשלה, ואף הזהירה שהכרה באוניברסיטה באריאל תמיט אסון על יתר המוסדות האקדמיים. טרכטנברג גם מתח ביקורת על שר החינוך גדעון סער שמעודד את המהלך. כל זאת פחות מיממה לפני הדיון הסופי בנושא.

סער לא נותר חייב. "בהשיגו על מסקנות ועדת הבדיקה בהיבטים האקדמיים, חורג יו"ר ות"ת מהיבטי התכנון והתקצוב עליהם הוא אחראי. הכפירה ביסודות התהליך שהתקיים כדין במשך שבע שנים לגבי המרכז האוניברסיטאי אריאל שעות ספורות לפני סיומו וקבלת ההחלטה בנושא הינה בעייתית, בלשון המעטה", הגיב שר החינוך לדברי טרכטנברג, שהמשיך במלחמה גם אחרי קבלת ההחלטה וטען כי הוא משוכנע שאלוף הפיקוד יקבל החלטה שתישקל בה המלצת הוועדה שבראשותו.

אחד מחברי מל"ג יו"ש אמר מיד לאחר קבלת ההחלטה כי הדחיפה שנתן השר סער לנושא, הביאה לרוח חדשה בוועדה שקידמה את ההחלטה. סער עצמו, אגב, מתח גם בדיון של המל"ג ביקורת חריפה על צעדיו של טרכטנברג והתבטא נגדו בצורה חריפה ביותר.

לא רק סער הפעיל את המכבשים, אלא גם השר יובל שטייניץ, שהודיע כי ייתן תוספת לעוגת התקציב של האוניברסיטאות כך שהכרה במוסד באריאל לא תפגע במוסדות האחרים.
ארגוני שמאל שנאבקו בהחלטה הודיעו כי לא יגישו בג"ץ נגדה, אבל יפעלו בדרכים "הסברתיות" כדי להבהיר עד כמה מוטעית ההחלטה. ועד ראשי האוניברסיטאות טען כי "מדובר בהחלטה פוליטית שהיתה ידועה מראש. ראש הממשלה הוא זה שצריך לקבל עתה החלטה מנהיגותית על מנת למנוע אסון למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".

באריאל לא ממש מתרגשים מהביקורת הזו, שהיתה לדברי ראשי המוסד צפויה בהחלט. כעת בעצם נותר רק להמתין לחתימת אלוף פיקוד המרכז כדי שהמרכז האוניברסיטאי יקבל את המעמד המיוחל. אלא שבדיקה משפטית העלתה, שאם יש מחלוקת בין עמדת ועדת התקצוב לבין עמדת המל"ג, יש לאלוף אפשרות להפעלת שיקול דעת רחב בבואו לתת את החתימה. טרכטנברג ומקורביו בונים על שיקול הדעת הזה, אבל באריאל מאמינים שהמילה האחרונה כבר נאמרה, ובשנה הבאה יוכלו הבוגרים ליהנות מתואר בוגר האוניברסיטה באריאל.