בשבע 502: קניין במבחן

בעקבות מהלך רכישת הקרקעות ביישוב מגרון, מסתמנת עמדה חיובית של המדינה בבג"ץ שתתמוך בבקשת המתיישבים להישאר בקרקעות שנרכשו

חגית רוזנבאום , כ"ט בתמוז תשע"ב

במגרון מדגישים כי הרכישה היא צעד פרקטי בלבד שנבע מכורח המציאות, ומצביעים על הישגי המאבק לכלל ההתיישבות בשנה האחרונה - דו"ח ועדת לוי וקידומו של חוק ההסדרה

נקלעו כעת, בחלוף שנה אינטנסיבית של מאבק על הבית. לאחר שהצעת הפשרה בין הממשלה למתיישבים להעתקת היישוב אל אתר היקב הסמוך למגרון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ, החלו המתיישבים במהלך יצירתי חדש, שאמור להביא לפתרון חוקי מסוג אחר לקיומו של היישוב. בשרשרת של כמה עסקאות רכישה שהתבצעו לאחרונה, קנו גורמים עלומי שם בינתיים חלק מקרקעות מגרון מהבעלים הפלשתינים הרשומים בטאבו. סך כל העסקאות הקנה ליישוב 25 דונם, שטח שעליו עומדים כשלושים מבנים ביישוב, ועליו מתגוררות 17 משפחות. הללו עתרו לאחרונה לבג"ץ, בהליך נפרד מהעתירה המתמשכת שהגישה 'שלום עכשיו' בדרישה להרס היישוב, וביקשו להחריג את השטח שנרכש מפסק הדין המורה להרוס את היישוב כולו. "נוצר פה אבסורד, שאדם קונה קרקע וצריך להילחם בבג"ץ על זה שהקרקע שלו. צריך פה לבקש רשות להישאר על אדמה שקנית".

כשראו אנשי מגרון כי פעולת הרכישה לא חילצה עדיין את שרי הממשלה מהגמגומים בעניינם, החלו בסדרת פעולות שטח, שהיו אמורות לתת רוח גבית למאבק. "יצאנו למחאה ציבורית יחד עם המטה המשותף של היישובים הצעירים, כי הבנו שיש כאן נקודת תורפה", מספר דובר היישוב מגרון, איתי חמו, "אם המדינה תפנה את מגרון, שנמצאת כעת על קרקע יהודית שנרכשה כדין, הדבר הזה יחזור על עצמו בכל ההתיישבות. אנחנו יוצאים לצעוק שזה לא ייתכן, במטרה להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה". במסגרת הפעולות נערכו הפגנות בצמתים ברחבי הארץ, שיירת מכוניות של התושבים עברה מול בית ראש הממשלה, הפגנות מול הכנסת ומול ראש הממשלה התקיימו בשבועיים האחרונים, ועוד. זאת במקביל לפעילות הפוליטית במסדרונות הכנסת מול ח"כים ושרים, שנמשכת כבר תקופה ארוכה.

במסגרת גל הפעולות הללו, התפרסם בסוף השבוע שעבר גם מכתב שעליו חתומים בכירי רבני הציונות הדתית, המחזקים את זכותם של התושבים בקרקע ומוחים נגד כל כוונה להרס היישוב. בגילוי הדעת, עליו חתומים הרב צבי ישראל טאו, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי והרב נחום אליעזר רבינוביץ', נכתב כי "שנים רבות נאבקים תושבי מגרון על זכותם להתיישב באדמות מגרון, יישוב אשר נבנה על ידי המדינה ומוסדותיה. זכות זו מעוגנת בראש ובראשונה בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו", ציינו הרבנים.

לדבריהם, "במשך השנים הועלו טענות כנגד תושבי מגרון שאדמותיהם שייכות לערבים, כביכול, ועל כן אין ליהודים זכות להתיישב בהם. על אף שלטענות אלה אין כל בסיס מוצק, ביצעו אנשי מגרון, לפנים משורת הדין ולמען הסר כל ספק, רכישה מסודרת של חלק ניכר מאדמות היישוב מהטוענים הערביים לבעלות על הקרקע". הרבנים ציינו בגילוי הדעת כי "רכישה זו בוצעה ונרשמה כחוק ואין עליה כל ערעור".

"מעתה, סרו כל המניעות ונסללה הדרך להשארת תושבי מגרון במקומם הנוכחי", נכתב בגילוי הדעת, בו ציינו הרבנים כי "מכאן ולהבא אין כל פתחון פה משפטי או מוסרי כנגד המתיישבים, וכל אשר לב ישר לו צריך לתמוך בכל כוחו בהשארת אנשי מגרון באדמות שרכשו ובמניעת העוול הנורא של החרבת יישוב פורח".

מבחן לעמידתה של הממשלה מול הפרקליטות. מגרון

 ישי וליברמן בעד

למרות התסכול שבעצם הצורך לעתור לבג"ץ לאחר הרכישה, נראה כי קניית הקרקעות מחוללת שינוי מבורך מבחינת התושבים, לפחות לעת עתה. המפנה החיובי המיוחל בעמדת המדינה החל להתרחש ביום ג' השבוע, עם פרסום חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין מגרון. על פי הדיווחים, קבע היועץ וינשטיין כי המשפחות המתגוררות על חלקות הקרקע שנרכשו לאחרונה במגרון, לא יפונו. מדובר כאמור בכ-17 משפחות, המהוות כשליש מתושבי היישוב. במגרון בירכו על דבריו של היועץ, מאחר וחוות דעתו תהווה גם בסיס לתשובת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגישו המשפחות.
השר יולי אדלשטיין: אלמלא הליך רכישת הקרקעות, שעל פי כל הסימנים הוא כנראה תקף וכשר, הדיון הזה בוועדת השרים לא היה מתקיים. השרים היו אומרים שיש לבצע את החלטת בג"ץ להרוס את מגרון "אבסורד", כך מכנים במגרון את הסיטואציה המשפטית שאליה

מאוחר יותר השבוע (ג') התכנסה ועדת השרים לענייני התיישבות, ודנה אף היא בגיבוש עמדת המדינה לקראת הדיון בבג"ץ. גם כאן החלו להישמע זמירות חדשות, והשרים העניקו גיבוי כמעט מלא למתיישבי מגרון. קודם הישיבה, אמר חבר הוועדה שר החוץ אביגדור ליברמן כי יתמוך בעמדתם של המתיישבים וכי כבר שוחח בנושא עם שר המשפטים יעקב נאמן. בדיון עצמו, כאמור, הביעו רוב השרים תמיכה בהשארת היישוב על מכונו, בהנחה שעסקאות הרכישה כשרות על פי חוק. יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אמר בדיון כי "משעה שהמציאות השתנתה ושייכות אדמות מגרון כבר אינה ברוח המחלוקת, יש חובה להסדיר את מעמד היישוב ולהסיר את חרב איום פינויו". עוד אמר השר כי "באותו אופן שיש צורך להישמע לחוק בעת אי ודאות שייכות האדמות, יש חובה לשמר את ההתיישבות משעה שהוסרה אי הוודאות".

השר יולי אדלשטיין, חבר ועדת השרים, אומר ל'בשבע' כי "אלמלא הליך רכישת הקרקעות, שעל פי כל הסימנים הוא כנראה תקף וכשר, הדיון הזה בוועדת השרים לא היה מתקיים. השרים היו אומרים שיש לבצע את החלטת בג"ץ להרוס את מגרון, וזהו. אלמלא הרכישה פשוט לא היה על מה לדון בוועדה, כי יש פסיקה של בג"ץ".

הדיון נפתח בסקירת המצב במגרון על ידי השר בגין, שהציג לאחר מכן את עמדתו לפיה כיוון שבשלב זה לא התבררה הטענה שהרכישה מזויפת או לא תקפה, הוא רואה במצב הנוכחי שינוי נסיבות ומכך נגזר גם שינוי הגישה. המדיניות, לפיכך, היא כי אם יישוב נמצא על קרקע הזולת ללא רשות – הדבר אינו חוקי והיישוב לא יישאר במקום, אולם אם שטח מתברר כשטח שנרכש – אין לנקוט צעדים בלתי הפיכים. ברוח זו דיברו לאחר מכן גם שאר השרים שנכחו בישיבה: בוגי יעלון, יולי אדלשטיין, אלי ישי, גלעד ארדן ודניאל הרשקוביץ. שר הביטחון אהוד ברק נעדר מהדיון. מי שדיברו בחריפות נגד עמדה זו הם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלאס והיועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי. הללו טענו כי יש לבצע את החלטת בג"ץ כלשונה, שכן לא חל כאן כל שינוי נסיבות כל עוד תוקפה של הרכישה לא התברר לחלוטין. השניים גם טענו כי אף אם יתברר שהרכישה כשרה, הדבר אינו רלוונטי לגבי אי החוקיות של תכנון היישוב עצמו. כאמור, הדיון הסתיים בהצעת ההחלטה של השרים, לפיה הממשלה תתמוך בבג"ץ בבקשת תושבי מגרון לדחות את פינוי היישוב, המתוכנן לעוד כשבועיים (1.8) עד לבירור סופי של כשרות רכישת הקרקעות. במידה והרכישה תתברר כברת תוקף חוקי, יוכלו המתיישבים להישאר בבתיהם, במתכונת שתיקבע בשלב מאוחר יותר.

כאמור, החלטת ועדת השרים מנוגדת לחלוטין לעמדת הפרקליטות, שמבקשת בכל מקרה לממש את הרס היישוב, כפי שפסק בג"ץ עד כה. השר אדלשטיין מברך על החלטתה של ועדת השרים, ועל עצם פעילותה בכלל, כמנגנון חיוני שבולם את הפרקליטות מלהעביר בבג"ץ עמדות משלה המנוגדות לעמדת הממשלה: "גם ראש הממשלה היה מרוצה מכך. הדיון הזה הראה שמעתה בסוגיות עקרוניות לא ייתכן מצב שבו מישהו, חשוב ככל שיהיה, יישב בחדר נעול, יכתוב חוות דעת ויודיע ברגע האחרון לממשלה שהוא מגיש חוות דעת לבית המשפט. הוועדה הוכחה כעת כחיונית – התקיים דיון מסודר, כל השרים התבטאו וקיבלו החלטות במסגרת הסמכויות שהאצילה הממשלה על הוועדה. אלמלא הוועדה, המצב היה שיושבים אנשי המקצוע בפרקליטות ומקבלים החלטה לפי מה שהם רואים לנכון. אבל בית המשפט רוצה את תגובת הדרג המדיני, ובאמצעות הוועדה מתקבלת באמת תגובת הדרג המדיני".

כזכור, ועדת השרים לענייני התיישבות הוקמה לפני כחודש, כחלק מהתחייבויות נתניהו למתיישבים בתמורה לפינוי השקט של תושבי שכונת האולפנה בבית אל. עם הקמתה, הוחלט כי לוועדה תהיה סמכות לגבש את מדיניות הממשלה בנוגע לבנייה בלתי מוסדרת בקרקעות מדינה ובקרקעות פרטיות, לרבות סוגיות עקרוניות שיגיעו לערכאות משפטיות. ההחלטות שתקבל הוועדה יזכו למעמד של החלטות ממשלה, ושרים לא יוכלו לערער עליהן.

השר אדלשטיין מתכוון גם לפעול לכך שהוועדה תדון בדו"ח ועדת לוי, שהתפרסם בשבוע שעבר, ותאמץ את מסקנותיו. "אסטרטגית, יש חשיבות רבה בהבאת דו"ח לוי לדיון בוועדה, ולדידי גם לאימוצו. מבחינה משפטית חשוב להפסיק את הפעילות הפרטיזנית מכל הצדדים, ולהתחיל לעבוד בצורה חוקית. גם ראש הממשלה מתכוון להביא את הדו"ח לדיון בוועדה".  

למרות הגישה החיובית שהממשלה הצהירה עליה בסיכום הדיון בוועדה, אדלשטיין מציע לזכור כי עלולות להיות התפתחויות גם לכיוונים אחרים: "אם חס ושלום יתברר שיש קושי ברכישה, ברור שהמצב יהיה אחר לגמרי. בנוסף, אנחנו עוד לא יודעים מה תהיה החלטת בג"ץ, ייתכן שהוא בכלל ידחה את העתירה. השופטים עלולים לטעון שהם לא רואים ברכישה שינוי נסיבות, או שזהו שינוי שלא מכריח את שינוי עמדתם הקודמת. אבל", הוא מזכיר, "לפחות הפעם, בשונה מהעתירה נגד גבעת האולפנה, המדינה לא תגמגם בבג"ץ, ותציג עמדה שבאמת מייצגת את דעת רוב חברי הממשלה".

 

 "להחיל את דין חרשה וגבעת היובל"

במגרון בירכו השבוע על החלטת ועדת השרים ועל דברי היועץ המשפטי: "הדבר מחזיר את השפיות וההיגיון הבריא. לפנות אנשים מקרקע שהם קנו – אין בכך שום הגיון, זה גובל בתאוות הרס ואובססיה". אבל גם אם תשובת המדינה לבג"ץ תהיה חיובית, הם אומרים, הדבר עוד לא מבטיח שהמדינה לא תגמגם בדיון עצמו. "כעת יש מבחן לממשלה לראות אם הפרקליטות תתנהל לפי איך שהממשלה רוצה. אם אסנת מנדל (נציגת הפרקליטות בדיון – ח"ר) תגמגם כמו שהיא גמגמה בסוגיית האולפנה, אין סיכוי שמגרון תישאר במקומה", מעריך איתי חמו. "אבל אם הפרקליטה תפעל כמו שהשרים הורו לה, יקרה אצלנו מה שקורה כבר בחרשה וגבעת היובל, שם המדינה מתחילה בהליכי הסדרה לאחר שקבעה כי אם יש היתכנות ליישוב יהודי בהתאם למעמד הקרקע – היא מתחילה בהליכי הסדרה. אבל אם אין למדינה עמדה ברורה לגבי הסדרת יישוב – למה ששופטי בג"ץ יסכימו?".

נחזור לרכישה עצמה: עיקר הטענה שלכם התבססה על כך שאין למעשה בעלים על קרקעות היישוב, ולכן העתירה לא מוצדקת. איך אם כן מצאתם את הבעלים על מנת לרכוש מהם את הקרקע?

"אנחנו עקרונית טוענים שהרישום הירדני לא קביל. יש מאות אלפי דונמים ביו"ש שרשומים על שם פלשתינים, רובם כלל לא קיימים, ומתוך אלה שקיימים – הרבה לא יודעים שהם בכלל רשומים על הקרקע. לכן כל הרישום הזה הוא פיקציה. אבל בג"ץ טוען שאלו אדמות פרטיות, לכן פעלנו גם לשיטת מי שטוען כך, והלכנו לפי הרישום בטאבו. לשיטתם – שילמנו עכשיו למי שרשום כבעלים בטאבו, ושוב – למרות שברישום הזה יש הרבה שקרים ולא בהכרח מי שרשום הוא הבעלים". אגב כך מבקש חמו לציין כי היישוב יוצא בימים אלו במסע התרמה, שיאפשר לציבור להיות שותף ברכישת הקרקעות באמצעות תרומה כספית ליישוב.

אתם לא חוששים מהשלכות של מהלך הרכישה? הרי התקדים הזה עלול ליצור מצב שכל יישוב יצטרך לרכוש את הקרקע של עצמו כדי להתגונן מפני תביעות של השמאל הקיצוני.

"שאלה טובה", אומר חמו, אבל מבקש להזכיר את העיקר מבחינתו, שהוא ההישגים לכלל ההתיישבות שהנחיל עד כה המאבק על מגרון. "אני רוצה להזכיר איפה היינו לפני שנה – הרבה יישובים היו בסכנת הריסה, ולא היו פתרונות ודרך לצאת מהבוץ הזה. היום אנחנו במצב שהמקומות המועדים להריסה לא נהרסו בינתיים, ועל הדרך קיבלנו את דו"ח המאחזים של ועדת לוי, וחוק ההסדרה שעלה להצבעה וזכה לרוב של 60 ח"כים, ורק בגלל לחץ ראש הממשלה הוא לא עבר. למעשה, קרו בינתיים דברים שמשנים את כלל הגישה של המדינה אל ההתיישבות. מערכת המשפט התבגרה ומוכנה להודות שיש התיישבות בארץ ישראל והיא איננה כיבוש. כל זה הוא פועל יוצא של המאבק על מגרון".

חמו מדגיש כי רכישת הקרקעות אינה המהלך המרכזי מבחינת מאבקו של היישוב, ועיקר האמירה שלהם היא הזכות להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל. "זהו רק צעד פרקטי. מבחינה עקרונית, נשארנו באותו מקום שבו התחלנו".