בשבע 502: על סדר היום

"האוניברסיטה החדשה תהיה טובה לא רק לאריאל אלא לכלל האקדמיה"

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ב

גדעון סער שר החינוך

מנין הביטחון לעמוד מול המלצות הות"ת (ועדת תכנון ותקצוב) ומול נשיאי האוניברסיטאות ולומר שאתה תומך במהלך הקמת אוניברסיטת אריאל?

"המצב אינו פשוט, אבל בסופו של דבר הסמכות נתונה בידי מל"ג יו"ש, כך על פי חוות הדעת של היועמ"ש. אני רוצה לציין שגם במעבר ממכללה למרכז אוניברסיטאי היו החלטות מנוגדות להמלצת ות"ת. אני מכבד את הות"ת, אבל במקרה הזה ההמלצה שלהם לא היתה נכונה. היא לא התייחסה לכשירות המרכז האוניברסיטאי אריאל להפוך לאוניברסיטה, אלא ביקשה ארכה נוספת כדי לבחון את סוגיית מבנה ההשכלה הגבוהה, ולבחון אם יש צדק בהקמת אוניברסיטה נוספת, או לבחון הקמת סוג מוסד שלישי, בין מכללה לאוניברסיטה".

להמציא מין עוף מוזר חדש?

"כן. זה יכול להיות רעיון מעניין שאני לא דוחה על הסף, אבל לא הוגן לבוא בדקה התשעים, אחרי חמש שנות תהליך של בדיקה שעובר המרכז באריאל בליווי ועדת פרופסורים, וכעת לומר שרוצים לבחון הכל מחדש. אפשר לבחון, אבל אוניברסיטת אריאל לא צריכה להיות הקורבן לכך. זאת בהנחה שמתקיימים שני התנאים שהצבתי. ראשית, שהמוסד עומד בסטנדרטים האקדמיים, ודו"ח המומחים קבע שאכן הוא עומד בכך. והתנאי השני הוא שאדע שיש תוספת תקציב כדי לחזק את אריאל מבלי לפגוע באוניברסיטאות אחרות. הדבר הובטח לי במכתב שכתב לבקשתי שר האוצר. בנסיבות הללו מל"ג יו"ש קיבלה החלטה מקצועית ועניינית ואני מברך על כך שהיא לא נכנעה ללחצים והפחדות של גורמים שונים".

באילו לחצים נוספים מדובר? באילו איומים?

"פיזרו כאן תחזיות אפוקליפטיות. דיברו על קריסה של כל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מחקר שהוזמן על ידי האוניברסיטה העברית, שגם היא נוגעת בעניין, טען שכל המכללות יקרסו. הכל יקרוס אם המרכז האוניברסיטאי אריאל יהפוך לאוניברסיטה... והיו איומים במישור המדיני-בינלאומי".

לנשיאי האוניברסיטאות הצטרף גם יו"ר הות"ת, פרופ' טרכטנברג, שהתנגד לאוניברסיטה. הדברים שהוא כתב גררו עימות חריף ביניכם.

"המחלוקת בכמה צירים. ראשית, איך ייתכן שמצד אחד הות"ת אומרים שרוצים לבדוק את מערכת ההשכלה הגבוהה, ומצד שני יו"ר הות"ת במכתביו למל"ג יו"ש סוטה מההחלטה הזו, וכבר קובע שלא צריכה להיות אוניברסיטה שמינית? אז בשביל מה הות"ת קיבלה החלטה לבצע בדיקה? זה מעורר אצלי שאלות לגבי הטעמים מאחורי ההחלטה הזו של ות"ת. האם התקבלה ההחלטה הזו רק כדי לקבל הסכמה רחבה יותר, בה בשעה שהמסקנה של הבדיקה הזו נקבעה מראש? האם המטרה העיקרית מאחורי ההחלטה היתה לדחות את ההכרעה בסוגיית אריאל?

"היתה גם טענה שלממשלה לא יכולה להיות מעורבות או עמדה בסוגיית התפתחות ההשכלה הגבוהה. אני דוחה זאת על הסף, גם כראש המל"ג וגם כאחראי המיניסטריאלי למערכת. בכל מקום בעולם הממשלה מאשרת הקמת אוניברסיטאות. לא מקובלת עלי האמירה שכאילו יש גוף אחד שבו רוב אוטומטי לנציגי האוניברסיטאות והוא מחזיק בווטו על הקמת אוניברסיטאות".

אז מה מוביל את פרופ' טרכטנברג לאמירות הללו? פוליטיקה?

"אני מעריך את פרופ' טרכטנברג. אני הוא שמיניתי אותו לפני כשלוש שנים ליו"ר הות"ת. הוא היה יו"ר מצוין שקידם מאוד את ההשכלה בישראל, אבל בנקודה הזו אני חולק עליו, ותפקידי לעמוד על עמדתי כממונה על המערכת. אני משער שעמדתו לא נובעת מפוליטיקה או מאידיאולוגיה. טרכטנברג באמת מאמין שאין מקום לאוניברסיטת מחקר שמינית בישראל. הוא היה נוקט בעמדה זו גם אם היה מדובר במוסד שנמצא במקום אחר בארץ ישראל. אני, לעומת זאת, סבור שאחרי ארבעים שנה שבהן כמעט והשלשנו את גודל האוכלוסייה יש מקום להקים עוד אוניברסיטה שתאתגר את האחרות, והדבר יהיה טוב לא רק לאריאל אלא לכלל האקדמיה".

ובכל זאת, שואלים אותך, למה דווקא בשומרון?

"אני מזכיר שהממשלה הקימה בית ספר חמישי לרפואה בצפת, ואגב גם לו התנגדו ארבעת קודמיו. יש אוניברסיטה בבאר שבע וכיום אי אפשר לדמיין את העיר ללא האוניברסיטה. אני לא שולל הקמת אוניברסיטה בצפון בצעד הבא. בשלב זה אין מוסד אקדמי שעבר את כל התהליך כמו אריאל. לבד מכך, התפתחות חבל הארץ הזה חשובה לנו. העובדה הזו היתה ביסוד החלטת הממשלה שהתקבלה עוד בתקופת שרון ב-2005, להציב עוגן חזק של ישראל בשומרון, וכפי שהיה לגיטימי לחשוב על עוגן אקדמי בנגב, לגיטימי לרצות בעוגן אקדמי חזק בשומרון".

אז למה אתם לא אומרים בבירור שזו עמדתכם הפוליטית כממשלה לאומית, לחזק את השומרון גם באפיק הזה?

"אני אומר בצורה ברורה. אם המוסד לא היה ראוי ולא עומד בסטנדרטים האקדמיים, לא הייתי תומך בכך למרות שהוא בשומרון, אבל הוא עומד בסטנדרטים וחשוב שתהיה אוניברסיטה באריאל. לגיטימי שהדרג המדיני יחתור לכך. מהיום הראשון בתפקידי פעלתי בנושא הזה. מעט פחות משנה אחרי שנכנסתי לתפקיד הפכנו את המכללה למרכז אוניברסיטאי, תהליך שהוקפא על ידי קודמתי, הפרופ' יולי תמיר, ואני פועל להשלים את התהליך בהתאם לתפישה המעוגנת בהחלטת ממשלה".

אתה משוכנע שהתחזיות הקודרות לא תתממשנה ולא יהיה כעת בחו"ל חרם כולל על האקדמיה הישראלית?

"אני לא משוכנע בדבר. אני מפנה את תשומת הלב לכך שיש גורמים באקדמיה העולמית שפועלים להחרמת האקדמיה הישראלית בלי קשר לאריאל. הם מתנגדים פוליטית לישראל ולמדיניותה".

וכעת תהיה להם לגיטימציה?

"הם לא החרימו בגלל המרכז באריאל. מבחינת אותם גורמים הדוגלים בחרם גם מכללה לא צריכה להיות באריאל. באופן כללי אנחנו יכולים להפחיד את עצמנו עד אין סוף ולא לעשות דבר. התיישבות קמה והתפתחה ללא תמיכה בינלאומית. אנחנו תומכים בה וצריכים לדאוג להתפתחות ההתיישבות מתוך שיקול דעת. התייעצתי לאורך כל הדרך בראש הממשלה, וכל מה שעשיתי עשיתי תוך עדכון רציף בכל מהלך ומהלך".

ומה לגבי חרמות באקדמיה הפנימית שלנו?

"היו בעבר קריאות של מרצים שלא לשתף פעולה עם אריאל, היו שאמרו שלא יגיעו ולא יופיעו שם. מי בכלל ביקש מהם להגיע לאריאל ללמד? המוסד באריאל מספיק חזק כדי להתמודד עם איומים של אנשים שאין להם שום קשר אליו. אני רק מצטער על כל מה שקשור לאווירה של חרמות ונידויים".

אגב, ייתכן שיעתרו לבג"ץ נגד המהלך?

"בהחלט ייתכן שזה יקרה. יכול להיות שתהיה מערכה משפטית ונתמודד בה אם תיכפה עלינו מערכה כזו".

נועצתם ביועץ המשפטי לממשלה לפני ההכרזה?

"לא נועצתי ביועמ"ש, אבל כל התהליך מתקיים על פי חוות דעת של המשנה ליועמ"ש שקבע שהגורם המוסמך הוא מל"ג יו"ש".

ובאופן אישי, אתה חש ירידה קצת במתקפות עליך?

"אני משוכנע שהמתקפות עלי יגברו. שר שמשפיע מותקף יותר משר שאינו משפיע. אני הולך בדרך שאותה נבחרתי לייצג בכנסת ובממשלה".