בשבע 502: רביבים

אסור ומותר בתשעת הימים

הרב אליעזר מלמד , כ"ט בתמוז תשע"ב

רחיצה בשבוע שחל בו תשעה באב

שאלה: האם מותר להתרחץ ולחפוף ראש בשבוע שחל בו תשעה באב, ומה הדין כאשר מניעת הרחצה גורמת סבל ממש?

תשובה: על פי תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד, אולם נהגו הראשונים להחמיר ולהימנע מרחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד נהגו רבים להחמיר שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז, שהאקלים קר יותר ומזיעים פחות, נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים ואפילו לא במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע תקנא, טז; מ"ב שם, כה"ח קפו).

נמצא שלמנהג ספרדים אפשר לכתחילה להתרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב, ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים שאין בהם תענוג וגם אין בהם סבל.

ונראה שגם לפי מנהג אשכנז אפשר להתרחץ כיום בארץ ישראל. ראשית, מפני שאפשר לסמוך בזה על מנהגי ספרדים, שמנהגם נוסד באקלים הדומה לארץ ישראל. ועוד, שכיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין. בעבר, כשלא היו מים זורמים בבתים, הרחצה נחשבה לאירוע מיוחד של תענוג ופינוק. אבל כיום רוב האנשים רגילים להתרחץ בכל יום, עד שהרחצה הפכה לפעילות שגרתית. ומי שרגיל להתרחץ בכל יום, אם ימנע עצמו מרחצה ירגיש סבל, ויש שאפילו יתקשו להירדם עקב כך.

לפיכך, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ כדרכו בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב. ואם הוא רגיל לחפוף ראשו - רשאי לחפוף. ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים שאין תענוג להישאר בהם זמן מיותר, ומנגד גם לא צריך לסבול ממש מקור המים.

ומי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות. וכיום אנשים רבים רגישים לריחות רעים, ואם לא יתרחץ - יתחלל שם שמיים על ידו.

טיולים ונופש

אמרו חכמים במשנה "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כו, ב). לפיכך, אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון, אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.
בעבר, כשלא היו מים זורמים בבתים, הרחצה נחשבה לאירוע מיוחד של תענוג ופינוק. אבל כיום רוב האנשים רגילים להתרחץ בכל יום, עד שהרחצה הפכה לפעילות שגרתית. ומי שרגיל להתרחץ בכל יום, אם ימנע עצמו מרחצה ירגיש סבל, ויש שאפילו יתקשו להירדם עקב כך. לפיכך, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, רשאי להתרחץ כדרכו בתשעת הימים

האם לברך 'שהחיינו' על ראיית חבר

שאלה: הנפגש בימי עיון הנערכים בתשעת הימים עם חברו החביב עליו מאוד שלא ראהו שלושים יום והוא שמח לראותו, האם יברך 'שהחיינו', או שמא מפני שמדובר בתשעת הימים אין לברך 'שהחיינו'?

תשובה: יברך 'שהחיינו', הואיל ואם לא יברך כעת - יפסיד את הברכה. שכן מבואר בשולחן ערוך (תקנא, יז), שטוב להיזהר מלברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים על פרי ומלבוש, כי אפשר לדחות את ברכתם לאחר תשעה באב. אבל כתב הרמ"א שם שאם לא יוכל לברך על הפרי אחר תשעה באב, כגון שהפרי יירקב עד אז, יברך עליו מיד, כדי שלא להפסיד את המצווה (ועיין במ"ב תקנא, קא).

שחייה בבריכה

שאלה: האם מותר ללכת לשחות בתשעת הימים לשם תענוג או לשם בריאות?

תשובה: למטרת בילוי אסור להתרחץ בבריכה ובים מראש חודש אב, שאף זה בכלל "משנכנס אב ממעטים בשמחה".

ומי שרגיל לשחות בכל יום בבריכה לשם בריאות, התרעננות ושמירת כושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים, על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג ספרדים נכון להימנע רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע והורו לו לשחות בכל יום כדי להשתקם, רשאי לשחות עד ערב תשעה באב.

מסיבת גיוס

שאלה: האם מותר לקיים מסיבת גיוס בתשעת הימים לכבוד חבר שעומד להתגייס לצבא?

תשובה: אין לקיים בימים אלו מסיבת גיוס, מפני שאלו ימים שממעטים בהם בשמחה, ומסיבת גיוס כשמה כן היא - אירוע חגיגי. אך מותר להתאסף ולומר דברי תורה וחיזוק לכבוד חבר שעומד להתגייס בתוך תשעת הימים. אבל אם ממילא הוא מתגייס כמה ימים אחרי תשעה באב, אין לקיים אספה זו, שיש בה צד של שמחת חברים בתשעת הימים.

בנייה ושיפוצים

כיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב את דירתו או מרפסתו בלא שיהיה לכך צורך חיוני.

וכן אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות המשמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם (שו"ע תקנא, ב).

וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.

קבלן ופועלים

מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך, זאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרמו להם הפסד גדול - יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים.

מעבר דירה

שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?

תשובה: ככלל אין להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים - גם מפני השמחה שבדבר וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.

על ידי לימוד תורה בארץ ישראל נגאלים

בימים אלו שבהם אנו מתאבלים על החורבן, עלינו להתעורר ולהתחזק בעיסוק בדברים המקרבים את הגאולה. תנא דבי אליהו (אליהו זוטא יד): "אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות, אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה אצל זה, ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע, שנאמר: 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש' (עובדיה א, יז)".

הייסורים לבדם אינם יכולים להביא את הגאולה. הגאולה תבוא על ידי לימוד עמוק שממנו תצא הדרכה לחיי תורה שלמים לחיי הכלל והפרט, הרוח והמעשה, הקודש והחול. ואפילו אם רק עשרה ילמדו יחד באמת לשם קירוב הגאולה ותיקון עולם, יישמע קולם לרבים ויזכו לקרב את הגאולה.

בבניין הארץ מקרבים את הגאולה

ידוע בדברי הנביאים וחז"ל שיישוב הארץ הוא היסוד והמפתח לגאולה, וכפי שמובא בספר קול התור פרק ה': "ומי גדול בכל הדורות האחרונים כרבנו הגר"א קדוש ישראל, אשר בדברים חוצבים להבות אש, האיץ בתלמידיו לעלות לארץ ישראל ולעסוק בקיבוץ גלויות, והרבה לזרז את תלמידיו להחיש את קץ המגולה לקרב קץ הגאולה על ידי יישוב ארץ ישראל. כמעט בכל יום דיבר אלינו רבנו ברתת והתרגשות, כי 'בציון ובירושלים תהיה פליטה', ולא לאחר את המועד. מי ימלל את גודל דאגתו של רבנו בדברו אלינו הדברים כאלה וכאלה ברוח קודשו ובדמעות בעיניו".

וכן למדנו שבתשעה באב אירע חטא המרגלים, שמאסו בארץ חמדה, ונגזר עליהם שאם לא יתקנו את חטאם בתשעה באב ייחרב בית המקדש הראשון והשני ותתחיל הגלות.

לפיכך בימים הללו עלינו להתעורר לערך מצוות יישוב הארץ, ועל כל אחד ואחד מישראל שיכול, מוטלת חובה קדושה לעלות ולהתיישב בליבה המקודש של ארץ ישראל, ביהודה ושומרון.

לימוד התורה בשבת מבטא את זכותנו בארץ

"אמרה תורה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשייכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך" (מדרש שהובא בטור או"ח רצ). וכפי שלמדנו בגמרא (פסחים סח, ב) ובראשונים (או"ז, סמ"ג ועוד), מחצית מזמן השבת צריכה להיות מוקדשת לתורה, היינו כשש שעות לפחות.

ככל שנתחזק יותר בלימוד התורה בשבת, כך זכותנו בארץ תתבסס יותר. שכן עיקר עניינה של ארץ ישראל, שהקדושה מתגלה בה גם בחיים הארציים, בכל העבודות השונות, אבל זאת בתנאי שלומדים הרבה בשבת, שעל ידי כך מתפשטת הקדושה והברכה על כל מעשי ידינו בששת ימי המעשה.

על ידי מצוות פרו ורבו ישראל נגאלים

עוד יש להתעורר בימים אלו למה שאמרו חכמים (אליהו זוטא יד): "וכמו שנגאלו ישראל ממצרים בזכות שהיו פרים ורבים, כמו כן ייגאלו לעתיד בזכות שהם פרים ורבים. ומניין לך, תדע לך שהוא כן, שאין ישראל נגאלים אלא אם כן הם פרים ורבים ויהיו מלוא כל העולם, שנאמר: 'כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו' (ישעיה נד, ג)".