בשבע 503: חדשות

משבר משפטי: הפרקליטות נמנעה מלהציג לבג"ץ את עמדת הממשלה בסוגיית מגרון

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ז' באב תשע"ב

אנשי היישוב מגרון, ובמיוחד 17 המשפחות שעתרו לבג"ץ בדרישה להותירן במקומן, חשבו בשבוע שעבר שצלחו עוד משוכה, כאשר ועדת השרים להתיישבות החליטה פה אחד שלא להתנגד לבקשתן להישאר במקומן. העתירה הוגשה לאחר שכזכור רכשו גורמים הקשורים להתיישבות חלק מאדמות היישוב, עליהן בנויים 17 מהבתים במקום. התושבים ביקשו שלא לפנות את 17 הבתים הללו, וזאת לאחר שנשמט הבסיס לטענה שמדובר בקרקע פלשתינית פרטית. אולם, ככל שהתקרב מועד הדיון בבג"ץ, אשר נקבע ליום ראשון, התברר שהשמחה היתה מוקדמת. לאחר כמה בקשות דחייה הגישה הפרקליטות לבג"ץ בקשה כפולה. הבקשה הראשונה היתה לדחות בחודש את מעבר התושבים לגבעת היקב, זאת על מנת לאפשר את סיום העבודות במקום. בקשה נוספת היתה לדחות בחודש גם את התגובה לעתירת התושבים.

כאשר תהו השופטים מדוע יש צורך למדינה בזמן רב כל כך על מנת להגיש תגובה מקדמית לעתירה התברר מה עמד מאחורי כל בקשות הדחייה. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, טענה בפני השופטים כי הממשלה אמנם גיבשה עמדה, אולם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי בעמדתה ישנם "קשיים משפטיים". הזמן שמבקשת המדינה נועד לדבריה על מנת "למצות את ההידברות" בין הדרג המדיני ובין אנשי הפרקליטות והיועץ המשפטי. משמעות הדברים שאמרה מנדל היא כי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מסרבים להציג בפני בג"ץ את עמדת הממשלה, כפי שנקבעה בוועדת השרים לענייני התיישבות, אשר החלטותיה נחשבות להחלטות הממשלה כולה.

בדיון שנערך בבג"ץ תהו השופטים מדוע בחרה הפרקליטות לכרוך את בקשת הארכה בנוגע לפינוי כולו, אשר נומקה בסיבות ביטחוניות ופרקטיות, יחד עם בקשת הארכה בנוגע לעתירת 17 המשפחות. גורמים המעורים בנושא הביעו בשיחה עם 'בשבע' חשש כי החלטת הפרקליטות לכרוך יחדיו את הנושאים נועדה על מנת להכשיל את שתי הבקשות. לדברי אותם גורמים, הדיון בבג"ץ חשף את המציאות הקשה, בה מנסים הגורמים המשפטיים להתנער מעולה של הממשלה ולקבוע לבדם את עמדת המדינה תוך התעלמות מהדרג המדיני. כעת ממתינים הצדדים להכרעת השופטים בשתי בקשות הדחייה, הכרעה אשר עלולה להשפיע באופן ישיר על גורלם של התושבים. במקביל לכך פועלים כמה משרי הימין החברים בוועדת השרים להתיישבות, על מנת למנוע התקפלות של הממשלה מול הפרקליטות בסוגיית עתירת התושבים. לטענת אותם שרים, זו איננה שאלה של ימין ושמאל אלא שאלה של משילות. מי הריבון ומי אחראי על קבלת ההחלטות במדינה.

בתוך כך נעתר אתמול (רביעי) נשיא בית משפט העליון, השופט אשר גרוניס, לבקשת המדינה להאריך את מועד הצגת מדיניותה בנוגע לבנייה של מספר מבנים בחלקו המערבי של היישוב בית אל. עם זאת החליט הנשיא גרוניס להטיל על המדינה לשלם 5,000 שקל הוצאות משפט. זאת בשל התנהלות המדינה, המבקשת שוב ושוב ארכות. בכך ניתנה למדינה ארכה של כארבעה חודשים להצגת המדיניות המעודכנת, אף שתחילה ביקשה ארכה של שלושה חודשים ובג"ץ הקציב לה חודשיים.

 

מועצת שומרון: "אזרחות כבוד" ליריב אופנהיימר ומיכאל ספרד

חגית רוטנברג

מליאת המועצה האזורית שומרון התכנסה השבוע ביישוב ברוכין לישיבה מיוחדת לציון החתימה על תוכנית המתאר של היישוב.

היישוב ברוכין קיבל את החתימה האחרונה שנדרשה משר הביטחון בזכות עתירה של ארגון שמאל קיצוני כנגד בתים ביישוב. בעקבות העתירה הביאה מועצת שומרון עשרות חברי כנסת ושרים לסיורים במקום, שהולידו את הודעת המדינה לבג"ץ כי היא מקדמת את החתימה האחרונה על תוכנית המתאר ומסיימת את הליכי אישור היישוב. לאחר שגם היישובים קריית נטפים ורחלים קיבלו את החתימה על התב"ע בעקבות עתירות של ארגוני השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו' ו'יש דין', החליטה מליאת המועצה האזורית שומרון להעניק כביכול אזרחות כבוד ליריב אופנהיימר מזכ"ל 'שלום עכשיו' ולעו"ד מיכאל ספרד מגיש העתירות של 'יש דין'.

התעודות הוצגו בישיבת המועצה בברוכין, כ"הבעת הוקרה" על ה"תרומה" בפועל שהרימו אופנהיימר וספרד לסיום האישורים לתוכניות המתאר של שלושת היישובים, וכן על "תיעוד ההתפתחות והבנייה של מפעל ההתיישבות למען הדורות הבאים – והכל מכספי מדינות אירופה".

"זוהי תודתנו הצנועה", אמר מסיקה בחיוך לאחר הדיון, "כמו בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך, גם ארגוני השמאל הקיצוני הפועלים שנים להלשין על ההתיישבות ולפגוע בה וכתוצאה מכך במדינת ישראל, אך בפועל ההתיישבות רק מתחזקת ומדינת ישראל מרוויחה".

 

מתיישבים בבנימין: ניצלנו מלינץ' המוני סמוך לשילה

שמעון כהן

סמוך לגבעת הראל, על גדות נחל שילה, הותקפה קשות קבוצת מתיישבים מתושבי האזור על ידי כמה עשרות ערבים שניסו לפגוע בהם באבנים ובמוטות. "המון ערבי מוסת התנפל על היהודים מתוך כוונה לעשות בהם לינץ'. רק נס משמיים ותושיית המתיישבים הצילה את היהודים מרצח בידי הערבים", מספר משה חיסדאי, מרכז הפעילות בוועדת מתיישבי בנימין.

האירוע התרחש בבוקר יום רביעי כאשר עשרה מתושבי גבעת הראל הגיעו לתפילת שחרית בנקודה אליה מגיעים בשבועות האחרונים ערביי הכפר סינג'יל הסמוך בניסיונות לבצע השתלטות חקלאית על המקום. "הם הגיעו, כמו בכל בוקר בשבועות האחרונים, מתוך החלטה שלא מתעמתים עם איש אלא עומדים ומתפללים במקום בלבד", מדגיש חיסדאי ומציין כי עד כה הועילה מחאת התפילה ומנעה מהפלשתינים לבצע את עבודות ההכשרה החקלאית בקרקע.

בשלב מסוים הגיעו הערבים למקום עם ראש המועצה מטעמם, וברגע אחד ניתן האות וההתנפלות החלה. הערבים הכו את המתיישבים ופצעו אחדים מהם. אחד המתיישבים שנמלט מהרודפים אל השדה הסמוך נתפס בידיהם, "הם התיישבו עליו והכו אותו מכות קשות מאוד". במקום נכחו קצין מת"ק וקצין דוכיפת שירו באוויר, אך לדברי חיסדאי הירי רק הזעיק עוד ועוד מערביי הכפר הסמוך שהגיעו כדי לחזק את חבריהם המפליאים מכות במתיישבים. משהבינו המתיישבים שמהקצינים לא תבוא להם תשועה נאלצו לסגת מהמקום.

על השתלשלות האירועים המוקדמים מספר חיסדאי ומזכיר כי "מזה זמן רב מובלים ערבים מוסתים על ידי הרשות הפלשתינית והצלב האדום לבצע השתלטות עוינת על קרקעות בסביבת גבעת הראל. השתלטות זו כוללת העסקת עשרות עובדים פלשתיניים מהכפר העוין סינג'יל בפעולות השתלטות על אתר ארכיאולוגי המיוחס לתקופת התנ"ך ונקרא פונדק הדרכים של מיכה, אשר כיום מכונה חירבת אל לוף", את הפעילות הזו מנסים מתיישבים יהודים מהאזור למנוע בדרכים שונות. "כל הפניות לקמ"ט ארכיאולוגיה ולמח"ט בנימין ולמינהל האזרחי ולמת"ק בכדי למנוע את ההשתלטות, נפלו על אוזניים ערלות", הוא אומר.

לדבריו, "אותה פעולת השתלטות ערבית על אזורים בתוליים מסביב ליישובים יהודיים ובקרבה מסוכנת אליהם, הינה חלק ממסע השתלטות כולל על קרקעות בשטחי C, המתוכנן כמבצע פלשתיני לפרטי פרטים, בחסות הצלב האדום. התכנון והמימון של השתלטות גורמים עוינים על קרקעות בשטחי C נראים בבירור, לנוכח כמות העובדים הפלשתיניים המגיעה לעשרות, והיקף הכלים המשתתפים בהשתלטות".

 

מבזקים

* שרת התרבות, לימור לבנת, סיירה השבוע ביישובי השומרון ובמקום בו אמור לקום מצפור לזכר אחיינה, בן יוסף לבנת, שנהרג מאש מחבלים בשכם. "אני סבורה שעלינו, ממשלת ישראל, לאמץ את ממצאי הדו"ח של ועדת אדמונד לוי ולגנוז אחת ולתמיד את הדו"ח של טליה ששון, שהוא דו"ח מוטה פוליטית שגרם עוול רב להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון", אמרה לבנת בסיור.

* מושל מדינת המחוז פורארלברג שבאוסטריה הורה השבוע לבתי חולים השייכים למחוז שבראשותו לחדול מביצוע מילה שלא מסיבות רפואיות עד שהמצב המשפטי באוסטריה בנוגע לסוגיה זו יתבהר. המושל, מרכוס ולנר, הסביר כי הוראתו מבוססת על פסיקת בית המשפט בגרמניה בנושא זה. הוראות דומות ניתנו גם בכמה מקומות בשוויץ ובאיסלנד.

* בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה את עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד מדיניות עיריית תל אביב להתנות הקמת אוהלי מחאה בהיתר מראש. "בקשת העותרים משמעה לתת רישיון להשליט אנרכיה בשטחים הציבוריים", ציינה השופטת צפת והוסיפה: "גל המחאה החברתית אשתקד מלמד כי סובלנות הרשות ואורך רוחה בעניין הקמת אוהלים במרחב הציבורי גרמו למטרד קשה".

* 57 קברי יהודים הושחתו בימים האחרונים בבית הקברות היהודי בעיר קפוסבאר בהונגריה, הנמצאת במרחק של 200 קילומטרים דרום-מערבית לבירה בודפשט. נשיא הקהילה היהודית לזלו רונה אמר כי מדובר ב"פעולה אנטישמית" והמשטרה המקומית פתחה בחקירה. לדבריו, הנזק שנגרם לקברים היהודיים נאמד בכ-12 אלף אירו.

* קצינים בכירים בצה"ל קיימו השבוע סיור בעיר בני ברק, על מנת להכיר מקרוב את הציבור החרדי ואת אורח חייו הייחודי. במהלך הסיור הגיעו הקצינים בלוויית מלוויהם לבניין עיריית בני ברק ולישיבת הדגל של הציבור החרדי-ליטאי פוניבז'. הרב יוסף כהנמן, מראשי הישיבה, קיבל את פני הקצינים והם סיירו בישיבה ושוחחו עם תלמידים.