בשבע 503: שאלת השבוע

בעקבות הפיגוע בבולגריה, האם ישראל צריכה להגדיל את השקעתה בהגנה על ישראלים המטיילים בחו"ל?

ירעם נתניהו , ז' באב תשע"ב

 

לשתף פעולה עם המארחים

יגאל פרסלר

לשעבר יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור

הארץ המארחת את התיירים היא האחראית לביטחונם.

אני זוכר שכשהתחילו הפיגועים לפני כ-15 שנה בטורקיה, אז הייתי יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור, נפגשתי עם שר החוץ הטורקי. הוא לא רצה שאני אודיע בישראל שאין לנסוע לטורקיה כי היא מקום מסוכן, ועל כן סיכמנו שישראל תבדוק מה הטורקים עושים מבחינת אבטחה: מה קורה בכניסה לארצם, במקומות הריכוז של הישראליים בטורקיה וכדומה. ראינו שמה שהם עשו היה לשביעות רצוננו. אותו הדבר אני מצפה כעת מבולגריה.

גם מדינת ישראל אחראית על התיירים שמבקרים בה וכמובן על אזרחיה, אבל אין מדינת ישראל אחראית על מי שיוצא לחו"ל. מה שכן בתחום אחריות המדינה הוא לתגבר את נושא המודיעין כדי להגן על אזרחי ישראל שיוצאים לטייל בחו"ל. וכדי שיהיה מודיעין טוב יש לפעול בשיתוף פעולה עם כל המדינות, והרי אין מדינה שחסינה כנגד טרור.

כל זה מהצד של המדינה. אבל יש גם הצד של האזרח שיוצא לטיול בחו"ל. כיוון שאנו למודי קרבות, עלינו לפעול בכמה מישורים שיהיו בגדר אמצעי מנע בכל הקשור לנסיעות לחו"ל: כל בעל משרד תיירות שיש לו קבוצות מאורגנות שיוצאות מחו"ל, עליו לארגן נאמן ביטחון. נאמן ביטחון הוא מאבטח בלי נשק. הוא העיניים של הקבוצה. עליו לסרוק את האוטובוסים, את תא המטען, ולשמור על התיקים כשיוצאים מבית המלון כדי שחלילה מישהו לא יכניס תיק נפץ. אלה דברים בסיסיים ולא מסובכים. על כל אחד מהתיירים לפקוח עיניים. אלה כללים מינימליים שישפרו את הביטחון של התיירים.

 

שמיכת הפתרונות קצרה

איתמר לוין

עיתונאי וחוקר שואה

תשובתי לשאלה היא שלילית, ומבוססת על כמה נימוקים.

הראשון: מדינה ליברלית חייבת להגביל את התערבותה בחיי הפרט. אבטחה מוגברת אולי תתחיל בהצבת שומרים ליד האוטובוסים בשדות התעופה, אבל היא עלולה להגיע מהר מאוד להתערבות של המדינה בבחירת בתי מלון ובהמלצות על מסעדות. זהו מצב פסול שצריך להתרחק מכל דבר שעלול להוביל אליו.

השני: אדם בוגר מקבל החלטות ונושא באחריות להן. עליו להחליט בעצמו האם והיכן לנסוע, באילו אמצעי תחבורה להשתמש, האם להבליט את היותו ישראלי וכך הלאה. הטלת האחריות הזו על המדינה, פירושה הפיכתה לשמרטף.

השלישי: כמו כל שאלה, גם כאן מדובר באיזון בין משאבים לצרכים. מדוע לאבטח רק אוטובוסים שיוצאים משדות תעופה? אולי צריך לאבטח גם אוטובוסים שיוצאים לטיולים? ומה עם קבוצות שנוסעות ברכבת? ואולי גם לאבטח מסעדות כשרות? הצרכים הם אין-סופיים, בעוד המשאבים מוגבלים.

הרביעי: אבטחה היא רק הקו האחרון במאבק בטרור, והיא כמעט חסרת משמעות כאשר מדובר במחבלים מתאבדים. המלחמה האמיתית נעשית הרחק מעין המצלמות, בתחומי הביטחון והסיכול. במקומות הומי אדם כמו שדות תעופה ואתרי תיירות, היעילות של האבטחה שואפת לאפס, כי היכולת לאתר איומים ולנטרל אותם היא קטנה מאוד.

החמישי: צריכים להיות ריאליים. שום מדינה המכבדת את עצמה לא תאפשר לאנשי ביטחון ישראליים להסתובב חמושים בצורה בלתי מוגבלת. כאשר יש קבוצה נקודתית, כמו משלחת נוער, אפשר להסדיר זאת. אולם אין שום סיכוי שיינתן היתר להצבה קבועה של אנשי ביטחון זרים בנמלי תעופה – בדיוק כשם שאנחנו לא נאפשר זאת בנתב"ג.

אז מה הפתרון? להילחם בטרור בדרכים היעילות, ובעיקר לא להיכנע לו. אם נוותר על נסיעות רק בשל הפחד או נקיף את המטיילים בטבעת ביטחון – בכך נעניק ניצחון לטרור.

 

 

בלי פאניקה

ניסים זווילי

לשעבר שגריר ישראל בפריז

ישראל  לא צריכה להגדיל את השקעתה בהגנה על ישראלים המטיילים בחו"ל. אני חושב שיש היום למדינת ישראל מערכת מודיעין שפרוסה בהרבה מדינות, והמערכת הזו צריכה לספק מידע והגנה, והמערכת הזו באמת עושה עבודה טובה בהתבסס על הנתונים שיש לה.

כיוון שאירוע כמו בבולגריה הוא לא צפוי והוא יכול לקרות בכל מדינה או אתר בעולם, אני סבור שמעבר להשקעה מוגברת באיסוף מודיעין, אין למדינת ישראל יכולת להגן על כל אזרח ישראלי שמתייר בכל מקום בעולם.

אני מתנגד לפאניקה שקורית כל פעם לאחר פיגוע. קרו אירועים בעבר וקורים גם היום, ולצערנו גם יקרו כאלה בעתיד. הרי אנו נאבקים מול כוחות שלא בוחלים בשום אמצעי. על כן לתת תחושה שכל ישראל שיוצא לטייל בעולם או לנוח או לנפוש יש סכנה שמרחפת מעל ראשו – זו פאניקה מיותרת.

מנגד, לתת לישראלים תחושה שהכי בטוח בארץ כי שם בחו"ל, בנכר, יכול לקרות משהו – זה לא נכון כי בכל מקום בעולם יכול לקרות משהו, והאפשרות להתמודד במערכת כלל-עולמית נגד האיום על התיירים אינה ריאלית.

לכן יש להגביר את הערנות ואת המודיעין ואת שיתוף הפעולה בין הממשלות, אבל לא ליצור תחושה של מצור או מחנק על התייר הישראלי. אי אפשר לאסור על ישראלים להגיע לכל מיני אתרים שהפכו למועדפים לישראלים. איני אוהב את תחושת המחנק הזאת כי לכל ישראלי צריכה להיות האפשרות לבקר בכל מקום. הנזק מהמחנק חמור יותר מהסיכון שאולי אחת לכמה שנים יש אירוע חבלני.

המדינה צריכה לעשות ככל שניתן כדי להגן על אזרחיה בכל מקום שהם נמצאים, אבל המדינה לא יכולה לקבל אחריות על כל אזרח שמטייל ברחבי העולם.

 

תשובות הגולשים

לעזור לקהילות

כולם יודעים שישנה אנטישמיות בעולם. אויבינו נמצאים בכל מקום - בארץ ומחוצה לה, ומחפשים הזדמנות לפגוע בנו. מי שיוצא לטייל, יודע את הסיכונים וצריך לקחת אותם בחשבון.

מדינת ישראל לא יכולה להשקיע משאבים רבים כל כך בהגנה על כל מטייל, אך בהחלט יכולה לדרוש ממדינות היעד לעזור במידת יכולתן. לדוגמה, הצבת אבטחה על אזור הצ'ק-אין בנמלי התעופה לטיסות היוצאות לישראל.

אני בהחלט חושב שעל גופי הביטחון לסייע בעצה ובמודיעין לקהילות היהודיות הנמצאות דרך קבע במקומן, במיוחד כאשר הרשות המקומית לא עושה זאת במידה מספקת.

ישי אלירז, מודנה, איטליה

 

 

טיפול שורש

שאלה: כאשר יש אינתיפאדה, האם צריך למגן אוטובוסים? כאשר יש התבוללות עם ערבים, האם צריך לתגבר את החילוצים מהכפרים? כאשר רוצחים משפחה שלמה בביתה, האם כדאי שכל משפחה תתפצל לכמה קבוצות? לצערי מדינת ישראל עונה על כל השאלות הללו - כן!

המדיניות המפלצתית של המדינה היא לתת מענה שטחי וכמעט בלתי יעיל לבעיות שורש עמוקות וחמורות. אולי בהסתכלות אמונית נבין שזה סימן שלא כדאי לצאת מהארץ, ואי אפשר לברוח מצרות - צריך להתמודד איתן! הגיע הזמן לדבר על טיפול יעיל ושורשי לבעיות של עם ישראל! רוצים מנהיג אמיתי - משיח!

יהודה לרנר, יצהר