בשבע 503: קדימה לבחירות

יצר ההישרדות של ח"כי קדימה המתפוררת דוחף את המערכת הפוליטית למהלכים מעוותים ומושחתים

עמנואל שילה , ז' באב תשע"ב

* המפה הפוליטית הנוכחית כבר מזמן לא מייצגת את רצון העם * הגיע הזמן לקבוע מועד לבחירות

ראוי שהכנסת תחליט בהקדם על הליכה לבחירות במועד הסביר הקרוב ביותר, ולו בכדי לשים קץ לפארסה הפוליטית שנקראת קדימה. יש משהו רקוב מן השורש במפלגה המחזיקה לא פחות מ-28 מושבים בכנסת, בזמן שבסקרים כוחה לא עולה לכדי עשרה מנדטים. הבעיה מחריפה שבעתיים כאשר השפל הזה מגיע ברבעון האחרון בקדנציה של הכנסת הנוכחית, ובסיטואציה פוליטית בה החלטה על הקדמת הבחירות יכולה להתקבל בכל רגע.

יצר ההישרדות הפוליטית של אנשי קדימה דוחף אותם כעת למעשים מושחתים ומבישים. המפלגה שנוסדה מתוך שילוב של אופורטוניזם, השחתת המידות ושבירת הכללים של פוליטיקה הגונה, מנצלת את הדקות האחרונות לפני ירידת המסך כדי לבצע מופע אחרון מרשים במיוחד המשלב את כל האלמנטים הקלוקלים הללו. מופז וחבריו מתרוצצים כאחוזי תזזית מהכא להתם, מנסים מצד אחד לבצע הנשמה מלאכותית שתאריך את חייה של הכנסת הנוכחית ותאפשר לקדימה להתאושש, ומצד שני תרים נואשות אחר אג'נדה שאולי תצליח לשפר את מצבם הנואש בסקרים ובבחירות המתקרבות. רבים מהח"כים בקדימה נואשו מלשרוד פוליטית במסגרת מפלגתם, והם מחפשים קונה שישלם בשיריון או בהטבה אחרת תמורת הסחורה הפוליטית שלהם, שערך מניותיה מידרדר מיום ליום.

גם ראש הממשלה נתניהו לא יזכה בפרס הפוליטיקה הנקייה על מהלכיו הפתלתלים בקדנציה הזאת. לניסיון הכושל הנוכחי לקנות בזול מפלגה שאיבדה את ערכה, קדם מהלך שהצליח יותר והעניק לנתניהו וממשלתו תקופה ארוכה של יציבות קואליציונית. המחיר ששילם נתניהו לאהוד ברק וחמשת חבריו לסיעת 'העצמאות' היה גבוה לאין ערוך מזה ששולם עבור הצטרפות קדימה, אך גם השותפות הפוליטית עמם היא מוצקה הרבה יותר. גם סיעת 'העצמאות' היא חסרת בסיס אלקטוראלי אמיתי ובסקרים אינה עוברת את אחוז
יצר ההישרדות הפוליטית של אנשי קדימה דוחף אותם כעת למעשים מושחתים ומבישים. המפלגה שנוסדה מתוך שילוב של אופורטוניזם, השחתת המידות ושבירת הכללים של פוליטיקה הגונה, מנצלת את הדקות האחרונות לפני ירידת המסך כדי לבצע מופע אחרון המשלב את כל האלמנטים הקלוקלים הללו
החסימה, עובדה שרק מדביקה אותה חזק יותר אל הכיסא הקואליציוני.

כעת הגיע הזמן לשים קץ לעיוות המתמשך הזה של רצון הבוחרים. בוחריו של אהוד ברק - שהצביעו עבורו, מי עוד זוכר, כמנהיג מפלגת העבודה - כבר מזמן אינם תומכים בו. גם רובם המכריע של מצביעי קדימה כבר העבירו את תמיכתם למפלגות אחרות. שלי יחימוביץ' הוכיחה עד כה רצינות ואחריות, איזון והגינות, והיא ראויה לתרגם את המנדטים שהסקרים מנבאים למפלגתה לכוח אלקטוראלי שיהפוך אותה למנהיגת השמאל האחראי בישראל. המערכת הדמוקרטית בישראל זקוקה לבחירות כאקט מטהר שינקה אותה מכתמי חוסר ההגינות הפוליטית שצברה בקדנציה הנוכחית ושאת חלקן היא עוד סוחבת מקדנציות קודמות. גם עבור הציונות הדתית תהיה זו הזדמנות טובה לשים קץ לדיבורים האינסופיים על אחדות ופשוט ליישם אותה בפועל.

מדברים אצלנו הרבה על שינוי שיטת הממשל, ואכן ישנם כמה תיקונים שכדאי לערוך בשיטה שלנו, חלקם אפילו דחופים. השיטה הנוכחית שמאפשרת לראש הממשלה לקנות את נאמנותם של ח"כים מתוך מפלגתו ומחוצה לה על ידי תפקידים ותיקים ראוי שתעבור מן העולם. חברי הכנסת צריכים להצביע על פי השקפתם, ולא על פי תמורה של טובות הנאה המחולקות להם. ראוי לשנות את השיטה הפוליטית אצלנו כך שמי שנבחר לכנסת יכהן בכנסת בלבד, וכשירצה להתמנות לשר או לסגן שר יהיה חייב להתפטר מן הכנסת. כך יובטח שראש הממשלה לא יפעל בניגוד לרצון העם המתגלה באמצעות נבחריו בכנסת. הממשלה תזכה לרוב בזכות תמיכתם של נבחרי הציבור במדיניותה, ולא באמצעות קניית אצבעות בכנסת בתמורה לתיקים ותפקידים.

לנתניהו אין לכאורה סיבה לחשוש מהקדמת הבחירות. בכל הנוגע לכהונה נוספת בראשות הממשלה, לא נראה באופק הקרוב מישהו שיכול להתחרות בו. מתחריו העיקריים בסקרים, שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד, הם חסרי ניסיון בתפקידים ביצועיים בכירים, ולכן אינם נתפשים כמועמדים מתאימים לראשות הממשלה בעתיד הקרוב. דווקא אם יתקיימו הבחירות במועדן, בעוד למעלה משנה, עלול להיווצר מצב בו לבני מתאוששת וחוזרת, אולמרט מזוכה וחוזר, או מועמד אחר צץ לו לפתע.

אלא אם מתוכנן לאותו זמן איזה מבצע קריטי לפני שהגרעין האיראני יגיע לנקודת האל-חזור, מן הראוי לקיים את הבחירות אי שם בין 'אחרי החגים' לתום השנה האזרחית.

 

ביניים: עוסק בתורה לשמה

הבשורה המרה על הסתלקותו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל הגיעה בשבוע שעבר זמן קצר לפני סגירת הגיליון, באופן שלא איפשר את ההתייחסות הנרחבת הראויה. בגיליון הזה נכתבו דברים לזכרו ביתר הרחבה, בכתבתו של יואל יעקובי בחלק זה של העיתון ובטור של ידידיה מאיר במוסף 'אתנחתא'. ואף אני מבקש להוסיף נופך משלי.

זכה דורנו לכך שכמה וכמה תלמידי חכמים מגדולי הדור הגיעו בו לזקנה מופלגת. על ה'חפץ חיים' מסופר שבהגיעו לגיל שמונים עשה סעודת הודיה, באומרו שאילו לא זכה לאריכות ימים למרות זהירותו המופלגת בשמירת הלשון היה עלול להיגרם חילול השם, שהרי הכתוב מבטיח אריכות ימים למי שנוצר לשונו מרע. נדמה כי בדורנו שמונים שנות חיים של גדול הדור לא היו נחשבים לאריכות ימים. אריכות ימיהם של גדולי הדור מספקת לנו הזדמנות מתמשכת להתבונן בדמותם וללמוד ממעשיהם.

מתוך הלימודים הרבים שניתן ללמוד מאישיותו המיוחדת והמופלאה של הגרי"ש אלישיב, נראה כי אחד המסרים הבולטים ביותר הוא ערך העיסוק בתורה לשמה. הגרי"ש אלישיב היה כידוע מגדולי הפוסקים בדור, אך בשנים בהם יצא שמו בעולם הוא לא כיהן כראש ישיבה, לא דרש בפני מאות לומדים ולא כתב ספרים. מאז פרישתו מכס הדיינות לפני קרוב לארבעים שנה הוא פשוט ישב ולמד יומם ולילה. יום אחר יום, שנה אחר שנה, עשור ועוד עשור. הוא למד גם על מנת לפסוק לשואליו וגם על מנת ללמד, אך בעיקר הוא למד בשביל ללמוד תורה ובשביל לדעת את התורה. לימוד התורה וידיעת התורה הם ערך בפני עצמו, הם התכלית שאין צורך בתכלית אחרת כדי להצדיק אותם או לתת בהם טעם. זהו הלקח שלימד אותנו הגרי"ש אלישיב לאורך 102 שנותיו, ובעיקר בקרוב לארבעים השנים בהם היה 'פנסיונר'.

הגרי"ש אלישיב עלה לישיבה של מעלה בעיצומם של ימים בהם מתגברת הדרישה לגייס לשירות צבאי או אזרחי את מרבית בני הישיבות. בלי לזלזל כמלוא הנימה בערכה של מלחמת מצווה לעזרת ישראל מיד צר, חשוב מאוד שכל דיון בנושא יתבסס על הבנת הערך העצום של העיסוק בתורה, לא רק של 'עילויים' העתידים להעמיד תלמידים הרבה אלא של כל מי שמקבל עליו עול תורה ועוסק בה לשמה במסירות אמיתית.