בשבע 503: המשבר עושה עלייה

ההאטה באירופה משפיעה גם עלינו: ברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה בקצב הצמיחה בישראל *שיפור מעמדם של עובדי הקבלן, יוצא לדרך

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ז' באב תשע"ב

כיתוב תמונה: עם הפנים למזרח הרחוק. אזור תעשייה בירושלים

מי שנדמה היה לו שישראל היא אי של רוגע ויציבות בתוך הים הסוער של המציאות הכלכלית בעולם, קיבל בסוף השבוע שעבר מכה כואבת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מעדכנת מדי תקופה את האומדנים בנוגע לחשבונות הלאומיים, עדכנה את שיעור הצמיחה לרבעון הראשון של השנה, אשר מתברר כי היה נמוך יותר ממה שנדמה היה מלכתחילה. התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבע הראשון של שנת 2012 בשיעור שנתי של 2.7 אחוזים (2.9 אחוזים באומדן הקודם). בלמ"ס ציינו כי נתון זה נמוך בהשוואה לעלייה של 3.1 אחוזים בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ברבע האחרון של 2011 ועלייה של 3.2 אחוזים בתמ"ג ברבע השלישי של אותה שנה. בלמ"ס מסבירים כי העלייה בתוצר ברבע הראשון השנה משקפת עליות ביצוא סחורות ושירותים וביבוא הסחורות והשירותים, בהוצאה לצריכה פרטית, בהשקעות בנכסים קבועים וכן עלייה בהוצאות לצריכה ציבורית.

הסיבות לירידה הנמשכת בצמיחה, כלומר בקצב עליית התוצר המקומי, הן מגוונות ולא בטוח שניתן להצביע על כולן. אולם אין ספק שהמרכזית בהן היא המצב הכלכלי בעולם. ישראל עברה מאז מחצית שנות ה-80 מהפכה, אשר הפכה אותה למדינה בעלת משק מוטה יצוא. למעלה מ-40 אחוזים מהתוצר המקומי הישראלי מופנה ליצוא. המשמעות של נתון זה היא כי קרוב למחצית מהמוצרים ומהשירותים המיוצרים בישראל נצרכים ברחבי העולם ולא על ידי תושבי המדינה. שיעור היצוא מתוך התוצר בישראל הוא גבוה בהשוואה עולמית, אולם דומה במידה רבה למדינות בעלות פרופיל דומה, מדינות מפותחות וקטנות. מדינות כדוגמת ישראל אינן יכולות לצרוך את השפע שהן מסוגלות לייצר ואינן מסוגלות לייצר את כל השפע שהן מעוניינות לצרוך. התוצאה של מצב זה היא תלות גוברת והולכת ביצוא וביבוא. אך אליה וקוץ בה, התלות הגוברת הזו הופכת את ישראל לרגישה מאוד לנעשה בשווקים בעולם, ובמיוחד לאלה המהווים את יעדי היצוא העיקריים שלה.

הטלטלה העוברת בימים אלו על אירופה, ומדובר בתקופה הנמשכת כבר חודשים ארוכים וסופה איננו נראה באופק, משפיעה באופן ישיר על היצואנים הישראלים. אירופה היתה באופן מסורתי יעד היצוא הראשון במעלה של ישראל, אך בימים אלו קשה למכור למשק שמתכווץ ומטבע הדברים רוכש פחות מהכל. המציאות הבעייתית שנוצרה מחייבת את היצואנים הישראלים לתור אחרי שווקים חדשים לתוצרתם, בין השאר במזרח הרחוק, במדינות מזרח אירופה לשעבר ובשווקים מתפתחים נוספים. מדובר במדינות שקצב הצמיחה בהן עדיין גבוה והביקוש לטכנולוגיות מתקדמות הולך ועולה. אך למרות זאת עדיין לא מדובר בשווקים המסוגלים להוות תחליף לשוק האירופי. עם זאת, לא הכל שחור. לצידו של היצוא הישראלי עומד בימים אלו הדולר החזק, אשר מחזיר משהו מהסומק ללחיי היצואנים, ונותן תקווה שגם בשנה הבאה לא הכל יהיה שחור.

עם הפנים למזרח הרחוק. אזור תעשייה בירושלים

 עובדי הקבלן משתדרגים

זוכרים את ניסיונו של יו"ר ההסתדרות להשבית את המשק במחאה על מצבם של עובדי הקבלן? תרשו לי להניח שגם רבים מעובדי הקבלן כבר שכחו. בתום מו"מ מתמשך שכלל שתי שביתות אזהרה קצרות, חתמו בחודש פברואר שר האוצר שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עיני על הסכם עקרונות, אשר סיים לכאורה את סכסוך העבודה. מאז, במשך כחמישה חודשים, לא שמענו מה עלה בגורלו של ההסכם. כעת מתברר כי סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, הגיע לסיכום עם יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות הכללית, עו"ד אבי ניסנקורן, על פרטי ההסכם להעסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי. בעקרונות שנחתמו בחודש פברואר 2012, העניקה המדינה שיפור משמעותי לשכר ולתנאיהם של עשרות אלפי עובדי הניקיון והשמירה, שעובדים במסגרת התקשרויות של המדינה עם ספקי שירותים.

על פי המתווה שסוכם, השכר המינימלי המשולם לעובדי השמירה והניקיון במגזר הציבורי על ידי ספקי השירותים יעלה ל-4,500 שקלים. השכר יעודכן בהתאם לתוספות שבהסכמי המסגרת במגזר הציבורי, לרבות ההסכם הקיים (2.25 אחוזים ביום 1.1.2013, ואחוז אחד ביום 1.7.2013). על מנת לעודד הצטיינות בעבודה, יינתן אחת לשנה בונוס לעובדים מצטיינים, בהתאם לאמות מידה שיקבע מזמין השירות. העובדים, אשר עד היום לא זכו לתנאים סוציאליים ראויים לשמם, ייהנו משיפור גם בגזרה זו. עובדי השמירה והניקיון יזכו להפרשת קרן השתלמות בשיעור של 7.5 אחוזים (הגובה המקסימלי במגזר הציבורי), שי לחג בהתאם לתשורות המחולקות לעובדי המדינה, הגדלת דמי ההבראה, הגדלת ההפרשות לפנסיה (1% מעביד, 1% עובד), זכאות לפנסיה מהיום הראשון וארוחות מסובסדות במקומות בהם קיים הסדר שכזה לעובדים הקבועים. כל זאת בדומה לתנאיהם של עובדי המדינה.

במסגרת גיבוש ההסכם התברר כי קיימת בעיה בכל הנוגע להחלת ההסכם, זאת מכיוון שעובדי הקבלן זכאים להטבות ממעסיקיהם, אך אלו חתמו עם המדינה על הסכמים שלא כללו התחשבות בהוראות החדשות. באוצר ציינו כי למעלה מ-60 אחוזים מחוזי ההתקשרויות עם ספקי השירות צפויים להסתיים בחודשים הקרובים, כך שמכרזי ההתקשרויות החדשים שייחתמו יתבססו על עקרונות הסכם עובדי הקבלן. באשר למיעוט ההתקשרויות הקיימות, מאחר ויש לכבד הסכמים קיימים, נקבע כי משרד האוצר ישפה את החברות הקבלניות בפיצוי כספי, על מנת להביא להחלת ההסכם על עובדיהם.

בנוסף לכך נקבע כי עקרונות ההסכם יחולו על עובדי השמירה והניקיון, לרבות מטאטאי הרחובות. ההסכם יחול לא רק על עובדי הקבלן שמועסקים בחוזים מול המדינה אלא גם על העובדים במסגרת הסכמים מול הגופים הנתמכים והמתוקצבים (כמו למשל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות), זאת בהתאם להסכם העקרונות שנחתם. משרד האוצר יביא לאישור הממשלה הצעת החלטה אשר במסגרתה המדינה תפעל להחלת עקרונות ההסכם לשיפור שכר ותנאים סוציאליים בקרב הגופים הנתמכים והמתוקצבים, בהתאמה ובשינויים הנדרשים.

 

כלכלת בית

 אשראי וטוב לי?

דידי רוזנברג

כרטיס האשראי הוא אמצעי תשלום שיש לו יתרונות רבים למי שיודע להשתמש בו נכון. אולם למי שרואה בו פיסת פלסטיק שמגהצים בלי חשבון ובקרה, עדיף שלא להשתמש באמצעי זה. אז איך אפשר להשתמש בו ולא ליפול?

ככלל כרטיס האשראי יכול לשמש כלי טוב ונוח, אך הוא עלול להפוך לגורם המזיק לניהול התקין של כלכלת הבית. כדי שזה לא יקרה, הנה כמה עצות חשובות שיכולות לעשות סדר.

ראשית, כבר לא צריך לחכות לסוף החודש כדי לראות את הוצאותינו. מומלץ לצפות אחת לשבוע בפירוט האשראי דרך האינטרנט. כך נוכל לעקוב ולראות איפה אנחנו מוציאים כספים מיותרים ולנסות למזער אותם. כדאי גם לרכז את השימושים באשראי לכרטיס אחד ולא להחזיק מגוון כרטיסים, כך תחסכו גם דמי שימוש ודמי עלות. כמו כן אל תתפתו להצעות לעשות כרטיסי אשראי של חברות שיווק או רשתות גדולות. זה נשמע אטרקטיבי בהתחלה, אבל זו עסקה גרועה מאוד.

חשוב לדעת מה כדאי לעשות באמצעות הבנק ומה באמצעות חברת האשראי. למשל, אם יש לנו הוראת קבע, כדאי שננהל אותה דרך חברת האשראי וכך נחסוך עמלת שורה. אבל - וכאן מגיע האבל הגדול - חס וחלילה לא לקחת הלוואה מחברת האשראי! רצוי לא להתפתות להלוואות רבות ומיותרות, ואם יש הכרח עדיף לקחת מגמ"ח. ההבדלים מגיעים לעיתים ליותר מ-10 אחוזי ריבית.

ולבסוף, כמובן, סוגיית התשלומים: ככלל עדיף לקנות בתשלום אחד, משום שאנו חיים ממה שיש ולא ממה שאין. אנחנו ב'פעמונים' מחלקים זאת להוצאות שוטפות ולהוצאות תקופתיות. אם ההוצאה מיועדת לצריכה חודשית שוטפת, כמו מזון, כדאי לא לשלם בתשלומים. אולם אם זו הוצאה תקופתית, כמו חופשה שנתית למשל, ניתן לשלם בתשלומים. כמובן שבשתי הקטגוריות דרוש תכנון, תקצוב ובקרה. 

 

הכותב הוא דובר 'פעמונים'