בשבע 504: גזירה שווה

חבילת הגזירות המתגבשת אמנם לא נעימה והשלכותיה לא קלות לחישוב, אך היא חיונית לנוכח הגירעון המתרחב והמשבר העולמי

שלמה פיוטרקובסקי , י"ד באב תשע"ב

ככל שחולפים הימים הולכים ומתבהרים פרטיה חבילת הגזירות הכלכליות שמתכננת ממשלת ישראל להטיל על האזרחים בעקבות המשבר הכלכלי המחריף בעולם. המע"מ, מס ערך מוסף, צפוי לעלות בקרוב באחוז אחד ולעמוד על 17 אחוזים. עוד לפני קבלת החלטת הממשלה כבר הועלו מיסי הקנייה על משקאות אלכוהוליים 'רכים' ועל סיגריות. בהמשך השנה ובראשית השנה הבאה צפויה עלייה במס ההכנסה ובמס המעסיקים, ואף הטלת מס יסף, המכונה בלשון העם 'מס עשירים'. המס הזה, בגובה שני אחוזים נוספים, יוטל רק על בעלי הכנסות של למעלה מ-800 אלף שקלים בשנה. העלייה במס ההכנסה, בגובה של אחוז אחד, תוטל לעומת זאת על כל המשתכרים מעל השכר הממוצע במשק, 8,800 שקלים ברוטו.

במהלך השבוע האחרון עסקו כלי התקשורת בניסיון לתמחר את השפעתן של הגזירות המתוכננות על המשפחה הישראלית הממוצעת, אולם נדמה שמדובר בשלב זה בניסיונות לא רציניים. נדמה שנכון לעכשיו 'כל מספר זוכה'. העלאה של מיסים ישירים קלה לחישוב, אבל זהו רק חלק קטן מהגזירות. רובן כלל לא ניתנות לתמחור. קחו לדוגמה את העלאת המע"מ באחוז אחד. לכאורה, אין פשוט מזה. חשבו את סל הצריכה המשפחתי, הוסיפו עליו אחוז אחד (בקירוב, בחישוב מדויק זה מעט פחות) והרי לכם השפעתה של עליית המע"מ. אולם בשטח קיימת מחלוקת רבת שנים באשר להשפעת התנודות במע"מ. באוצר טוענים באופן מסורתי כי כאשר המע"מ עולה באחוז המחירים עולים בפחות מכך, מכיוון שבעלי העסקים נוטים לספוג חלק מהעלות על מנת שלא להבריח לקוחות. ארגוני הצרכנים טוענים מנגד כי העלאת מע"מ היא בסך הכל תירוץ טוב לבעלי העסקים להעלות את המחירים הרבה מעבר לעלייה הנקובה, אותה הם תמיד מעגלים למעלה. ניסיונות לבדוק מדעית את השאלה לא צלחו עד עתה, מאחר שקשה לבודד משתנים כאלו. למרות זאת, הכיוון העולה מכמה מהמחקרים הוא שבטווח הקצר טענות האוצר נכונות, אולם בטווח הרחוק יותר מגולגל המע"מ על הצרכנים ואף למעלה מכך.

"צעדים אמיצים" שטיינמץ, נתניהו ופישר

מי ישלם את החשבון

מורכב עוד יותר הוא חישוב השפעתם של הקיצוצים בתקציבי המשרדים על כיסו של האזרח, ולעיתים, כך מתברר, דווקא במקומות אלו נמצא הכסף הגדול. דוגמה אחת מניסיון העבר היא תקציב הבריאות. במהלך העשורים האחרונים חלה שחיקה עקבית בתקציבי הבריאות בישראל. המדינה שחקה בדרכים שונות את התקציבים המועברים לקופות החולים, לבתי החולים וליתר הגופים המספקים שירותי בריאות. התוצאה: יותר ויותר ביטוחי בריאות משלימים, ביטוחים משלימים מדרג שני, ביטוחי בריאות פרטיים ורפואה פרטית מתרחבת והולכת. קיצוצים כאלו פגעו בכיסו של הישראלי בסדרי גודל של מאות ואלפי שקלים בשנה, כל אחד על פי מצבו המשפחתי והבריאותי. תמונה דומה ניתן לראות גם בתחומים כמו חינוך והשכלה גבוהה. משיכת הידיים של המדינה מתחומים שונים העלתה את העלות של השירות לאזרח בסכומים ניכרים מאוד.

אך למרות שמדובר בצעדים כואבים, דומה שאין לממשלה הרבה ברירה. זמן רב ניסו ראש הממשלה ושר האוצר לדחות את ההכרעות הכואבות, בתקווה שהמצב בעולם ישתפר, אך לבסוף התברר שלא יהיה מנוס מצעדים דרסטיים להקטנת הגירעון. שילוב של לחץ מבחוץ, על ידי סוכנויות דירוג האשראי, יחד עם לחץ מצד בכירי האוצר ובנק ישראל, הביאו את שטייניץ ונתניהו למסקנה שמדובר בצעדים בלתי נמנעים. כידוע, הכנסות המדינה נגזרות באופן כמעט מוחלט מהפעילות במשק. ככל שיש יותר מסחר, עבודה ופעילות משקית, יש יותר הכנסות ממיסים. כאשר הציבור עובד פחות, מרוויח פחות וצורך פחות, יש פחות מיסים. תחזיות גביית המיסים נגזרו מציפייה להתרחבות הפעילות במשק בקצב מסוים, אולם תחזיות אלו התבדו. כעת נותר לבחור בין שתי רעות: סתימת החור התקציבי על ידי גבייה נוספת של מיסים או לקיחת הלוואות, המכונה גירעון. תוספת מיסוי היא לקיחת כסף מהאזרחים היום, ואילו לקיחת הלוואות מתורגמת בפועל ללקיחת כסף מהאזרחים בדורות הבאים. נתניהו ושטייניץ בחרו בדרך הפחות פופולרית והחליטו לגבות ולקצץ. לאזרחים לא נותר אלא לקוות שהצעדים הללו לא יפגעו בעצמם בכלכלה הישראלית.

מי שעמד מאחורי חלק ניכר מהלחץ הוא כאמור נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אשר הזדרז גם לברך את נתניהו ושטייניץ כאשר דעתו התקבלה. בליל צום תשעה באב, זמן קצר לאחר צאת השבת, פרסם פישר הודעה אישית מטעמו, בה נאמר כי "הצעדים שהציגו בימים האחרונים ראש הממשלה ושר האוצר הינם הכרחיים להתמודדות עם המצב הכלכלי המסובך, שבפניו עומד המשק הישראלי. מצד אחד המשק העולמי במצב קשה... מצד שני ישנן הבעיות הנובעות מהגירעון הגדול בתקציב, שאם לא נטפל בהן, נמצא עצמנו ב-2013 עם גירעון גדול עוד יותר בתקציב המדינה. אפשרות זו כבר גורמת לספקות ואי ודאות לגבי היכולת של מדינת ישראל לנהל את המשק ברמה הנדרשת. לאור מצב זה, צעדיהם של ראש הממשלה ושר האוצר הינם אמיצים וחיוניים לשיפור המצב התקציבי שלנו ב-2013. הם יאפשרו לנו לנהל את המשק באופן שיתמוך בהמשך הצמיחה, לטובת אזרחי המדינה".

פרשנות

 הלוואות? בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות

יניר שדה

הלוואה היא אף פעם לא פתרון אידיאלי, ועדיף להסתדר בלעדיה אם אפשר. אולם, אם בכל זאת אתם צריכים הלוואה בתנאים טובים, יש פתרון שרבים אינם מכירים אך ייתכן שהוא משתלם יותר. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של החברות הגדולות מציעות תנאי הלוואה טובים ובריבית נמוכה ממה שתשלמו בבנק על חריגות ממסגרת אשראי בעו"ש או הלוואה לסגירת אוברדרפט וכדומה. ההלוואות לעמיתי קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ניתנות ישירות מכספי הקופה, ללא התערבות הבנק, ולכן אינכם צריכים לשלם עמלות נלוות כפי שגובים בבנקים.

בתחילת חודש יולי שיפר משרד האוצר את התנאים ללקיחת ההלוואות מבתי ההשקעות. השינויים העיקריים הם: אבחנה בין סכום הזכאות להלוואה בחשבונות  נזילים לשאינם נזילים, כאשר עמיתים שיש להם חסכונות נזילים יוכלו לקחת הלוואה של עד 80 אחוזים מהצבירה בקופה. עמיתים שאין להם חסכונות נזילים יוכלו לקחת הלוואה עד 50 אחוזים מהצבירה בקופה, ובקופות הגמל עד 30 אחוזים. בעבר היה צריך ותק של שלוש שנים לפחות. כיום אין הגבלת ותק מינימלי בקופה או בקרן לצורך קבלת הלוואה. אולם, כמו בעבר, לא ניתן לקבל הלוואה על רכיב הפיצויים.

עוד הטבה שנוספה היא שבלקיחת הלוואה במסלול שפיצר (תשלומים חודשיים שוטפים של קרן וריבית) ניתן לפרוס תשלומים עד לשבע שנים. כיום הריביות הנפוצות על הלוואות במסלול ריבית משתנה עומדות בטווח שבין פריים פחות חצי אחוז ועד לפריים ועוד חצי אחוז (הפריים כיום עומד על 3.75 אחוזים לשנה).

מדוע לא כל קופות הגמל מציעות את השירות? מדובר בשירות שעולה כסף רב לחברות הגמל וכרוך במערך הפעלת מערך גבייה, שירות לקוחות ובקרת אשראי. ישנן קופות גמל שמעדיפות להתרכז בניהול הכספים וגביית ניהול הכספים במקום להתאמץ בשיפור השירות ומענק הלוואות לעמיתים ובכך שולחות את העמיתים לבנק לקבלת הלוואות. למה קבלת ההלוואות מכספי הקופות גמל אינה נפוצה? מבחינה היסטורית, קופות הגמל נוהלו בבנקים, אשר העדיפו לתת לציבור הלוואות מכספי הבנק, שהוא העסק המרכזי וגם הרווחי יותר. כיום הקופות מציעות לציבור הלוואות ישירות ללא תיווך הבנקים.

 

הכותב הוא מנהל תחום פיננסים, לנדאו-יובל סוכנות לביטוח בע"מ