בשבע 504: בדרך חזרה

גל האכיפה המסיבי שהפעילה ממשלת ישראל בחודשים האחרונים למיגור תופעת הסתננות הזרים לישראל החל לתת את אותותיו:

ניצן קידר , י"ד באב תשע"ב

בחודשים האחרונים ניכרת מגמת ירידה משמעותית במספר המסתננים לישראל מארצות אפריקה | גורמים פוליטיים ואזרחיים המעורבים במאבק בתופעה אומרים כי הממשלה עדיין לא נקטה את הצעד העיקרי: השבה מאסיבית של הזרים אל ארצות מוצאם

 תופעת הסתננות הזרים לישראל הולכת ופוחתת, כך עולה מנתונים שהציגו השבוע בישיבת הממשלה אנשי רשות האוכלוסין וההגירה. לפי נתונים אלה נכנסו לישראל בחודש יולי 248 מסתננים בלבד, וכולם הועברו מיידית למתקני שהייה ולא הגיעו למרכז הארץ. זאת לעומת כאלף מסתננים שנכנסו בחודש יוני ויותר מאלפיים בחודש הקודם לו. ברשות ההגירה מספרים לנו כי כל המסתננים בחודש האחרון ניסו לחדור לישראל במקומות שבהם הגדר עדיין לא הושלמה. אולם גם הפתרון לבעיה הזו קרוב, משום שנותרו פחות מעשרה אחוזים מהשטח העצום של 205 קילומטרים לאורך הגבול עם מצרים עד לסיום בניית הגדר.

במקביל לכך, לאחר שנים ארוכות של חוסר מעש, החליטו בכנסת ובממשלה להילחם בתופעת ההסתננות באמצעות חקיקה ואכיפה הדוקה, כדי לפתור את אחת הבעיות המטרידות ביותר במדינת ישראל כיום.

ועדת השרים לענייני חקיקה אף אישרה באחרונה את טיוטת החוק למניעת הסתננות כחלק משורת צעדים כלכליים לטיפול בהסתננות לישראל. על פי החוק הזה, העונש על הוצאת כספים לחו"ל על ידי מסתנן יהיה שישה חודשי מאסר או קנס של כשלושים אלף שקלים. בנוסף קובעת ההצעה עונש חמור גם למי שיסייע למסתנן - שנת מאסר או קנס גבוה. בהתאם לחוק, ניתן יהיה גם לחלט את הכספים שייתפסו והוצאת הכספים תתאפשר רק עם עזיבתו של המסתנן את ישראל.

גורם בכיר בסביבתו של ראש הממשלה מסביר לנו כי החוק המוצע "יאזן בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה הולכת וגוברת של הסתננות, לבין חובתה לכבד את זכויות האדם של מי שנמצא בשטחה. האיזון נעשה באמצעות איסור זמני על הוצאת הכסף מגבולות המדינה, שעה שאין הגבלה על פעולות שנעשות בכסף בארץ, ובעת היציאה מהארץ יוכל המסתנן להוציא עימו את הכסף שהרוויח בעבודתו כאן. האיסור לא יחול על מקרים הומניטריים ומי שהוכר כפליט".

הצעת חוק חדשה לא תאפשר לזרים לשלוח את כספם לקרובים בחו"ל. מסתננים עוזבים את בתיהם בתל אביב

 אריתריאה מחכה למסתננים

הנחת העבודה של המדינה היא כי המסתננים ממדינות אפריקה, שמספרם נאמד בכ-60,000, מגיעים לישראל כדי לעבוד ולהעביר כספים לקרוביהם שנשארו במדינות המוצא. לפי נתוני הבנק העולמי והבנק לפיתוח אפריקה, היקף העברות הכספים של מסתננים למשפחותיהם במדינות אפריקה מוערך במיליארדי דולרים כל שנה ומהווה חלק משמעותי מכלכלתן של אותן מדינות. על פי נתונים רשמיים שאספה ועדה מיוחדת בראשות מזכיר הממשלה, עולה כי למעלה מחצי מיליארד שקלים יוצאים מדי שנה מישראל על ידי מסתננים לארצות מוצאם, הן בצינורות מוסדרים והן באופן בלתי חוקי באמצעות בלדרים. עוד עלה מן הנתונים שחשף הצוות כי 10,000 מסתננים הם בעלי חשבון בנק מוסדר בישראל, למרות שהם שוהים בה שלא כחוק.
ח"כ דני דנון: היו בקושי מאות בודדות שהועברו לדרום סודן, אבל עדיין ישנם למעלה מ-50 אלף מסתננים שכרגע אין שום פעולה שנעשית לגירושם והשבתם לארצותיהם. כמו שיש נחישות לגבי בניית הגדר, צריך שתהיה נחישות גם בנושא הזה

יו"ר השדולה לטיפול בבעיית המסתננים, ח"כ דני דנון, מפרגן לממשלה על הירידה במספר המסתננים, אבל מדגיש שבכך לא תמה המלחמה בתופעה: "אכן יש ירידה במספרים בחודש האחרון ואני מברך על כך. אין ספק שהפעילות הנמרצת של הממשלה בתחום, והתמונות והידיעות שמקבלים אלו שיושבים באפריקה מהארץ, משנות את המצב, אבל זה לא מספיק. צריך לפעול בעוצמה כדי להוציא את המסתננים מישראל".

אבל כבר ראינו מטוסים שמחזירים מסתננים בחזרה לארצותיהם.

"היו בקושי מאות בודדות שהועברו לדרום סודן, אבל עדיין ישנם למעלה מ-50 אלף מסתננים שכרגע אין שום פעולה שנעשית לגירושם והשבתם לארצותיהם. כמו שיש נחישות לגבי בניית הגדר, צריך שתהיה נחישות גם בנושא הזה".

עד כמה מעורבת הממשלה בנושא הזה? ומה מונע לפי שעה את גירוש המסתננים מישראל?

"ראש הממשלה מכנס פעם בשבועיים דיון בנושא, ואני בקשר עם אנשי המועצה לביטחון לאומי שהם האחראים לטיפול בבעיה הזו. כרגע האתגר הגדול ביותר הוא למצוא מדינה שתהיה מוכנה לקלוט את המסתננים. מעורבים בכך ראש הממשלה, ראש המל"ל יעקב עמידרור, וגם אני שביקרתי לשם כך בדרום סודן. המדינה אפילו מוכנה לשלם עבור כל מסתנן, אבל עד כה לא היתה התפתחות משמעותית בנושא הזה. יש חובה לפעול לשם הוצאת המסתננים למדינה אחרת, כי ההוצאות שאנחנו מוציאים עליהם בנושאים כמו בריאות, רווחה, מתקני שהייה ועוד עולות לסכומים אסטרונומיים בכל חודש. עדיף לשלם תשלום חד פעמי למדינת צד שלישי כדי לטפל בבעיה הזו. חשוב להזכיר שלא מדובר כאן רק ב-50 עד 60 אלף מסתננים מאפריקה, אלא גם קרוב ל-150 אלף זרים ממדינות אחרות ששוהים כאן שלא כחוק".

דנון גם מצטט דברים שאמר לו שגריר אריתריאה, איתו נועד לאחרונה: "אין שום סכנה באריתריאה", אמר השגריר, והוסיף: "הנשיא התחייב שלא יקרה דבר לאזרחי המדינה שיחזרו הביתה - כל מי שרוצה יכול לחזור. האויב האמיתי של אזרחי ישראל הסובלים מהבעיה הם ארגוני זכויות האדם שמשקרים ומונעים את החזרת המסתננים", אמר השגריר. דנון טוען כי "תקצוב פוליטי של ארגוני המתייפייפים, אשר מונעים ממניעים זרים שנועדו לפגוע במדינת ישראל, פוגעים בשכבות החלשות. אזרחי ישראל הפכו להיות פליטים בביתם והמסתננים הבלתי חוקיים נהיו תושבי קבע".

מי שבינתיים זקוק לפתרון הם תושבי השכונות המוצפות במסתננים ובזרים.

"אנחנו הקמנו ועד פעולה יחד עם נציגי התושבים בערים השונות שבהן יש מסתננים, ואנו נפגשים אחת לשבוע. אנחנו מארגנים לחץ על הממשלה. בנובמבר אמורה להסתיים בניית הגדר, ובמקביל בניית מתקן השהייה - אבל בנושא הגירוש עדיין יש צורך בלחץ ושם אנחנו ממקדים את המאמצים שלנו. התושבים, לצערי, הפכו להיות פליטים בשכונות שלהם. יש בעיות קשות של הזנחה, פשע וביטחון אישי, ולכן אני מאמין שהפיתרון היחיד, האמיתי והנכון הוא הוצאה של המסתננים מגבולות הארץ".

מי שקדם לדנון בתפקיד יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב כ"ץ, אמר בתגובה לנתונים החדשים כי "תוכנית שלוש הצלעות שהבאנו בפני ראש הממשלה לפני שלוש שנים וחצי לפתרון בעיית המסתננים אומצה על ידו באיחור רב ורק לאחר הפצרות נואשות שלנו. בניית הגדר בדרום, הקמת מתקני השהייה והטלת הקנסות הם פתרון שהצענו לאחר שממשלת נתניהו קלטה עשרות אלפי מסתננים ויישבה אותם בליבה של המדינה.

"גם 250 מסתננים בחודש הוא מספר עצום. גם 3,000 מסתננים בשנה לוקחים שכונות שלמות בפרדס כ"ץ, בערד, באשדוד ובדרום תל אביב מידי משפחות מעוטות יכולת שנזרקות לרחוב. ההסתננות מאפריקה היא המכה הגדולה ביותר שהביאה עלינו ממשלת הליכוד בראשות נתניהו, והיא היא שעל נזקיה נדרש לשלם כעת משלם המיסים הישראלי והאזרח הפשוט, שישלם יותר מע"מ על מזונו וייאלץ להתמודד עם גזירות כלכליות קשות", דברי כ"ץ.

 

 "השינוי לא מורגש בשכונות"

וכאמור, מי שבינתיים סובלים בצורה הקשה ביותר הם התושבים – כשמרבית המסתננים בחרו דווקא את דרום תל אביב כמקום מושבם.

חיים גורן, חבר בוועד הפעילים בשכונת שפירא, אומר כי השינוי במספר המסתננים לישראל לא משנה דבר בשטח: "זה לא מורגש ולא יורגש. יש הצפה כל כך גדולה של מסתננים, ואנחנו רואים בשטח שיש זליגה של מסתננים שהתמקמו בפריפריות כמו ערד, אשקלון ואשדוד, ויש תנועה שלהם אל המרכז בכלל ואל דרום תל אביב בפרט".

וכיצד אתם מתמודדים עם המצב?

"אנחנו פועלים בשני מישורים, אחד בבחינת סור מרע והשני בבחינת עשה טוב. מצד אחד אנחנו מנסים ליצור איזשהו לחץ בממשלה ובכנסת כדי להציף כמה שאפשר את הבעיה, ולומר שהממשלה צריכה למצוא פתרונות איך מוציאים את המסתננים ממרכזי הערים לערי אוהלים או למחנות זמניים, או אולי לפזר את המסה הקריטית הזו, כי התושבים לא יכולים לעמוד במצב הנוכחי. זה בבחינת הסור מרע – להוציא אותם מקרבנו. הדרך השנייה היא עשה טוב – חיזוק הקהילה הישראלית הקיימת, ואנחנו שמפעילים שם גרעין תורני מחשיבים זאת כעיקר הפעילות שלנו. אנחנו נתקלים מדי יום באנשים שהתייאשו והחליטו לעזוב, או בכאלו שרוצים לעזוב אבל אין להם יכולת. יש אמירה גדולה בכך שאנחנו נותנים להם תקווה, כשמשפחות צעירות מגיעות לאזור ומחזקות את הקהילה הקיימת, ויש אנשים שמשתכנעים ונשארים".

התושבים גם ערים לעובדה שסביר להניח שבמקום משפחה שעוזבת מגיעים עוד זרים?

"הרבה פעמים כשמשפחה עוזבת, בעל הבית ישכיר את הדירה למסתננים כדי 'לעשות קופה' ולהרוויח יותר. יש עדיין מעט מאוד אנשים שלא מסכימים להכניס לנכסים שלהם מסתננים, אם בגלל שהם פוחדים על הדירה שלהם ואם מטעמים אידיאולוגיים, וכאלה יש מעט. גם הקריאה של הרבנים המקומיים שלא להשכיר דירות למסתננים עוזרת מעט ורק בקרב יחידי סגולה".

מה המצב כרגע בשכונות הדרום?

"בשכונת שפירא אנחנו בקרב בלימה, שאם נצליח בו נעצור את ההשתלטות של המסתננים על השכונה. אבל יש לצערנו מקומות, כמו שכונת נווה שאנן שהיא כבר אבודה, היא קצת אקס טריטוריה של מדינת ישראל, ושם כל הרשויות כבר הרימו ידיים. חשוב לנו להדגיש שאנחנו לא פועלים ממניעים גזעניים או משהו מהסוג הזה. בשכונת שפירא ושכונת התקווה שאנחנו פועלים בהן, בעשרות השנים האחרונות תמיד היו מתגוררים זרים. הבעיה שתמיד התושבים של השכונה הכילו אותם ופיתחו יחסים קורקטיים של שכנות טובה, גם אם לא היה קשר הדוק. מה ששונה עם המסתננים זה שיש פה מסה ענקית של אנשים שהם הרבה יותר מכל תושבי השכונות הישראלים. מסה של אנשים שאין להם מעמד חוקי, ואנחנו אלה שסופגים את המצב על בשרנו".

אבל הבעיה המדינית שבהוצאת המסתננים עדיין רחוקה מפתרונה. במערכת הביטחון מביעים סיפוק רב מהאפקטיביות של הגדר ומהצלחתה למנוע מהמסתננים לחדור לישראל, אבל במערכת המדינית עדיין שוברים את הראש בניסיון למצוא את הפתרון שיוכל להביא להוצאה מסיבית של זרים אל מחוץ לגבולות המדינה. בינתיים אפילו ההצעות הכספיות שניתנות למדינות הזקוקות מאוד לממון הזה לא פעלו את פעולתן, אבל בסביבתו של ראש הממשלה אופטימיים: "הפתרון למצב הזה אינו רחוק ויימצא בקרוב", אומר לנו אחד ממקורביו, "ואז נוכל להתחיל להציע ליותר זרים לעזוב מרצון כשיהיה מישהו בצד השני שקולט אותם". בינתיים תימשך המלחמה הפנימית על האופי והזהות של האזורים, שכפי שמגדירים זאת התושבים "מוצפים" באלפי ורבבות מסתננים ושוהים בלתי חוקיים.