בשבע 505: עניין אישי עם חיים ישראל

עפרה לקס , כ"א באב תשע"ב

 

התחלה: חשוון תשל"ו, בני ברק. אבא תימני, קבלן בחברת מקורות, אמא טריפוליטאית, עקרת בית. העדות מצויינות כי הם השורש של התבלינים המוסיקליים, "אבא ואמא מוכשרים מאוד במוסיקה, מהם ינקנו את השירה". הבכור במשפחה המאוחדת.

מאוחדת: ההורים הגיעו לנישואים האלה אחרי פרק א': האב עם ילד אחד, האם עם שלושה. ביחד נולדו עוד חמישה והחיים היו ב"אחדות מלאה. זה נשמע קשה, אבל בפועל זה קל. הכל עניין של חינוך, אהבה ונתינה".

אשואל: "שם המשפחה שלי, הוא כתוב בתעודת הזהות שלי ואני גאה בו". בתחילת הדרך המוסיקלית הייתה נסיעה לרבי האישי, הרב דוד אבוחצירא, להתייעצות. הרבי אמר "תעשה ותצליח, תעשה חיים ישראל וישמעו אותו כל ישראל". כך צורף ישראל לחיים.  

לימודים: ת"ת 'שתילי זיתים', משם לישיבת קרית הרצוג (לא מה שאתם חושבים, הישיבה החרדית של הרב סגל) ואחר כך 'נחלת יוסף', ישיבה גדולה בירושלים. "ספגתי את כל הטעם של התורה". השהייה בישיבות כללה כמובן גם חזנות, "סלסול בין פלפול לפלפול".

עטרת כהנים: הייתה שם תקופת לימוד של חצי שנה, "האווירה של חבר'ה שאיכפת להם מהמדינה ומשלבים לימוד עם אהבת ישראל מאוד קסמה לי".  עד היום יש הקפדה על ביקור במקום כשיש הזדמנות.

צבא: האב והאחים הגדולים שירתו בצבא אך המשפחה הלכה לכיוון חרדי, וכדי שהיא לא תשלם מחיר חברתי, הוא הוציא פטור. "מה שהיה מאכזב מבחינתי". היום יש חיבה והוקרה לחיילים שמתבטאת בהופעות בהתנדבות בבסיסים.

להיות זמר: "כבר מקטנות משהו הדהד לי כל הזמן שבסוף אעשה עם השירה הזאת שמגיעה מבפנים, משהו מקצועי".

המפגש: עם המפיק רוני רומי, הוליד דיסק שהשקיעו בו ההורים, האחים והמינוס האישי. "למרות החובות, האמנתי כל הדרך שאני עושה את הדבר הנכון בשבילי". האלבום הראשון 'שערי רצון' "לא הצליח מי יודע מה, אבל ככה הכירו אותי כזמר".

יתגדל ויתקדש: המילים האלה, שבדרך כלל מסמלות סיום, דווקא גרמו אצל ישראל לנסיקת הקריירה. אחרי הדיסק הראשון אמר רומי 'ממשיכים', והשיר הזה פרץ את גבולות כל המגזרים. "פחדתי בהתחלה משיר עם שם כזה, אבל כל מי ששמע אותו התרגש".

הופעות: "לקצור את הפירות". יש הרבה יגיעה מאחורי השירים וכשהקהל שר כל מילה "זה נותן חשק להמשיך ולעשות". בהופעות יש שיתוף של הקהל "אני מסתכל לאנשים בעיניים ורואה בהן את כל העבודה שלי, ההתמדה ההשפעה והעיקשות".

עיקשות: את התכונה הנרכשת הזאת ועוד כמה מוסרי השכל, למד ישראל אצל יואב יצחק, "זמר נשמה שעבר הרבה עד שהתחברו אליו". השניים עשו יחד את 'לך אלי תשוקתי' "מבית אבא" ואחריו עוד כמה. בהמשך היה 'בת מלך' עם שלומי שבת ובאופן כללי יש נטייה לשיתופי פעולה, "יש בזה גיוון ועניין לאנשים".

חמארות: יש גם ערבים ספונטניים, שלא להקלטה, שנערכים בין זמרים וחובבי נגן. "לוקחים גיטרה, מנגל קטן וכוס יין, ושרים".

דרכי שלום: בגיל 27 הגיעו הנישואין, במהלכם נולדו בן ובת. החבילה פורקה אחרי 7 שנים. "יש דברים בחיים שצריך להתמודד איתם. גרושתי היא האישה הכי טובה שיש, וכיום אנחנו חברים מאוד טובים גם בשביל הילדים וגם בשבילנו. כשמתבגרים מבינים יותר, ומי יודע, אולי עוד נחזור".

הילדים: בגילאי 8 ו-7. המפגשים והמעורבות בחיים צפופים ובלי חוקים, גם בגלל אורח החיים של זמר, שמקפץ הרבה לחו"ל, מופיע בלילה ומתעורר מאוחר. "אני רואה אותם מתי שאני רוצה ומשתדל להיות קרוב. אני מדבר איתם כל יום".

גובה הזמר המזרחי: "שיר שעוסק באמונה, אפילו אם הוא מורכב מא', ב', ג' טוב בעיני. אני מחפש מוסיקה טובה ואת המיית הלב. החסידים היו שרים אי, אי, אי והתחברו דרך הניגונים".

לא תחפור: "מוזיקה היא לא דבר שצריך להפוך בו כל מילה שורש ואות. לרוב אני עושה מוסיקה בגובה העיניים, עם מסרים יום יומיים ואישיים". 

מה במשבצת: קהל היעד תמיד היה כל עם ישראל, אבל מטבע הדברים הוא התחיל את הדרך מהמשבצת 'זמר דתי' כמו "כל מי ששר שירות ותשבחות לה' ולא שירי אהבה". אבל היום הוא מושמע בכל מדיה. "היום כל עם ישראל מחובר, גם בהונג קונג ז'נבה וצרפת".

כל העולם במה: ובמיוחד באוקראינה. שם שהה לרגל הופעה והרגיש שהוא חייב לפקוד את קבר בעל התניא בהאדיטש, מרחק 4 שעות נסיעה. "טבלתי שם במקווה, לקחתי את הגיטרה ונפל אור מלמעלה בצורת לחן". המילים חוברו בשיתוף פעולה עם הרב קמינצקי ונולד השיר 'מנורה' שגרם לישראל לשבור בסוף את שיניו.

השיניים: "השיר יצא לרדיו, וכשהגעתי שוב לאוקראינה, הרב הציע לי לתרגם את המילים לרוסית. הביאו לי בלשנית שתירגמה אותו ועבדתי קשה לבטא נכון כל מילה ואות".

אם תיסע מהר: לפני שלוש שנים נתפס ישראל כשהוא נוהג בשכרות. הדבר עלה לו בשלילת רישיון לחצי שנה, במהלכה נתפס פעמיים נוהג. "כל תירוץ לא יתקבל. עשיתי טעות, שילמתי עליה ולא אחזור על זה לעולם".

התשלום: 10 חודשי מאסר. ויש מסר: "המצב היום בכבישים לא טוב, וצריך לגדוע את תרבות הנהיגה הקיימת מהשורש".

ההלם: גזר הדין הראשון קבע 15 חודשים. הערעור הוריד בשליש, אבל עדיין היה חוסר אונים מוחלט, במיוחד ביומיים הראשונים. אחריהם הגיעה התעשתות והעשייה.

עשייה:  "חיזקתי והתחזקתי. ביקשתי דווקא לא להיות באגף התורני, רציתי להשפיע והייתי חזן. בהתחלה כמעט לא היה מניין, בהמשך לא היה מקום בבית הכנסת". תוך כדי היו גם שיעורי תורה וניגון עבור האסירים כדי לשמח.

מעז יצא: לחנים טובים וגם לימוד על הכוחות הפנימיים, "לאדם יש תעצומות שהוא לא מודע להם".

נהג חדש: רישיון הנהיגה אמנם הונח בארנק כבר לפני 15 שנה, אבל "אני נוהג היום כמו מי שקיבל עכשיו רישיון: שם חגורה, אומר שיר למעלות, מבקש מה' שיכוון אותי לנהיגה טובה, ומי שרוצה לעקוף - שיעקוף".

קסם נעוריי: האלבום החדש וה-12 במספר שיצא השבוע לחנויות מונה 18 שירים חדשים, והוא כולל מוסיקה אתנית, רוק, פופ, ים תיכוני ומה לא. "דיסק מאוד מושקע מבחינתי, השתדלתי לתת את כל מה שיש".

להגיע לפסגה: לפני כמה שבועות הייתה הכנסת ספר תורה בכותל, וישראל הופיע בה עם הרכב מלא. "הרגשתי שההופעה הזו הייתה ההתחלה, שואו גדול לקראת המשיח, שאני מקווה לשיר לכבודו בבית המקדש השלישי 'יתגדל ויתקדש'". יש הבטחות בנושא מכל מיני אישים.

אם זה לא היה המסלול: "אני איש שיווק טוב". אופציה שנייה: "שף".

 

ובמגרש הביתי

על הבוקר: "התחברות: 'מודה אני' ותפילין, ואחר כך דברים שקשורים למוסיקה".

דיסק ברכב: כרגע הדיסק של שבת - של האחים (אחד של השני וגם שלו) איציק ואבישי אשל.

האחים אשל: פירגון. "בזכות ולא בחסד". יש שיתוף פעולה באולפני ההקלטות, יש גם התייעצויות מקצועיות, וגם דואטים בשבתות.

שבת: אצל ההורים זו "חינגה". כל אחד והסלסול שלו, מתנצחים בסבבה "וזה יוצא לעילא ולעילא".

בשבתות אחרות אין 'לבד' תמיד עם משפחה קרובה, לפעמים עם הילדים ואימם, ויש דגש על שירי שבת ואימונים של הילד, ש"כבר קלטתי שיש לו את הסחוג התימני". השאיפה היא "שיספוג את מה שאני ספגתי בשולחן השבת, כי משם הכל התחיל".

עיתים לתורה: יש השתדלות בתחום הכוללת קריאה יומיומית של 'חוק לישראל' פלוס התעמקות, וחברותא שהייתה עד לא מזמן: קיימים ניסיונות שיחזור. "חשוב שתהיה לבן אדם שעה להקדיש לנשמה, בה הוא יוכל להתחבר לה'".

אוכל: "אין כמו המרק התימני בעולם, ואין כמו הקוסקוס של אמא".

אחזקת הבית: יש אמנם אהדה גדולה לניקיון, אבל הוא מושלט בבית באמצעות עוזרים, "אני עצלן במה שאני לא כל כך אוהב לעשות". הסידורים, הקניות והכלים - עליו.

מפחד: מן החטא ומן הפגיעה באנשים בלי כוונה, כולל מעריצים וילדים קטנים.

דמות מופת: הרבה. הכי קרובים הם ההורים "שעברו מה שעברו, הגיעו להצלחה כבירה בחינוך הילדים והקימו משפחה לתפארת. כך אני רוצה שהמשפחה שלי תיראה".

פנאי: ים ומים. "לפעמים יושב לבד מול הים וכותב". יש גם שיעורי גיטרה שנלקחים וכן עבודה על הגדלת הזמן הפנוי על ידי בניית אולפן בבית. 

כשאהיה גדול: השאיפה היא לגדול מיום ליום ולהשפיע על עם ישראל "כי אני אוהב את העם הזה". כרגע "השירה בוערת לי בעצמות". בעתיד - "אולי אהיה רב גדול".

ofralax@gmail.com