חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 23ראשיהפצה

מבית חב"ד לבית הכלא ובחזרה - בגליון השבוע

מרדכי ציבין ואשתו הם משפחה חב"דית למופת: הוא עו"ד מפורסם העוסק בפדיון שבויים בכל העולם, והיא האישה הדירקטורית במספר הגדול ביותר של חברות. והם בכלל רצו להיות שליחים
26/12/02, 00:00
אהרן גרנות

מרדכי ציבין, יהודי חב"דניק, הוא עורך הדין ידוע מאוד בטיפול בשחרור אסירים ישראלים בעולם והחזרתם לישראל, מן חרות לפיד החרדי. שמו עלה לאחרונה כמייצגו של רחמין רחמינוב, תושב לוד, שבנו דימיטרי נלקח בשבי הצ'צ'נים כששירת בצבא הרוסי וראשו נערף. אביו, שביקרו בשבי, לא מצא די כסף לפדות את בנו מהשבי. הוא איחר את המועד ובנו נערף; עכשיו מנסה עו"ד מרדכי ציבין לשקם את המשפחה ההרוסה. מאחוריו רקורד של מאות מקרים.

יהלומים במסווה של תרופות

נפגשנו במלון יוקרתי בירושלים. ציבין בא עם אשתו, נחמה, אישיות בזכות עצמה. הוא שיתף אותי בכמה חוויות חובקות עולם שעבר: האסיר הראשון ששחרר היה הרב אברהם אדרת. הוא היה בלוס אנגל'ס בנסיעת עסקים, כאשר קיבל טלפון בהול ממשפחת אדרת בבני ברק. הרב אברהם אדרת, מישיבת החוזרים בתשובה 'נתיבות עולם' בבני-ברק, נתפס בנמל התעופה של מוסקבה עם מטען יהלומים מוברח. הרב אדרת היה נוסע מפעם לפעם למוסקבה כדי לבחון תלמידים המועמדים להתקבל לישיבה. בראש חודש אדר הוא מסר שיעור בבית הכנסת בארכיפובה, ואחריו ניגש אליו יהודי וביקש שייקח עבורו לארץ חבילת תרופות נגד סרטן. "זה חייב להיות מוחבא מתחת לחולצה, כי הרוסים מתנגדים להוצאת תרופות", הוא ביקש.

הרב אדרת התמים האמין לאיש, שאותו ראה מספר פעמים בבית הכנסת. אבל כשעבר בשער הביטחון האזעקה החלה לפעול. הרב הודה שהוא מסתיר חבילה מתחת לחולצה. לגודל תדהמתו התברר שהיו בה יהלומים בשווי 54 אלף דולר. הוא נעצר במקום, אבל האמין שהוא עומד לסיים את המעצר לכל היותר בעוד כמה ימים. סיפרו לו שראש הממשלה דאז בנימין נתניהו נמצא בתמונה, והוא לא חשב שזה ייקח אפילו שבוע. אבל שבוע עבר וכלום לא קרה. הוא הוכנס לחדר שבו שהו 47 איש על 20 מיטות, עם תמונות תועבה על הקירות בין גויים נוצרים ומוסלמים. הם רצו שינקה את השירותים דווקא בשבת. ומלבד זאת, מטעמי כשרות הוא לא יכול היה לאכול את האוכל שלהם. הטענות על הכשרות לא התקבלו על דעתו של מנהל הכלא, שחשב שהוא עושה הפגנה ואיים להזריק לו אוכל דרך הווריד".

המשפחה פנתה לקרוב מפורסם, עו"ד דרור חוטר-ישי, שהיה אז ראש לשכת עורכי הדין. חוטר-ישי הציע להם את עו"ד יעקב ויינרוט, שהציע את מרדכי ציבין. "קיבלתי טלפון מידידי המשפחה", מספר ציבין. "היה להם עורך דין אחר, אך הם רצו להחליף אותו. הקשרים שלי ברוסיה היו אז בסיסיים ביותר, ובכל זאת החלטתי לטוס מלוס אנג'לס למוסקבה. כמה ימים לפני פסח הגעתי אל הרב אברהם אדרת, שהיה עצור כבר שלושה שבועות. "באתי מארץ ישראל, המשפחה שלחה אותי", אמרתי לעצור.
הברחתי פנימה פלאפון, וכשנכנסתי נשמע הצלצול הראשון. האח מישראל העביר דרישת שלום. ואז ישבתי עם הרב אדרת ללמוד הלכות פסח".

"אתה לא יודע כמה כל ביקור כזה שלי עזר לו", הוא מספר. "הייתי מביא גמרא ושני חומשים. שעות היינו לומדים, ותמיד הגעתי עם הפלאפון. עד שפעם אחת דיבר אדרת בקול רם ובהתרגשות עם אביו החולה. ואז נכנסה קבוצת סוהרים ושאגה: 'אדרתה, אדרתה', והחרימה את הפלאפון, הטלית והתפילין. הרב אדרת לא יכול היה כמובן להשלים עם רוע הגזרה. נכנסתי מייד למנהל הכלא והסברתי לו שהטלית והתפילין הם בעלי ערך דתי, ולא ייתכן שישללו זאת ממנו. מנהל הכלא הסכים להחזיר את הטלית והתפילין".

במקביל החל ציבין לפעול. הוא הגיש בקשה לוועדת החנינות לשחרר את הרב אדרת, והסביר להם את גודל הטעות. הוועדה, הוא גילה, מורכבת מ-11 חברים, כולם אמנים מפורסמים, ציירים ופסלים. "יושב הראש של הוועדה היה המרתק ביותר. מישהו הכיר לי אותו ומאז ביקרתי אותו מספר פעמים וערכתי איתו שיחות נפש. באחת הפעמים הוא אמר לי: 'כשנדחית בקשה לחנינה של נדון למוות אני משתדל להטמין את דחיית הבקשה לתחתית המגירה, כדי שהנדון למוות יחיה עוד שנה לפחות". הצלחתי לשכנע אותו. נערכה הצבעה והרוב הצביע בעד מתן חנינה. הנשיא בוריס ילצין חתם על צו השחרור בפורים".

עוסקים בדיני נפשות

זה למעשה היה המקרה הראשון שבו טיפל עוה"ד ציבין, ומאז נקשר שמו של ציבין בעשרות לקוחות שהסתבכו ברחבי הגלובוס. עקשנותו, היכולת שלו להקסים את כולם וההתעקשות שלו לא לקבל 'לא' כתשובה, הביאו לידי כך שהוא הפך לעורך דין מצליח ומבוקש ביותר בתחום.

"כשמגיע סיפור למשרד", הוא מגלה את סוד הצלחתו, "אני מנסה לאתר יהודים בעלי השפעה בקהילה היהודית המקומית. לגופים או אנשים מארה"ב יש פעמים רבות השפעה רבה, בעיקר במדינות העולם השלישי. אני גם מאתר את שליח חב"ד במקום. בודק את החוק הפלילי והבינלאומי של אותה מדינה. מהו טיב היחסים של משרד המשפטים שלנו עם משרד המשפטים של אותה מדינה – כל זה עוד לפני שנסעתי. רק לאחר מכן אני עולה על מטוס למדינת היעד, שם אני פוגש את האסיר ואת כל האנשים בקהילה היהודית שלהם יש השפעה, ויחד אתם אני בונה את מערך הפעולה. לעתים אפילו אין צורך לנסוע".

סיפורים יש בשפע, צריך רק לזכור מה לא לספר. הנה הסיפור השני: ראובן מטטוב נדון באוזבקיסטן ל-12 שנות מאסר על זיוף מסמכים והיתרי עבודה. ארבע פעמים נאלץ להחליף בתי-סוהר, כי האסירים המוסלמים איימו על חייו. "העדה הבוכרית התגייסה למענו", מספר ציבין. "הם פנו כנראה לנתן שרנסקי או למרינה סולודקין. בסוף הם הגיעו אלי".

ציבין פנה למיליונר מהעדה הבוכרית שגר בווינה. "בנוכחותי הוא צלצל לקרימוב, נשיא אוזבקיסטן". קרימוב ביקש להמציא לו מסמכים המוכיחים שישראל מוכנה לקבל את מטטוב, ומשרד הפנים הנפיק בזריזות את הניירות הדרושים. "כשעוסקים בדיני נפשות המהירות היא ערך עליון", אומר ציבין. "אתה יודע מה זה לחסוך לאדם יום של ישיבה בכלא? הקונסולית בטשקנט, גליה לבנון, היתה מלאך. היא הפכה עולמות כדי שהאיש ייצא באותו יום. נשארה אחרי יום העבודה כדי לסדר את כל המסמכים. היא ראויה לציון, כמו גם רגינה תפוחי מהמחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים. היא מטפלת במקרים שרובם אינם ניתנים לפתרון, אבל הסבלנות שהיא מגלה, המסירות שלה לאנשים במצב נואש, היא דבר שקשה להגדירו".

עקשנות ואמינות

"אתה יודע מה כוחי?" הוא שואל פתאום. "אני עקשן ואמין. מעולם לא הורדתי את הכיפה. הם מאמינים לי, כי לגביהם יהודי שומר מצוות משדר יותר אמינות", הוא אומר. את העקשנות שלו על בשרי למדתי. ישבנו בלובי של מלון 'פארק פלאז'ה' ולפתאום גילינו שנותרו עשר דקות עד השקיעה. "אני חייב מניין", הוא אמר לי. "אין לך סיכוי", השבתי, "בוא נתפלל ביחיד". אבל ציבין הוא ציבין. הוא עזב אותי ואת המחשב הנייד שלי, ולתדהמתי החל לגייס מניין בין שולחנות המלון, מקים בחורים שהסבו לשולחן עם מועמדות לשידוך. ציבין לעולם לא אומר 'לא' לאתגרים. בשתי דקות לשקיעה, כבר היינו כולנו באמצע תפילת מנחה.

וזה בארץ. כשנסע לבולגריה לשחרר קבוצה של יהודים שהסתבכו בזיוף כרטיסי אשראי, היה יום השנה של אמו. כשלא מצא די יהודים שיבואו לבית הכנסת להשלים לו מניין, הוא שילם להם כדי שיבואו. כך עשה גם בגרמניה. למניין שלו בגרמניה הגיעו בעיקר מהגרים חדשים מרוסיה, שמצאו בתפילה מקור הכנסה מעניין.

"אל תחשוב", אומר ציבין, "שבחבר העמים הכל שוחד ובארה"ב הכל מתנהל על פי החוק והסדר. זה בכלל לא כך". ציבין טיפל גם בפרשות שהתרחשו בארה"ב, למשל בפרשת ליאוניד פיינברג, המכונה 'טרזן'. פיינברג, יוצא ברית המועצות לשעבר, היגר מישראל לפלורידה, שם נעצר והואשם כי זמם לבנות ברוסיה צוללת כדי להבריח סמים לדרום אמריקה. הוא נפגש עם ציבין כדי שיעבירו לכלא בארץ. בסופו של דבר בית משפט אמריקאי שחרר אותו.

למרות שיש לו לקוחות בכל העולם, עיקר פעילותו היא ברוסיה. בזכות זאת הוא הצליח במה שכל חסיד חב"ד היה מקנא בו: לשים יד על הארכיון הפרטי של האדמו"ר הקודם, המהרי"ץ. "הארכיון נמצא בארכיון הצבא האדום", הוא מספר. "הרוסים הביאו אותו מגרמניה. במסגרת עבודתי ברוסיה נודע לי על המיקום של הארכיון. יצרתי קשר עם הממונים על הארכיון שאיתם התיידדתי דרך ידיד ותיק שלי. כך קיבלתי רשות וצילמתי את כל הארכיון. לצערי, המקור נשאר בארכיון הצבא האדום. אני הבאתי את הצילומים. גוף חב"די נוסף צילם חלק גדול מהארכיון, ומהחומר הזה נדפסו מאמרים וספרים. יש דברים שאפילו אי אפשר לגלות, על התכתבויות של הרבי עם חסידים, עם אישי ציבור גרמנים עם ראשי הג'וינט – דברי תורה וחסידות. הוא מגלה את לבו: "ישבתי בארכיון הזה רועד מפחד. אתה יודע מה זה לחסיד חב"ד לשבת ולחטט בארכיונו הפרטי של האדמו"ר הקודם?"

בראש ובראשונה, פדיון שבויים

אלכסנדרה בת ה-25 מדימונה הסתבכה בברזיל. בית המשפט שם גזר עליה שלש וחצי שנות מאסר. ברשותה התגלו סמים מסוג אקסטזי ול.ס.ד שקנתה מצעירה מקומית שהלשינה עליה. משפחתה ניסתה לשחד את השלטונות, אך ללא תועלת: אלכסנדרה נשלחה לכלא. "חושבים שבמדינות האלה השוחד יכול לסדר את הכל. לא תמיד זה נכון", אומר ציבין. אלא שאלכסנדרה גילתה תושייה שהצילה אותה. היא ברחה בצורה מאוד מקורית: מאחת מחופשותיה לא שבה לכלא. במקום זה הגיעה לקונסוליה הישראלית במונטווידאו, בירת אורוגוואי. לאחר מגעים נמרצים בהשתתפותו של ציבין, היא קיבלה תעודת מעבר ויצאה לישראל דרך ארגנטינה ומדינה אירופאית.

לפני מספר שנים, בעת ביקורת דרכונים בנמל התעופה של מוסקבה, עצרה אותו שוטרת. "אני יודעת שאתה עובד בשביל מבריחי יהלומים ישראלים ובלגים", אמרה לו בחיוך, "אבל אני מאחלת לך הצלחה, אני יהודייה כמוך".

"לפעמים קשה לי", הוא מודה. "למשפחות, הנמצאות במצוקה, אני משמש לעתים ככותל דמעות. זה גורם לי מבחינה רגשית קושי רב. קשה להפריד בין המקצועיות לרגש האישי וההזדהות. בכלל, יש לו בעיה לעזור כך למי שהסתבך בסמים. אך עם זאת, הוא רואה בתפקידו מצווה גדולה: "העובדה שאתה מעביר מישהו לישראל זה פדיון שבויים, ויש לי סיפוק אדיר בפדיון שבויים, ובראש וראשונה הסיפוק הדתי", הוא מספר.

אחד העיקרים של חב"ד הוא אהבת ישראל. יש המון אהבת ישראל בעבודה, שלנו ובכלל כשעוסקים בנושאים של פדיון שבויים בחו"ל, מגלים שיהודים מקומיים מוכנים לעשות למעננו מעל ומעבר. הסולידריות היהודית מקבלת מימדים כמעט בלתי ניתנים לתיאור".

רוית שריקי העלה את פרסומו של ציבין למימדים גדולים מאוד. היא נעצרה בחשד של החזקת סמים, בהודו יחד עם חברה שלה. היא ילדה בכלא, ורק אז החל המשפט. היא נשפטה וקיבלה עונש של שמונה שנים מאסר. כשהמשפחה ההיסטרית (ובצדק), הפסיקה להאמין בגורמים ישראלים שהבטיחו לעזור ולא עשו דבר, היא פנתה בהמלצת חברים לציבין, שמיהר להיכנס לתמונה. הוא הפעיל את כל הקשרים שהיו לו בהודו, עד שלבסוף היא שוחררה וחזרה לארץ. בעקבות המקרה התראיין ציבין מעל כל במה אפשרית. כמו אחרי כל הצלחה, הוצף משרדו בפניות מסוג דומה. "לעתים העבריינים כלל לא רוצים לחזור לארץ. כאן נהוג להשתחרר בתום ריצוי של שני שליש מתקופת העונש. במדינות אחרות מקבלים שחרור לאחר ריצוי של חצי. ציבין ואשתו נחמה, גם היא משפטנית, בונים לעצמם אימפריה קטנה. פרט לעסקי נדל"ן ומשפט מסחרי יש להם קליינטים אסירים בדרום אמריקה, בארצות הברית, בגרמניה, ביפן, ברוסיה ובאוזבקיסטן.

"מעשה לא חב"די"

היא בת למשפחה של חב"ד. למרות היותה בוגרת הסמינרים של חב"ד היא גם בוגרת אוניברסיטת בר-אילן, שם למדה משפטים. יש לה גם תואר בכלכלה והיא מכהנת כדירקטורית חרדית יחידה. היא הלכה לאוניברסיטה אחרי התיכון למרות התנגדות המורים. היום היא מתחרטת: "הייתי מעדיפה לשבת בבית ולגדל שליחים לחב"ד, ולא ללכת להופעות בבית משפט".

"עשינו מעשה שהיום אנו מבינים שהוא לא חב"די", אומר מוטי ציבין, "ואנחנו, לא כמו הדור הצעיר, גם מבינים שהוא לא חב"די". לזוג חמישה ילדים, מתוכם בת נשואה, שממנה כבר יש להם נכד.

ציבין, 48, נולד בכפר-חב"ד. אמו ממוסקבה, אביו מרוסיה הלבנה. הוא למד עד גיל 10 בישיבות של חב"ד, ולאחר מכן נשלח לישיבות אחרות. הוא רצה ללמוד ספרות והיסטוריה, "הייתי מבריק במקצועות האלה, אך יהודי זקן מכפר חב"ד אמר לי שספרות והיסטוריה לא לומדים, רק קוראים". אז הוא קרא. גיבוריו היו אריסטו, טולסטוי ולנין. הוא רצה להיות עיתונאי, כמו אחותו שעוסקת בתקשורת ונשואה לקובי אריאלי.

אחרי מלחמת יום כיפור נשלח לגדוד 410 של השריון במסגרת פלוגה של הסדרניקים. כשהיה בשנת שירות בנצרת הכיר את נחמה. היא היתה אחרי תיכון. הם התחתנו בכפר חב"ד. "הייתה לנו חתונה כמו של פעם, לא עם עוף אבל עם הרבה שמחה", הוא מספר.

נחמה, הרעיה שלצדו, היא האישה המכהנת כדירקטורית במספר הגדול ביותר של חברות: חברת כימיקלים לישראל, החברה הממשלתית לתיירות, חברת המחשבים 'טים', 'זן לכל' (חברת שימורים), פריקלס ים המלח, חברת הבנייה משולם לוינשטיין והומליטק חברה למחשבים. והיא עוד חרדית גאה.
נחמה נולדה בשיכון חב"ד בלוד, בת לאחת המשפחות החב"דיות המיוחסות. סבה, הרב יצחק הורביץ הידוע בכינויו ר' איצ'ה דער מתמיד", היה סמל לחסידי חב"ד באותו הדור. הוריה ברחו מרוסיה, בדיוק כמו הוריו. הם היו בין 70 המשפחות שהקימו את כפר חב"ד.

הזוג ציבין גרים בתל אביב (ובונים בית בכפר חב"ד). הם חב"דניקים גאים מאוד. בעצם הוא מצטער שהוא עורך דין ולא שליח של חב"ד. "אני, למשל, לא הייתי רוצה שילדי ילכו בדרכי. אני רוצה למצוא אותם שליחים של חב"ד באחד המקומות". בינתיים אגב, זה לא הולך לו: בתו כבר לומדת משפטים.
ביניים: חולמים להיות שליחים

אולי הוא רוצה להיות שליח של חב"ד, אבל נראה שהוא נהנה מכל רגע בעבודתו. הוא מאחל לעצמו למות בגיל 95, בעיצומה של עבודה במשרד. זה הפיצוי החלקי על כך ששליחות במסגרת התנועה נמנעת ממנו. הפיצויים האחרים, כך הוא טוען, אינם מי יודע מה. נכון שמשרדו המטופח ממוקם במגדל יוקרתי בלב תל-אביב, אבל הוא שורף בו שעות לא בגלל המיליונים. "יש תיקים שהם התנדבות של ממש, באחרים השכר נמוך. יש גם כמובן תיקים עם שכר גבוה יותר".

לפני שהתחיל ללמוד משפטים ביקש ציבין את ברכת הרבי. הוא נמשך ללמוד מקצוע יוקרתי, והוסמך באוניברסיטת בר אילן. נחמה, שרצתה להיות מדענית, למדה מתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת תל-אביב. "טעות חברתית", היא מגדירה את הימים ההם. היא הרגישה כאילו היא בין זרים. כמעט שלא רקמה קשרים עם חבריה ללימודים. במקביל התחילה לעבוד כמתכנתת באל-על. כעבור שנתיים הפסיקה ללמוד, כי שבעה די תיאוריה. את הניסיון, חשבה לעצמה, היא ממילא רוכשת באל-על. בעלה לחץ עליה שתלמד משפטים; אם יקים משרד עצמאי, כך הסביר, חשוב לו שהיא תהיה לצדו. "היה לי בבית סטודנט למשפטים, ומוטי הוא אדם שמאוד מערב. כשהילדים (שלוש בנות ושני בנים) היו תינוקות, אמא שלי עזרה. אחר כך הייתה מטפלת ואחר כך הם עזרו זה לזה".

נחמה סיימה ללמוד ב-83', אך לא עשתה שימוש בתעודה. היא נהנתה מאוד מהעבודה באל-על. ב-85' היא מונתה למנהלת מחלקת תוכנה ונסעה בכל העולם. שמה יצא לרחוק, וחברת 'פאן אמריקן' ביקשה שתעבוד אצלה בניו יורק. כך מצאה המשפחה את עצמה בניו ג'רסי למשך שבע שנים. מרדכי ציבין עבד במשרדו של עורך דין יהודי שטיפל בעסקאות מקרקעין עם ישראל. במהלך שהותם שם התחברה נחמה לקבוצת מתכנתים והקימה חברה.

"אין ספק שהקהילה החב"דית הייתה רוצה לראות נשים מוכשרות המכהנות בתפקידים אחרים", אומרת נחמה ציבין, "ואנו מנסים ככל יכולתנו לעזור לבתי חב"ד ולשליחי חב"ד ללא תמורה, ובכך אולי למלא את השליחות הקטנה שלנו".