בשבע 505: חובה לשלם

האם שכר חיילי הסדיר יועלה משמעותית? עתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ עשויה להניע את התהליך

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א באב תשע"ב

* התוכנית הכלכלית אושרה - לא לפני שכל סיעה בקואליציה קיבלה את ההטבה 'שלה'

אם טרם חלף מספיק זמן מאז שהשתחררתם מהשירות הסדיר, או שאתם הורים לילד המשרת שירות סדיר, ודאי נתקלתם בתחושה הברורה ששכר חיילי החובה פשוט איננו מספיק. אם מדובר בלוחמים, המצב קצת יותר טוב, משום שאלו משתכרים שכר יחסית גבוה, כ-700 שקלים בחודש, ומנגד נהנים ממעט זמן פנוי באופן יחסי, ודאי באזרחות. אך ככל שתפקידו של החייל עורפי יותר שכרו נמוך יותר, כמחצית משכר הלוחמים, אך מנגד הוצאותיו האזרחיות גבוהות הרבה יותר. נושא זה מטריד כבר זמן רב את המערכת הצבאית והאזרחית, אולם כעת החליטו כמה חיילים וחיילים לשעבר לגלגל את הסוגיה גם לפתחה של המערכת המשפטית.

אריאל ושני לורך, שני אחים אשר השלימו שירות צבאי מלא, ואחיהם אמיר, המשרת בימים אלה כלוחם, הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ בנושא. השלושה, אשר הגישו את העתירה באמצעות אביהם, עורך הדין אמנון לורך, ועורכי הדין ענר חפץ ורועי שראל ממשרד יגאל ארנון ושות', תוקפים את רשויות המדינה ומעלים שורה של טענות כנגד המדיניות הנהוגה כיום בצה"ל באשר ל"דמי הקיום" - התשלום החודשי לחיילי החובה. לטענתם, הימנעות צה"ל מהעלאת התשלום לחיילי החובה היא בבחינת "גזילת כבשת הרש". בין המשיבים שצורפו לעתירה ניתן למצוא את הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, את שר הביטחון אהוד ברק, את שר האוצר יובל שטייניץ ואת כנסת ישראל.

עורכי הדין טוענים כי פרשנות צרה, טכנית ודווקנית של פקודת המטכ"ל, אשר מסדירה את נושא שכר חיילי החובה, מביאה לכך שצה"ל נמנע במשך כעשור מלעדכן את התשלומים בהתאם למדד המחירים לצרכן, שעלה בעשור האחרון בכ-20 אחוזים, למרות הוראה מפורשת בפקודת מטכ"ל. זאת בשעה ששכר הרמטכ"ל זינק בכ-40 אחוזים, שכר חיילי הקבע עלה ב-23 אחוזים ובכלל המשק חל גידול ריאלי בשכר המינימום ובשכר הממוצע, כמו גם גידול ריאלי של עשרות אחוזים בהוצאותיהם של משרתי החובה.

במקביל לכך הוגשה השבוע בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך של 40 מיליארד שקל לבית הדין לעבודה בתל אביב כנגד מדינת ישראל ומשרד הביטחון. בתביעה נטען כי מדינת ישראל חייבת על פי חוק לשלם לחיילי החובה שכר מינימום בגין שירותם בצבא. "התביעה מעלה מצב מחפיר הנוגד את החזון הציוני, את מורשת ישראל, את אמנת האו"ם לזכויות אדם ואת כללי היסוד של המוסר הטבעי: לא ניתן לנצל בני אדם בתנאי עבדות. גם למדינה אסור לנצל בני אדם בתנאי עבדות. גם בשירות הצבאי אסור לנצל בני אדם בתנאי עבדות".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדברים: "הבקשה לתביעה ייצוגית טרם התקבלה במשרד הביטחון. ככלל, מערכת הביטחון תומכת בהעלאה משמעותית, מדורגת, של דמי הקיום המשולמים כיום לחיילי וחיילות צה"ל, בהתאם לאורך ותקופת השירות, ואבחנה בין סוגי השירות (לוחמים, תומכי לחימה וחיילים עורפיים). זאת, כדי שמי שישרת שלוש שנים יתוגמל ברמה של עד שכר מינימום, באופן שיאפשר לו עם שחרורו ללמוד, לרכוש מקצוע, לפתוח עסק או אפילו לצאת לטיול. עמדת מערכת הביטחון, כמענה לעתירה לבג"ץ, תוגש בימים הקרובים".

 בקרוב יקבלו משכורת מינימום? חיילים בטקס צבאי

 צמצומים מתוקנים

כל מי שמכיר את הדרך שבה מתנהלים העניינים בישראל, ודאי לא הופתע מהשינויים שנערכו ברגע האחרון בתכנית הממשלתית לצמצום הגירעון שאושרה השבוע. השיטה הפרלמנטרית-קואליציונית הישראלית גורמת לכל תוכנית ממשלתית לעמוד למשא ומתן מול חברי הכנסת מסיעות הקואליציה, אשר רואים את עצמם חופשיים לאיים בהתנגדות לצעדיה של הממשלה. כך הושגו הסכמות עם סיעת ש"ס, עם סיעת העצמאות ועם חברי קואליציה נוספים, על מנת שאלו יתמכו בתוכניתו של נתניהו בכנסת. לברק הבטיח נתניהו כי הצעד של מימון מיגון בית החולים באשקלון מתקציב משרד הביטחון יבוטל. עוד הובטח לסיעת העצמאות כי גם משרד התמ"ת שבראשו עומד השר שלום שמחון, מקורבו של ברק, לא ייפגע מהקיצוץ הרוחבי שהושת על משרדי הממשלה. סיעת העצמאות הסירה מנגד את התנגדותה לתוכניתו של נתניהו, והבטיחה לתמוך בכנסת בהצעה שהובאה לאישור.

גם ש"ס התנגדה לקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדיה, ועל מנת לזכות בקולות חברי הסיעה והשרים הבטיח נתניהו להפחית את הקיצוץ הרוחבי במשרד הפנים ובמשרד השיכון. בשני המשרדים יוחרגו תקציבים מסוימים מהקיצוץ הרוחבי, בין השאר תקציבי הדיור הציבורי, בבת עינו של השר אריאל אטיאס, ותקציבי הרשויות המקומיות, בבת עינו של שר הפנים ישי. בש"ס לא הסתירו את שביעות הרצון. ישי אמר לאחר הסיכום כי "הרשויות המקומיות בישראל, ואלפי נזקקי הדיור הציבורי, ניצלו היום מקיצוץ חד, בזכות עמדתנו הבלתי מתפשרת למענם". גם שר השיכון אטיאס כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "נקבל תקציבים גדולים באופן משמעותי, להגדלת מלאי הדיור הציבורי ושדרוגו. ושלא יהיה לכם ספק, אמשיך להיאבק לקידום הצעת החוק המחייבת הקצאה של חמישה אחוזים לדיור הציבורי".

גם חברי הליכוד ויהדות התורה לא נשארו בלי כלום. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (ליכוד), סיכם עם שר האוצר שטייניץ וראש הממשלה נתניהו כי העלאת מס ההכנסה תחול רק על שכר בגובה 14 אלף שקלים לחודש ומעלה ולא כפי שתוכנן מלכתחילה (מ-8,881 שקלים) לחודש. משמעות המהלך היא הקטנה משמעותית של הפגיעה בשכבות הביניים. הישג נוסף בתחום המיסוי היה זה של ח"כ משה גפני. אנשי האוצר נענו לדרישתו לפיה 'מס העשירים' לא יחול על סכומים גבוהים וחד-פעמיים כגון פיצויי פיטורין, פדיון חסכונות, קופות גמל או מכירת נכסים שאינם פטורים ממס שבח. על פי הפשרה שהושגה בין גפני לאנשי האוצר, במקרים בהם אזרחים יקבלו הכנסה חד-פעמית באחד מהאופנים הללו ייחשבו הסכומים שהצטברו כאילו נתקבלו במשך שש שנים, כך שסך הסכום השנתי בכל אחת מאותן שנים לא יגיע למדרגת הסף של מס היסף - 800 אלף ש"ח ומעלה. בסופו של דבר אושרו הקיצוצים במתכונתם המתוקנת, ולנו לא נותר אלא לתהות אם אכן מדובר היה במו"מ של ממש, או בהוצאת 'עיזים' שהוכנסו על ידי האוצר לתוכנית הכלכלית לצורכי מיקוח.

 

כלכלת בית

 חיסכון מעבר לאופק

איך וכמה לחסוך לטווח הבינוני והארוך

רחל קסנר

בטור הקודם שלי כתבתי על חיסכון לטווח הקצר. הפעם אתייחס לשני יעדים נוספים של חיסכון – לטווח הבינוני ולטווח הארוך.

חיסכון לטווח הבינוני מתייחס לכל החלומות שלנו: סלון חדש, מכונית חדשה, נסיעות לחו"ל, לימודים גבוהים לילדים, לימודים נוספים שלנו וכו'. כאן נכנסות גם השמחות במשפחה כמו ברית, בת מצווה או בר מצווה וחתונות. כשחיים בלי תוכניות נוצר הרושם שלעולם לא נצליח להגיע לחיסכון לטובת היעדים האלו, וכך לוקחים הלוואות, משלמים בתשלומים לטווח של כמה שנים או יורדים למינוס משמעותי בחשבון – כולם למעשה חובות.

אפשרות בריאה יותר היא להיערך מראש. לצורך כך נערוך רשימה של החלומות, ונסדר אותם לפי סדר עדיפות משפחתי. נחליט כמה ניתן לחסוך מההכנסות החודשיות ונכניס את זה לתוכנית חיסכון ייעודית. כאשר מצטבר הסכום הנדרש לכל יעד - מגשימים את החלום. כמובן שעיתוי השמחות מוכתב פחות או יותר מראש ולשם כך נשמור סכום מוגדר.

תוכניות חיסכון אלה יכולות להיות סגורות לתקופה של שנה-שנתיים ולפעמים אפילו יותר, בהתאם לתוכניות המשפחה. עם זאת, מומלץ לא לסגור את כל הסכומים האלו לתקופות ארוכות מדי, כדי שאם חלילה המשפחה תגיע למצב שבו תזדקק לכסף באופן דחוף לא יהיה צורך לשבור תוכנית חיסכון והרווח יצא בהפסד.

חיסכון לטווח ארוך מתייחס בעיקר לפנסיה ולביטוחי חיים למיניהם. זוגות צעירים, בלחץ הצרכים הגוברים וההכנסות הנמוכות יחסית, נמנעים מלהתייחס לטווח ארוך כל כך. אולם חשוב להבין שבתקופת הפנסיה ההוצאות גדלות וההכנסות מצטמצמות. אם לא נחסוך מספיק שנים מראש, הסכומים שנקבל יהיו נמוכים וחלילה נגיע למצוקה כלכלית. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע ולוודא שקופות הגמל המופרשות מתאימות לצורכי המשפחה וכך גם ביטוחי החיים, אובדן כושר עבודה ודומיהם מופרשים בסכומים סבירים יחסית לכיסוי שהם מבטיחים. מעבר לכך, יש לשים לב לעובדה שקרנות אלו מהוות חיסכון לכל דבר ולכן יש להקפיד שיושקעו בצורה נכונה.

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה