בשבע 505: הקרב על המפמ"ר

לא מעט גורמים משכו בחוטים בפרשיית מפמ"ר האזרחות אדר כהן, ונראה שכולם הביאו השבוע להחלטה הסופית שהתקבלה במשרד החינוך על פיטוריו

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א באב תשע"ב

 בעוד השמאל נזעק נגד הפוליטיזציה כהגדרתו בפיטורין, מסבירים גורמים אחרים בתחום כי מדובר בהחלטה מקצועית לאחר שמנהלי המשרד איבדו את האמון בכהן

ביום ראשון השבוע הגיעה לסיומה אחת הפרשות שהסעירו את מערכת החינוך הישראלית בתקופה האחרונה, כך לפחות מקווים ראשי המערכת. המדובר בהחלטתה של מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, שלא להעניק קביעות למפמ"ר לאזרחות, אדר כהן. המשמעות בפועל היא הפסקת כהונתו של כהן בתפקיד זה. ההחלטה, אשר הסתמנה כבר לפני כמה שבועות והתקבלה לאחר תהליך ארוך במשרד, עוררה זעם רב בקרב מורים רבים לאזרחות אשר יצאו להגנתו של כהן, אך ללא הועיל. גם שורה של אנשי אקדמיה בכירים אשר יצאו להגנתו לא הצליחו למנוע את המהלך.

על מנת להבין על מה ולמה פרצה המהומה יש לחזור כמה צעדים אחורה. מפמ"ר הם ראשי תיבות של מפקח מרכז מקצוע. בפועל מדובר באיש המקצוע הבכיר במשרד, אשר עוסק בריכוז הוראתו של מקצוע כלשהו החל מבית הספר היסודי ועד לבחינות הבגרות. מדובר בתפקיד בעל השפעה רבה, אשר ידיו רב לו בקביעת פני המקצוע שהוא אחראי לו. למרות זאת, המפמ"ר איננו שחקן יחיד בזירה. לצידו פועלת ועדת מקצוע המורכבת מבעלי סמכויות מקצועיות בכירות ומוסמכת לאשר את תוכניות הלימודים. מעליו מצויה המזכירות הפדגוגית אשר אחראית לפקח על פעולותיו. למרות זאת, כאמור, יש למפמ"ר השפעה רבה מאוד ולהחלטותיו בתחומים שונים יש משקל רב.

כהן החליף לפני ארבע שנים את אסתי ברנד, אשר שימשה עד אז כמפמ"ר האזרחות במשרד החינוך. ברנד, אישה דתייה תושבת קדומים שבשומרון, לא זכתה לקביעות הנכספת ובתום שלוש שנות ניסיון סיימה את תפקידה. נגד ברנד נטענו טענות שונות ומשונות, אולם גורמים במערכת החינוך העריכו בשעתו כי הסיבה האמיתית לסיום תפקידה היא היותה מתנחלת דתייה, עובדה שהיתה לצנינים בעיניה של השרה הקודמת, פרופ' יולי תמיר. במקומה של ברנד מונה, פחות מחצי שנה לפני תום כהונתה של תמיר, מפמ"ר חדש למקצוע, אדר כהן שמו. כהן, איש צעיר ונמרץ, נכנס לתפקידו כרוח סערה והוביל שורה לא מבוטלת של רפורמות בלימודי האזרחות. את השינויים ביצע כהן יחד עם ועדת המקצוע, שנבחרה גם היא זמן קצר בלבד לפני תום כהונת השרה תמיר, ובראשה עמד פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אליו עוד נשוב בהמשך.

תנופת העשייה והשינוי שהוביל כהן הפכה אותו לאהוד על רבים ממורי האזרחות, כמו גם חביבותו והכריזמה האישית שלו. כהן הוביל יחד עם ועדת המקצוע את המהלך של הפיכת האזרחות ממקצוע של יחידת לימוד אחת למקצוע של שתי יחידות לימוד. הוא נטל גם חלק מרכזי בעיצובה של תוכנית הלימודים החדשה, אשר אושרה לפני כמה חודשים לאחר תקופה ארוכה של גיבוש. אולם בתוך כל העשייה הזו התחילו להתעורר בעיות בתפקודו של כהן, בעיות אשר גרמו למנהליו במשרד החינוך לתהות האם הוא האיש הנכון במקום הנכון. נגד כהן הושמעו טענות מסוגים שונים, חלקן נגעו לאג'נדה שהוביל בפן המקצועי וחלקן נגעו לשיטות העבודה ולהתאמתו המקצועית לתפקיד מפמ"ר. הקש ששבר את גב הגמל מבחינת משרד החינוך היה פרשת אישור ספר הלימוד "יוצאים לדרך אזרחית".

 

 הספר נותר פגום

עם שינוי תוכנית הלימודים באזרחות היה צורך לשנות גם את ספרי הלימוד. בניגוד לתוכנית הקודמת אשר נלמדה מתוך ספר לימוד אחד בלבד, משותף לכלל התלמידים במגזרים השונים, הוחלט עם אישור התוכנית החדשה לפעול לכתיבתם של ספרי לימוד שונים למקצוע. הגורם אשר אמון על אישור ספרי הלימוד בכל מקצוע הוא המפמ"ר, במקרה הזה אדר כהן. לפני כהן הובאו ספרי לימוד שונים שנכתבו והוא העיר את הערותיו. אחד הספרים, "יוצאים לדרך אזרחית" שמו, אושר על ידי כהן למרות שנמצאו בו פגמים וטעויות מהותיות. כהן אמנם הצביע בפני הכותבים על הפגמים אך לא וידא שהם אכן תוקנו לפני האישור הסופי, ובכך גרם להוצאתו של הספר במתכונתו הבעייתית. הוצאת הספר במתכונת הזו הביאה לתסבוכת לא פשוטה, ובמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך החליטו כי לא ניתן להמשיך ולהעסיק את כהן. בנוסף לכך טענו מורים לאזרחות מהמגזר הממלכתי דתי כי כהן מוביל יחד עם גורמים נוספים במשרד קו בעייתי בהוראת המקצוע. לטענתם, כהן עושה הכל על מנת לשמר את הקו הנוכחי המבקש לשים את הדגש
יו"ר ועדת המקצוע, פרופ' אשר כהן: קבוצה רדיקלית מקרב מורי האזרחות עשתה אותו סמל למה שנתפס בעיניה אובדן השליטה על המקצוע. כשמגיע אשר כהן זה פוליטיזציה וכשמפטרים את אדר כהן זה פוליטיזציה. בעיני אותה קבוצה לא אדר כהן הוא החשוב אלא המאבק האידיאולוגי
בהוראת האזרחות על חינוך לדמוקרטיה וערכים ליברליים, תוך הזנחת הפן הלאומי-אזרחי.

לפני כשנה, עם תום שלוש שנות הניסיון של כהן, עלתה לראשונה שאלת המשך העסקתו. מנכ"ל משרד החינוך דאז החליט שלא להחליט, והאריך בשנה נוספת את תקופת הניסיון של כהן. היו שסברו כי הצעד נועד למנוע טלטלה עזה מדי בלימודי האזרחות, לאחר שוועדת המקצוע הוחלפה לפני כשנה בוועדה חדשה בראשות פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן.

אולם בתום שנת הניסיון הנוספת הוחלט כאמור שלא להעניק לכהן את הקביעות, החלטה אשר עוררה מחדש את מחול השדים סביב הוראת המקצוע. הסערה הקודמת סביב החלפת ועדת המקצוע פרצה עתה שוב במלוא עוזה סביב ההחלטה לפטר את כהן. מאות מורים לאזרחות ואנשי אקדמיה חתמו על עצומת תמיכה בכהן, ועשרות מורים אף הפגינו למענו מול משרד החינוך בירושלים ובתל אביב. בין המורים שחתמו על העצומה ניתן למצוא גם מורים דתיים וימניים, אשר טענו כי הדחתו של כהן היתה בלתי מוצדקת. אך למרות זאת, עם פרסום ההחלטה על סיום כהונתו של כהן הסתדרה המערכת הפוליטית לפי מפתח ברור - שמאל בעדו וימין נגדו. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עינת וילף מסיעת עצמאות, מיהרה לגנות את ההחלטה. "החלטת משרד החינוך לפטר את מפמ"ר האזרחות אדר כהן היא החלטה גורלית שעלולה להביא למשבר אמון ביחסים שבין משרד החינוך למורי האזרחות. אינני מבינה את הדחיפות ומדוע לא ניתן היה לחכות עוד עם ההחלטה ולהקדיש זמן לפגישות עם המורים. החלטה על בסיס מקצועי אינה יכולה להיעשות מבלי שקולם של המורים כאנשי מקצוע יישמע".

לעומת הגינוי שפרסמה וילף, שני קודמיה בתפקיד המשתייכים לגוש הימין דווקא בירכו על ההחלטה. יו"ר ועדת החינוך היוצא, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), אמר כי "הנהלת משרד החינוך קיבלה החלטה שקולה ואמיצה המצטרפת לרוח מסקנות הדיון שהתקיים בוועדת החינוך בראשותי, בה נקבע כי ספר האזרחות אינו ראוי להילמד במתכונתו הנוכחית. החלטה זו מוכיחה שוב כי טוהר המקצוע הינו מעל כל גורם ואדם וישנה חשיבות היסטורית להצגת העובדות כהווייתן". היו"ר שקדם למילר, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), שיבח גם הוא את ההחלטה. "נוכח הכשלים והמחדלים המקצועיים שנחשפו בוועדת החינוך, אסור היה לאפשר את המשך עבודתו כמפמ"ר". ח"כ אורלב דחה את כל הקמפיין הפוליטי של השמאל ואמר כי "הקמפיין הזה גרם נזק למערכת המקצועית של משרד החינוך. ההחלטה המקצועית והאמיצה של המשרד בראשות המנכ"לית דווקא נוכח הקמפיין הפוליטי האגרסיבי של השמאל ראויה להוקרה והערכה. החלטת המנכ"לית תגרום להעלאת המעמד המקצועי של המפקחים המקצועיים במערכת החינוך".

אדר כהן עצמו לא הותיר ספק באשר לדעתו על הסיבות לפיטוריו. במכתב ששיגר למדריכי ומורי מקצוע האזרחות טען כהן כי מסע השמצות תקשורתי שהובל על ידי "גורמים מיליטנטיים" הביא לפיטוריו. "גורמים הזויים ומיליטנטיים, שאינם חיים את הנעשה בשטח החינוכי וששמו להם למטרה לסיים את תפקידי, נקטו בכל צעד אפשרי על מנת לצבוע בצבעים פוליטיים את עבודתנו החינוכית, מתוך ניסיון להשחיר את פניי – אך בעצם התכוונו להשחיר את פני כולנו – האמונים על החינוך לאזרחות".

הוויכוח סביב המפמ"ר הזיק למקצוע. תלמידים בסיור בכנסת

תזוזה חיובית במקצוע

יוסי לונדין, מורה לאזרחות בישיבת 'דרכי נעם' בפתח תקווה ומרכז לימודי הוראת האזרחות במכללת 'אורות ישראל', מבקש בשיחה עם 'בשבע' לנתק בין עניינו האישי של כהן ובין הוויכוח האידיאולוגי. "יש קבוצות שמנסות לקשור את הפיטורין של אדר לוויכוח האידיאולוגי שמתנהל בשנים האחרונות סביב לימודי האזרחות. אותן קבוצות עשו לאדר נזק גדול. אדר הוא אדם טוב וחביב, ובכל הנוגע לחינוך הדתי גם אדם מכיל וקשוב. הטענות שבעטיין הוא פוטר נוגעות לתפקודו המקצועי ולא לקו האידיאולוגי שהוביל. חשוב לדעת שדווקא בשנים האחרונות החלה תזוזה מסוימת לכיוון הנכון בכל מה שנוגע לתוכנית הלימודים באזרחות, לאחר שבמשך שנים שלט במקצוע קו בעייתי מאוד. לראשונה נכנסו לתוכנית נושאים כמו הצדקת מדינת הלאום ורפובליקניות (העמדת הכלל כערך לעומת הפרט). הדרך עוד ארוכה אבל צריך להיות ברור שמקצוע האזרחות לא מת עם פיטוריו של אדר. ההתלהמות הפוליטית סביב פיטוריו של אדר הזיקה למקצוע האזרחות, ובחשבון הסופי לא הועילה וייתכן שאף הזיקה לעניינו האישי".

מי שדוחה גם הוא בתוקף את הטענות על שיקולים פוליטיים בפיטוריו של כהן הוא יו"ר ועדת המקצוע, פרופ' אשר כהן. "ההתלהמות הפוליטית משני הכיוונים בסיפור הזה היתה לא מוצדקת. אדר כהן הוא ציוני ובטוח שאיננו פוסט ציוני, כפי שניסו לצייר אותו פוליטיקאים ועיתונאים מצידה הימני של המפה. מנגד, קבוצה רדיקלית מקרב מורי האזרחות, שהיא אגב חלק קטן מקבוצת תומכיו של אדר בקרב ציבור המורים, עשתה אותו סמל למה שנתפס בעיניה אובדן השליטה על המקצוע. כשמגיע אשר כהן זה פוליטיזציה וכשמפטרים את אדר כהן זה פוליטיזציה. במסגרת המאבק הזה כל האמצעים כשרים, כולל השמעת טענות כוזבות. בעיני אותה קבוצה לא אדר כהן הוא החשוב אלא המאבק האידיאולוגי. עייפתי כבר מלספור את הימים השחורים לדמוקרטיה שעליהם בישרו חברי אותה קבוצה. יש ויכוח אמיתי על תכני הלימוד של מקצוע האזרחות, ויכוח שראוי שיימשך, אולם פיטוריו של אדר כהן אינם קשורים לכך. כהן פוטר משום שהממונים עליו במשרד, בעבר ובהווה, אנשים בלתי מזוהים פוליטית ובוודאי אינם אנשי ימין, איבדו את האמון בו".

מי שלא מקבל את הטענות על פיטורין מקצועיים הוא פרופ' ידידיה שטרן, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר אילן, אשר כאמור עבד לצידו של כהן כיו"ר ועדת המקצוע הקודמת. שטרן טוען בשיחה עם 'בשבע' כי הסיבה לפיטוריו של כהן היא המחלוקת האידיאולוגית סביב הוראת מקצוע האזרחות. "אני מכיר את עבודתו של אדר כהן. עבדתי איתו צמוד והתרשמתי מהמקוריות שלו, מהמקצועיות שלו ומהמורכבות שלו. כהן הוא אדם שהשילוב בין יהדות ודמוקרטיה מאוד מאפיין אותו. הוא אכן טעה בפרשת הספר באזרחות ואף הודה בכך, אבל לא נראה לי שזו הסיבה העיקרית לפיטוריו. הוא ניסה לעשות מלאכה הגונה ומורכבת והוטחו בו טענות שאין בהן שמץ של אמת, כמו זיוף פרוטוקולים, דבר שלא היה ולא נברא". שטרן אף רומז כי היו גורמים במשרד החינוך שפעלתנותו של כהן לא נראתה להם, "הוא איש צעיר, אנרגטי ורענן על רקע משרד החינוך שאנו מכירים". שטרן סבור כי אין מנוס מהגעה להסכמות בנושא לימודי האזרחות, אשר לולי הן גם המפקח הבא ישלם בכיסאו. "לא ייתכן שתוכנית הלימודים משתנה בכל פעם שמשתנה שר. צריך להקים ועדה מאוזנת ששני הצדדים יוכלו לסמוך עליה, אשר תגבש דרך ראויה על מנת ללמד על השסעים בחברה ועל היחס בין מדינה יהודית לדמוקרטית. ראוי ששר החינוך יקדם מהלך שכזה".