בשבע 505: בעיתון בשבע

בעקבות ההישגים הדלים, האם ההשקעה הישראלית בנבחרת האולימפית מיותרת?

ירעם נתניהו , כ"א באב תשע"ב

מימון פרטי בלבד

אבי רצון

עיתונאי ופרשן ספורט

השקפותיי החברתיות-כלכליות הן מאוד ליברליות וקפיטליסטיות. אני מתנגד לכל מדיניות של רווחה באשר היא, וסבור שמשרד רווחה במדינה דמוקרטית הוא משרד שמטפח ומעודד פרזיטיות ופרזיטים. וכפועל יוצא מכך, אין צורך ששום גוף ציבורי, גם לא מרכזי ספורט או ועד אולימפי כזה או אחר, יתמוך או יסבסד ספורטאים בכל סוג של פעילות ספורטיבית או של מטרה ספורטיבית.

הכל צריך להיות במסגרת פרטית לחלוטין, כולל המימון של ספורטאים, ואין לי צורך במתווכים בין המדינה ובין מרכזי ספורט ומהם לספורטאים. הרי ממילא השימוש בכספים הללו הוא על גבול השחיתות - איני רוצה שמישהו יקבע מה עושים בכסף של משלמי המיסים, דהיינו שלי, גם אם מדובר במשחקים האולימפיים או באליפות אירופה בכדורסל.

לדעתי, יש להפריט את כל מדינת ישראל, להוציא  הצבא, המשטרה ובתי המשפט. לכן אני מתנגד לכל צורה של מימון ממסדי. לא לעמותות, לא לתיאטראות, לא לבתי קולנוע, לא לבתי תרבות וכדומה. שחברות פרטיות ייתנו חסות ויממנו אותם ואת הספורטאים.

רק מה שהמדינה קבעה שהוא מוגדר כמטרה לאומית עילאית ומיוחדת – רק במקרים הללו על המדינה לממן ולסבסד. הספורט אינו עונה על ההגדרה כזו, ולכן מבחינתי, אם הספורטאים אינם מסוגלים לממן את עצמם בעזרת גופים פרטיים אין לי עניין לממן אותם.  

 

חשיבות הרוח האולימפית

עו"ד יובל אלבשן

פעיל חברתי, סמנכ"ל עמותת 'ידיד'

לא, ולא רבתי.

ראשית, אסור לרדד את ההשתתפות באולימפיאדה לכדי תחרות פשוטה, אשר מטרתה רק להראות מי חזק יותר. בבסיס הרעיון האולימפי נמצאים ערכים שהם ערכים נאצלים בעיניי, ועיקרי שבהם הוא האפשרות להציג פתרון לסכסוכים לא בדרכי מלחמה והרוגים אלא בדרכים ספורטיביות. בעת העתיקה כשהיתה אולימפיאדה לא היו מלחמות.

כמו כן, האולימפיאדה מתמרצת את הרעיון של הספורט העממי, אף על פי שהמשחקים נערכים אחת לארבע שנים. הספורט האולימפי מייצג קהילות של ספורט, סולידריות לנושא הספורט, שמתמרצת את ההמונים לעסוק בספורט ובפעילויות ספורטיביות. המינון אחת לארבע שנים הוא מינון נכון, והוא מלמד שמה שחשוב והעיקר פה הוא לא התחרות כשלעצמה אלא העיסוק היומיומי בספורט. האולימפיאדה היא רק הדובדבן שנאכל אחת לארבע שנים, וכך לא משנים את טעם העוגה אלא רק מוסיפים לה יופי.

גם המכבייה וגם של הפועל נבנו על בסיס הרעיון האולימפי כחלק מהתפיסה הציונית להצמיח יהודי חדש שאינו דואג רק לרוחו אלא גם לגופו.

כל מי שמזלזל צריך לזכור שרק באולימפיאדה אפשר להיוולד להורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובכל זאת להצליח. אפשר להיות עולה חדש ובכל זאת להצליח. זה קורה פחות בהשכלה, הן בהשכלה החילונית והן בהשכלה הדתית, ולכן גם מן הבחינה הזו יש חשיבות לאולימפיאדה. ואם נסתכל על רוב המשתתפים שלנו מישראל, נראה כי רובם עולים חדשים או משכבות חלשות יחסית.

 

 

ספורט הישגי אינו ערך יהודי

הרב יעקב אריאל

רב העיר רמת גן

נושא הספורט מבחינה יהודית מחייב חשיבה לעומק. בניגוד לתפישה היוונית לפיה הספורט פותח כתרבות הגוף, בעם ישראל הספורט מעולם לא תפס מקום מרכזי כל כך. אמנם צריך גוף בריא ואמנם הרב קוק כותב ב'אורות' שבגולה פיתחנו רק את הרוח ולא את הגוף, ואילו בארץ אנו צריכים שרירים יהודיים – אבל כל זה כאמצעי ולא כמטרה. אותו גוף בריא צריך לשרת ערכים רוחניים. לכן ספורט כספורט אינו דרך יהודית. ספורט כמושג תחרותי אינו ערך יהודי, אלא בריאות היא ערך.

ספורט יהודי יכול להיחשב ככזה כאשר יש עשרים ושניים מקומות ישיבה למוגבלים, ואילו ארבעים אלף אנשים רצים. ולא ההיפך כמו באולימפיאדה, שם ארבעים אלף יושבים בכיסאות וביציע ומנבלים את הפה וזורקים בקבוקים, ויש הרבה פחות אנשים שרצים.

פיתוח הספורט צריך להיות ערך לכל הציבור, דהיינו שכל הציבור יעשה פעילות גופנית, שיהיה בריא, שילך יותר ברגל, ירכב על אופניים וכדומה. אבל לא נכון שהספורט יהיה ספורט הישגי. לכן, כל האולימפיאדה היא דבר לא יהודי.

כמו כן, הסיכוי שאנו, ישראל, נקבל אי פעם מדליית זהב שואף לאפס. אנו עם קטן כל כך ואין לנו מקום להתחרות, וזה מיותר. אמנם אף על פי שאנו עם קטן זכינו הרבה פעמים בפרסי נובל, אבל פרסי נובל הם דבר שונה כי שם מדובר במוח היהודי. חוקר אינו הולך להתחרות אלא הוא חוקר ומקבל פרס.

נוסף על כך, כשמשתתפים באולימפיאדה בשבת או בתשעה באב יש בכך חילול השם.

 

 

תשובות הגולשים

צורך להשקיע

ההישגים הדלים של ישראל באולימפיאדה נובעים מכך שישראל היא מדינה קטנה. למשל ארצות הברית וסין לא היו כל כך טובות אילולי היו מדינות גדולות. לכן לדעתי יש צורך להשקיע בישראל רק בספורטאים שרואים שהם מצליחים, אחרת ישראל סתם תבזבז כסף על ספורטאים לא מוצלחים. לדעתי, למשל ספורטאי כמו יעקב טומרקין, עם עוד קצת כסף יכול להביא לנו מדליה!

אבי כהן, רמת גן

 

להנמיך ציפיות

אני חושב שההשקעה הכלכלית תואמת את ההישגים. הבעיה היא הציפיות המטורפות שעסקני הספורט מפתחים לקראת המשחקים. בכל אולימפיאדה מטפטפים לנו שהשאיפה היא שתיים-שלוש מדליות - ובסופו של דבר אנחנו מגרדים מדליה, שכבר לא אכפת לנו מה הצבע שלה, בימים האחרונים של התחרויות באיזשהו ענף קיקיוני.

הוועד האולימפי רוצה הישגים? שישקיע! לא יכול או לא רוצה להשקיע? שלא יפתח ציפיות מוגזמות.

יוסי דסקל, שבי שומרון

 

השפעה חשובה

לאולימפיאדה יש השפעה גדולה גם בעולם וגם בעם ישראל. זו גאווה ישראלית לראות נציג מהמדינה מתמודד מול כל העולם, וזה לא נכון שהיה כישלון. אולי לא היתה מדליה, אבל היו הרבה מקומות בעשירייה הפותחת.

שירה דהן, שדרות

 

בזבוז כסף ציבורי

אין כל תועלת בהשתתפות באולימפיאדה, לא כלכלית ולא הסברתית. אז למה מדינות משקיעות בזה? כי הן חושבות שיש בניצחונות ספורטיביים ערך עצמי והן טועות בזה.

את הכסף אפשר להפנות להסברה בקרב אומות העולם או לעידוד שמירת הבריאות בקרב הציבור.

יצחק אפרים, שומרון