בשבע 506: השלמת הכנסות

העלאת המיסים היא אולי צעד הכרחי, אך לא בטוח שהיא תשיג את הההכנסה המבוקשת * העובד הישראלי מייצר הרבה פחות לשעת עבודה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ח באב תשע"ב

רק בשבוע שעבר אישרה הכנסת חלקים מתוכניתם של נתניהו ושטייניץ לצמצום הגירעון, וכבר עולים הספקות הראשונים באשר לסיכויי הצלחתה. בעייתה העיקרית של התוכנית היא שחלק גדול מדי מיעדיה אמור להיות מושג על ידי העלאות מיסים, ולעומת זאת הקיצוצים בתקציב מסתכמים בסכום קטן יחסית. ההיגיון מאחורי ההחלטה לבצע את התוכנית בצורה כזו הוא ברור. ישראל שמרה באופן יחסי על ריסון תקציבי משמעותי במהלך העשור האחרון ואף הקטינה את חלקה של ההוצאה הממשלתית בתוך התוצר באופן משמעותי. הגירעון התקציבי שנוצר איננו נובע מהוצאת כספים בחוסר אחריות, אלא מפגיעה בצד ההכנסות. המשבר הכלכלי העולמי, אשר כיווץ גם את הצמיחה בישראל, פגע באופן משמעותי בהכנסות המדינה ממיסים וזוהי למעשה הסיבה העיקרית לגירעון.

הדבר משול למשק בית שבו מסיבה כלשהי הכנסות המפרנסים קטנו פתאום, עקב פיטורין או ירידה בשכר. לא מדובר במשק בית בזבזני ואפילו החסכונות ברמה סבירה. במקרה כזה יהיה נכון להתמקד בהעלאה בחזרה של רמת ההכנסות, ואילו קיצוץ בתקציב המשפחה עומד במצב כזה בסדר עדיפויות שני, גם אם לעיתים הוא נחוץ. אולם, למרות ההיגיון הכלכלי העקרוני שבניסיון להגדיל את הכנסות המדינה במקום לקצץ בצד ההוצאות, חשוב לדעת כי הביצוע מורכב הרבה יותר ועלול להיכשל בקלות רבה. המחשבה לפיה העלאת מס בשיעור מסוים תעלה את גביית אותו המס בדיוק באותו השיעור, היא גישה נאיבית אשר פעם אחר פעם נכשלת במבחן המציאות.

בכדי להבין את הסיבה לבעייתיות הניסיון להגדיל הכנסות באמצעות העלאת מיסים, ניקח רק דוגמה אחת מההעלאות שאושרו לאחרונה: הגדלת המס על משקאות אלכוהוליים בעלי תכולת אלכוהול נמוכה. ההגדרה אמנם קצת מסורבלת, בפועל מדובר פשוט בהעלאת המס על הבירה. כל פחית או בקבוק שאנו רוכשים היום עולה יותר מזה שרכשנו לפני כחודש. גם אם נלך לפאב או למסעדה ונזמין בירה מהחבית, נגלה שהמחיר שאנו משלמים עלה. הצו שעליו חתם שר האוצר מעלה את מס הקנייה על בירה מ-2.18 שקלים לליטר ל-4.19 שקלים לליטר, העלאה משמעותית מאוד המורגשת כבר כעת. במצב כזה היתה אמורה לכאורה גביית 'מס הבירה' כמעט להכפיל את עצמה מאחר ששיעור המס כמעט הוכפל. אולם בפועל נראה מהר מאוד שהגבייה איננה מוכפלת. הסיבה לכך גם היא פשוטה. בירה היא מוצר מותרות שרוב צרכניו אינם מכורים לו. במוצר כזה הביקוש מושפע בדרך כלל מהמחיר במידה רבה, ועלייה במחיר תוריד את הביקוש. סביר להניח שהביקוש לא יירד בחצי, אולם ירידת הביקוש לא תפגע רק בגביית המס אלא גם בהכנסותיהן של מבשלות הבירה הישראליות. אלו בתורן ישלמו פחות מס חברות וקופת המדינה תינזק פעמיים. סביר להניח שבסוף נראה אמנם עלייה בגבייה, אך זו תהיה רחוקה מהשיעור הרצוי.

כשהמס על אלכוהול עולה, הלקוחות קונים פחות. אגף המשקאות במרכול בירושלים

עובדים יותר, מייצרים פחות

במשך שנים רבות מספרים לנו שהסיבה לתוצר הנמוך יחסית לנפש בישראל, יחסית למדינות מפותחות אחרות, הוא שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה. אולם נתונים שמפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל רק בשנת 2010, מלמדים על סיבה נוספת. פריון העבודה בישראל נמוך במידה משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון. פריון העבודה הוא מדד המבקש למדוד את יעילותה של העבודה במדינה. השיטה שבה מודדים אותו היא באמצעות חלוקת התוצר המקומי הגולמי השנתי במספר שעות העבודה של כלל העובדים באותו משק במהלך השנה. מנתוני התוצר לשעת עבודה במדינות ה-OECD בשנת 2011 עולה כי מדינת ישראל מדורגת במקום ה-24 הלא מחמיא במיוחד מתוך 34 המדינות החברות בארגון.

כאשר משווים את הנתונים מול המדינות המובילות בארגון ואף מול הממוצע, הנתונים נראים מחמיאים אפילו פחות. בשנת 2011 עמד התוצר לשעת עבודה בישראל על 34 דולר, בעוד שהנתון הממוצע בארגון היה 44 דולר לשעת עבודה. בשבע המדינות המובילות בארגון (צרפת, איטליה, גרמניה, בריטניה, ארה"ב, קנדה ויפאן), המכונות מדינות ה-G7, עמד התוצר הממוצע לשעת עבודה על 53 דולר. את ראשות הטבלה בשנת 2011 תפסה נורבגיה, אשר מציגה פריון יותר מכפול מהפריון בישראל, 81.5 דולר לשעת עבודה. ארה"ב, למרות המשבר העמוק שחוותה בארבע השנים האחרונות, ממוקמת עדיין במקום הרביעי בטבלה, עם פריון של 60 דולר לשעת עבודה, גרמניה במקום השמיני עם 55 דולר לשעת עבודה, ובריטניה במקום ה-16 עם 47 דולר לשעת עבודה.

מי שינסה להבין מהו הגורם לפריון העבודה הנמוך בישראל עשוי לשים לב לנתון מעניין הנוגע לנטייתם של העובדים הישראליים לעבוד שעות רבות ולנטיית המעבידים לדרוש זאת. בישראל עומד מספר שעות העבודה השנתיות בממוצע לעובד על 1,929, מספר גבוה בהרבה מהממוצע לעובד אצל מובילת הטבלה, נורבגיה. שם עומד נתון זה על 1,427 שעות בשנה, 26 אחוזים פחות. בהולנד, שם עומד התוצר השנתי לשעת עבודה על 60 דולר, נתון הגבוה גם הוא באורח משמעותי מזה הישראלי, עומד מספר שעות העבודה הממוצע לעובד בשנה על 1,379 בלבד.

סיבה נוספת לפריון הנמוך בישראל נוגעת לשיעור הגבוה יחסית של עובדים בעלי הכשרה בסיסית ונמוכה, אשר מייצרים באופן טבעי פחות בכל שעת עבודה. בישראל שיעור גבוה יחסית של תלמידים המסיימים את 12 שנות הלימודים ללא תעודת בגרות, דבר החוסם בפניהם את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה. גם רמת ההשכלה המוקנית לתלמידים העומדים בהצלחה בדרישות המערכת איננה גבוהה, כפי שמעידים המבחנים הבינלאומיים המודדים את רמת ההשכלה בישראל לעומת מדינות מערביות אחרות. באוצר מקווים כי ההגדלה המשמעותית בתקציבי החינוך וההשכלה בשנים האחרונות תביא לשינוי במגמה זו ולהדבקת פערי הפריון.

 

 

לוגו: כלכלת בית

כותרת: לומדים, להוציא פחות

קרדיט: דידי רוזנברג

החופש הגדול על שלל הוצאותיו טרם הסתיים, ואנחנו כבר נערכים לחזרה של ילדינו ללימודים.
אז נכון, תוך כדי ההוצאות של החופש הגדול והמאבק בבידור והפגת השעמום של ילדינו קשה בכלל לחשוב על הכנה נכונה לקראת השנה החדשה, אך האם חגיגת הקניות לקראת השנה החדשה צריכה להדאיג אותנו כל פעם מחדש? הנה כמה עצות שיעשו קצת סדר.

ראשית, כדאי לדעת שהחברות המסחריות כבר התחילו את מבצעי 'חזרה ללימודים' והן פונות ישירות לילדים, כדי לגרור אותם להוצאות יקרות על חשבון ההורים. לכן אנחנו ממליצים להתחיל את שנת הלימודים כבר עכשיו. מה הכוונה? ללמד את ילדינו שיעור בניהול תקציב נכון של משק הבית. אנחנו ב'פעמונים' מאמינים מאוד בחינוך פיננסי במשפחה, ויודעים מניסיון רב ששיתוף אמיתי עם הילדים הוא ערובה להצלחת ניהול נכון של התקציב המשפחתי.

בדיוק כמו בסופר, כך החנויות מלאות ב'מבצעים' ובפיתויים. על כן הכינו רשימה ברורה של מה חייב להיות לילד לקראת שנת הלימודים. וכשאתם חושבים על זה – תכניסו רק את מה שהוא חייב והוציאו את כל מסיחי הדעת. הקנייה ללימודים לא צריכה להיות חוויה משפחתית רק משום שהיא נעשית בחופש ויכולה להפיג כמה רגעי שעמום.

לפני שממהרים לקנות, יש לבדוק את מה שנשאר משנה שעברה: ביגוד (בית ספרי), תיקים, מחברות, עטים, קלסרים וכדומה. לא חייבים לקנות הכל בכל פעם מחדש.

כדאי מאוד לבדוק ספרים משנות לימודים קודמות, אפשר למכור אותם בחצי מחיר לבן של השכן או לחבר שגיל ילדו קטן בשנה מגיל ילדכם (העצה תלווה אתכם לאורך כל שנות הלימודים, ואם היא לא נכונה השנה – ודאי תסייע בהמשך). הדבר נכון גם להפך: כדאי לבדוק אצל השכן או החבר שיש לו ילד גדול בשנה מילדכם, אילו ספרים יש לו ומה מצבם? תוכלו להציע לו סכום הוגן לקניית ספרים מיד שנייה (קנייה ומכירת ספרים שלא דרך חנות חוסכת עוד 20 אחוזים מעלות הספרים).

הכותב הוא דובר 'פעמונים'