בשבע 506: לאן נעלם הדוח?

נתניהו מתעלם מדרישת השרים לדון בדוח השופט לוי

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ח באב תשע"ב

דו"ח ועדת אדמונד לוי הוגש לראש הממשלה לפני כחודשיים, ומאז מנסים שרי הימין פעם אחר פעם לשכנע את ראש הממשלה להעלות את הדו"ח לדיון בוועדת השרים להתיישבות, עד עתה ללא הועיל. גורם פוליטי טען לאחרונה בשיחה עם העיתון 'הארץ', כי הימנעותו של ראש הממשלה מדיון בדו"ח היא מכוונת. לדברי אותו גורם, נתניהו חושש מתסבוכת בינלאומית שתיווצר מאישור הדו"ח הקובע כי אמנת ז'נבה הרביעית איננה חלה על שטחי יו"ש.

בשלב זה, שרי הימין החברים בוועדת השרים להתיישבות אינם משלימים עם ניסיונו של נתניהו למסמס את הדו"ח. במהלך השבועיים האחרונים שיגרו השרים ארדן ולנדאו מכתבים לראש הממשלה, בהם דרשו לנצל את ישיבתה של ועדת השרים להתיישבות שהתכנסה השבוע (ראו ידיעה נפרדת) לדיון בנושא הדו"ח. השרים טוענים כי בהיעדר דיון בדו"ח מתנהגת הפרקליטות ושלוחותיה השונות כאילו לא נכתב הדו"ח מעולם, והמצב בשטח נותר כפי שהוא.

השר עוזי לנדאו העלה במכתבו את סוגיית השימוש שעושה המערכת המשפטית ביו"ש בצווים אשר נועדו להפלות לרעה את המתיישבים היהודים, צווים עליהם מתחה ועדת לוי ביקורת נוקבת. לנדאו ציין במכתבו כי מהודעות שהגישה הפרקליטות בשם המדינה לבג"ץ בתקופה האחרונה, עולה כי לשיטתה של הפרקליטות לא חל כל שינוי בסוגיה זו למרות מסקנות הדו"ח. בדיון שנערך השבוע בוועדת השרים לענייני התיישבות מחו כמה מן השרים, ובתוכם הרשקוביץ, ארדן ולנדאו, על התנהלות הפרקליטות ודרשו פעם נוספת כי דו"ח לוי יעלה בהקדם לדיון בוועדה. ארדן אף ציין בוועדה כי אם המשפטנים בראשותו של המשנה ליועמ"ש, מייק בלאס, ממשיכים לנהל את מדיניות הממשלה בנושא ההתיישבות, אין כל טעם בהקמת ועדת השרים המיוחדת לנושא.

עברו חודשיים ובינתיים לא השתנה כלום. השופט בדימוס אדמונד לוי מוסר את הדו"ח לראש הממשלה

תושבי מגרון: המערכת המשפטית מונעת מתאוות הרס ולא מרדיפת צדק

המועד שקצב בית המשפט העליון למדינה על מנת להגיב לעתירת תושבי היישוב מגרון הולך ומתקצר, והמתח לקראת הדיון בעתירה בבג"ץ הולך וגובר.

נזכיר כי התושבים פנו לבג"ץ בבקשה לשנות את פסק הדין הקודם, אשר קבע כי על המדינה לפנותם מבתיהם מאחר והקרקע שעליה בנוי היישוב היא קרקע פלשתינית פרטית. לאחר משא ומתן ארוך עם התושבים הושגה הסכמה על פנייה משותפת לבג"ץ במטרה לדחות את פינוי היישוב, אך בג"ץ דחה את הבקשה והורה על פינוי קרוב. המדינה כבר החלה להכשיר את האתר הזמני שאליו יעברו תושבי היישוב, אולם אז התברר כי במהלך חשאי רכשו יהודים חלק משמעותי מקרקעות היישוב, ובעיקר שלוש חלקות שעליהן בנויים בתי 17 מהמשפחות הגרות במקום.

17 המשפחות טענו בעתירה, כי לאור העובדה שרכשו את הקרקעות שעליהן מוצבים הבתים, יש לדחות את הפינוי לעת עתה כדי לבחון את האפשרות להסדיר את היישוב במקומו. עוד טוענים התושבים כי לאחר שרכישתן של קרקעות אלו נעשתה כדין, ומכיוון שגם יתר אדמות היישוב אינן שייכות לעותרים הערבים מלבד האדמות שעליהן מוצבים ארבעה מהמבנים ביישוב, יש לדחות בשלב זה את פינוי היישוב כולו עד לבחינה משפטית ותכנונית כוללת של המקום. ועדת השרים לענייני התיישבות דנה בישיבה קודמת בנושא והחליטה כי המדינה תתמוך בעתירת 17 המשפחות. אולם אז החליטו היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות, על דעת עצמם, שלא להציג את עמדת הממשלה בפני בג"ץ, ובמקום זאת לבקש דחייה בפינוי היישוב ובהגשת התגובה.

במהלך הזמן שחלף מאז הדיון עמדו אנשי הפרקליטות על דעתם, לפיה לא ניתן להגן על עמדת ועדת השרים בפני בג"ץ. ביום שלישי השבוע התכנסה ועדת השרים להתיישבות, על מנת לדון בשלוש סוגיות שעל הפרק: בג"ץ השכונה המערבית בבית אל, בג"ץ בית עזרא בחברון ובג"ץ מגרון. בישיבה התברר כי אנשי הפרקליטות והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלס, סבורים שלא ניתן לממש אף אחת מהרכישות שבוצעו בקרקעות מגרון. בין השאר טען בלס בדיון כי הדרך המובילה לשתיים מהחלקות עוברת בשטח השייך לפלשתינים, לכן לא ניתן להסדיר שם את הבנייה, ואילו בחלקה נוספת לא בוצעה רכישה מכל הבעלים הרשומים. השרים טענו כי הדרך שבה מציג בלס את המצב אינה מדויקת, אולם בסופו של הדיון לא התקבלה החלטה בעניין והמתח בנושא זה נמשך. בעקבות עמדת המערכת המשפטית שהוצגה בדיון, אמרו תושבי מגרון כי "ההתפלספות המיותרת של פקידי הפרקליטות מוכיחה שוב ושוב שני דברים ברורים: א. הרכישות טובות ואמינות. ב. המניע של הפרקליטים הוא תאוות הרס ולא בקשת צדק".

בדיון בוועדת השרים להתיישבות עלו כאמור גם שתי עתירות נוספות לבג"ץ, האחת נוגעת לשכונה המערבית בבית אל והשנייה לבית עזרא בחברון. בנושא השכונה בבית אל אמרו נציגי המערכת המשפטית כי למרות הבעיה המשפטית הקיימת בנושא, עמדת המדינה, כפי שסוכמה מול הרב מלמד ערב פינוי שכונת האולפנה, תיוצג על ידי הפרקליטות בבג"ץ. ויכוח גדול התעורר בנוגע לעמדת המדינה בסוגיית בית עזרא בחברון. השרים כולם, ובתוכם אף שר הביטחון אהוד ברק, טענו בדיון שגם אם המערכת המשפטית סבורה כי יש לפנות מהחנויות את מי שפלשו לתוכן ללא היתר, יש לדאוג לכך שמי שייכנס במקומם יהיו יהודים. המשנה ליועמ"ש מייק בלס טען מנגד, כי למרות שמדובר בבניין שהיה בבעלות יהודית והדיירים הערבים פונו ממנו כחוק, לא ניתן לאשר התיישבות יהודית במקום. גם בסוגיה זו לא הושגה הכרעה בישיבה. השר לנושאים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון, טען בדיון כי אם הפרקליטות תמשיך לעמוד במריה בסוגיית מגרון ובסוגיית בית עזרא, על הממשלה לקחת עורך דין פרטי שייצג את עמדתה. ראש הממשלה נתניהו הסתייג מההצעה, וציין כי המצב איננו חמור עד כדי כך ויש להמשיך ולמצות את ההידברות בנושא.

 

 

המשטרה: הנפת שלט "הר הבית בידנו" - הסתה

שורה של צעדים שנוקטת המשטרה בכל הנוגע לעליית יהודים להר הבית, הביאה את המתח סביב נושא זה לשיאים חדשים. השבוע דווח כי קבוצת בני נוער מגרעין להב"ה, חניכי תנועת הנוער בני עקיבא בראשון לציון, החליטה לקיים היום (ראשון) הפגנה סמוך להר הבית, זאת במחאה על הפגיעה של משטרת ישראל בהר הבית. בנות הקבוצה פנו למשטרת ישראל וביקשו אישור להפגנה ולנשיאת שלטים, אך הן נענו בשלילה. המשטרה הודיעה להן שהיא אוסרת עליהן לשאת שלטים הנושאים את הכיתוב "הר הבית בידינו". החלטה זו של המשטרה זכתה לגינויים של רבים מצד חברי הכנסת של הימין. בין המגנים ניתן למצוא את יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), אשר אמר כי "יש להניח שהשלב הבא הוא שייאסר על היהודים להתפלל ולומר 'ובנה ירושלים' או 'שייבנה בית המקדש במהרה בימינו', וכן תיאסרנה כל התפילות על בניינה של ירושלים בכלל ובית המקדש בפרט".

ממשטרת ירושלים נמסר כי ניתן אישור לקיום מחאה בטיילת ארמון הנציב - אך לא לקיום תהלוכה. כמו כן, חל איסור לשאת נאומים בעלי אופי מסית או לשאת כרזות הסתה.

עוד התברר השבוע כי החל מיום שישי הקרוב מתכוונת המשטרה לסגור את שערי הר הבית בפני כניסת יהודים למשך חמישה ימים רצופים, עד ליום שלישי בשבוע הבא, כיוון שלטענתה המוסלמים עורכים שם בימים הללו את חגיגות סיום חודש הרמדאן. ארגוני המקדש הביעו דאגה עמוקה מהחלטת המשטרה, שעלולה לפגוע בקדושת ההר: "מעבר לעצם הניתוק מן ההר והפסקת תפילת יהודים במקום, שוב עולה התמיהה על היחס המתנכר של המשטרה לקשר היהודי להר הבית".

 

מבזקים

משרד הביטחון החל אתמול (רביעי) להכשיר בבית אל את השטח שעליו יוקמו חמשת המבנים שיועתקו משכונת האולפנה. בשלב הראשון יבוצעו בשטח עבודות עפר ותשתיות, אשר צפויות להימשך כחודשיים. הרב רואי מרגלית משכונת האולפנה אמר לערוץ 7: "שילמנו מחיר אישי כבד ועברנו לשכונת הקראווילות. אנחנו מקווים שמכל הדבר הזה יצמח רק טוב לעם ישראל".

אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, חתם על הצו המאשר את היישוב ברוכין והופך אותו ליישוב מן המניין במועצה האזורית שומרון. ביישוב למעלה ממאה משפחות. מאז דו"ח טליה ששון בשנת 2004 הפכו חיי היישוב לבלתי אפשריים, וזאת לאחר שסירוב שר הביטחון לחתום על תוכנית המתאר היישובית לאורך שנים מנע כל בנייה ופיתוח ביישוב.

‎‎שלוש אוניברסיטאות ישראליות נכנסו היום (ד') לרשימת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם של דירוג שנחאי. למקום הגבוה ביותר הגיעה האוניברסיטה העברית, שדורגה במקום ה-53, אחריה דורג הטכניון במקום ה-78 ומכון ויצמן למדע הגיע למקום ה-93. זוהי הפעם הראשונה בה נכנסים הטכניון ומכון ויצמן לרשימת מאה האוניברסיטאות המובילות.

בג"ץ דחה עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז 'אדווה' נגד הפעלתם של שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבית החולים החדש באשדוד. בפסק הדין נכתב כי יש לדחות את העתירה בין השאר בשל השיהוי הממושך בהגשתה. האגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה כי הפעלת שירות רפואה פרטית בבית חולים ציבורי פירושה היתר לאפליה בין חולים.