בשבע 506: המירוץ לבית

לחזור למפד"ל של פעם, להתחבר למסורתיים, לעסוק בחינוך וחברה ולהפסיק להתפלג – המועמדים והמועמדות הבולטים במשבצת הצעירים והנשים בבית היהודי מציגים את תפישת עולמם הפוליטית

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ח באב תשע"ב

ועדת המיפקד של מפלגת הבית היהודי החליטה השבוע שלא לשנות את כללי המשחק בהתמודדות לרשימת המפלגה. זאת בתגובה למכתבם של שלושת המתמודדים הצעירים - איילת שקד, יוני שטבון ועמיעד טאוב, שדרשו לשנות את ההחלטה על ביטול השריון לצעיר במידה והאישה שתשוריין במקום הרביעי תהיה צעירה. ההחלטה מעוררת ביקורת רבה, בעיקר בקרב מי שיכולים להפסיד בעקבותיה – המתמודדות במשבצת המשוריינת לאישה (מקום 4) והמתמודדים במשבצת השמורה לצעירים (מקום 5).

בשני המחנות הללו לא מרוצים כמובן מההחלטה, אך מתחייבים להמשיך ולהתמודד על פי הכללים.

אז מי הם המועמדים הבולטים של הדור הצעיר במפלגת הבית היהודי, לפחות נכון לעכשיו? אנחנו ספרנו שלושה כאלה.

יוני שטבון (33) הירושלמי, ראש 'מטה הצעירים' של מיפקד הציונות הדתית, רס"ן במיל' שזכה לצל"ש הרמטכ"ל על תפקודו במלחמת לבנון השנייה, נחשב לאחד הכוחות העולים בציונות הדתית. שטבון היה שותף בהקמתם של גופים ציבוריים העוסקים במתן גיבוי ללוחמי צה"ל מול ארגונים אנטי-ציוניים, ובמהלך מבצע עופרת יצוקה יזם עצרת תמיכה המונית בתושבי הדרום, בה השתתפו אלפי סטודנטים חילונים ודתיים. בנוסף לכך, לפני כשנתיים וחצי ייסד עם חבריו את תנועת 'רעננים' - צעירי הציונות הדתית, ועמד בראשה מיום היווסדה. התנועה פועלת במרחב הציבורי לאיחוד הכוחות הצעירים בציבור הדתי-לאומי.

שטבון חושב שנוצרה הזדמנות ראשונה, לאחר שנים ארוכות, לשנות את הייצוג הפוליטי הדתי-לאומי מקצה לקצה: "לצערנו הפוליטיקה בציונות הדתית, לאורך השנים, בכל התחומים, גרמה לציבור לא קטן לברוח, בעקבות פיצולים וחוסר יכולת להתאחד. יחד עם זאת, התהליך שקורה היום יצר פוטנציאל אדיר להתחדשות. מדובר בכוחות חדשים שרוצים לדבר יותר בשפה המנהיגותית, ופחות בשפה העסקנית שהיתה מקובלת עד כה".

אז מה היה חסר למפלגה הזו מאז שנות הזוהר של הציונות הדתית?

"תפישת העולם שלנו צריכה להיות להגיע להנהגת המדינה, והציבור יותר בשל לשמוע זאת. מצד שני, אנחנו אולי לא סקטוריאליים בתפישת העולם שלנו, אבל אנחנו סקטור ויש לנו צרכים כמו עולם התורה ובתי הספר. העוגן וההובלה צריכה להיות של אנשים אמוניים ותורניים, אבל יש מקום גם למסורתיים בתוך הדבר החדש הזה".
יוני שטבון: תפישת העולם שלנו צריכה להיות להגיע להנהגת המדינה. מצד שני, אנחנו אולי לא סקטוריאליים בתפישת העולם שלנו, אבל אנחנו סקטור ויש לנו צרכים כמו עולם התורה ובתי הספר

יש לא מעט אנשים שגורסים שבמפלגה ציונית דתית אין מקום למסורתיים כמייצגים.

"מבחינתי השילוב של המסורתיים הוא בעצם נגיעה בעוד ציבור. מדובר בתושבי השכונות והעיירות, שהפוליטיקה הציונית דתית דחקה אותם עם השנים החוצה. לא הבנו אותם, לא בצד התורני ולא בצד החברתי, והפכנו להיות אליטסטים. אני חושב שיש שם בשלות אמיתית להכיר שהבית האמיתי שלהם הוא מפלגה ציונית דתית לאומית".

למה לכם בעצם להניף את דגל הצעירים? הרי מדובר במפלגה שעד היום העדיפה דווקא את הוותיקים.

"כי למדנו את לקחי העבר. אחת המסקנות שלנו לגבי הפוליטיקה של הציונות הדתית היא שהמפלגה איבדה את הצעירים שלה. במהלך השנים, לא השכילו להבין שהצעירים הם כוח תוסס שאפשר לשלב בהנהגה. אני מתכוון להקים תשתית ארגונית של המפלגה המאוחדת בין הבית יהודי והאיחוד לאומי, שתפעל בגיבוי חברי הכנסת, במטרה להתחיל לפתח כבר מעכשיו את דור ההנהגה הבא. לא יכול להיות שהגיל הנמוך ביותר של חברי כנסת בשתי המפלגות הוא באזור החמישים".

מי המועמד המועדף עליך לראשות המפלגה?

"כל מועמד שייבחר לראשות נעבוד איתו ביחד. אני מזהה בנפתלי בנט דמות שיכולה לגרום לרבים בציבור להתחבר, אבל אני חושב שצריך לצד נפתלי אנשים שכחברי כנסת יהוו את הפסיפס האמיתי של הציונות הדתית".

שטבון קובל לא רק על ההחלטה לגבי השריונים אלא גם על שיטת הבחירות. "השיטה שנבחרה לצערי היא שיטה היסטורית שנקראת 'שיטת האירוויזיון', והיא נותנת כוח בעיקר לקבוצות מאורגנות פוליטית. זה מקשה על הכוחות החדשים, אבל גם אנחנו מארגנים כוחות צעירים, שנבהיר להם שהם צריכים לדרג אותנו גבוה כדי לראות אותנו בהנהגה".

התאכזבת כששמעת את החלטת ועדת הפריימריס לגבי השריונים?

"יש הרבה טענות נגד השריונים, לדעתי זה הדבר הכי דמוקרטי שיש. לכוחות חדשים, טבעי ונורמלי שישמרו מקומות. ההחלטה שהתקבלה, מטרתה ליצור חסמים ולתקוע טריז בין הצעירים. מדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה, ואני מאמין שלמרות החסם הזה נוביל קדימה".

 

להשקות את הערוגה

מועמד נוסף הוא עמיעד טאוב (35) ממודיעין, בעל תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת בר אילן וקצין במיל', המשמש כיום כמנכ"ל חברת 'עט תקשורת' וכן ככותב טורים בבמות שונות. את טאוב אפשר למקם כמי שמכיר היטב את המפלגה והליכותיה. הוא שימש בעבר כיועץ המפד"ל בתחום האינטרנט וכיועץ הוועדה לזכויות הילד בכנסת. הוא כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן, כחבר איחוד בתי הכנסת בישראל, כחבר הוועד הפועל בהסתדרות הציונית העולמית וכחבר ועידת המפד"ל. בבחירות לכנסת ה-18 ניהל טאוב את מטה וקמפיין האינטרנט של מפלגת הבית היהודי.

"אני גדלתי בערוגה של הציונות הדתית", הוא אומר ל'בשבע', "ואני יודע אילו ערכים ואנשים משקים את הערוגה הזו וגורמים לה לגדל פרחים מוצלחים כאלה".

אבל נראה שהמפלגה כבר לא הולכת באותה דרך.

"זה נכון, ולכן בראש ובראשונה הדגלים שהציונות הדתית צריכה להניף בגאון לצד ההתיישבות הם של החינוך והחברה. צריך קודם כל להשקות את הערוגה שלנו מבחינה חברתית וחינוכית, ואז להראות את הפרחים לציבור. הדגל הראשון הוא תורה, והשני עם ישראל. החשיבה החברתית על כלל העם לא יכולה לבוא עד שנצמיח את הערוגה שלנו ונשקה אותה. וכדי להשקות אותה צריך כוח פוליטי. לש"ס ויהדות התורה יש 17 ח"כים. אצלנו יש רק שלושה. בנוסף לכך אנחנו חייבים לדעת לשווק. שהרי גם את הדברים הטובים שאנחנו עושים אנחנו לא יודעים להביא לידיעת הציבור. לדעתי המפד"ל צריכה קודם כל לאמץ מחדש את סולם הערכים שהוביל אותה בעבר. לא קיצוניות ימנית ולא קיצוניות דתית, אלא מפלגה שיודעת לשלב בהנהגה כוחות צעירים איכותיים, נשים דתיות וכוחות ותיקים כדי להוביל תהליכים חדשים".

טאוב מדבר על טיפול בנושאים חברתיים וכמו לא מעט מהמתמודדים מדבר על הבעיות הטורדות את הציבור הדתי. "צריך לבדוק את העלויות של הציבור הציוני-דתי: משכר הלימוד ועד לתשלומי הורים, קופות פנסיה, יוקר הדיור. המפד"ל היתה מפלגה סוציאליסטית במהותה, והיא מתמודדת עם הליכוד הקפיטליסטי, וקולנו צריך להישמע".

אתה מרגיש נפגע מהחלטת ועדת המיפקד בנושא השריונים?
עמיעד טאוב: לדעתי המפד"ל צריכה קודם כל לאמץ מחדש את סולם הערכים שהוביל אותה בעבר. לא קיצוניות ימנית ולא קיצוניות דתית

"אני חושב שברגע שהצהירו על שריונים, לפני שנפתח המיפקד, במטרה לגייס את הצעירים אי אפשר לשנות את הכללים תוך כדי. יש כאן גם מסר שגוי לציבור – באו לצעירים ואמרו להם בואו תשפיעו, ובהחלטות תקנוניות ובמשחקים של פעם מנסים למנוע זאת. אלא שאנחנו ננצח בכל מקרה, עם ועדות, בלי ועדות, עם או בלי שריונים".

אתה נמנע בעקביות מלהכריז על מתמודד שאתה תומך בו לראשות המפלגה.

"אני אולי צעיר, אבל יש לי קצת ניסיון בציבוריות. לפני שנסגר ספר הבוחרים בתום המיפקד אין טעם בהצהרות, כי בסופו של דבר עם המועמד הרלוונטי אוכל לדבר רק אז".

שם נוסף שמוזכר כבולט בקרב המתמודדים הצעירים הוא אסף וייס, מי שייסד ועומד בראש תנועת 'מעגלים' הפועלת לקידום חינוכי של בני הנוער בפריפריה החברתית. וייס, תושב לוד, מביא איתו רקורד גדול של עשייה חינוכית ענפה לצד היכרות עמוקה עם הפריפריה, ונחשב לפופולרי ביותר. ניסיונותינו להשיגו השבוע לא צלחו עקב יציאתו לחופשה בחו"ל.

 

"גם רבנים תומכים בי"

ומכאן לצד השני, שגם לו ניתן מקום משוריין, אחרי שנים ארוכות שהמפלגה בחרה להעדיף להשאירו בצד.

איילת שקד אולי סומנה יחד עם נפתלי בנט ככוח הרענן ביותר, אבל מצד שני עוררה תרעומת בקרב חברים שאינם מצדדים בגישה של השתלבות מסורתיים במפלגה דתית-לאומיצ. שקד (36) מתגוררת בצפון תל אביב ומשמשת כיו"ר תנועת 'ישראל שלי'. היא בכירה בחברת היי-טק, והעשייה הפוליטית אינה זרה לה.
איילת שקד: אנחנו צריכים לחזור לעסוק בחינוך לזהות יהודית בכלל בתי הספר, גם בממלכתי וגם בממלכתי דתי. לחזור לתקופת הזוהר של זבולון המר, כי זה דבר שמאוד חסר היום

כמעט מיותר לציין שתמיכתה בהתמודדות על תפקיד היושב ראש נתונה לנפתלי בנט. "הבית היהודי של היום היא מפלגה שמורכבת משלושה מנדטים. אין לה כוח פוליטי, היא סקטוריאלית ומאוד מגזרית. הציבור רוצה מפלגה שמצד אחד תהיה כוח של המגזר ומצד שני תשפיע על כלל ישראל, וחשוב לציין שמפלגה פתוחה לכולם היא בהגדרה גדולה יותר".

יש עלייך ביקורת לא מועטה בשל העובדה שאינך משתייכת לציבור הדתי. לא חששת?

"לפני שהחלטתי להיכנס למפלגה, זה לא היה טבעי עבורי וחששתי מאוד. אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה אני שלמה איתה. קיבלתי תמיכה מאוד רחבה כולל מרבנים שתומכים במהלך שלי, ואני חושבת שהתומכים עולים על המתנגדים. הציבור הדתי מבין שאנחנו עם אחד, כולנו יהודים, כולנו מאמינים בתורת ישראל ובארץ ישראל".

מה בעצם חסר לדעתך במפלגה הציונית-דתית הנוכחית?

"אנחנו צריכים לחזור לעסוק בחינוך לזהות יהודית בכלל בתי הספר, גם בממלכתי וגם בממלכתי דתי. לחזור לתקופת הזוהר של זבולון המר, כי זה דבר שמאוד חסר היום. אנחנו מתכוונים בעזרת כוח פוליטי, כי בלעדיו זה לא ילך, לעשות מהפכה ברבנות, שרבנים דתיים ולאומיים יוכלו להתקדם במוסד הרבנות, כדי שההגמוניה והשליטה לא תהיה אצל החרדים בלבד. דווקא לי זה חשוב כחילונית, כי הפנים של הרבנות ושל הרבנים עצמם חשובות אפילו יותר לציבור החילוני".

את מסומנת כנפגעת העיקרית מהחלטת ועדת המיפקד השבוע.

"בעיניי זה מצב עצוב שנוגד את התקנון. הרי כתוב בו במפורש שהחליטו על ארבעה שריונים. אני לא חושבת שעצם העובדה שאני גם אישה וגם צעירה צריכה לפגוע בעניין השריונים. אכבד את החלטת הוועדה, אבל המצב שנוצר עגום, כיוון שאנחנו מנסים לעזור אחד לשני, וכרגע מה שקורה הוא שהאינטרס של כל הנשים וכל הצעירים הוא שאני לא אבחר. זה מקשה עלי את העבודה".

שקד גם מצהירה כי תישאר במסגרת המפלגה תחת כל יושב ראש שייבחר ואף תכבד את מרותו. זו הצהרה שאיש מהמתמודדים האחרים שעימם דיברנו לא סיפק מיוזמתו.

 

לחזור לשורשים

מתמודדת נוספת על משבצת הנשים היא מי שכבר רשום ברקורד שלה התואר חברת כנסת, גילה פינקלשטיין, המשמשת כיום כדיקאנית הסטודנטים במכללה האקדמית להוראה גבעת וושינגטון, יו"ר מועצת ארגון המורים הדתיים בישראל, חברה במועצת החינוך הממלכתי-דתי וגם חברה בוועדה לאישור מינויים בכירים של הממשלה. בעברה עשרות שנות פעילות בתחום החינוך מחד, וגם בעשייה פוליטית מאידך, כשהובילה שורה של הצעות חוק שונות שאושרו בתקופת כהונתה.

פינקלשטיין באה כדי להשפיע. "ראיתי בפעילותי בכנסת שליחות שיש בה כדי לשנות את אורחות חיינו, ולהשפיע על חיי הדורות הבאים בארץ. לאחר 20 שנה בהן לא היתה אישה חברת כנסת במפד"ל, זכיתי להיבחר בבחירות חשאיות דמוקרטיות על ידי 1,200 חברי מרכז מרחבי הארץ. הרגשתי תחושה של סיפוק על שעלה בידי להיות שליחה נאמנה לציבור שבחר בי. דחיתי פניות ממפלגות אחרות לפעילות פוליטית, כי הבית היהודי-המפד"ל היא ביתי".
שולי מועלם: הציבור שלנו צמא לאמירה שמאחדת, ולא לאמירה שהיא שוב מפרידה ושוב תיקח כל אחד למקומות שלא יצא מהם משהו טוב

מה הדבר המרכזי הדורש שינוי במפלגה?

"בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שרבים מהם מגיעים לעמדות מפתח בכל תחומי החיים במדינה, אינם חשים מחויבות לתנועה שבה צמחו ורבים מהם נטשו לטובת תנועות ומפלגות אחרות. לא השכלנו לרכז סביבנו את בוגרי מערכת החינוך שלנו. זה הזמן לקרוא להם לשוב הביתה, לשורשים, כאיש אחד בלב אחד".

פינקלשטיין גם מסמנת שורה של נושאים שעל מפלגה ציונית דתית לעסוק בהם. אבל גם היא, בהכירה את מה שמכונה בעיני רבים 'המפד"ל של פעם', גורסת שהעניינים החינוכיים, ענייני הרווחה והיהדות צריכים לעמוד במרכז סדר יומה.

את תומכת בשריון לנשים? הרי נשים כיום מספיק חזקות כדי להיבחר גם בלי מקום שמור.

"ה'כלי יקר' אומר שמשה רבנו ששלח את המרגלים לתור את הארץ, נענש על ששלח אנשים ולא נשים. הקב"ה אמר לו שהטעות שלו היתה שיגור מרגלים. אם היה שולח מרגלות, משימת חיבוב הארץ על העם לא היתה נכשלת, כיוון שלנשים יש יכולת מופלאה לחולל שינוי ולהמציא את עצמן מחדש. הניסיון לימד אותנו שהבטחת ייצוג ('שריון') לנשים היא כורח המציאות, כדי להביא לידי ביטוי את תרומתן הייחודית של נשים לחברה ולחיים הפוליטיים".

 

ביניים: די לפירוד

המועמדת השלישית על משבצת האישה, וגם הטרייה ביותר במערכת הפוליטית, היא שולי מועלם. פעילותה הציבורית החלה דווקא בבית החולים 'סורוקה' כמומחית קלינית בטיפול נמרץ ילדים, ובנוסף לכך שימשה כמנהלת תחום סיכונים וחינוך בהנהלת בית החולים. בעלה, סא"ל משה מועלם, נפל באסון המסוקים, והותיר את רעייתו בודדה אך באור הזרקורים. מועלם נטלה חלק פעיל במאבקים ציבוריים רבים למען ארגון אלמנות ויתומי צה"ל שבראשו היא עומדת כיום כממלאת מקום היו"ר.

היא מודה שהטריגר שלה לריצה הזו הוא הרצון להיות חברת כנסת. "מבחינתי התמודדות בפריימריס היא עליית מדרגה לתהליך שמאז ומעולם היה קיים בי, של רצון לפעול לטובת הכלל".

מועלם גם גורסת שלפני הכל יש חובה באיחוד השורות בין כלל הציונות הדתית. "הדבר הראשון שצריך לעשות ולקדם זה איחוד הציבור הציוני-דתי. צריכה לצאת קריאה כמה שיותר רחבה של חיבור כל הכוח בציונות הדתית להליכה משותפת בבחירות. אני חושבת שהציבור מאס בפילוגים. מותר שיהיו מחלוקות אבל שעדיין נציג גוף אחד שלם שמתמודד ומביא אחדות גם באמירה וגם בפעילות".

תני דוגמה לנושא אחד שלדעתך צריך להשתנות מבחינת יחס הציבור הדתי-לאומי.

"יש את העניין שנשים לא יושבות בוועדה שבוחרת דיינים לבתי הדין הרבניים, דווקא בתקופה שבה נבחרים דיינים שהשיח איתם קשה עד כמעט לא קיים לחלקים בחברה הישראלית. צריך לזכור שבבתי הדין הרבניים חצי מהצדדים הן נשים, ובמקום שנקבעים גורלות, משם צריך להתחבר לעם ישראל. זה ייעשה דרך מצב שבו ייבחרו דיינים שבאים מדרך מסוימת, דרך של תורה שמתחברת לעם ישראל".

מדוע את לא מביעה תמיכה באחד המועמדים לראשות המפלגה?

"קראתי ואני עדיין קוראת לאחדות של הראשות, באופן שיתואם מועמד אחד שיהיה מוסכם על כולם, וכך יהיה רצון עוד יותר גדול להתפקד למפלגה. הציבור שלנו צמא לאמירה שמאחדת, ולא לאמירה שהיא שוב מפרידה ושוב תיקח כל אחד למקומות שלא יצא מהם משהו טוב".

וברשימה הזו יש שם אחד בולט, של מישהי שבחרה שלא להתמודד. הציעו לה זאת לא אחת, בעיקר לאור העובדה שהיא חברה בסיעה הרחבה של הבית היהודי, ומכהנת כיו"ר אמונה קדנציה שלישית ברציפות. ליאורה מינקה החליטה באופן מכוון להשאיר את עצמה מחוץ למהלך החדש. "אני לא חסידה גדולה של הפריימריס. אני בעד חוכמת ההמונים, אך לא בהקשרים פוליטיים. דווקא בתקופה שבה המפלגות הגדולות מנסות לברוח מהפריימריס, אנחנו נכנסים למהלך כזה. אצלנו הכל מתרחש באיחור".

מינקה גם מבקרת את שיטת הבחירות, לפיה נבחרים חמישה מועמדים, כאשר המועמד הראשון מקבל 4 נקודות, השני 2, והמועמדים במקומות השלישי, הרביעי והחמישי מקבלים נקודה אחת. "גם בכוכב נולד מוכח שבוע אחר שבוע שאין קשר בין העמדה המקצועית והעניינית של השופטים לבין משחק הסמסים וההצבעות המאורגנות של קוני ומוכרי הקולות", היא אומרת, אבל מצד שני מדגישה: "זה היה ונותר הבית שלי, ואמשיך לפעול בכל גופי המפלגה כבעבר". השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה דעתה של מינקה קונה לה מקום בקרב הציבור הדתי-לאומי, והתשובה תינתן עם סגירת פנקס הבוחרים החדש של הבית היהודי.