בשבע 507: האיחוד חשוב יותר מהפריימריס

אם הפריימריס יגרמו לאנשי המפד"ל להקשיח עמדות במשא ומתן עם האיחוד הלאומי, התוצאה תהיה כישלון נוסף בהרכבת רשימה משותפת

עמנואל שילה , ה' באלול תשע"ב

 

1.      מאמר המערכת של השבועון הדתי לצעירים 'עולם קטן' (בעריכתו של ידידי היקר יוסף רוסו) עסק בשבוע שעבר בפריימריס במפלגת 'הבית היהודי', ובעיקר ביחסים בין שתי המפלגות של הציונות הדתית - האיחוד הלאומי והבית היהודי. כותב המאמר מבקר את החלטת אנשי 'האיחוד הלאומי' שלא להשתתף בפריימריס, וקורא להם לרדת מהגדר ברגע האחרון ולהצטרף למהלך. הכותב צופה כי לאחר שמספר המתפקדים למפד"ל יגיע לכדי 30 אלף מצביעים בפריימריס, יהיה קשה ליצור רשימה מאוחדת על בסיס שוויוני של שיבוץ מועמדים משתי המפלגות לסירוגין (שיטת הריץ'-רץ'). "שיטת הריץ'-רץ' המוצעת לאיחוד בין המפלגות יכולה בהחלט לקומם את הציבור הגדול שהתפקד, שילם, הגיע לבחור ופתאום ברשימה שלו ימצא במקום השני, הרביעי והשישי מועמדים שהציבור מעולם לא הביע בהם את תמיכתו". מבין השיטין משתמע שהכותב לא רק צופה בעיה שתפריע לאיחוד השוויוני בין שתי המפלגות, אלא גם מצדיק את אותה טענה עתידית נגד רשימה שבה מועמדי האיחוד הלאומי, שלא נבחרו בפריימריס, יזכו למעמד שווה לנבחרי הפריימריס של 'הבית היהודי'.

ראוי להתייחס לטענה הזאת, מכיוון שיש לי היסוד להניח שלא מדובר בהרהורי ליבו של הכותב בלבד. בין אנשי 'הבית היהודי' יש כנראה מי שעלולים, לאחר הצלחת הפריימריס, להגיע למשא ומתן על האיחוד בגישה תובענית ומתנשאת שתוצאתה תהיה אחת - פיצוץ של מאמצי האיחוד והמשך הפילוג גם בכנסת הבאה. יש להוסיף ולומר שהקריאה לאנשי האיחוד הלאומי להצטרף כעת לפריימריס איננה מציאותית. גם אילו נסוגו כעת אנשי האיחוד הלאומי ממפלגת 'תקומה' מעמדתם העקרונית השוללת פריימריס (ולא ידוע שעמדתם השתנתה), הצטרפות בשלב כה מאוחר לא תאפשר להם התמודדות הוגנת.

 

2.      קוראי הטור הזה זוכרים אולי שכותבו נוטה עקרונית לצדד ברעיון הפריימריס. לא משום שפריימריס בהכרח מניבים רשימת נבחרים אופטימלית, אלא בעיקר מפני שהם יוצרים תסיסה, מעוררים את השטח, גורמים לציבור לקחת חלק ולהביע הזדהות, מעלים נציגים פופולאריים, ובאמצעות כל זה מגבירים את הסיכוי להשיג יותר מנדטים. אני נוטה יותר לתמוך בשיטת הפריימריס הפתוחים, אלה שההשתתפות בהם אינה מחייבת התפקדות מוקדמת למפלגה, אלא הצהרת הזדהות עם ערכי המפלגה ותשלום לפני הכניסה לקלפי. להערכתי, פריימריס פתוחים יביאו יותר מצביעים, ירחיבו יותר את התמיכה במפלגה וגם יבטאו באופן יותר ייצוגי את עמדת כלל מצביעי המפלגה ביום הבחירות לכנסת. יחד עם זאת, יש להודות שלמתנגדי רעיון הפריימריז יש כמה טענות חזקות, ובעיקר שלחששות מפני שחיתויות והפעלת קבלני קולות יש על מה להישען. אני יכול להעיד מסביבתי הקרובה על אנשים שקיבלו פניות להתפקד למען עסקן מקומי שנשלח להביא מתפקדים בשירות אחד המתמודדים. למתפקדים הפוטנציאליים הובטח שהרישום לא יעלה להם שקל. הם ישלמו אמנם בצ'ק משלהם כפי שהתקנות מחייבות, אבל ידאגו להחזיר להם את הכסף. קשה לדעת אם מדובר במשהו מקומי זניח או במערכת שיטתית שמגייסת אלפי קולות בדרך המושחתת הזאת. בכל אופן, הוויכוח על כן או לא פריימריס הוא משני בחשיבותו לעומת הנושא של ההליכה המשותפת, ואם הפריימריס יחבלו באיחוד - יצא שכרם בהפסדם.

 

3.      כדאי לספר שבין מצביעי 'האיחוד הלאומי' בבחירות הקודמות יש לא מעטים שמתרעמים על הסכמתם של חברי הכנסת כ"ץ ואריאל להקמת רשימה מאוחדת של שתי המפלגות על בסיס שוויוני. כזכור, הבחירות הקודמות הוגדרו באופן לא רשמי כ'דרבי' בתוך הציונות הדתית, שיברר אחת ולתמיד מהו כוחו האמיתי של כל מחנה. האיחוד הלאומי ניצח בדרבי בתוצאה 4-3, ולפעיליו ומצביעיו לא ברור מדוע לא יישמר היתרון הזה ברשימה המאוחדת כך שבשביעייה הראשונה יהיו ארבעה נציגים לאיחוד הלאומי ורק שלושה למפד"ל. כצל'ה ואריאל נתפשים בעיני חלק מתומכיהם כמי שהלהיטות לאחדות גורמת להם ותרנות יתר. בין תומכי מפלגת 'תקומה' יש לא מעטים הסבורים שהשותפות עם מיכאל בן ארי ואריה אלדד חשובה יותר מהאיחוד עם המפד"ל. הללו ישמחו לפיצוץ בין המפד"ל לאיחוד הלאומי, שיחזק מחדש את הדבק המחבר בין מרכיבי האיחוד הלאומי.

 

הסיטואציה היא רגישה, האיחוד המיוחל לא מונח בכיס, ואם אחד הצדדים יבוא למו"מ כשהוא מנופח מחשיבות עצמית בעקבות הפריימריס, יש חשש גדול שנחווה פיצוץ נוסף של המו"מ לאיחוד.

מי שמעוניין לראות בבחירות הבאות רשימה דתית-לאומית מאוחדת, כדאי שישלים עם כך שמשתתפי הפריימריס במפד"ל (שמספרם הכולל לא צפוי להגיע לכדי שני מנדטים) יבחרו רק את מחצית הרשימה. מתפקדי המפד"ל יודעים שמפלגתם סיכמה על הליכה משותפת עם האיחוד הלאומי, ובמידה שהאחדות חשובה להם - הם ישלימו עם שיטת הריץ'-רץ'. ניסיון לרכב על הגל של הפריימריס כדי לכרסם ברעיון הרשימה המשותפת והשוויונית יביא לעוד סיבוב של ריצה בשתי מפלגות, שלא מובטח שיעברו את אחוז החסימה.

 

לא מספיק נקי

מכתב שקיבלתי השבוע:

שלום עמנואל שילה,

רציתי להסב את תשומת ליבך לכך, שלדעתי פרסום כתבה אוהדת על סדרת הטלביזיה 'קטמנדו' היתה שגויה, וייתכן שהיא אפילו בגדר "לפני עיוור לא תיתן מכשול".
אני יכול להעיד מסביבתי הקרובה על אנשים שקיבלו פניות להתפקד למען עסקן מקומי שנשלח להביא מתפקדים בשירות אחד המתמודדים. למתפקדים הפוטנציאליים הובטח שהרישום לא יעלה להם שקל. הם ישלמו אמנם בצ'ק משלהם כפי שהתקנות מחייבות, אבל ידאגו להחזיר להם את הכסף

לי אין בבית טלביזיה ולפעמים אני צופה בשידורי טלביזיה דרך האינטרנט. בעקבות הכתבה האוהדת התחלתי לצפות בפרקי 'קטמנדו', ולצערי גם בסדרה על בית חב"ד לא הצליחו היוצרים שלא ליצור מתח מיני לכל אורך הסדרה. בשלב שבו הרגשתי צורך לעצום את העיניים (שהגיע כמה פרקים אחרי שהקפדתי לצפות כשבעלי לא בסביבה, כדי שהוא לא יראה את המראות הבעייתיים) הפסקתי לצפות בסדרה, למרות שהיא אכן עשויה בצורה טובה מבחינה קולנועית והשאירה אותי ב"טעם של עוד".

בגלל שלמיטב הבנתי ממש אסור לגברים לראות את הסדרה, ומכיוון שבוודאי בין קוראי העיתון יש רבים שללא הכתבה לא היו נחשפים לסדרה, אני חושבת שיש בפרסומה משום "לפני עיוור לא תתן מכשול".

עד כאן דברי הכותבת, שעל פי בקשתה לא אפרסם את שמה. הכתבה שפרסמנו עסקה פחות בסדרה ויותר בסיפורם של שלוחי חב"ד שעליהם היא מבוססת, אבל אין ספק שיוצא ממנה גם עידוד לצפייה בסדרה. לצערי אני נאלץ להצטרף להבעת האכזבה של הכותבת. חשבנו שסידרה שנכתבה בידי יוצרת דתייה ועוסקת בשלוחי חב"ד, סידרה שהופקה תוך שיתוף פעולה עם השלוחים בקטמנדו ועם קרן 'אביחי', תהיה כזאת שנוכל לצפות בה ללא נקיפות מצפון וחשש לטהרת העיניים והמחשבה. מסתבר שטעינו. אינני יכול לומר בהחלטיות שממש אסור לראות את הסדרה כפי שאומרת הכותבת, אך מתוך מה שראיתי אני אכן חושב שהסדרה בעייתית ואינני יכול להמליץ עליה לציבור.

ברור שעבור צופי ערוץ 2, בפרט החילוניים שביניהם, גם הקטעים הבעייתיים ב'קטמנדו' הם צנועים לעילא לעומת מה שהם מורגלים לראות בסרטים וסדרות אחרות. אין ספק שבסך הכול הסדרה מביאה כבוד ליהדות ולמפיציה החב"דניקים, ועבור הציבור הכללי תועלתה מרובה ונזקה מועט. כמו פרה אדומה שמטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים, גם 'קטמנדו' יכולה להביא תועלת לנפשם של מי שרחוקים מיהדות, אך עלולה להזיק לטהרת נפשם של צרכני תרבות יראי שמיים המקפידים על 'גלאט כשר'. חבל שיוצרי הסדרה לא הצליחו (וככל הנראה גם לא ניסו) להגיע לתוצאה שלמה יותר שניתן להמליץ ולברך עליה ללא חשש. יוצרים אחרים שהיו נחושים ליצור במסגרת כללי ההלכה וערכי הצניעות כבר הוכיחו שהדבר אפשרי.