בשבע 507: הכוכבים חוזרים

בקרוב: בתי המלון ידורגו בשיטת כוכבים משודרגת ומפורטת * 'אקזיט', הספרון של נפתלי בנט, מספק תובנות מעניינות על עולם ההיי-טק



שלמה פיוטרקובסקי , ה' באלול תשע"ב

אם תפתחו כמעט כל אתר אינטרנט של סוכנות נסיעות, תגלו כי המלונות השונים בישראל מדורגים על פי כוכבים. סביר להניח שלא תופתעו לשמוע כי מלון המלך דוד בירושלים, לדוגמה, זוכה בכל האתרים לדירוג של חמישה כוכבים. לעומת זאת, ישנם מלונות לא מעטים, ולא רק בעיר הקודש, אשר הדירוג שלהם איננו ברור, ולא תמיד למספר הכוכבים המוצג באתרים השונים ישנו כיסוי אמיתי בשטח. הסיבה לעמימות השוררת בנושא זה, מקורה בהיסטוריה של דירוג בתי המלון בישראל. עד שנת 1992 היה נהוג דירוג חובה של כל המלנות בישראל על ידי משרד התיירות. באותן השנים נעשה הדירוג באמצעות שיטת כוכבים שהתבססה על מספר מצומצם יחסית של פרמטרים, ואשר סיפקה לנופשים ולתיירים מדע חשוב, אך לא מלא. הדירוג הופסק, כאמור, אבל ענף המלונאות הישראלי לא הצליח במשך 20 שנה להפנים את הביטול.

אולם, בקרוב עומד המצב להשתנות בצורה מהותית. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה את התקנות שהגיש משרד התיירות לדירוג בתי המלון בישראל. התקנות ייכנסו לתוקף לאחר 8 חודשים מיום פרסומן, ואז יוכלו בעלי המלונות לפנות למשרד התיירות ולהתחיל בהליך הדירוג. שיטת הדירוג שבחר משרד התיירות היא דירוג הכוכבים של אירגון "Hotelstars" האירופי, המקובל כיום ב-11 מדינות באירופה (בהן גרמניה, שוודיה, שוויץ ואוסטריה). השיטה כוללת 267 קריטריונים, בהם: השירות לאורח, ריהוט, פנאי, בקרת איכות המוצר ועוד. כמו כן, לפי התקנות שאושרו, מלון שירצה לקבל דירוג יגיש בקשה לממונה על בתי מלון במשרד התיירות. הבדיקה עצמה, לפי שיטת "Hotelstars", תתבצע על ידי חברה שיבחר משרד התיירות במכרז. החברה תבדוק את המלון לפי הקריטריונים, תמסור את התוצאות לממונה על בתי המלון והוא שיקבע את דירוג המלון. דירוגי בתי המלון ואמות המידה לדירוג יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התיירות, ומלון שלא ייקבע לו דירוג יסומן כ"לא מדורג".

לאחר כניסת השיטה החדשה לתוקף לא יהיו בתי המלון מחויבים אמנם להיות מדורגים, אולם מי שלא יהיה מדורג לא יוכל להתהדר בדירוג שאיננו מגיע לו. מדובר, אמנם, במהפכה, אך באירגון 'אמון הציבור' דורשים שלא להפקיר גם את תקופת הביניים. "חשוב לציין כי גם היום, על אף פניות חוזרות ונשנות לגורמים שונים בענף, לרבות משרד התיירות והתאחדות המלונות – נמשכת התופעה של פרסום מלונות בישראל על פי כוכבים, זאת למרות האיסור המפורש. התקנות החדשות מדגישות את הוואקום הקיים ואת צימאונו של הענף להסדרה. כניסת התקנות תתרחש רק בעוד מספר חודשים ואין להותיר את ציבור הצרכנים חשוף להטעייה בלתי פוסקת", אומרים בארגון.

ידורגו על סמך 267 קריטריונים שונים. בתי מלון בים המלח צילום המחשה: פלאש90'

'אקזיט' ספרותי

ענף ההיי-טק הישראלי הוא מושא סקרנותם של ישראלים רבים, אשר מכירים אמנם את השכן שעובד שם, אבל לא ממש מבינים את דרכי התנהלותו של התחום. צוהר קטן לנושא פותח הספרון 'אקזיט' שפרסם לאחרונה נפתלי בנט. אך לפני שנדלה מתוכו כמה פנינים, תחילה ברשותכם שלוש הערות קצרות. ראשונה: בהודעת יחסי הציבור שפורסמה עם צאתו של 'אקזיט' לאור הוא תואר כ'ספר'. 64 עמודים ברוטו הם חוברת או ספרון, ספר הם לא. הערה שנייה: מדובר בעצם באסופה של מאמרים, מעניינים יותר או פחות, שכוללים בתוכם לא מעט רעיונות חוזרים. עריכה קצת יותר מהודקת לא היתה מזיקה. שלישית: אחד המאמרים האחרונים ב'אקזיט' נושא את הכותרת "מה למדתי מבנימין נתניהו?". תרשו לי להוסיף לרשימה של בנט את התובנה שפוליטיקאי מצליח זקוק לספר ברזומה. חבל רק שבנט לא למד מנתניהו שספר כזה חייב להיות ספר של ממש.

וכעת ל'אקזיט', הנושא בחובו כמה תובנות מאוד מעניינות על עולם ההיי-טק בכלל, וזה הישראלי בפרט. בנט, יזם מצליח ומנהל מוכשר, מצליח להעביר דרך אסופת המאמרים שכינס תובנה אחת משמעותית מאוד: גם בהיי-טק אין כסף קל. התדמית של ארבעה חבר'ה מוכשרים שעולים על רעיון מצליח ומוכרים אותו תוך כמה חודשים במאות מיליונים, היא פנטזיה הנסמכת על כמה מקרים בודדים, אך המציאות בשטח מורכבת הרבה יותר. מתברר שעל מנת לנהל סטארט-אפ מצליח צריך כושר ניהול וביצוע, אורך נשימה, נכונות להתמודד עם משברים והפנמה של הסיכוי הגבוה להיכשל גם כאשר הכל מתבצע 'נכון'. בחן רב מסביר בנט מדוע רדיפת בצע מצד כל אחד מהשותפים לסטארט-אפ - היזמים, המשקיעים (בדרך כלל קרנות הון סיכון) והעובדים תוביל את כולם לכלום, פשוטו כמשמעו. אחרי שתקראו את 'אקזיט' תבינו, למשל, למה במקרים רבים הצעד הרציונלי ביותר שעשויים לבצע השותפים השונים הוא דווקא להקטין את חלקם בבעלות על החברה. מתברר שפעמים רבות מתקשים אנשים וחברות להפנים כי פרוסה דקה מעוגה גדולה עדיפה על פרוסה עבה מעוגה שאיננה קיימת. הכנסת משקיע נוסף עשויה לעיתים להיות המהלך שיציל חברה מאבדון, למרות הוויתור על נתח נוסף מהבעלות לטובתו.

נושא נוסף אשר נדמה שחשוב בימים אלו יותר מתמיד, הוא עתידם של הסטארט-אפים בעולם של משברים כלכליים. בנט ממליץ ליזמים צעירים ונמרצים, שמבקשים להיכנס לתחומים שאינם מצריכים תשתיות מורכבות, להתחיל לבד, פשוט ככה. "ותרו על גיוס הון ראשוני משמעותי", הוא מציע לסטארט-אפיסטים של השנים הקרובות, ומציין כי כאשר יהיה בידי היזמים מוצר בעל משמעות, גם אם ראשוני, הדרך לגיוס ההון תהיה קלה הרבה יותר. בעמודיו של הספר מסתתרות כמובן פנינים רבות נוספות, ומי שמעוניין לקרוא אותן יוכל לעשות זאת גם ברשת.

 

לחוק יש מעמד הלכתי?

 הרב שלמה אישון

תוקפה ההלכתי של חקיקת הכנסת מושתת על ארבעה יסודות: שניים נובעים מהיותה של הכנסת בעלת מעמד של כעין מלכות, ומחמת זה יש לחוקיה תוקף, מכוח משפט המלך ומכוח הכלל הקובע כי 'דינא דמלכותא דינא'. יסוד נוסף נובע מהיותה של הכנסת מייצגת את הציבור, ומחמת זה נחשבים חוקיה כתקנות הקהל. והיסוד הרביעי נובע מכך שחוקי הכנסת יוצרים מנהג שההלכה מתחשבת בו.

עם זאת, ברור שאין רצונה של התורה שנמיר את דיני הממונות שבשולחן ערוך בחוקי המדינה, ועל כן ישנם תחומים בהם תיקבע ההלכה בהתאם לדין תורה ולא בהתאם לחוקי המדינה.

כאשר מדובר בתחומי המשפט הפרטי, יהיה תוקף לחוקי המדינה רק כאשר מדובר בחוקים המוגדרים כ'תיקון בני המדינה', דהיינו חוקים שנועדו למנוע עוולות חמורות.

יש מהפוסקים הסוברים שגם במצבים אלו מותנה תוקפו של החוק בכך שהמחוקק מקפיד שינהגו דווקא לפיו, כמו למשל בחלק מחוקי העבודה שנועדו להגן על העובדים ואשר המחוקק אינו מאפשר להתנות עליהם. אולם, אם המחוקק מאפשר לצדדים לקבוע תנאים אחרים - תקבע ההלכה ולא החוק.

כאשר מדובר בחוק היוצר מנהג, הרי שאם מדובר במצב בו קיימת הנחה ששני הצדדים קיבלו על עצמם את המנהג, כגון ביחסי עובד מעביד – יהיה לכך תוקף הלכתי. אולם, אם מדובר במנהג בו לא קיימת הנחה זו – למשל בדיני הנזיקין - רק מנהג שדעת תורה נוחה הימנו, יהיה בעל תוקף הלכתי.

יש להדגיש שאף במצבים בהם נותנת ההלכה תוקף הלכתי לחוקי המדינה, ההתדיינות בין הצדדים צריכה להיות בבית דין הדן על פי ההלכה, הן מחמת הפן העקרוני המחייב התדיינות בפני בית דין כזה, והן מחמת הפן המעשי: גם כאשר ייתן בית הדין תוקף הלכתי לעצם החוק, הוא לא יהיה כפוף בהכרח לפרשנות בה מפרש בית המשפט את החוק, וכמו כן לא יהיה כפוף בהכרח לדיני הראיות הקבועים בחוק.

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר