בשבע 507: החמ"ד פותח שנה

ליפשיץ דוחה את הטענות אודות הקצנה דתית בבתי הספר ומצהיר כי תוכנית הלימודים החדשה והשנויה במחלוקת בתנ"ך תחל לפעול "ככתבה וכלשונה"

ניצן קידר - ערוץ 7 , ה' באלול תשע"ב

יו"ר החמ"ד, אברהם ליפשיץ, פותח את שנת הלימודים תשע"ג עם הבטחות להורדת שכר הלימוד, ביטול מבחני הכניסה לחטיבות הביניים והתיכונים ותוכניות לימוד חדשות שישלבו אמנות ויהדות ומורים חילונים ודתיים 

שנת הלימודים שבפתח מספקת לאברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, הרבה מאוד סיבות לאושר וסיפוק, אבל מנגד גם ללא מעט כאבי ראש.

אחד הנושאים המרכזיים שמטריד את הורי התלמידים הדתיים הוא תשלומי שכר הלימוד הגבוהים במוסדות החינוך המגזריים. השר דניאל הרשקוביץ קרא בתחילת השבוע להגביל את תשלומי ההורים הדתיים בשנת הלימודים הקרובה ל-7,500 שקלים בלבד. יומיים אחר כך פירסמה ועדת דל, שהוקמה ביוזמתו של ח"כ זבולון אורלב, את המלצותיה בנושא וקבעה כי יש לערוך שינויים מהותיים בגובה תשלומי ההורים בחינוך הלא-פנימייתי, לפיהם בכיתות ז'-ח' ישלמו ההורים עד 6,640 שקלים ובכיתות ט'-י"ב כ-7,785 שקלים. הוועדה החליטה שלא להתייחס בהמלצותיה לחינוך הפנימייתי, שם תשלומי ההורים גבוהים בהרבה.

חברי הוועדה טוענים כי ישנן שתי סיבות מרכזיות לנטל התשלומים הכבד: האחת, משרד החינוך אינו מכיר בצרכים המיוחדים שיש בחינוך הממלכתי דתי, כמו שעות תורניות ומתן תקן לראש ישיבה, ועל כן לא מפנה אליהם תקציבים. השנייה היא הקיצוץ בתקציבים שהועברו בעבר ממשרד הדתות, וקוצצו כשהחליפו ידיים והועברו למשרד החינוך.

בהמלצות נדרשים המוסדות ורשתות החינוך לבצע התייעלות וליצור שקיפות מלאה לגבי התנהלותם, כולל הצגה של דו"חות שנתיים הכוללים הכנסות, הוצאות ופירוט מירבי של הפעילויות, שיוגשו לעיון ההורים. במקביל נדרש משרד החינוך להכיר בצרכים המיוחדים של החמ"ד, וגם ליפשיץ עצמו, המוזכר בדו"ח, נקרא שלא לאפשר את פתיחתם של מוסדות ומגמות חדשים – כדי לא לפגוע בתקציבים הקיימים.

ההורים, לפי שעה, לא מרוצים מהמלצות הוועדה. אתמול (ד') העבירה קבוצה המונה אלפי הורים את עמדתה ואמרה כי "הוועדה מתייחסת לבתי ספר ללא פנימייה, אך הסכומים עדיין גבוהים בהתחשב בכך שהתשלומים לא כוללים ארוחות והסעות. הוועדה המליצה להימנע מאספקת ארוחות בוקר וצהריים במוסדות אקסטרניים וממליצה על אירגון מזנונים לקנייה עצמית. כלומר, בשנה הקרובה הורים ימשיכו לשלם מעל 10,000 שקלים בשנה".

בנוסף אומרים ההורים כי "למרות הרעש התקשורתי שהיה בתקופה האחרונה, נראה שמרבית מקבלי ההחלטות אינם מבינים באמת את המצוקה", וקוראים לכל השותפים למאבק לא להרפות מהנושא.

"לוודא שהכסף שמשולם אכן הולך ליעדים הנכונים".

 מעצימים את הקיים

אברהם ליפשיץ שמע את כל הצדדים, אבל מעדיף להביא את הזווית שלו, לאחר שללא קשר לוועדת דל, היה שותף בוועדה שהקים שר החינוך ועסקה בנושא תשלומי ההורים. בשיחה עם 'בשבע' הוא חושף כי יעביר בימים הקרובים הנחיה למשרד החינוך לפיה תידרש שקיפות של מרכיבי תשלומי ההורים בצורה ברורה ביותר. "אנחנו נדרוש מהמוסדות להסביר להורים על מרכיב התשלום לפי שעות הלימודים, הם יידרשו לחשוף את משכורותיהם של שלושת מקבלי השכר הגבוה ביותר במוסד".

ומה לגבי המלצות נוספות שהוזכרו בדו"ח דל, או שעלו בוועדה בה היית חבר?

"אנחנו כמינהל החמ"ד משתדלים שלא לפתוח מוסדות חינוך חדשים וקטנים, ובמקביל - להעצים את הקיים. מדובר ברווח כפול: כספי ופדגוגי. בנוסף אנחנו בודקים אפשרות לפתיחת אזורי הרישום במקביל למתן סבסוד הסעות".
החלטנו לבטל כליל את המבחנים בין כיתות ו' לכיתות ז' בישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים, כך שתלמיד שירצה להיכנס לחטיבה, יסתמכו על תעודותיו ועל ריאיון אישי, אבל לא תהיינה בחינות קשות ואינטנסיביות כפי שהיה עד כה

ואתה מעריך שכל הצעדים הללו יורידו את שכר הלימוד בחינוך הממלכתי-דתי כבר השנה?

"אני מאמין שהשקיפות תביא להורדת שכר הלימוד בסופו של דבר. שהרי הדילמה המרכזית בנושא זה היא שאצלנו, ההורים מוכנים לשלם יותר כסף על יותר שעות הוראה, ויותר שעות קודש במיוחד. אם יש הורים שרוצים, לא נעצור אותם מלשלם שכר לימוד יותר גבוה, אבל חלה החובה לוודא שהכסף שמשולם אכן הולך ליעדים הנכונים".

אז בשנה הקרובה אולי ייזרעו זרעי השינוי, אבל ההורים לא ירגישו בו.

"אני לא יכול לומר בוודאות מה יקרה, אין לי בשורה בשלב הזה, אך אני לא חושב שזה ייקח עוד הרבה זמן. אני מניח שבמהלך השנה, כשיהיה את המידע הנכון, זה יסייע להורדת שכר הלימוד".

 

נושא נוסף שמינהל החינוך הדתי נדרש אליו גם כן בשנים האחרונות, הוא טענות בדבר הקצנה דתית לכאורה בבתי הספר הממ"ד. תנועת 'נאמני תורה ועבודה' פירסמה בימים האחרונים דו"ח נוסף שמצביע לכאורה על מה שמוגדר "הקצנה בבתי הספר". ליפשיץ לא מקבל את הדברים. "החמ"ד הוא משפחה, ובמשפחה מכילים את כולם. יש ילד אחד במשפחה שהלך ללמוד בבי"ס לאמנות כי זה מתאים לו, אחד הלך לישיבה קטנה כי זה על פי טעמו, אחר הלך ללמוד במוסד תורני משולב עם מדעים - כולם שייכים לאותה משפחה. אני לא חושב שההגדרה של הקצנה מתאימה כאן. יש אנשים שרוצים ללמוד יותר, בין אם מדובר בקודש או בחול, ותפקידנו הוא ללוות את כל המערכות כולן. אני לא מקבל את המילה הקצנה בהקשר לחינוך שלנו".

בנושא קליטת עולי אתיופיה בחינוך הממ"ד – עולות מדי פעם הטענות שיש בתי ספר בהם מפלים את התלמידים האלו לרעה.

"אנחנו עובדים בכל המוסדות כדי שמספר רב של בתי ספר על-יסודיים יפתחו את שעריהם לתלמידים שבעבר לא התקבלו, וזה כבר קורה. בשנת תשע"ד לא יהיה מוסד חינוכי על-יסודי, בלי נדר, שלא קיבל קבוצה של תלמידים שמאתגרת יותר – ביניהם עולים, תלמידים עם קשיי למידה, כיתות של חינוך מיוחד ועוד. התלונות בנושא עולי אתיופיה לא מגיעות מהרוב המוחלט של המוסדות, שבהם כ-10% מהתלמידים הם עולים. אם יש בעיה היא אינה נעוצה בחמ"ד, אלא במוסדות הפרטיים".

 

תלמידים יתעדו ניצולי שואה

הפולמוס הערכי שהציף בשבועות האחרונים את סדר יומו של ליפשיץ, נוגע לתוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך. רבנים רבים מתחו ביקורת חריפה על התוכנית החדשה, חלקם אף קראו להחרים אותה ואת המוסדות בהם תילמד. אולם ליפשיץ אינו מספק מידע בנוגע לקיומו של משא ומתן ומציאת פשרה בסוגיה, ומסתפק בהצהרה לפיה התוכנית החדשה תילמד בשנה הקרובה במוסדות החינוך "ככתבה וכלשונה".

אילו תוכניות חדשות נוספות מתוכננות לצאת אל הפועל בשנה הקרובה?

"בשנים האחרונות שינינו באופן יסודי את תוכניות הלימודים בתורה שבעל פה, שלא שונו עשרות שנים. שינינו את אופי הבחינות בגמרא והלכה. בנושא ההלכתי אנחנו מעמיקים ופותחים נושאים שלא טופלו עד כה, כמו דיני מדינה, דיני צבא ומלחמה וגם הלכות יום העצמאות. במקצוע הספרות אנחנו משיקים פיילוט של עשרה בתי ספר שלומדים ספרות בהלימה למקורות היהדות. אנחנו מפעילים בתי מדרש לתלמידים הלומדים אמנות, כדי לפתח את האמנות מתוך שיח של תורה. בנוסף, נפעיל השנה תוכנית מחייבת בהיסטוריה לפיה כל תלמיד בכיתה י"א יחויב לראיין במשותף עם תלמיד מכיתה ט' ניצול שואה, ולהגיש עבודה שתספר את סיפורו ואת החוויות שעבר בתהליך הזה. זאת, כחלק מהבגרות בהיסטוריה במסגרת היחידה על השואה.

"פרויקט נוסף, שקשור ללימודי האזרחות, הוא שיתוף פעולה עם החינוך הממלכתי, ובמסגרתו מורים מאותו אזור מכינים ומקיימים ביחד עשרה מפגשים העוסקים בדילמות האזרחות, ואחר כך התלמידים דנים בהן במוסד החינוכי שלהם. זה הופך את מקצוע האזרחות לנושא ערכי".

בנוסף, בהמשך לשנה שעברה, במהלכה ציינו את דמותו של הראשון לציון המנוח הרב עוזיאל בשלל פעילויות ואירועים לאורך השנה, יפעיל החמ"ד במהלך שנת הלימודים הקרובה תוכנית לאור דמותו של הרצי"ה קוק שתותאם לכל הגילאים, ואפילו לילדי הגן הופקה חוברת מיוחדת בנושא. במקביל מציינים בחמ"ד את ההצלחה של לימוד הרמב"ם היומי, כשלמעלה מ-5,000 תלמידים בחינוך העל-יסודי משתתפים בפרויקט.

האם פעלתם במהלך הקיץ לשמירת הקשר עם התלמידים?

"בוודאי, במיגוון דרכים. הוצאנו חוברת שנקראת 'מעגלי חופש'. בבתי ספר רבים צילצלו המורים לתלמידים באופן אקראי, שאלו שאלות וחילקו פרסים. הקמנו אתר של החמ"ד במיוחד לקיץ, ונרשמו בו למעלה מ-30 אלף כניסות. הישיבה התיכונית בחיספין, לדוגמה, ערכה שבת באמצע החופש לכלל תלמידי הישיבות והתיכונים, והגיעו 220 תלמידים מכל רחבי הארץ. מוסדות רבים ערכו קייטנה לתלמידים. קרוב ל-200 בתי ספר עשו יום פעילות על 'חמ"ד אומר לא לתאונות הדרכים' עם עמותת אור ירוק, ועוד פעילויות רבות".

 

ולקראת פתיחת השנה, אנחנו מבקשים מליפשיץ נתון מדויק לגבי כמות התלמידים בחינוך הממלכתי דתי.

"יש לנו למעלה מרבע מיליון תלמידים, בלי עין הרע. קיימת עלייה בשמונה השנים האחרונות של תשעה אחוזים במספר התלמידים, ובשנה הקרובה יצטרפו למעגל עוד 5,000 תלמידים בכל שכבות הגיל. זה, בין היתר, בזכות העובדה שיש הבנה כללית שאנחנו פונים לכלל האוכלוסייה וקולטים הרבה ציבור מסורתי, שמהווה את הרוב במדינת ישראל. אנחנו חשים בשקיקה שיש בציבור הזה להצטרף לשורות החמ"ד".

סוגיה נוספת קשורה במבחני הכניסה לישיבות ולאולפנות. בזכות מהלך חדש שהוביל החמ"ד, התקיימו השנה מבחני כניסה משותפים למוסדות העל-תיכוניים, במטרה להקל מהלחץ של ההורים והתלמידים הנרשמים. ליפשיץ חושף כי יש כוונה לקחת את המהלך צעד אחד קדימה. "החלטנו לבטל כליל את המבחנים בין כיתות ו' לכיתות ז' בישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים, כך שתלמיד שירצה להיכנס לחטיבה, יסתמכו על תעודותיו ועל ריאיון אישי, אבל לא יהיו בחינות קשות ואינטנסיביות כפי שהיו עד כה".

וכאן מגלה ליפשיץ כי המגמה היא לבטל גם מבחני קבלה אחרים. "אנחנו מנסים ליצור מצב שלא יהיו מבחנים גם בין כיתות ח' ל-ט'. נשקלת האפשרות שיתקיים מבחן ארצי אך הוא ייערך בכיתות המקוריות, כשהמורה האישי של כל תלמיד ייתן לו את הציון לתעודה, שממילא עוברת למוסד אליו רוצה התלמיד להתקבל".

ליפשיץ מסיים באווירה אופטימית: "גם הבעיות בשכר הלימוד והאחרות ייפתרו במהלך השנה", הוא אומר, כשלא ברור אם מדובר בתקווה אישית, או בתפילה שהדברים יבואו על פתרונם.