בשבע 507: מדברת מהלב

"ראש העיר שבה הוא מתגורר בטוחה שלשושן ברבי, החשוד המרכזי בתאונת הפגע וברח יש 'לב טוב'.

עדי גרסיאל , ה' באלול תשע"ב

 בריאיון לגלי צה"ל קראה מרים פיירברג לברבי להסגיר עצמו למשטרה, אך אמרה: 'צריך לעשות הפרדה בין עברו לבין האירוע המצער והטראגי הזה. אני מדמיינת אותו יושב עכשיו ובוכה'".

כך - לאחר הכותרת הדרמטית "פיירברג: יש לדורס לב טוב, מדמיינת אותו בוכה" - פתחה ידיעה ב-ynet את הדיווח על הריאיון של ראש עיריית נתניה, שבו קראה לברבי להסגיר את עצמו. אכן, אומר לעצמו הקורא הממוצע, מזעזע. ראש העיר מזדהה עם חשוד בהרג שלוש נשים? לאן הגענו. די לקרוא את יותר מ-200 התגובות לכתבה כדי להיווכח בדברים. "את יכולה להשתתף איתו בתא אחד בכלא", המליץ טוקבקיסט אחד, ואחרת כתבה: "עד לרגע זה, עוד נתתי לאישה הזאת קצת קרדיט".

כי אחרי ככלות הכל, חיים ומוות ביד הכותרת. וההקשר? את מי הוא מעניין. פיירברג התבקשה על ידי המשטרה לקרוא לברבי שיסגיר עצמו. איך עושים זאת? אפשרות אחת היא זו שנקטו בה בני משפחת ההרוגות: "אני קורא לו שיסגיר את עצמו, שלא יהיה שפן", אמר אחד מבני המשפחה. דרך אחרת היא דווקא להזדהות עם החשוד, להביע אמפתיה ולפנות אל הרגש שלו. יש להניח שטקטיקה כזו יעילה הרבה יותר.

ובכן, האם פיירברג אמרה "יש לדורס לב טוב, מדמיינת אותו בוכה"? לא, ממש לא. היא אמרה: "בסופו של דבר, עם כל הבעייתיות וההתנהגות הבעייתית שלך, בסופו של דבר יש בך ניצוץ חיובי והלב שלך הוא לב טוב". דהיינו, היא פנתה אל הדורס ישירות ואמרה לו כך, במטרה לשכנע אותו להסגיר עצמו. האם זה אומר משהו על דעתה של פיירברג על אישיותו של הדורס? ודאי שלא. אבל למה להרוס כותרת טובה. בפרט אם זו ראש עיר מהליכוד.


הלל גרשוני

 


 

על פרובוקטורים ושפיות

אפשר להתדיין ארוכות אם הדיון הפרובוקטיבי של איתמר בן גביר וברוך מרזל עם נועה רוטמן, נכדתו של רבין ע"ה, בכנס לציון 20 שנה לחתימת הסכמי אוסלו היה נצרך, מיותר או מזיק. אך מה שתפס את אוזני ועיני יותר מכל באותו דיאלוג צרחני וטעון, היה הסאבטקסט התקשורתי.

יונית לוי, הפרשנית, סליחה, המגישה של חדשות ערוץ 2, פתחה כך את הסיקור: "איתמר בן גביר וברוך מרזל... רצו פרובוקציה, הם חיפשו עימות והם גם קיבלו אותו".

הכתבת הפוליטית של חדשות ערוץ 2 מספרת על הכינוס "המרגש" של שרי ממשלת רבין. תיאור 'ענייני' לחלוטין. בכתבה היא מדווחת באותה 'ענייניות' על המיפגן של בן גביר-את-מרזל: "17 שנים מאז נרצח כאן ראש הממשלה – והם בשלהם. הפעם, הם הולכים לנכדה של רבין בתום הטקס, ומתגרים בה, ממש כמו אז... הנה, הם גנבו את ההצגה מהאירוע שהתקיים בפנים. הנה, שוב, הם קיבלו חשיפה".

אפשר לא להסכים עם דרכו של בן גביר, המחזיק היום גם בתואר עורך דין, ורבים לא אוהבים את הסגנון הבוטה והפרובוקציות שהוא מהנדס. אלא שאי אפשר להתעלם מכך שהתקשורת מתארת את דרכי הפעולה שלו כמפלצתיות, בעוד בן גביר בסך הכל מאמץ את דרך הפעולה של השמאל הקיצוני ושותפיהם הערביים. ההפגנות השבועיות שלהם בבילעין או בשייח' ג'ראח לא יוגדרו 'פרובוקציות', אבל הליכה מתוקשרת של יהודים באום אל פאחם ובמרכז רבין יתויגו כהתגרויות. בעוד השמאל לעולם לא יגנה את קיצוניהם - עסוקים אישי ימין בהתנערות ותחרות גינויים נגד אנשי בן גביר.

השגיאה הציבורית של הימין, שעשרות שנים אינו מצליח לשלוט כאן, היא קבלת ההגדרות של השמאל. כל עוד השיח של 'הארץ' שולט בזירה הציבורית וקובע מה 'שפוי' - המדינה תמשיך להתנהל בכיוון שלהם.

חני לוז

 

חופש פולחן סלקטיבי


בנובמבר 2009 דווח בעיתונות, ולא לראשונה, שאישה התעטפה בטלית ברחבת הכותל ונעצרה. מהומה פרצה ורב הכותל צוטט כאומר שזה "מעשה פרובוקציה". ביוני השנה, משטרת ירושלים עיכבה אישה לחקירה לאחר ששרה ברחבת הכותל כשהיא עוטה טלית לגופה. באוגוסט, הצלם דוד רובינגר צילם שלוש נשים מעוטרות בטליתות במתחם שהותר להן להתפלל בו ליד גן דוידסון כאות הזדהות עם מאבקן, וצוטט ש"זה הופך לאפגניסטן ופקיסטן". ביום ראשון האחרון דווח ששוב חברות באירגון 'נשות הכותל' עוכבו לחקירה לאחר שהתפללו בכותל כשהן עטופות בטליתות. ענת הופמן, ראש האירגון, הכריזה שהיא וחברותיה נאבקות מול "קומץ קיצונים שמנשל את הנשים מזכויותיהן במקום".

זאת דוגמה ליכולתה של העיתונות להתייחס לנושא דתי בהגינות, אם לא באהדה גלויה. אלא שהתקשורת, גם אם כל הדיווחים העיתונאיים כוללים את העובדה שבג"ץ פסק נגדן, אינה מבליטה את העובדה שאותן נשים נוטלות את החוק לידיהן, אותו מטבע לשון פופולרי כל כך כאשר מדובר על מעשים מקרב המחנה הלאומי.

 

יותר מעניינת, ומרגיזה, היא ההתנהלות המזלזלת של התקשורת בנושא כמעט זהה: מקום קדוש, טקס דתי, התנכלות משטרתית, בג"ץ וזכויות של חופש הפולחן. ואני כמובן מתייחס לזכותם של יהודים לעלות להר הבית. אני מצפה שיהודים יזכו להגנת החוק וליחס הוגן מצד התקשורת, שידווחו על מעשי השחתה וביזוי ואפילו חילול מקום קדוש, מבלי למסגר את הסיפור באיזו פינה הזויה של דתיים 'פנאטיים'. שיעדכנו את האוכלוסייה בארץ שערבים טוענים שיהודים מטפטפים חומר שמפורר את יסודות אל אקצה ושחפירות מתחת להר הבית הפילו עץ בחצר, כדי להדגים לא רק את הגישה ההזויה המוסלמית אלא את הבלתי רציונליות האבסורדית שלה. אולי זה יסייע לאזרחים להבין מדוע אין שלום בינינו ובין ערביי הארץ.

ישראל מידד

 

 

 

ביקורת הנקרא

"אסם חוסכת עליכם: הכפית הוצאה מ'מנה חמה'"

(ynet)

בקרוב יקוצרו גם המקלות של הארטיקים, אבל תזכרו שאנחנו פרסמנו את זה ראשונים!

 

"צווי גיוס נשלחו לתלמידי ישיבות ללא התרעה"

(כותרת ראשית, 'משפחה')

לא צריך להיות טומי לפיד כדי לגחך מהניסוח הזה

 

 

"כל הארץ פיטורים"

(ידיעות אחרונות)

פרס הכותרת המאופקת של השבוע

 

 

 

חדשות בחדשות

יו"ר ההסתדרות עופר עיני תקף השבוע את הממשלה בגין סירובה לדחות את החוב של ערוץ 10 והבטיח "לעשות הכל" כדי שהערוץ לא ייסגר. אם לא יימצא פתרון, הערוץ ייאלץ לפטר באופן מיידי 150 עובדים. 'גלובס' דיווח כי ההסתדרות שוקלת לשלם בעצמה חלק מהחובות.

 

עיתון 'הארץ' יפסיק להדפיס את המוסף הפוליטי השבועי, 'השבוע', ויאחד אותו עם חלק א' של העיתון, כחלק מצעדי ההתייעלות במערכת. עורך המוסף וסגנו פורשים מהעיתון. 'אייס' דיווח כי ב'הארץ' שוקלים גם לסגור את מוסף 'ספרים'.


חנוך מרמרי יחליף בעוד כחודשיים את עוזי בנזימן בתפקיד העורך הראשי של 'העין השביעית', אתר העוסק בענייני תקשורת.