בשבע 508: האבטלה מרימה ראש

במשרד האוצר אמנם לא מתרגשים, אבל העלייה בשיעור המובטלים בחודשים האחרונים מעוררת חשש שהרע מכל עוד לפנינו

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב באלול תשע"ב

 

בשבוע שעבר פרסם שירות התעסוקה את נתוני דורשי העבודה לחודש יולי, מהם עולה תמונת מצב לא אופטימית במיוחד בנוגע למצבו של המשק הישראלי. על פי נתוני השירות, בחודש יולי פוטרו בישראל למעלה משישה עשר אלף בני אדם. מדובר במספר שיא של מפוטרים בחודש אחד בשלוש השנים האחרונות. הנתונים מדאיגים במיוחד על רקע ההערכות לפיהן הצמיחה בישראל צפויה להמשיך ולהתמתן גם בחודשים הקרובים. על פי אותן הערכות, יחד עם היחלשות הצמיחה ילך ויחמיר גם מצב התעסוקה.

נתוני האבטלה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לחודש יולי יתפרסמו רק היום (חמישי) בשעת צהריים, אולם גם על פי נתוני הלמ"ס חלה עלייה, מתונה אמנם, בשיעור האבטלה בישראל ברבעון השני של 2012. בחודש אפריל עמד שיעור הבלתי מועסקים על 6.8 אחוזים, בחודש מאי עלה שיעורם ל-7.1 אחוזים ובחודש יוני המשיך ועלה ל- 7.2 אחוזים. נתון נוסף, מדאיג לא פחות ואולי אף יותר, הוא העלייה במספר האקדמאים המובטלים. מאז מאי 2011, שיעור העלייה החודשית הממוצעת במספר האקדמאים המובטלים הוא 0.7 אחוז - פי 5.7 מהעלייה החודשית הממוצעת במספר כלל דורשי העבודה. אם ניתן להסיק משהו מהשוואת המצב כיום למשבר הכלכלי האחרון שפרץ ב־2008, תנועת האקדמאים אל לשכות התעסוקה עלולה להיות הסנונית המבשרת את בוא המיתון.

פיטורין זה שוק". לשכת התעסוקה בירושלים צילום: פלאש90'

"במכלול אנחנו בסדר"

אז הכל ברור? האבטלה גואה? מתברר שלא לכולם הנתונים ברורים כל כך. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מסרב להתרגש. ביום א' השבוע טען שטייניץ קבל עם ועדה כי הוא אינו מכיר נתונים על עלייה באבטלה בישראל. בכניסתו לישיבת הממשלה השבועית אמר שר האוצר כי "אנחנו לא מסתכלים על חודש אחד, אלא על המכלול. במכלול אני יכול לומר שבשלוש השנים האחרונות, במקום לייצר 160 אלף מקומות עבודה ייצרנו 330 אלף. ישראל נמצאת במקום הראשון בייצור מקומות עבודה, יותר מכל מדינה אחרת, בשלוש השנים האחרונות". מי שפיקפק בדברים ודווקא דיבר על עלייה באבטלה היה שר הפנים ויו"ר ש"ס, אלי ישי, אשר טען כי הגיעה העת להיערך להתמודדות עם האבטלה המתרחבת. "בהחלט יש עלייה בנתונים, למרות שמצבנו טוב יותר ממדינות אחרות שהידרדרו", ציין ישי, והוסיף כי "מכל מקום, אפשר לעשות כמה צעדים כמו טיפול נקודתי במוקדי אבטלה, כפי שטיפלתי בזה בתפקידי כשר העבודה והרווחה ולאחר מכן כשר התמ"ת. הטיפול במוקדי האבטלה חשוב מאוד, עד שנצא מהאבטלה שכרגע הולכת וגדלה. גם אם היא עדיין לא חריפה, צריך לטפל בה באיבּה".

במשרד האוצר, מטבע הדברים, אימצו את נקודת מבטו של השר שטייניץ, ולא ממהרים שם לנקוט בצעדים האופייניים להתמודדות עם אבטלה גואה. במשרד לא מתכוונים לפי שעה להעלות את דמי האבטלה או להאריך את תקופת הזכאות, למרות פניות ברוח זו מגורמים שונים. גם בביטוח הלאומי שוקלים בימים אלה פנייה לאוצר ברוח זו, תוך הסתמכות על המתווה שננקט בשנים 2010-2009.

אולם, אף שהמספרים בהחלט נותנים מושג משמעותי על מצבו של המשק, אבטלה היא קודם כל סיפור של אנשים. גל (שם בדוי), בן 37, אשר פוטר לאחרונה מאחת מחברות התקשורת הגדולות במשק, משתדל לשמור על אופטימיות זהירה, אך מתחיל להפנים כי החזרה לשוק העבודה לא תהיה קלה. "פיטורין זה שוק, במיוחד לאדם כמוני שכבר 15 שנה תמיד עבד, ומעבר לחופשות שנתיות וימי מחלה ספורים בכלל לא הכיר את המושג הזה של לשבת בבית. זה לא דבר קל לאדם כמוני - שהתחיל את דרכו בשוק העבודה חודשיים אחרי השחרור מהצבא ומאז התקדם והתפתח מכל הבחינות - להרגיש פתאום מיותר, לא רצוי. התחושה של להיות נטל, במקום להיות מישהו שמייצר ערך למערכת שבתוכה הוא עובד, היא מתסכלת מאוד. לקח לי שלושה שבועות רק להתאושש מההלם, לקחת את עצמי ללשכת התעסוקה ולהתחיל לחתום. במקביל התחלתי לחפש עבודה במלוא המרץ, תוך ניסיון להפוך כל אבן ולנצל כל בדל קשר. אין לי אשליות, בעולם התעסוקתי של היום אף אחד אחד לא ירדוף אחרי, אבל אני אופטימי, באמת. זה משבר קשה אבל זה יעבור".

 

לסגור חשבונות

עו"ד משה מליק ממשרד עו"ד עודד לוינסון ושות', מציין כי למרות הקושי הרב בתהליך הפיטורין, חשוב לזכור שלעובד מגיעות כמה זכויות, וחובתו היא לעמוד עליהן. "תחילה חשוב לזכור כי לכל עובד, גם במגזר הפרטי, מגיעה הזכות לשימוע לפני פיטורין. לא מדובר בטקס, אלא בהזדמנות אמיתית שהמעביד חייב לתת לעובד על מנת להשמיע את טענותיו, עוד בשלב שבו הפיטורין רק נשקלים. במקרה שלא היה שימוע ניתן לעיתים לתבוע סעד כספי, בכפוף לנסיבות כל מקרה. בשלב השני, לאחר שנפלה ההחלטה, לעובד מגיעה הודעה מוקדמת. אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת משתנה, והתקופה המקסימלית היא 30 יום. המעביד רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופה הזו, אך את השכר הוא חייב לשלם. הזכות המפורסמת ביותר היא כמובן פיצויי הפיטורין. הדרך בה הם מחושבים משתנה מעובד לעובד לפי מעמדו, הוותק שלו, וההסכמים עליהם הוא חתום, אולם בכל מקרה יש לשלם את פיצויי הפיטורין תוך 15 יום מסיום יחסי עובד-מעביד; אם התשלום התאחר יותר מכך, ניתן לתבוע פיצויי הלנה".

עו"ד מליק מזכיר כי בנוסף, יש לבקש מהמעסיק לפדות חובות לדמי הבראה ודמי חופשה, ובמקרה שהחובות הללו לא משולמים - לתבוע בזריזות. זאת משום שתקופות ההתיישנות על חובות אלו קצרות במיוחד. לדבריו, "סיום יחסי העבודה הוא הזמן שבו העובד צריך לעשות את סיכום מצבו ולבדוק אם קיבל את כל מה שמגיע לו במשך תקופת העבודה. במקרה שהעובד לא קיבל את כל זכויותיו (חופשה, מחלה, הבראה, שעות נוספות, דמי חגים וכו') זה הזמן לתבוע מהמעסיק את התשלומים ובמידת הצורך אף לפנות לערכאות משפטיות".

 

 

 

 

לכל תלמיד יש כיסוי

עו"ד יגאל קווה

שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים נפתחה. האם הילדים שלכם בידיים בטוחות? בתי ספר רבים בארץ פועלים במבנים ישנים שעלולים לגרום לתאונות ולנזק. תקנים שהיו רלוונטיים עד שנות ה-70 כבר אינם כאלה כיום, ויש להתאים את המבנים לתקנים חדשים.

יתרה מזאת, חוק הפיקוח על בתי הספר קובע כי לא יינתן רישיון למוסד שאינו מסוגל להבטיח רמה נאותה של מבנים וגישה נוחה אליהם. אי ההקפדה על כללים אלו בעבר הובילה, בין השאר, לקריסת תקרה בזמן שיעור ולנפילות של תלמידים ממתקנים בחצר בית הספר.

אם חלילה הילד שלכם נפגע בבית הספר, זכאותו לפיצוי נבחנת בהתאם לאמות מידה מחמירות כלפי בית הספר, והוא זכאי לתבוע את האחראים על מלוא הנזקים שנגרמו לו. בדרך כלל מדובר בתביעות נגד משרד החינוך או העירייה, שהיא לרוב הבעלים של מתקני בית הספר.

על ההורים לדעת שלכל ילד במערכת החינוך יש ביטוח תאונות אישיות כללי והוא מכסה כל תלמיד הזכאי לחינוך חינם. דמי הביטוח נגבים מהתשלומים השוטפים המשולמים לרשות החינוך המקומית עבור כל תלמיד. הפוליסה, כפי שמפורסמת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, מגדירה תאונה כ"אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני או נפשי". הביטוח מכסה את התלמיד בכל שעות היממה וכל ימי השנה, ואין זה משנה אם התאונה התרחשה בזמן פעילות בית-ספרית או לא. אין צורך ב'אשם', והביטוח מכסה את התלמיד כל אימת שנפגע. את התשלום מבצעת חברת הביטוח.

כך בית משפט השלום בחיפה חייב את המועצה המקומית ינוח–גת לשלם לעזבונו של תלמיד שנהרג בתאונת טרקטורון סך של כ-130 אלף שקלים. נדגיש רק כי במקרה זה המנוח לא היה זכאי לפיצוי בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

הכותב הוא שותף במשרד רון גזית, רוטנברג ושות'