בשבע 508: מנצחים במספרים

בשנת הלימודים הקרובה יעבור מספר התלמידים הדתיים והחרדים את סף 50 האחוזים

עפרה לקס , י"ב באלול תשע"ב

 על פי נתוני הלמ"ס, מגמת הגידול המואצת של התלמידים במגזר חובשי הכיפות תימשך בשנים הקרובות, ובמגזר החילוני מביעים דאגה מפני מדינת הלכה ו"השתלטות" חרדית על מוקדי התעסוקה והאקדמיה | הרב שמואל אליהו צופה חיבור מנצח בין המגזר הדתי והחרדי, ומנהל החינוך העצמאי מספר על חוזרים בתשובה שנוהרים לרשתות החינוך החרדיות

 

נדמה שלא מעט אזרחים יודעים לומר את הנתון לפיו כשני מליון תלמידים פתחו השבוע את שנת הלימודים החדשה. אבל התקשורת לא הסתפקה רק במספר הזה. כפי שהיא נוהגת לעשות בערב ראש השנה, ביום העצמאות או סתם בזמנים חגיגיים, היא המשיכה לבחון את הדו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולהוציא מהם תובנות מעניינות. כך הגיעה השבוע הכותרת לפיה בעוד חמש שנים, 44 אחוזים ממערכת החינוך בישראל יהיו תלמידים שלומדים תחת פיקוח חרדי וכאלה שלומדים במערכת החינוך הערבית. הכתבות גררו, כצפוי, מגוון תגובות, רובן מתלהמות. אבל האמת היא שאת הפסטיבל הזה הקדים סגן שר החינוך ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה), כשהכריז לפני כמה ימים שבשכבת הגיל הרך עבר הציבור הדתי והחרדי את הציבור החילוני, ושיעורם של כל חובשי הכיפות יחד בגיל הזה עומד על 52 אחוזים.

כשהצצנו גם אנחנו בדו"חות הלמ"ס, ראינו שבאופן כללי ישנה מגמת עלייה במספר התלמידים בישראל. תלמידי בתי הספר היסודיים במגזר החרדי יגדלו בקצב המהיר ביותר, שעומד על 3.7 אחוזים לשנה בארבע השנים הקרובות. אחריו ניצב החינוך הממ"ד, בקצב גידול של 2.5 אחוזים לשנה. החינוך הערבי יגדל בקצב של 1.9 אחוזים והממלכתי יגדל בקצב של 1.1 אחוז.

את המספרים האלה לא כדאי לקדש. בחינוך הממ"ד, בוודאי היסודי, לא לומדים רק ילדי ממ"ד. לפעמים הטבלה משקפת גידול שאינו שייך למספר הנולדים אלא לשיעור המצטרפים למערכת החינוך (שקודם לא למדו וכעת לומדים), ועוד. אבל העובדה המוחלטת שמחשבי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדפיסים שנה אחר שנה כבר במשך תקופה, היא שהמגזר החרדי הוא המגזר שגדל כאן בקצב המהיר ביותר.

 

"גם החילונים הם דתיים בנשמה"

"מה חדש?" שואל הדמוגרף פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, "התחזית שלי מראה שב-2030, מחצית מהאוכלוסייה בישראל תהיה דתית". כשפרופ' סופר אומר 'דתית' הוא מתכוון לכל סוגי הכיפות, "מכל קצוות הקשת". לא בטוח שתרצו לקרוא את התחזית שסופר פרסם לפני כמעט שלוש שנים; אחד מהתרחישים שלו מצביע על רוב שיחוקק חוקים דתיים ויבריח חילונים, ובעצם יביא קריסה טוטאלית למדינה. בסוף התרחיש הזה מצפה לנו לא פחות מאשר גלות. אפשרות אחרת, סבירה יותר בעיניו וקלה יותר לעיכול, היא שהרוב הדתי-חרדי ירים ברצינות פרויקטים לאומיים, בנחישות שהחילונים כבר שכחו ונטשו. צה"ל יהיה אותו צה"ל - רק עם כיפות, וגם התל-אביבים לא ישתמטו.

היתכנות נוספת, הנוגעת דווקא לציונות הדתית, יכולה לשמח לא מעט קוראים. "כשהחבר'ה של 'בני עקיבא' יהפכו ל-20 אחוזים או יותר במדינה, אנחנו נספח את יהודה ושומרון. תהיה כאן ארץ ישראל השלמה, הערבים יהיו רוב, וזה יהיה הסוף של מדינת ישראל". אבל מצד שני, "יש גם יתרונות בכזה שלטון. אולי הוא היחיד שיעצור את המגמה המתרחשת בתל אביב, שאותה אני מתעב כי היא איום קיומי על מדינת ישראל. אולי כך נצליח להציל את ירושלים, שאבודה לנו כרגע".

אבל סופר לא מדבר רק על העתיד הרחוק. לפי הנתונים שבידו, שהם אחרים ממה שפורסם לעיל, כבר בעוד שנתיים מחצית מהתלמידים בישראל יהיו דתיים. לתחזית כזאת יש כמה משמעויות. "למשל, היות שהחרדים גדלים במהירות עצומה, ישראל לא תספיק להכניס את כולם למעגל התעסוקה, ואז המדינה תעמוד מול קטסטרופה כלכלית". לכן, הוא סובר ש"לימודי ליבה יהיו חייבים להיות חלק בלתי נפרד מכל תוכנית הלימודים בישראל, כדי לתת לכל אזרח במדינה כלים בסיסיים להתמודד עם אתגרי שוק התעסוקה המודרני".

סופר משוכנע בעתיד שהוא משרטט. למרות שעובדה ידועה היא שעם עליית רמת ההשכלה יורד מספר הילדים למשפחה, הוא נותר איתן בדעתו. "המודל הזה של 'יותר השכלה שווה פחות ילדים' תופס בכל העולם אבל לא כאן. ההוכחה היא הציבור הדתי-לאומי, שהם אנשים משכילים ובעלי קריירה ובכל זאת שיעור הילודה אצלם גבוה, וזה בגלל האמונה". הסיכוי היחיד שיתמתן שיעור הילודה בציבור החרדי, אומר סופר, הוא אם יקוצצו הקצבאות.

 

"אנחנו מאוד שמחים שעם ישראל מתחזק מבחינה רוחנית ולאומית", אומר הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, "אבל המהלך חייב להיות מגוּבה בכך שהרוב ישלוט ולא המיעוט, וזה מחייב אותנו להתארגן ולקחת אחריות".

איך תיראה מדינה שבה הרוב - שיגיע גם למוסדות השלטון, לכל שדרות השירות הציבורי ולצה"ל - הוא דתי וחרדי?

"היום הציבור החרדי עובר תהליך משמעותי של לקיחת אחריות בצבא ובלימודים אקדמיים - דבר שבעבר לא היה. בתקופה האחרונה הם גם לוקחים אחריות על המדינה דרך הממשלה, וגם זה דבר שבעבר לא היה. זוהי מגמה שהולכת ומתגברת ככל ששיעור הציבור הדתי גדל".

לו היית היום חילוני - היית חושש לחיות במדינה שכזאת?

"באופן אמיתי, רוב החילונים הם דתיים בנשמה, ואין להם ממה לחשוש. הגידול במספרים של הציבור החרדי לא נובע רק מכך שיש הרבה ילדי משפחות חרדיות שהגיעו לכיתה א'. יש גם הרבה חוזרים בתשובה".

לדידו של הרב אליהו, החילונים צריכים לשמוח מהנתון המצביע על גידול באוכלוסייה החרדית, משום שלדבריו, אם לא היו חרדים - לא היו גם חילונים. "האוכלוסייה החילונית הולכת ומתמעטת, ואם קיום העם היהודי היה תלוי בה - הוא היה קטן". והוא מוסיף אמירה מעט צינית: "מה שמאפשר את קיומו של השמאל היהודי הם חרדים שחוזרים בשאלה".

שיעור הגידול של הציבור החרדי גבוה אף מזה של הציבור הציוני-דתי. האם בעוד כמה עשורים אנחנו נהפוך ל'חילונים' של החרדים?

"אי אפשר שלא להסתכל על תהליכים. הציבור החרדי הולך ונעשה יותר שותף במדינה, והציבור הציוני-דתי הולך ונעשה יותר תורני. הציבור החרדי הוא בן הברית האמיתי שלנו. זהו ציבור ימני ברובו הגדול, וסוגיות רבות הוא רואה איתנו עין בעין. אולי לא עם הפוליטיקאים שלו - אבל עם הציבור עצמו יש לנו מכנה משותף חזק". אחת הדוגמאות היא המגורים ביו"ש. לפי הרב אליהו, הציבור החרדי גר באלפיו באזור הזה לא רק בגלל שמדובר בפתרונות דיור. "אסור להיגרר לשיח החילוני שמתאר אותם כתאבי ממון, הם חיים במסירות".

המחוז היחיד בו יש ירידה במספר התלמידים - תל אביב. פתיחת שנת הלימודים השבוע בבית ספר בקריית אונו

שר החינוך מקנא

הרב אברהם יוסף ליזרזון, יו"ר החינוך העצמאי, בכלל לא מייחס את הממצאים לשיעור הפריון הגבוה בציבור החרדי. "בשנים האחרונות תנועת התשובה הולכת ומתרחבת. אנשים תופסים את עצמם ורואים את החינוך הקלוקל שיש היום, ואז גם אנשים ממשפחות שאינן חרדיות רוצים שילדיהם יתחנכו במוסדות חרדיים".

הרב ליזרזון מונה שתי רשתות חרדיות המיועדות לציבור לא חרדי ולא דתי. הראשונה, 'נתיבות משה', קיימת למעלה מעשור ולומדים בה עשרות אלפי תלמידים בכל רחבי הארץ, דרכם מחזיר צוות המורים בתשובה גם את כל המשפחה. רשת 'שובו' מיועדת לציבור יוצאי ברית המועצות, ומחזיקה אלפי תלמידים בעשרות מוסדות בכל רחבי הארץ. "גם זו תוצאה מבורכת של הביקוש והצימאון ליהדות ולחזרה לכור מחצבתנו".

הרב ליזרזון מברך מאוד על המגמה, ומבחינתו יש כאן השפעה לטובה על כל מדינת ישראל. "נפגשנו בשבוע שעבר, כל מנהלי מוסדות החינוך החרדיים עם שר החינוך גדעון סער, והוא הודה שבחינוך שלנו כמעט ואין אלימות, ומנגד יש ערכים כמו כיבוד אב ואם. הוא אמר שיש לקנא בנו על כך. ואת זה ההורים רואים".

מה יקרה בעוד כמה עשורים, בהם תנהלו אתם מערכות במדינה?
הרב שמואל אליהו: הציבור החרדי הולך ונעשה יותר שותף במדינה, והציבור הציוני-דתי הולך ונעשה יותר תורני. הציבור החרדי הוא בן הברית האמיתי שלנו. זהו ציבור ימני ברובו הגדול, וסוגיות רבות הוא רואה איתנו עין בעין. אולי לא הפוליטיקאים שלו - אבל עם הציבור עצמו יש לנו מכנה משותף חזק

"כשזה יקרה תראייני אותי". ליזרזון לא אוהב שאלות שמציגות את הציבור החרדי ככזה שמנסה להשתלט, ולא חובב נבואות, גם אם הן יוצאות מפיהם של דמוגרפים. אחרי שמוסבר לרב שמדובר במגמה טבעית ועובדתית, הוא משיב: "יש אצלנו אנשים מוכשרים. אני אהיה שקט יותר כשינהלו את המדינה אנשים יראי שמיים, כי אז גם תהיה להם יותר סיעתא דשמיא. אם האנשים שהיו עומדים היום בראש המדינה היו יודעים שהכל תלוי בקב"ה, ולא היו מדברים דברים בסגנון של 'כוחי ועוצם ידי', היה הרבה יותר טוב". פרט לכך, אומר הרב ליזרזון, יש בקרב הציבור החרדי אנשים מוכשרים מאוד, כאלה המנהלים ערים לתפארת, וכאלה שמובילים בתי ספר על הצד הטוב ביותר. "ודווקא מדובר באברכים, שלא למדו את כל המקצועות. גם הגמרא מחדדת לאדם את החשיבה".

בכל הנוגע להשלכה הכלכלית שיש לעובדה שהציבור החרדי הולך וגדל, הרב ליזרזון איננו מסכים שיש לצמצם את חברת הלומדים. "אנחנו מושבעים ועומדים מהר סיני ללמד לעם ישראל תורה ומצוות וזה סוד הקיום של עם ישראל. מי שרוצה לשבת וללמוד תורת השם - אין כוח בעולם שימנע זאת ממנו. מי שלא יכול ללמוד - בין כך ובין כך צריך לצאת לעבוד".

 

ייתכן שהדבר היחיד המשותף לרב ליזרזון ולשחר אילן, סמנכ"ל עמותת 'חדו"ש' לחופש דת ושוויון, עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, הוא חוסר הרצון להתייחס ברצינות היום למה שצפוי להיות כאן בעוד כמה עשורים. "ההנחה שתהליכים היסטוריים ממשיכים בצורה ישרה הופרכה שוב ושוב". אבל זה לא אומר שהוא לא מודאג מהנתונים הקיימים. "הדאגה העיקרית היא איך מדינת ישראל תשרוד את השנים הקרובות".

אילן יודע טוב מאוד איך. לדידו הציבור החרדי חייב לשרת בצבא, ללמוד לימודים שאינם רק לימודי ליבה ולצאת לעבוד. ההטבות מהממשלה צריכות להגיע אחרי בחינה מדוקדקת של מיצוי כושר ההשתכרות. אילן רואה בבשורות האלה של הלמ"ס וסגן השר מוזס בעיה, "אבל היא לא נעוצה במספר התלמידים, אלא בסוג החינוך שהם מקבלים. אם הם היו מקבלים לימודים כלליים בסיסיים ולימודי אזרחות שיכינו אותם לחיים דמוקרטיים, לא היתה בנתונים האלה שום בעיה. בפועל, תוכנית הליבה שקבע להם משרד החינוך היא פיקטיבית - כמעט לא כוללת אנגלית ומדעים, וכוללת חשבון ברמה בסיסית ביותר".

לא מעט גברים מהציבור החרדי יוצאים ללמוד היום באקדמיה. הם אולי לא לומדים בבית הספר, אבל משלימים את זה אחר כך.

"מכל הלומדים האלה, בקרב הגברים יש בין 25 ל-50 אחוז נשירה. אצל נשים אין נשירה בכלל. הטענה שיש מהפכה בציבור החרדי היא מיתוס. יש רק התחלות מעודדות של שינויים".

אילן מתייחס לכך שחברת הלומדים ממשיכה לגדול, ולדעתו, יחד עם הגידול באוכלוסיה החרדית "צפויה קריסה כלכלית למדינת ישראל. כל בכירי הכלכלנים בישראל כולל הנגיד סוברים שזו הבעיה הלאומית מספר אחת של המדינה. דרושים צעדים של הממשלה כדי להציל את המפעל הציוני", הוא מתריע. האצבע המאשימה שלו מופנית אל ההנהגה החרדית, הרבנית והעסקנית, שמסרבת, לדבריו, לחשוב על כלל הציבור והעם, "כדי לשמר בידיה את הכוח הפוליטי", ומסרבת לחשוב על פתרונות.

בניגוד לדעתו של הרב אליהו, אילן משייך את הדתיים הלאומיים דווקא לצד החילוני בסיפור הזה. "הם השותפים הטבעיים של החילונים והמסורתיים. בירושלים הם הבינו את זה, שיתפו פעולה ובחרו בברקת, ואני מקווה שיבינו את זה בגוש דן לפני שיהיה מאוחד מדי".

אחד הנתונים המעניינים ביותר מדו"חות הלמ"ס האחרונים נחבא לו בין השורות. כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינת ישראל בודקת את אחוז הגידול בתלמידי היסודי בשנים הקרובות, היא מחלקת אותו לא רק לפי סוג הפיקוח על החינוך, אלא גם לפי מחוזות. הצפי הכללי הוא, כאמור, גידול במספר התלמידים. אבל במחוז אחד, ורק בו, צפויה הפחתה קטנטנה במספר תלמידי היסודי בשנים הקרובות. למחוז הזה קוראים תל אביב.

מה לגבי הציבור החילוני? האם יש דרך לעודד אותו להוליד יותר ילדים?

אילן כמעט מזדעזע. מבחינתו לומר לאנשים להינשא בגיל צעיר ולהביא יותר ילדים לעולם זה דבר לא לגיטימי, גם אם עושים את זה באמצעות הוספת נקודות זיכוי במס או מימון החינוך מגיל שלוש. "גם היום שיעור הילודה בציבור החילוני עומד על 2.3 - גבוה לאין שיעור מזה הקיים במדינות המערב. לעודד ילודה באמצעות הקטנת עלויות בגידול הילד היא צעד טוב בכל מקרה. אבל אני מעריך שזה לא יביא לשינוי דרמטי בהתנהלות של הציבור החילוני".