בשבע 508: עיתון בשבע

האם וכיצד צריכה ישראל להתערב במשבר ברית המילה בגרמניה?

ירעם נתניהו , י"ב באלול תשע"ב

הרב יונה מצגר - הרב הראשי לישראל

לא עניין לפוליטיקאים

איני חושב שהנושא הזה מדיני, פוליטי או דיפלומטי, אלא מדובר בנושא הלכתי-רפואי. המניעים של מתנגדי ברית המילה בגרמניה נובעים מנאיביות גרמנית טיפוסית, ולא מאנטישמיות.

הייתי בגרמניה ונפגשתי עם כל הגורמים והשרים הנוגעים בדבר וכן עם ראשי ועדת האתיקה שעוסקת בעניין, והבנתי מה באמת מפריע להם: מסתבר שהעיתונות מבלבלת בין הברית אצל המוסלמים והברית אצל היהודים. מטרתי היתה להפריד בין הדברים – אצל המוסלמים הבריתות נערכות לאורך כל השנים עד גיל 13, וחלק מהמוסלמים לא עושים הרדמה במהלך הברית של ילד מבוגר. וכשבתקשורת שומעים צרחות של ילד כזה, ורואים תמונות של פנים מעוותות מכאב חד ועמוק, ברור שזאת תהיה התגובה בגרמניה. התקשורת לא תמיד מסבירה שיש הבדל בין היהודים למוסלמים, והם שואלים אותי איך אנו גורמים לילד לעבור טראומה. הסברתי להם שאצלנו מדובר בילד בן שמונה ימים, הוא מקבל יין מתוק, נרדם, ולמחרת הוא שוכח מהסיפור. מעולם לא שמענו על טראומה בעקבות ברית. מה גם שאצלנו ההקפדה רבה בכל הקשור לסכנת חיים - אם יש סיכון לחיי הילד לא מלים אותו, ואף אם מתו אחיו מחמת מילה – לא מלים אותו.

כיוון שהטעות נובעת מחוסר הכרת הברית שלנו, דהיינו מחוסר הכרת כללי הטקס הדתי, ישראל לא צריכה להתערב בנושא, ולא נכון לקשור את העניין לשואה או לאנטישמיות. הכתובת היחידה להתנהלות מול גרמניה היא הרבנות הראשית, ובאמת, אנו נמצאים בקשרים עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. היה חשוב לגרמנים שהדגשתי שלא באתי כדמות פוליטית או מדינית אלא כרב וכמנהיג רוחני.

 

 

הרב מיכאל מלכיאור

רבה של נורבגיה, לשעבר שר לענייני חברה ותפוצות

להתייעץ עם הקהילות

 

אין מדובר בבעיה נקודתית בגרמניה, אלא במשבר שנמצא בעוד מדינות במערב אירופה כמו אוסטרליה, בלגיה ואנגליה וגם בארה"ב, כאשר בקליפורניה אף עלה הנושא למשאל עם. גם נושאים אחרים עלו לדיון, כגון שאלת השחיטה.

עקרונית, מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, יש לה עניין בכל מה שקורה ליהדות העולם, ובוודאי בסוגיות מרכזיות שנוגעות למהות ולקיום של קהילה יהודית. נושא ברית המילה הוא נושא חשוב, מרכזי וכבד, שנוגע לקיום של חיים יהודיים בקהילה יהודית בגולה, ובוודאי שלמדינת ישראל יש עניין בדבר הזה.

כעת השאלה היא כיצד העיקרון הזה צריך לבוא לידי ביטוי. ויש כמה דרכים:

ראשית, זה שאנו עוקבים ומתעניינים ונמצאים בקשר מתמיד ורציף עם הקהילה היהודית המקומית בכל מקום שיש קהילה פעילה.

שנית, כשמתעוררת בעיה, חשוב מאוד לשמוע את דעתה של הקהילה המקומית ולשאול אותה כיצד אנו יכולים לסייע לה באופן רשמי כמדינה, וגם באופן לא רשמי.

שלישית, בנושא של ברית מילה אין מדובר בבעיה רק בגרמניה אלא, כאמור, בעוד מדינות, ולכן חשוב להיות בקשר ובתיאום עם הגופים שמטפלים בסוגיות הללו, כגון ארגונים של רבני אירופה. פעמים רבות יש להם ניסיון רב יותר באשר לדרכי הפעולה בתוך המדינה.

רביעית, חשוב לציין גם מה אסור לעשות. במדינת ישראל יש לנו נטייה לעשות דברים רבים לצורכי פנים, דהיינו שכל מיני אישים כמו פוליטיקאים או רבנים ואחרים משמיעים את קולם כדי לרצות את הציבור ולעשות עליו רושם. הרבה פעמים המהלך הזה יכול לגרום יותר נזק מתועלת. נושא ברית המילה הוא נושא מורכב, ואנשים רבים בחו"ל לא מבינים מדוע יש צורך בברית. לנו הדבר פשוט כי הברית היא דבר יסודי בזהות שלנו, וקל לנו להזדהות עם מנהיג שלנו שיוציא את כל הארס והגידופים על מי שיעז לתקוף את המנהג החשוב הזה. אבל בעולם של זכויות אדם וזכויות הילד, בעולם של אמנוֹת לזכויות הילד, יש אנשים הגונים שלא מבינים את עניין הברית. ההתקפות לא עוזרות לקהילה בגולה, והן עלולות לגרום נזק למאבק הצודק. צריך לדעת אילו טיעונים נשמעים באוזן הזרה ואילו לא. לא לטעון שהם אנטישמים ושהם רעים, אלא לטעון על חופש הדת כנגד זכויות הילד. רק אם נבין את השיח, יש סיכוי שנצליח.

 

ד"ר אלון ליאל

לשעבר מנכ"ל משרד החוץ

לא למהר להתערב

שאלת ההתערבות בנושאים שנחשבים בעיני קהילות יהודיות כנושאים פנימיים שלהן, עולה לא אחת בדיפלומטיה הישראלית. לעיתים, קהילות רבות רואות את ההתערבות של שגריר ישראל בעניין שעולה בינן ובין השלטונות מעין מעמסה שמצטרפת אל תוך בעיה פנימית-קהילתית. כך בנושא האנטישמיות, ביטחון מוסדות הקהילה, דיאלוג בין-דתי בתוך מדינה מסוימת – ואם אתמקד בגילויי אנטישמיות, לעיתים די תכופות ישנם כאלו בערים שונות, בעיקר באירופה: חילול בתי קברות, גרפיטי על מוסדות יהודיים; ולמדינת ישראל יש נטייה להיכנס לעניין הזה ולראות בחילול בתי הקברות גם פגיעה במדינת ישראל עצמה. מהניסיון שלנו, כשהשגריר מתראיין בנושא או מבקר באתר שחולל, הקהילה מבקשת ממנו שלא להתערב. מהניסיון למדנו שעדיף לכבד את רצון הקהילה, כי הרבה פעמים ההנחה היא שהקהילה מקבלת הבטחות מהשלטון המקומי שהוא יטפל בנושא, וכן כי ראינו שההתערבות יוצרת מצב שהופך את הבעיה למדינית יותר ולמסובכת יותר מבחינת הקהילה עצמה, וכל התערבות גוררת יותר 'אש' ומחריפה את הבעיה. ההתערבות הזו גם פוגעת בשלטון המקומי, שרואה בעניין דבר פנימי בינו ובין הקהילה המקומית.

נושא המילה לא עלה עד כה לדיון ציבורי, ולכן בנושא זה צריך להיות דיון נפרד של ממשלת ישראל. זה נושא חדש, וכדאי לחשוב במה הוא דומה או שונה ממקרים אחרים, כי לא כל המקרים דומים. למשל, כשיש מקרים של פגיעה בנפש, ממשלת ישראל מתנהגת אחרת ממקרה שבו מחוללים קברים. על כן צריך לגבש מדיניות כוללת ולערוך דיון שמשרד החוץ יהיה שותף לו, אם צריך לגבש עמדה עקרונית בעניין - או לדון בכל נושא בנפרד לפי רצון הקהילה.

 

 

תשובות הגולשים

שיעלו ארצה

על ממשלת ישראל ללחוץ כמה שיותר בעניין המילה על ממשלת גרמניה, וזאת מאחר שלא ייתכן שטקס דתי כל כך חשוב לנו לא יתקיים, וכל מי שיקיים אותו לכאורה עובר על החוק. מצד שני, יש להעלות את כל יהודי גרמניה לארץ, ועל הממשלה לדעת איך לקלוט אנשים אלו, שבאים ממדינות מפותחות ומתקדמות. על משרד הקליטה לערוך מסע פרסום לעלייה לארץ בתוך כל מדינות אירופה. פשוט לשווק את המדינה. צריך מערך הסברה משומן, להסביר שעל אף כל הקשיים שיש פה - ביורוקרטיה, מזג אוויר שונה והבדלי תרבות - בסוף הכל מסתדר.

ליאורה ברכה, ירושלים

 

 

להסביר את המשמעות


כמדינה יהודית, ישראל מחויבת להתערב בעניינים שמעמידים את קיום הדת היהודית בסכנה, גם מחוץ לגבולות המדינה. יש לכרוך זאת במתן הסבר על חשיבות מצוות המילה בעבור עם ישראל ולצאת נגד הטענה כי יש פה פגיעה בשלמות גופו של היילוד. קל וחומר אם הקביעה המשפטית הזאת מקורה במדינה כמו גרמניה, שיש לה היסטוריה ארוכה עם העם היהודי, שהסתיימה בצורה טרגית. יש להבהיר מהי משמעות של החלטה כזאת בעבור היהודים, ויש להניח שיהיו גורמים גרמניים שבוודאי יבינו זאת.

איתמר ליברמן, בית אל