בשבע 509: עניין אישי

אורי בוסקילה, 57, סגן ראש עיריית בת ים. תושב בת ים, אב לחמישה וסב לעשרה

עפרה לקס , י"ט באלול תשע"ב

התחלה: מרחשוון תשט"ז, יפו. ההורים הגיעו ממרוקו שש שנים קודם עם ילד אחד. הוא כבר היה השישי מתוך שבעה. האם היתה הכוח המניע של הבית, האב פנצ'ר מאכער בעבודתו ואיש ציבור ברמ"ח ושס"ה. "חזן שמשמש בקודש וקופת צדקה מהלכת".

גנטיקה: "החיידק של העשייה הציבורית הוא לגמרי מאבא. גדלתי לתוך הדברים".

אין כמו יפו: "לידנו היו 30 דונם של פרדסים וסברסים. כשהיינו רעבים, נהגנו לקטוף ולאכול. גדלנו בעיר שהיא כפר. תיבה חמה, מחבקת ומחברת. כור ההיתוך שלי בלהבין מה זה עם ישראל".

בעצם יש: אם המשפחה החליטה  על המעבר לבת ים: עיר שמחוברת לכאן ועכשיו, "ביפו העולים התקבעו".

בית ספר: 'תחכמוני' הוותיק. "הוא משך לעיר אנשים מכל הארץ". שם גם נוצרה היכרות עם הילדים פליטי גוש עציון. ההיכרות והחיבור עם חנן פורת יתרחשו בהמשך. תיכון 'בית וגן', שם שימש יו"ר מועצת התלמידים. זכור במיוחד מחנך מדהים בשם מנסטר נתנאל, "שצרב בנו אהבת התנ"ך הארץ והעם".

שרים במקהלה: מגיל צעיר חברות במקהלה של בית הכנסת המרכזי, כולל סולנות מכיתה א', ואחיזה בשרביט הניצוח מכיתה ט'.

תנועת נוער: בני עקיבא, אבל מהתיכון. המדריך היה זה שזיהה את הפוטנציאל ומשך אותו פנימה. תוך פחות משנה היה כבר מדריך. "אין לי ספק שבני עקיבא עם המסעות, המחנות, הרעות והתשובה הביאה אותי למסלול שבו אני נמצא".

צבא: כבניעקיביסט בנשמה הייתה התחלה של של"ת, בדרך לנח"ל עד הפגישה עם הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון.

הפגישה: באחת ההופעות של המקהלה. "הוא אמר: עם הפוטנציאל הזה, אולי תלך ללהקת הרבנות הצבאית? הערצנו אותו, האמירה הזאת עשתה לי משהו". המבחן הפגיש אותו עם מונה רוזנבלום, מנשה לב רן, יידיש ופרקי חזנות.

פרקי חזנות: "פעם גיחכתי על זה. היום אני אוהב את זה, שר בעצמי חזנות וגם יידיש".

אקדמיה: היה רישום ללימודי חינוך במכללת צפת, אבל אז נשאב על ידי הרב בא גד לישיבת נחלים, שם היה רכז החמישית במשך שנתיים. "בנושא האקדמיה אני כמו רבי עקיבא".

ר' עקיבא: בית ההורים היה מלא אהבה, אבל לא ממון. "במהלך השנים לא היה לי זמן וכסף ללמוד". בגיל 40 למד לתואר ראשון במדעי המדינה בבר אילן תוך התמקדות בשלטון מקומי, ואחריו תואר שני במשפטים.

לעולם אל תאמר לעולם: "תמיד הייתי נגד שידוכים. חבר שיצא עם בחורה מקרית אונו אמר לי שאני חייב להכיר שם מישהי. אמרתי לו 'עזוב, אני מסתדר' אבל הוא לא עזב, וזה היה זה".

זה: אהובה היא מנהלת מחלקה בביטוח לאומי, "אישה מאוד מיוחדת". עורכי הקידושין היו הרב הראשי לבת ים, הרב בר שלום המוערך, והרב דוד חי הכהן "שמלווה אותי כבר 35 שנה בהתוויית דרך והשקפה". לזוג חמישה ילדים, ארבעה נשואים, הצעיר ב'הסדר' ויש גם עשרה נכדים. איש לא גר בבת ים. עדיין.

עדיין: "אני לא מתייאש. בכל פעם שהם באים לשבת הם יודעים שאחד הנושאים בשולחן יהיה מתי הם חוזרים לכאן".

מוסיקלי: הקן החל להיבנות בבת ים, כשהעבודה מתמקדת במוסיקה וניצוח מקהלות, כולל אחת של סבים וסבתות. "ראיתי בעשייה במוסיקה גם חינוך".

חינוך: היה מעבר לניהול מתנ"ס 'תקוותנו' בצפון תל אביב, מתוך מחשבה להכניס לשם קצת מורשת יהודית. "בהתחלה לא נתנו לי להיכנס לבתי הספר עם כיפה. אמרו לי שאני שייך לכת". המסילה ללב המנהלים והמנהלות נמצאה, וכך הגיעו גם הרב לאו וגם הרב חיים דוד הלוי לבתי הספר, והתקיימה פעילות יהודית עניפה.

סולם: העלייה בשלבים כללה פיקוח ארצי וסמנכ"לות של הרשת שחולשת על 14 מתנ"סים. הקרדיט לגדליה שרייבר, המנכ"ל. "איש ענק, שחיבק והכניס אותי לתפקידים האלה".

חברון-בת ים: פגישה עם נעם ארנון בשנת תש"ן וחשיבה משותפת, הניבו את הסיסמה 'בת ים חברים לחברון' שהדביקה את כל הארץ. מאז נולדו גם אירועי סוכות וחול המועד. עדיין יש הקפדה על הגעה לעיר האבות 3 פעמים בשנה עם קבוצה שזוכה להדרכה מפיו.

התעודה: "מכל מה שיש לי פה על הקיר, אני הכי גאה בתואר 'יקיר חברון', שם זכיתי להתוודע למפעל המדהים של ההתיישבות בארץ ולאנשים מדהימים כמו רחבעם זאבי, אבשלום קור ואדיר זיק". 

הציץ: רבי דניאל, אביו של הרב יצחק לוי, פנה אליו בבקשה אישית לסייע לבנו בבחירות במפד"ל. אחרי שנתיים הייתה עזיבה, בלי רצון להיכנס לתחום הפוליטי.

ונפגע: לפני 13 שנים התקבל טלפון מבחור בשם שלומי לחיאני. "לא ידעתי מי הוא בכלל. הוא אמר: עשיתי עליך עבודת שטח, בוא תהיה מספר 2. אמרתי לא, תודה, שלום. אבל מי שמכיר את שלומי יודע שהוא עקשן כפרד".

העירייה: בפעם הראשונה הרשימה הגיעה לאופוזיציה. בבחירות הבאות היא ניצחה והוא היה מ"מ ראש העיר. הריצה השלישית כבר הייתה ברשימה אחרת - שמאחדת את המגזר הדתי.

הדתי: ש"ס ואגודה, אבל לא רק. "יש אצלנו גם חילונים, עולים מחבר העמים, אתיופים וגם סתם בת ימים". היום הוא מכהן כמ"מ וסגן ראש העיר, מחזיק תיקי הנדסה ומנגנון, יו"ר ועדת תכנון ובנייה ויש עשייה בתחומים נוספים.

נוספים: "היום ב-100 גנים ממלכתיים בעיר יש רבני ורבניות גן שמכניסים בתיאום עם הפיקוח מורשת ופרשת שבוע. הקמתי מחלקת מורשת במחלקת החינוך כדי להכניס זהות יהודית למוסדות, וזו שנה חמישית שיש חידון מורשת בבתי הספר הממלכתיים".

בוא תרד יש מכות: ראשי התיבות הקודמים של בת ים כבר לא. "אין שבוע שאין אייטם חיובי על העיר. היום היא ממותגת כביאנלה: יש לנו פסטיבל תיאטרון רחוב ומקוימות אורבנית עם 50-60 מדינות מכל העולם. 5-6 תכניות של כוכב נולד שודרו מהיכל התרבות שלנו". ויש הזמנה לקפה מהדרין על הטיילת. עוד ניפגש.

החזון: עיר חיה, יפה ומחבקת. "כי התוצאות היפות ביותר מתקבלות על ידי חום וחינוך".

פורום סגנים: לפני 4 שנים היו בחירות לראשות הגוף שמאגד 500 סגני ראשי רשויות בכל הארץ ומעניק להם פלטפורמה משפטית, מקצועית וחוקית. אנשים מכל קצות הקשת תמכו "כולל רע"מ". והוא נבחר.

משטרה: עד המעצר לפני שנתיים, ההיכרות עם כחולי המדים הצטמצמה לדו"ח תנועה. "היו טענות שאישרתי, כיו"ר ועדת תכנון ובנייה, דברים שלא הייתי אמור לאשר, למרות שאני חתימה אחרונה אחרי כל התחנות כולל היועץ המשפטי, ושאני שותף בתחנת מוניות שלא כדין". מאז ועד עתה לא הייתה התפתחות משפטית.

ההשפעה: בהתחלה נוצרה טראומה, אבל אחר כך הבליח זיכרון רחוק. "פעם נסעתי עם אבי לקבר רשב"י. ראיתי שוטר והתכופפתי. אבי הסביר שאם לא עשיתי דבר רע, אין לי מה לחשוש".

התובנה: "מי שנכנס לזירה הציבורית חייב להבין שהוא שקוף. צריך לבדוק דברים ואפשר לחקור הכל. השאלה היא הדרך, הניראות והחיפזון של הוצאת הדברים. חכמים היזהרו בדבריכם".

ישמעאל בן אלישע: הרב שמעון שטרית הזמין אותו פעם ליום ההילולא של התנא. כשהובן שהוא קבור בכפר הדרוזי סג'ור, ארגן בוסקילה הילולא מרכזית כולל שייח'ים וטאריפים. "הדרוזים מציינים בדיוק את התאריך שלנו ומכנים אותו יוסף הצדיק, מה שמתאים למדרש זוהר שאומר שהוא ניצוץ נשמתו".    

אם זה לא  היה המסלול: חינוך לא פורמלי, מתוך אמונה שרק הוא ייתן סיכוי לחינוך בישראל. "באהבה ננצח".

ובמגרש הביתי:

על הבוקר: מודה אני, כוס קפה ותפילה שאחריה 'חוק לישראל' ותהילים.

דיסק ברכב: יש האזנה לדיסק פיוטי סליחות שהוציא הבן, רועי, וגם האלבום האחרון של יעקב שוואקי, "שהופיע לאחרונה בבת ים".

שבת: "נטו משפחה", שולחן שבת של שעתיים וחצי כולל שירים, דברי תורה ומקום לכל אחד ואחד מבני הבית. כבר שלוש שנים, מאז נפטר האב, יש קביעות בעריכת קידוש של בוקר אצל האם, "ואני גם שר לה את השיר של הבבא סאלי שהיא מאוד אוהבת", ואחר כך הביתה.

עיתים לתורה: יש ניסיון להקפיד על שיעור פעם ביום לפחות, ובימי שישי שיעור עם הרב דוד חי הכהן.

אוכל: בת ימי כמו בת ימי: "דגים, דגים ודגים". הראשונים ברשימה הם הדגים שמכינות האם והרעייה, אבל גם גפילטע פיש בא בחשבון ולא רק הקציצות.

אחזקת הבית: "אני זה שקונה, ומוריד אשפה". לפני שבת יש ערבוב של המטבוחה ורחרוח סירים. טועמיה חיים זכו.

מפחיד: "מחלוקות בעם ישראל".

דמות מופת: הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב מרדכי אליהו והבבא סאלי. "שלושתם ביחד יוצרים פצצת אטום".

פנאי: הליכה 3-4 פעמים בשבוע עם אהובה או בין ישיבות, "יש לי תיק מוכן באוטו". אם יש זמן, אז קריאת ספר והחופשה היא נסיעה לילדים, לצפת או לנתיבות.

כשתהיה גדול: המשך עשייה. "עם ישראל צריך אנשים מהרקע שלי, וכל עוד אחשוב שאוכל לתרום לעם ישראל, גם כראש עיר או חבר כנסת, אעשה זאת".

ofralax@gmail.com