בשבע 509: מחליפים סטטוס

אם אין לכם מושג מה זה לצייץ, לכתוב סטטוס או לחלק לייקים – כדאי לכם להתעדכן

דבורה גינזבורג , י"ט באלול תשע"ב

 הרשת החברתית – ה'ניומדיה' - אינה רק בזבוז שעות של צעירים מול המחשב, אלא גם כלי תודעתי רב עוצמה ונטול מתווכים, שכעת מסתער עליו גם הציבור הדתי והלאומי | מומחי הניומדיה במגזר יסבירו לכם איך תהפכו את תדמית המתנחל לחיובית וכיצד תנהלו מאבק אפקטיבי בגופי שמאל הישר מן הכורסה

משתמשי פייסבוק יקרים. הכתבה הבאה אינה מיועדת לכם, אתם מוזמנים לדפדף הלאה. לא נמצאים ברשת החברתית או נמנעים מלהצטרף אליה מסיבות כאלה ואחרות? אולי יעניין אתכם לדעת מה אתם מפסידים. כולם כבר עברו לשם, ולאחרונה גם המגזר הדתי-לאומי מרים ראש ומצייץ (ע"ע) את עצמו לדעת, החל משיתוף מימים (ע"ע) של דוסים מצייצים (ע"ע), דרך כתיבת סטטוסים (ע"ע) מתוחכמים על המצב וכלה בהפצה ויראלית של מבצעים על כיסויי ראש.

מודה, גם אני, משתמשת כבדה, אילצתי את עצמי להתנתק מדיון פורה במיוחד בנושא הדרת נשים, על מנת לשוב אל כלי התקשורת המכונה "האולד מדיה" ולכתוב את הכתבה הזו לעיתון שבידכם. על פי סקרים שנערכים בישראל מעת לעת, רוב רובם של הישראלים גולש באינטרנט, מתוכם רוב גדול פעיל ברשתות החברתיות ובכל מה שמכונה ה"ניו-מדיה". מדובר במיליוני אנשים במרחב הציבורי שמנהלים חיים מקבילים בהם הם כותבים סטטוסים, משתפים סרטונים, עושים לייק פה ושם - והכל במקביל לעבודה, ללימודים ולניהול חיי המשפחה. המציאות הזו מובילה למסקנה הברורה: גוף שרוצה להעביר מסר, לשנות מציאות, להשפיע ולהוביל מהלכים ציבוריים - אין לו ברירה אלא להיות שם, ואם הוא לא עושה את זה הוא חוטא לתפקידו, מנותק.

 

כך החל האביב הערבי

למסקנה הזו הגיע גם ד"ר אמנון חבר (59), מרצה להיסטוריה במכללת 'אורות' באלקנה, מחבר ספרי היסטוריה וממייסדי אולפנת להב"ה בקדומים, אב לארבעה בנים ומתגורר כבר שלושים שנה ביישוב יקיר שבשומרון.
משה מאירסדורף, ועד מתיישבי שומרון: פעם, כדי להכניס כתבה על השומרון בערוץ 2 למשל, הייתי צריך להשפיע על הרבה אנשים ולהפעיל קשרים. כאן ברשתות החברתיות, אני יכול להביא לחשיפה של אלפי אנשים בחינם ובלי שעיתונאי שמאלני יגיד לי שזה לא מעניין

כמי שעוסק שנים גם בתחום ההסברה בנושא ארץ ישראל השלמה, מבקש היום ד"ר חבר להתחבר לתחום של 'הסברה סמויה' כהגדרתו, באמצעות הרשתות החברתיות. "הבנתי שלכתוב ספרים זה כבר לא מספיק. אם אני רוצה להיות אִין ולהבין מה קורה מסביבי אני חייב להיות מחובר".

לכוחה של הניו-מדיה, ובעיקר של הרשת החברתית פייסבוק, התוודע ד"ר חבר לאחר המהפכות בקהיר ובלוב, שהחלו כזכור מסטטוס של צעיר אחד בפייסבוק שקרא לחבריו לצאת לרחובות ולהביע דעתם, מה שבהמשך גרם להפלת השלטון. "הדבר הכי מדהים זה שרעיון אחד הפך מדינה שלמה", הוא מתרגש, "פתאום הבנתי איזה כוח יש לזה. אתה יכול להשפיע על מיליונים בלי לצאת מהבית בכלל. להצליח להעביר מסרים, להגיע ללב של כולם בלי מלחמות והפגנות. אם היינו יודעים איך להשתמש בזה בסיפור של מיגרון למשל, היינו יכולים להשפיע הרבה יותר. זה הכלי הכי חם היום, והוא הופך את הרוב הדומם לרוב מדבר ומחובר".

ד"ר חבר מתאר מניסיונו כיצד הצליח להגיע לחבר כנסת שהתעלם מהפניות אליו בצינורות המקובלים, לאחר שכתב על קיר הפייסבוק שלו. "התקשרתי, שלחתי לו סמסים, מיילים, אבל הוא בחר להתעלם למרות שהיתה לנו היסטוריה ארוכה ועזרתי רבות בקידום שלו לפני שנכנס לכנסת. כשנכנסתי לפרופיל שלו (ע"ע), כתבתי לו שהוא משרת ציבור והזכרתי לו שלא כל החיים הוא יהיה בפוליטיקה. הרבה אנשים צפו בזה והוא לא היה יכול להתעלם או פשוט למחוק את הפוסט, וענה לי בהרחבה. גם הוא הבין שלמדיה הזו יש כוח. הכלי הזה הופך את הקשר בין הציבור לבין בעלי התפקידים לזמין יותר. מעבר לזה, האישים בפייסבוק כל הזמן מבוקרים, אם הם לא יגיבו הם יהיו בבעיה".

ולא רק הם. משתמשי הפייסבוק הכבדים, ואני בתוכם, נכנסים לרשת לפחות מדי שעה על מנת לבדוק אם מישהו הגיב לסטטוס שלהם ומה בדיוק כתב, כמה לייקים (ע"ע) עשו לתמונה החדשה שהעלו והאם מישהו השאיר להם הודעה בתיבה האישית. בעידן של הסמארטפונים, כשכל אחד מחזיק מחשב קטן בכף ידו ומחובר תמידית לאינטרנט, זה הרבה יותר פשוט. כך שהמשתמשים חשופים ומבוקרים כל העת, ולגמרי מרצונם החופשי.

ובחזרה לד"ר חבר. הוא מאמין שככל שאנשים יבינו את הכוח של הכלי הזה, הם ישתמשו בו יותר על מנת לפתור בעיות באופן עצמאי. לא אחת קרה שכשלקוחות התלוננו על קיר הפייסבוק של חברה כלשהי, התגובה היתה מהירה וטופלה מיידית.

החלום שלו הוא ליצור ברשת החברתית 'קבוצות עניין' סביב נושא מסוים, למשל לימוד היסטוריה לתלמידי כיתות ז'. על פי החזון שלו תהיינה קבוצות לומדים בכל רחבי העולם, וכל אחת מהמדינות תתרום לקבוצה את ההיסטוריה שלה. לדבריו, זו תהיה תוכנית בינלאומית שתחבר לא רק בין אנשים וארצות, אלא גם תעצים את ההיסטוריה ותחבר בין ילדים בכל העולם.

גם ילדיו של ההיסטוריון המעודכן נמצאים בפייסבוק ואפילו חברים שלו שם (ע"ע). "לפעמים הבן אומר לי: 'אבא, אחלה פוסט (ע"ע), נהניתי לקרוא'. אז אני מנצל את המדיה הזו ולפעמים מנסה להעביר לילדיי הכוונה חינוכית דרך המסרים שאני כותב להם על הקיר. אם אתה מצליח להפוך את הילדים לחברים אתה יכול לעקוב ולדעת מה קורה איתם. אם אתה שם לילד ברכה או תמונה יפה על הקיר, זה מוסיף עוד נדבך של קשר אונליין עם הילד שלך".

עופר בוני (50), מנתח מערכות מגני תקווה, משתמש ברשת החברתית למטרות פרסום והפצת מסרים אידאולוגיים. "המטרה שלי היא להגיד לעם בישראל שאנחנו לא חייזרים ולא נפלנו משום כוכב, ובצער רב אני אומר: לא כולנו נוער גבעות, למרות שאני לא חושב שיש בהם משהו רע". בוני, שמגדיר עצמו חרדי לאומי, פעיל בפייסבוק באופן אנונימי, מגיב לסטטוסים מעוררי עניין ועושה "לייקים" לחברים. "צריך לעשות שינוי תדמית", הוא אומר, "אנשים חושבים שרשת חברתית זה רק בשביל ילדים, אבל אני מאמין שיש מקום גם למבוגרים להיות פעילים, גם בקטע העסקי וגם בקטע האידיאולוגי, זו פלטפורמת שיווק מצוינת".

איילת הרמן, תושבת אריאל, אישה דתית שנשואה לחילוני, עוסקת ברפואה משלימה כבר 20 שנה, מסכימה עם בוני. "אני נמצאת שם כפעילה חברתית, המטרה היא להעמיק את הקשר שלנו עם כל עם ישראל. אני רוצה להפיץ את המסר ולהסביר למה אנחנו גרים פה בשומרון. בעיני המתיישבים אנחנו נתפסים כעירוניים בזכות המיתוג שעשה ראש העירייה שלנו רון נחמן, אבל בעיני העיתונאים התל אביבים אנחנו נחשבים מתנחלים לכל דבר. ראו למשל מה שקורה עם הניסיון להקים אוניברסיטה באריאל. אני מאמינה בארץ ישראל השלמה והדרך שלנו להפיץ את המסר היא גם כאן ברשת החברתית".

אלירן תשובה, תושבאבני חפץ, נשוי ואב לשבעה, הקים לאחרונה ביישובו מדרשה לבנות בשם 'אורייתא'. תשובה מאמין שהמדיה החברתית תסייע לו לפרסם את המדרשה שהקים, להיחשף ולהגיע לקהלים ממוקדים יותר. "יש לי עניין להפיץ את הדעות שלי והפייסבוק הוא כלי אדיר בשביל זה".

יש בציבור שלנו מוחות מעולים ויכולות טובות מאוד בתחום הזה

עוקפים את ערוץ 2

ד"ר חבר, עופר בוני, איילת הרמן, אלירן תשובה ואחרים משתתפים בימים אלה בקורס ניו-מדיה שמקיימים ועדי המתיישבים של שומרון ובנימין והמועצות האזוריות. שם הם מגלים את סוד כוחה של הרשת החברתית ולומדים כיצד להשתמש בה בצורה חכמה. מסתבר שמאחורי הרשת הגדולה בעולם יש תורה שלמה ואנשים שלמדו להתמחות בה, כמו למשל נושא התפעול של דף הפייסבוק, הקידום שלו ברשת וגם כפתורים לא מוכרים שמתגלים פתאום ככלי עזר הכרחיים למשתמש.
ד"ר אמנון חבר: התקשרתי לח"כ מסוים, שלחתי לו סמסים, מיילים, אבל הוא בחר להתעלם. כשנכנסתי לפרופיל שלו כתבתי לו שהוא משרת ציבור והזכרתי לו שלא כל החיים הוא יהיה בפוליטיקה. הרבה אנשים צפו בזה והוא לא היה יכול להתעלם, וענה לי בהרחבה. גם הוא הבין שלמדיה הזו יש כוח

משה מאירסדורף, דובר ועד המתיישבים, נחרץ בדעותיו לגבי המדיה החברתית. "הפייסבוק משפיע על התודעה, ואם אתה לא נמצא שם אתה לא קיים. אם בערוץ 2 יש כללים וחוקי התנהגות, גם לפייסבוק יש כללים מקצועיים. בקורס שלנו אנחנו רוצים להכשיר אנשים שידעו את כל הכללים והחוקים, למקצע אותם כדי להגיע לאנשים ולהשפיע על התודעה. המטרה היא ליצור 'חיילים' במלחמה על התודעה ברשתות החברתיות".

את הפעילות הזו ברשת החברתית הוא מכנה "ציר עוקף תקשורת מסורתית", ומסביר: "אני יכול להביא הרבה עיתונאים לשומרון, אבל כדי לשבור סטיגמה שלמתנחלים יש קרניים, לא פחות יעיל להעלות תמונה של הבן שלי על הנדנדה. זו פלטפורמה מאוד חזקה מול המדיה המסורתית. אנחנו רואים שגם העיתון עושה שימוש בפייסבוק ולהפך. אם אתה עושה את זה בצורה נכונה, אתה מצליח להשפיע על דעת הקהל. פעם, כדי להכניס כתבה על השומרון בערוץ 2 למשל, הייתי צריך להשפיע על הרבה אנשים ולהפעיל קשרים. כאן ברשתות החברתיות, אני יכול להביא לחשיפה של אלפי אנשים בחינם ובלי שעיתונאי שמאלני יגיד לי שזה לא מעניין".

המרצים בקורס מתמחים בזירות שונות של הניו-מדיה, החל מטל נבארו הנחשבת מומחית לפייסבוק, דרך אבישי עברי מראשוני לאטמה - מהדורת החדשות הסאטירית האלטרנטיבית, וכלה בעיתונאי מאיר עוזיאל שעבר מהאולד מדיה לניו-מדיה ומתחזק בלוג פעיל ומשפיע.

יו"ר ועד מתיישבי שומרון, בני קצובר, מיוזמי הקורס: "הוועד פועל רבות בתחום התודעה, מעבר למאבקים ה'רגילים' על עתיד ההתיישבות בשטח. אם פעם היה צריך להביא מאות אלפים לכיכר העיר כדי להוכיח שאין תמיכה בפשרות על ארץ ישראל, היום אנחנו מבינים שאין די בזה והרשתות החברתיות יוצרות את התודעה לא פחות טוב. אנחנו מתכוונים לפתוח בקרוב קורס נוסף וגם לערוך קורסים בני כמה שעות ביישובים עצמם כדי לשפר את התודעה, ולהעניק כלים למי שיחפוץ להצטרף לפעילות הזו".

אור רייכרט, 29, קריקטוריסט וארט דירקטור, הוא אחד המרצים בקורס. גם הוא משתמש כבד ברשת החברתית ומנצל את הקיר הווירטואלי לפרסום הקריקטורות שהוא יוצר, שלא אחת מביאות לשרשרת תגובות מעניינות. "המדיה הזו היא מדיה אישית, יותר קל להגיע לאנשים פרטיים ולהתחבר אליהם. צריך לדעת לשלוט במדיה הזו לשם פרנסה וגם לשם הומור. אני משתמש בפייסבוק על מנת להעביר את הרעיונות ההומוריסטיים שלי בדרכים גרפיות. מטרת העל שלי היא להצחיק. כך אני נחשף לקהלים רבים ויוצר דיונים אינספור על פוליטיקה וגם על שטויות".

רייכרט טוען שהנוכחות של הציבור הדתי בפייסבוק עדיין בחיתוליה. "הסבים והסבתות שלנו לא שלחו את הורינו ללמוד תקשורת, פרסום ושיווק, יחסי ציבור ועיצוב, לכן אנחנו פחות מבינים את הכוח שיש לזה. אבל זה קורה לאט לאט. אני מאמין שיש לנו בציבור מוחות מעולים ויכולות טובות מאוד בתחום הזה".

לדבריו, הקורס מעניק למשתתפים פתיחות ויכולת להתקרב למדיה החדשה. "המטרה היא להנגיש את הקהל הזה ליצור המפחיד שנקרא פייסבוק או טוויטר, ולקדם אותם בתחום".

 

 "לא להשאיר את הרשת בידי השמאל"

מי שלקח את כל העיסוק בניו-מדיה צעד אחד קדימה ופתח חברה ייעודית לנושא הוא רוני ארזי, אשר מכהן בשנה האחרונה כדובר מועצת יש"ע ובקרוב יפרוש מהמועצה לטובת פול טיים ג'וב בחברה שהקים. את החברה, 'משרוקית', הקים ארזי ביחד עם רעייתו מיכל, שאמונה על הצד העיצובי בחברה.
רוני ארזי, 'משרוקית': הניומדיה הוא תחום מורכב שצריך להשקיע בו שעות רבות ומחשבה רבה. יש ים של כלים חדשים והוא הולך וגדל בעודנו מדברים. בכל דקה יש מישהו שחושב על רעיון לכלי חדש, יוצר אותו ומפיץ אותו לעולם, ולכן מי שיודע היום לעשות דבר או שניים בניומדיה, אין זה אומר דבר על יכולותיו בעוד כמה חודשים

"הניו מדיה הוא כלי מאוד חזק והתעלמות ממנו רק תוביל לנזק גדול יותר", אומר ארזי. ב'משרוקית' הוא מתכוון להתמקד בגופים ואישים שכבר מזהים את הפוטנציאל, ומחפשים שירות מקצועי שינהל בעבורם את הטיפול בתחום הניו-מדיה – ניהול פעילות ברשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, בלוגים, סרטונים ועוד. בשלב הבא הוא מתכוון להשתמש ברקע המקצועי שלו כדי לנסות ולחבר את הגופים, האישים והחברות בציבור חזק יותר אל עולם הניו-מדיה, ובעיקר אל הטוויטר (ע"ע) שהוא "כלי חזק שפשוט הוזנח על ידי הציבור ונשלט כרגע כמעט בלעדית על ידי אנשי שמאל ועיתונאים תל אביבים".

במסגרת תפקידו ניהל ארזי בעבור מועצת יש"ע את דף הפייסבוק של תנועת 'ישראל שלי', אותה הקים מנכ"ל המועצה לשעבר נפתלי בנט ביחד עם איילת שקד. "הכלי האדיר הזה מרכז נכון להיום 91 אלף ישראלים בפייסבוק ועוד כמה עשרות אלפים ברשימות תפוצה, שפשוט צמאים למקום שבו הם יכולים להתבטא, בעד ובעיקר נגד דברים שמציקים להם, ולקחת חלק בפעילויות שמטרתן לשפר את המדינה שלנו, ולעשות ציונות", מספר ארזי.

בעמוד התנועה בפייסבוק מתרחשות פעילויות מחאה וירטואליות, כמו כתיבת תגובות וסטטוסים בקיר של חברה שפרסמה במינשר שלה מפה של ארץ ישראל בלי רמת הגולן, או חיזוק וירטואלי לחבר כנסת שהעביר חוק חשוב. באמצעות הדף התארגנו גם פעולות ממשיות בשטח כמו הפגנות למען חיילי צה"ל או נגד מדיניות הלחץ של אובמה. "בזכות הפעילות שלנו 'ישראל שלי' נמצאת היום בעשירייה הפותחת של דפי הפייסבוק המשפיעים ביותר בישראל, על פי חברות דירוג מקצועיות", אומר ארזי.

לדבריו, "הניו-מדיה הוא תחום מורכב שצריך להשקיע בו שעות רבות ומחשבה רבה. יש ים של כלים חדשים והוא הולך וגדל בעודנו מדברים. בכל דקה יש מישהו שחושב על רעיון לכלי חדש, יוצר אותו ומפיץ אותו לעולם, ולכן מי שיודע היום לעשות דבר או שניים בניו-מדיה, אין זה אומר דבר על יכולותיו בעוד כמה חודשים. החשק ללמוד עוד כלים חדשים, להבין מה מניע אנשים לפעולה ובמה הגולשים בוחרים להשקיע מזמנם, הוא המפתח המרכזי להצלחה בתחום הניו מדיה - ולשם משרוקית שואפת".

לצד התפתחות השימוש בניו מדיה במגזר, צצים גם אתרים ייעודיים שמסקרים את הנושא. כזה הוא אתר "שאריות ברשת" שהקים יועץ התקשורת ישורון תורג'מן, ונועד לסקר את תחום הרשת החברתית והברנז'ה דתית. תורג'מן: "יש פעילות מאוד גדולה של דתיים ברשת והבנתי שיש לזה פוטנציאל מאוד גדול. רוב האתרים מסקרים חדשות ואני מסקר את חדשות הרשת, רק מה שקורה בפייסבוק, בקבוצות מעניינות בו וביוטיוב".

בכל יום חמישי תורג'מן מעלה לאוויר סיכום שבועי המתאר כיצד דיווחו אתרי המגזר הדתי והחרדי על מה שקרה השבוע. מסתבר שהברנז'ה, גם זו הדתית, אוהבת מאוד לקרוא ולדבר על עצמה, כך שהאתר הולך וצובר תאוצה. "גורמים בכירים בכל מיני אתרים מתקשרים ומגיבים לי על הטור השבועי", מספר תורג'מן בגאווה. "זה יצר עניין. אני לא באתי להתחרות באתרי המגזר, היום הרשת החברתית עומדת בזכות עצמה וזה מצדיק אתר שלם שיתעסק רק בנושא הזה".

 

מילון פייסבוק:

נערך בסיוע אור רייכרט, וכן על פי מילון מונחים של הפייסבוקאית ענבל דיסקין סלע, שהובא במדור 'הזירה הלשונית' של רוביק רוזנטל במעריב:

איגנור - התעלמות מגולש ברשת, בצ'טים ובפורומים, וגם בפייסבוק. אנגלית: ignore, התעלם, וראו הייד ורימוב.

גאג - סטטוס מצחיק, בדיחה לא פוליטית.

דוסים מצייצים - קבוצה שמעלה תמונות וסטטוסים מצחיקים מהווי העולם הדתי.

הייד - מונח מפתח פופולרי בעולם הפייסבוק, המאפשר לפייסבוקאי להימנע מחשיפה בפני אנשים שאינו רוצה קשר איתם. אנגלית: hide, להחביא או להתחבא. אפשר ליצור הייד חלקי, למנוע חשיפה של חלק מהמידע בפייסבוק לחלק מהאנשים.

ווֹל - קיר (wall), הגירסה הפייסבוקית לדף הבית הוותיק, מקובלת בפייסבוק ובבלוגים.

חבר - מישהו בעולם הפייסבוק שמקיימים איתו יחסי התכתבות, העברת מידע, שייכות לקבוצה, ולפעמים חסימות חלקיות ומלאות. אנגלית: friend. כידוע, לא את כל החברים שלנו בפייסבוק אנחנו מכירים, ועל חלקם לא שמענו עד שהציעו לנו חברות, בנוסח "איקס רוצה להיות חבר/ה שלך".

חשבון - נוכחות ושייכות בפייסבוק. בלי חשבון אי אפשר לזוז, למרות שלא מדובר, נכון לעכשיו, בהשקעה כספית.

טאג - תיוג, הכנסת אדם, מושג, מוצר או כל דבר אחר לרשימת העניינים שטקסט בפייסבוק מתייחס אליהם. אופייני ליישומים אחרים ברשת, גם במסגרת מה שקרוי "ענן תגיות". אנשי פרסום ושיווק הפועלים ברשת משתמשים באופציית התגיות לצרכיהם.

לייק - המילה הנפוצה היום בעולם הפייסבוק. תגובת אישור, בנוסח קראתי ואהבתי, אשר מהווה את הרייטינג של הפייסבוק. אנגלית: like. החלופה העברית "אהבתי" נפוצה למדי. נאמר בעיקר ברבים: לייקים. כמו מילות שבח רבות, גם לייק נשחקה ומשמשת יותר ויותר כמילת אישור נייטרלית, לאו דווקא נלהבת. מילה קרובה: ריקומנד (recommend), ממליץ.

לינק - קישור בעברית, פרטי קובץ כלשהו ברשת. הדבקת לינקים היא הפניה לקובץ כלשהו בתוך הודעה, יכול להיות בפייסבוק, באימייל, באתרים ובכל מקום ברחבי הרשת. 

לפסבק - לעשות פייסבוק, לפתוח חשבון פייסבוק, להציע חברות בפייסבוק. עוד פועל בשרשרת הפעלים החדשים כמו לגגל, לרפרש ולסמס.

מידוּר - הגדרת החברים הקרובים יותר והקרובים פחות באמצעות פתיחה וחסימה של המידע בפייסבוק, וראו גם הייד, רימוב ואיגנור.

מוחכוורת – מוח כוורת. שאלת סטטוס לבקשת תגובות, פנייה לחוכמת ההמון בפייסבוק.

מִים - פיסת מידע שמועברת מאחד לשני באינטרנט. בדרך כלל מדובר בבדיחות שמופיעות בצירוף תמונה ומשכפלות את עצמן ברשת בעשרות וריאציות.

מעריצים - פייסבוקאים שאמורים לאהוב בעל חשבון פייסבוק מסוים, לעקוב אחריו ולהתעדכן במעשיו. לשדרוג ההערצה אפשר לפתוח דף מעריצים.

נוטיפיקיישן - תגובה או התייחסות לדבר מה שנכתב בפייסבוק, אנגלית: Notification. כוכבית מתאימה מעדכנת את מספר הערות ההתייחסות האלה.

סטטוס - הלחם והמרגרינה של הפייסבוק, העדכון הרצוף, רצוי יומיומי, של בעל חשבון הפייסבוק על מעשיו ומחשבותיו. שורת סטטוס היא הטקסט הקצר הנ"ל, או באנגלית: סטטוס ליין. המילה מופיעה בדרך כלל ברבים: סטטוסים.

פוסט - רשימה שנכתבת, למשל על קיר הפייסבוק.

פיד - זרימת ההודעות, התגובות, העדכונים והמידע בפייסבוק. אנגלית: feed, הזנה.

פיינד - הפייסבוק מעודד מציאת חברים נוספים, תחת הכותרת בנוסח האנגלי: find friends. בעברית: אַתֵּר חברים.

פרופיל - מילת יסוד בעולם הפייסבוק. הצגת אדם את עצמו, מי הוא ומה מעשיו. נעשית בסגנונות שונים ולפי מודלים שונים. הפרופיל מוכר גם מהבלוגוספירה, וקיים גם בטוויטר, ברשת החברתית מייספֵייס ועוד. הפרופיל הוא האני הווירטואלי.

ציוץ - הגיג, כל מה שאדם רוצה לפרסם או לשתף.

קבוצה - פורום של חברי פייסבוק שהתאגדו תחת נושא משותף ומקיימים שם דיונים, בדומה לפורומים באינטרנט.

רימוּב - הוצאת חבר מהרשימה, אנגלית: remove.