בשבע 509: יום הדין של דנקנר

לדו"ח האחרון של חברת האחזקות של נוחי דנקנר צורפה אזהרה שמשמעותה מדאיגה במיוחד * האבטלה בעלייה? תלוי את מי שואלים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ט באלול תשע"ב

פרסום הדו"חות הכספיים של איי.די.בי. אחזקות, החברה הציבורית שבאמצעותה שולט נוחי דנקנר בשלל עסקיו, לווה בחששות כבדים של המשקיעים. החששות התאמתו במידה רבה, לאחר שהתברר כי החברה הפסידה 1.3 מיליארד שקלים ברבעון השני של השנה. אולם ההתפתחות המשמעותית יותר היא העובדה שרואי החשבון של החברה צירפו לדו"חות הערה המכונה "אזהרת עסק חי". מדובר במונח הלקוח מתחום החשבונאות, אולם השלכותיו פשוטות להבנה ורלוונטיות לכל מי שיש לו קשר לחברה שאזהרה כזו התפרסמה לגביה. "אזהרת עסק חי" היא פיסקה שמצרפים רואי החשבון של החברה לדו"ח הביקורת על הדו"חות הכספיים ובה הם מציינים כי מצבה הפיננסי מעמיד בספק את יכולתה של החברה להמשיך ולהתנהל כעסק חי, כלומר כחברה הפועלת בצורה רגילה, מתחייבת ומשלמת, קונה ומוכרת. בדרך כלל משמעותה של אזהרה כזו היא שרואי החשבון של אותה חברה סבורים שכמות המזומנים המצויה בקופת החברה, בצירוף תזרים המזומנים הצפוי במהלך התקופה הקרובה, לא יספיקו על מנת לשלם את חובות החברה למגוון הנושים הקיימים. הנושים יכולים להיות בנקים, ספקים ומחזיקי איגרות החוב של החברה מקרב הציבור.

בדוגמה הספציפית של חברת איי.די.בי. אחזקות, העובדה שחברות-הבת של החברה אינן מסוגלות לשלם לה דיבידנדים בקצב שאותו חזתה ההנהלה מראש, מעמידה בספק את יכולת הפירעון העתידית של חובותיה. על פי הדו"חות הכספיים של החברה, נכון לעכשיו ישנם בקופתה די מזומנים על מנת לשלם את החובות שאמורים להיפרע בעשרת החודשים הקרובים, אך בכל מה שנוגע ליתר החובות עומדת יכולת ההחזר בספק גדול.

המשמעות המעשית של פרסום אזהרה כזו היא פשוטה. כל מי שהחברה חייבת לו כסף ישאף להקטין את החוב ככל הניתן בפרק הזמן הקצר ביותר, ולחילופין לפעול על מנת למנוע מצב שבו לא יישאר בקופת החברה כסף על מנת לשלם את חובותיו בעתיד. כך למשל פעלו מחזיקי איגרות החוב של איי.די.בי. כאשר פנו לחברה בטענה שבשלב זה אסור לה להמשיך ולשלם את חובותיה כסדרם. לטענת מחזיקי איגרות החוב שמועד פירעונן רחוק יותר מעשרת החודשים שהוזכרו קודם, אסור לחברה להעדיף חלק מהנושים, כאלו שפירעון חובותיהם קרוב יותר, על חשבון הנושים שמועד פירעון חובותיהם רחוק יותר. בחברות אחרות, כאלו שפעילות מבחינה עסקית ולא מהוות רק חברת אחזקות, פרסום של אזהרה כזו יביא ספקים להפסיק להעניק אשראי ספקים לחברה. אותם ספקים ידרשו לקבל תשלום במזומן בעבור סחורות ושירותים. זהו גם השלב שבו הבנקים ישאפו להתערב ולהבטיח את גביית הסכומים המגיעים להם, על מנת להקטין את הפסדיהם הצפויים.

קופת המזומנים עלולה להתרוקן בתוך פחות משנה. נוחי דנקנר

האבטלה עולה או יורדת?

לעיתים העובדה שהעיתון שאתם קוראים כעת יורד לדפוס ביום רביעי בלילה, ואולם מרבית קוראיו עושים זאת בימים שישי ושבת, גורמת למבוכה קלה לכותבים. כך קרה גם למדור הזה בשבוע שעבר, כאשר חלק ניכר ממנו עסק במגמת העלייה באבטלה, על פי נתונים שפרסם שירות התעסוקה בצירוף נתוני חודשים קודמים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. פרסום נתוני האבטלה על ידי הלמ"ס שהיה צפוי למחרת אמנם הוזכר, אולם נדמה היה שכמעט אין סיכוי להפתעות.

אבל מתברר שלעיתים המציאות חזקה יותר מההערכות המוקדמות, ונתוני הלמ"ס הראו דווקא ירידה חדה באבטלה. על פי נתוני הלמ"ס פחת שיעור הבלתי מועסקים בתוך חודש אחד בלבד, מיוני ועד יולי, מ-7.1 אחוזים ל-6.5 אחוזים. זו ירידה חדה מאוד, כמעט צניחה, כאשר מדברים על נתוני אבטלה. הנתונים הללו מתחדדים עוד יותר כאשר מציינים כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (כלומר אלו אשר עובדים או מנסים למצוא עבודה) מקרב כוח העבודה הפוטנציאלי עלה גם הוא בחודש יולי, וכמו כן נרשמה ירידה בשיעור המועסקים במשרה חלקית מתוך כלל המועסקים. שילוב כל הנתונים הללו מעיד לכאורה על מגמה הפוכה לחלוטין מזו שעלתה מנתוני שירות התעסוקה לחודש יולי האחרון.

נזכיר כי על פי נתוני שירות התעסוקה, בחודש יולי פוטרו בישראל למעלה מ-16,000 בני אדם, וכי מדובר במספר שיא של מפוטרים בחודש אחד בשלוש השנים האחרונות. בנוסף לנתון הנוגע למספר המפוטרים, ציינו בשירות התעסוקה שורה של נתונים מדאיגים נוספים כמו למשל העלייה במספר האקדמאים המובטלים. מי שכמובן מצא עידוד וחיזוק בנתוני הלמ"ס הוא שר האוצר יובל שטייניץ, שכבר בשבוע שעבר כפר בטענה שקיימת עלייה באבטלה. שטייניץ אמר אז כי הוא איננו מכיר נתונים על עלייה באבטלה בישראל והשבוע בהחלט נהנה לצטט את עצמו שוב ושוב. במשרד התמ"ת מיהרו להבהיר מנגד כי נתוני שירות התעסוקה מדויקים, גם אם מקבלים כפשוטם את נתוני הלמ"ס. אולם בסופו של דבר אין ספק שקיימת סתירה בין נתוני שירות התעסוקה לאלו של הלמ"ס.

על מנת להבין את מקור העניין צריך להזכיר את שיטות איסוף הנתונים השונות של שירות התעסוקה ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שירות התעסוקה מסתמך מטבע הדברים על הנתונים המגיעים לידיו. מי שפוטר והגיע לשירות על מנת לחפש עבודה חדשה מוגדר כמפוטר. אלו, בנוסף לזכאים האחרים לדמי אבטלה מוגדרים דורשי עבודה. גם בנוגע לכאלו שמצאו עבודה, נתוני השירות חלקיים ונוגעים רק למי שמצאו את העבודה דרך השירות או בתקופת החתימה. הלמ"ס, לעומת זאת, אוסף נתונים באמצעות סקר סטטיסטי. הנתונים אמנם פחות מדויקים, אך משקפים תמונה רחבה יותר. חולשה נוספת של נתוני הלמ"ס היא שינוי שיטת המדידה. בעקבות שינוי השיטה לפני כמה חודשים קיים קושי בעיבוד הנתונים, דבר שיוצר חוסר סדירות וקפיצות גדולות בנתונים המתפרסמים.

 

 

כלכלכת בית

 חגיגת קניות

דידי רוזנברג

אוטוטו אנחנו נכנסים לקדחת הקניות וההכנות לחג, וקיים חשש שנישאב להרגלים הישנים והמוכרים, שנדמה כי הם באים כעסקת חבילה עם תקופה זו. אולי הפעם נעצור ונתכנן? לצורך כך אנו מציעים לכם כמה עצות לקראת החגים הבאים עלינו לטובה.

תכנון נכון ומדוקדק הוא כלל יפה לכל ימות השנה, אך הוא מועיל שבעתיים כאשר מדובר בתקופת החגים. הפעם ננסה לעשות רשימה הפוכה - להעלות על הכתב את התקציב שיש לנו במסגרת ההוצאות המיוחדות בחגים לפי כל סעיף וסעיף, וממנו נגזור מה נקנה. כך בסעיף המזון נקצה סכום על פי יכולותינו וממנו נחשב את הקנייה בסופר. הדבר נכון גם לרכישת הבגדים החגיגיים וקניית המתנות לקרובינו. כך נוכל להיערך בפירוט להוצאות המיוחדות לתקופה ולא נופתע מהוצאות בלתי מתוכננות.

אם אתם מזמינים אורחים לסעודות החג השונות, אין זו בושה לבקש מהם שישתתפו במעמסת ההכנות. גם בנושא המתנות אין צורך להפריז רק כדי להרשים. טובה מתנה צנועה ומלאת מחשבה, מאשר משהו שאמור לסמל את המחווה אבל השאיר כאב בכיס.

היערכות מוקדמת לקניות הרבות יכולה לייעל את הקנייה ולחסוך לא מעט כסף. במקום לצרף את מגוון הקניות למקום אחד (הסופר הקרוב), מומלץ לפצל את הקניות לפי תחומים. את הבשר נקנה מהמקום שאנחנו מכירים כזול דווקא בבשר, את הירקות מהשוק, את מוצרי הניקיון בחנויות המתמחות וכדומה. כמובן שחלק משמעותי מהקנייה יישאר לסופר, אך לא חייבים לקנות הכל דווקא שם.

בזמן הקנייה אל תתפתו לרכוש מוצר רק משום שהוא במבצע, גם אם המבצע אטרקטיבי. מה שלא קבעתם לקנות בבית – לא נכנס לעגלה. לאחרונה התפרסם מחקר חדש שמוכיח שהאמריקנים זורקים לפח כ-40 אחוזים מהמזון שהם קונים. צריך לשאול ביושר, דווקא לפני תקופת הקניות הגדולה, האם אנחנו רחוקים מכך?

הקניות לחגים מגיעות לסכומים רציניים. כדאי להקדיש להן זמן ולא לקנות ברגע האחרון. כך אפשר להיערך נכון, לעשות סקר שוק, ולמצוא את הקנייה החכמה ביותר.

הכותב הוא דובר 'פעמונים'