בשבע 509: איראן מחכה לאובמה

ההתבטאויות האמריקניות האחרונות נגד תקיפה באיראן הותירו את ישראל נזעמת, מה שגרם לניסיונות פיוס שנעשו השבוע מכיוון הבית הלבן

ניצן קידר - ערוץ 7 , י"ט באלול תשע"ב

בישראל ממשיכים לדבר על תקיפה בהתאם ל"קווים אדומים", ובאיראן עצמה נראה כי הממשל ממתין לצעד הראשון מכיוון ארה"ב או ישראל

  

לא צריך להיות שר בקבינט כדי להבין שמשהו בעמדה הישראלית בכל הקשור לנעשה באיראן השתנה השבוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו החל לדבר על הצורך ב"הצבת קווים אדומים" לאיראנים ולתוכניתם הגרעינית מצד ארצות הברית, במקום לחזור על ההצהרות בנושא אפשרות המתקפה הצבאית.
"עד שלא יוצב קו אדום בפני האיראנים הם ימשיכו לפתח גרעין. הסנקציות אמנם מכבידות, אך אינן מעכבות כהוא זה את ההתקדמות בתוכנית הגרעין", אמר נתניהו השבוע במספר הזדמנויות, התבטאויות שלא גרמו להפתעה רבה, בעיקר בשל הנסיבות שהביאו להן.

 

השרים רגועים

השינוי בעמדת הממשלה והעומד בראשה מתרחש בין היתר על רקע דיווח שפורסם בתחילת השבוע ולפיו קיים משבר של ממש ביחסים בין ממשלת ישראל והממשל האמריקני, בשל המחלוקת בסוגיית היחס לאיראן. הדיווח טען כי הממשל האמריקני העביר לטהרן מסר מרגיע ולפיו צבא ארה"ב לא יצטרף למתקפה ישראלית על מתקני הגרעין, ועל כן מבקשים האמריקנים כי האיראנים לא יגיבו במתקפה על מתקנים אסטרטגיים שלהם במפרץ.

במערכת המדינית עוררה הידיעה הזו זעם רב, שכן היא באה אחרי שורה של התבטאויות מצד בכירים אמריקניים בשבועות האחרונים נגד המתקפה, כולל ראש המטות המשולבים, מרטין דמפסי, שאמר כי אינו מעוניין להיגרר עם ישראל ל"הרפתקה" באיראן. הביקורת הגיעה גם מהצד האמריקני כשהעיתון וול סטריט ג'ורנל הצדיק במאמר המערכת שלו את חוסר האמון של ראש הממשלה נתניהו כלפי אובמה, בשל התבטאויות כמו זו של דמפסי.
ד"ר אלדד פרדו: לאיראן לא צריך להיות אינטרס להיכנס ללחימה. מבחינה אסטרטגית זו מדינה גדולה אבל היא גם מאוד חשופה להתקפות אוויריות. אין להם כלי נשק משוכללים במיוחד, וגם חיל האוויר שלהם מיושן מאוד. בשל כך המשטר מנסה לבנות את עצמו כמעצמה, במקום ארצות הברית

האמריקנים, שבעבורם העיתוי של ערב בחירות לא מתאים לכניסה למאבק מול ישראל, שלחו את דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, להכחיש הכחשה גורפת. "שיתוף הפעולה בין וושינגטון וירושלים מעולם לא היה קרוב כל כך. לממשל אובמה יש יחסים קרובים מאוד עם ישראל, והמחויבות שלו לביטחונה – איתנה", הבהיר קרני. למחרת הם שלחו לכאן גנרל בכיר בצבא, כדי להזים את הדיווחים על החלטה אמריקנית לצמצם תרגיל צבאי משותף עם ישראל, בשל הכעס על הסוגיה האיראנית. במקביל לכך פורסם בתקשורת האמריקנית כי הנשיא אובמה שוקד על תוכניות שונות שיגרמו לישראל לעכב את עניין המתקפה, בתמורה לתקציבים ביטחוניים ולקביעת אותם קווים אדומים שעליהם מדבר נתניהו. בבית הלבן, כך אומר גורם מדיני המעורב במגעים האסטרטגיים השוטפים מול הממשל האמריקני, שוקלים לפרסם בימים או בשבועות הקרובים הצהרה רשמית לגבי נקודת האל חזור, שלאחריה תסכים ארה"ב להצטרף למתקפה באיראן או לפעול בדרכים אחרות שאינן דיפלומטיות כדי לפגוע במתקני הגרעין.

שרי הממשלה דווקא נשמעו רגועים ביותר בכל הקשור לתיאום עם האמריקנים לגבי הסוגיה האיראנית בפרט ולגבי הקשר בין המערכות המדיניות בכלל. "היחסים האסטרטגיים הביטחוניים בין ישראל לארה"ב נשארו איתנים כפי שהיו. שיתוף הפעולה בין המדינות הוא טוב מאוד, וגם במגעים שלי עם בכירים בארה״ב אני לא שומע על שום משבר חסר תקדים ביחסים בין שתי המדינות", אמר השבוע השר יובל שטייניץ. השר סילבן שלום הצהיר כי אמנם "יש מחלוקת עם ארה"ב על דרך הטיפול באיום הנשקף מאיראן, אך לא על העיקרון שאין לאפשר לה להתחמש בנשק גרעיני". נתניהו עצמו מבהיר כי "ישראל וארצות הברית עומדות בפני אותם איומים, שהגדול בהם הוא תוכניותיה של איראן לפתח נשק גרעיני. ככל שהקו האדום יהיה ברור יותר, כך יקטן הסיכוי שיהיה לנו סכסוך".

באופוזיציה דווקא ניסו להעצים את הנושא. ח"כ נחמן שי, אשר חבר בוועדת החוץ והביטחון, טען כי "לישראל אסור להתעלם מדבריהם של בכירים אמריקנים. בלי התמיכה המדינית, הצבאית והמוסרית של ארצות הברית נהיה בצרות", הוא טען.

במערכת המדינית עדיין לא ויתרו לגמרי על רעיון המתקפה. בכל הזדמנות מזכירים ברק ונתניהו את עוצמתה של ישראל, שלא זוכה להערכה מספיקה מצד אויביה, שעלולים להיות מופתעים. אפילו הנשיא פרס דיבר ברוח זו השבוע, ובסביבתו של נתניהו הביעו שביעות רצון מדבריו, לאחר שבשבועות האחרונים דווקא דיבר נגד העמדה הרשמית שמציגים בכירי הממשלה.

ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומי ששימש כיועצו של נתניהו, מסביר כי השאננות האמריקנית צריכה להיות דווקא ברורה לכולם. "יש סיבות רבות לכך שארה"ב מרשה לעצמה לחכות, ואחד ההסברים הנפוצים הוא כוחו העצום והעדיף של חיל האוויר האמריקני בהשוואה לזה הישראלי. ההנחה היא שאיראן לא תוכל לייצר 'אזור חסין' בעבור מתקני הגרעין שלה נגד מפציצי B-2". הוא גם מציין כי "מבחינת איראן, הנכונות של וושינגטון להשלים עם מצב שבו איראן נמצאת על סף גרעיני, מאפשרת לה להגדיל את יכולות הגרעין שלה ולפרק בהדרגה את הבריתות של ארה"ב במזרח התיכון, כל זאת בלי להסתכן במתקפה צבאית אמריקנית. המשך מציאות זו יקשה על המערב להביא את איראן לוותר על חתירתה לפתח נשק גרעיני ולהצטייד בנשק גרעיני".

"שיתוף הפעולה בין ירושלים לוושינגטון מעולם לא היה קרוב כל כך " שר הבטחון ברק ושר ההגנה האמריקאי על רקע כיפת  הברזל

 "המידע מטריד אך לא מפחיד"

ואם עסקנו באיראן, מתברר שהסוגיה הישראלית מעניינת שם בעיקר את ראשי השלטון, ופחות את האזרחים עצמם. ד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן מהאוניברסיטה העברית, אומר כי המשטר מנסה בכל כוחו לעניין את האזרחים ולגייסם למען הנושא, אך לא זוכה להצלחה רבה. "מדובר בממשל מאוד תעמולתי, שהאזרחים לא מאמינים לו ובו. מה שמטריד אותם הוא חוסר התפקוד של הממשלה שם, ועצם היותה בלתי חופשית, סובלת משחיתויות, ומדכאת את האוכלוסייה, לעיתים בצורה אלימה".

אבל התקשורת האיראנית דווקא עוסקת בישראל באופן תדיר?

"התקשורת נשלטת בעצם על ידי הממשלה. באיראן אכן מדברים על נושא המתקפה האפשרית יותר ויותר, ומנסים להביא ציטוטים שמבליטים ויכוחים בתוך ישראל סביב הנושא, כדי להראות התפוררות וחולשה שלה".

פרדו מפתיע ומספר שאחד העיתונים המרכזיים באיראן פרסם השבוע בכותרתו הראשית את דבריו של השופט אליהו וינוגרד שהזהיר בראיון תקשורתי מפני תקיפה באיראן, וספג ביקורת, גם מחבריו הקרובים שטענו שהוא עוסק בנושא שהוא אינו מבין בו. "העיתון 'קייהן' שמקורב למנהיג העליון חמינאי, פרסם כותרת ראשית בנוסח של 'וינוגרד השתיק את נתניהו בנושא האיראני'. אנחנו יכולים להניח שהאיראני הממוצע לא בטוח בדיוק מי זה נתניהו, וודאי שאינו יודע כלל מיהו אותו וינוגרד, ובכל זאת המשטר דאג שהדבר יופיע בכלי התקשורת, כדי להראות שיש עימותים פנימיים. הם גם דאגו השבוע להבליט את המחלוקות בין ישראל וארצות הברית בעניין הזה".

ומה התחושה בקרב הממשל האיראני?

"אני חושב שהאיראנים מעריכים שישראל לא הולכת לתקוף אותם בקרוב. אני חושב שזו התחושה גם בקרב הממשל וגם בקרב האזרחים. עיקר החשש הוא מצעד שתנקוט ארצות הברית, שכרגע לא נראה באופק. אגב, יש ויכוח בין החוקרים האם האזרח הממוצע באיראן מעוניין שלארצו יהיה בכלל נשק גרעיני. יש הגורסים כי מדובר בגאווה לאומית, אבל האסכולה השנייה, שאני נמנה עליה, חושבת שהציבור כלל לא מעוניין, משום שהעם באיראן חושש בעצמו מהמשטר ומהשימוש שיעשה בנשק כזה".

המנהיגים האיראניים תוקפים את ישראל בכל הזדמנות, ומדברים על עליונות צבאית מולה. אלו דברים מבוססים?

"לאיראן לא צריך להיות אינטרס להיכנס ללחימה. מבחינה אסטרטגית זו מדינה גדולה אבל היא גם מאוד חשופה להתקפות אוויריות. אין להם כלי נשק משוכללים במיוחד, וגם חיל האוויר שלהם מיושן מאוד. בשל כך המשטר מנסה לבנות את עצמו כמעצמה, במקום ארצות הברית, ולהיות גורם משמעותי במזרח התיכון. אלא שבדרך הם מסתכסכים עם כל העולם. צריך להבין שהם חלשים, כשיש להם את הנתונים להיות חזקים. מדובר בעשרות מיליוני בני אדם, עם שטחי נפט גדולים, ובגלל שלא הצליחו לפתח את המצב, הם מגיעים מנקודת האנדרדוג ומפתחים אמצעים של חלשים כמו לוחמת גרילה".

הערכות דומות לאלו שמשמיע ד"ר פרדו, שמעו חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ביום שלישי השבוע גם מראשי מערכת הביטחון בסקירה השנתית שלהם. בכיר ביטחוני צוטט בתום הישיבה כשאמר כי "בדיון הוצג מידע מטריד מאוד, אך לא מפחיד. האיראנים ממשיכים את הפעילות בנחישות. הם לא נכנעים ללחץ הבינלאומי, אך גם לא מתפרעים בפעולות שלהם". נתניהו, שהערכה כזו פוגעת בקו שהוא מציג, טרח לכנס אתמול (ד') שוב את שרי הקבינט רק כדי לפזר את הישיבה מיד, בשל מה שהגדיר "הדלפה חמורה מהדיונים". "מישהו פגע בצורה קשה באמון שנותנים אזרחי ישראל בפורום הזה. הוא הפר את הכללים הבסיסיים ביותר לניהול דיונים בקבינט הביטחוני. הוא גם פגע בשמם הטוב של הנוכחים בישיבה שלא הדליפו מתוכה", אמר נתניהו, ושכח את הפולמוס התקשורתי בנושא. בכיר במערכת המדינית אמר לנו כי כל המידע כבר גלוי וכל ההערכות כבר הושמעו, ועל כן חששו של ראש הממשלה אינו מובן, אלא אם כן הוא מעריך שההדלפה עשויה לגרום לרפיון בתמיכה של העם במאבק הנחוש מול איראן. כך או כך, אותו גורם מעריך כי עוד לפני תום החגים תימצא הפשרה בין אובמה ונתניהו, שתדחה שוב למועד בלתי ידוע אם בכלל, את המתקפה על מתקני הגרעין באיראן.