בשבע 509: על סדר היום

"מגרון היא גבעה אחת בהתיישבות שלמה. האירוע המרכזי הוא הסיפור האיראני"

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ט באלול תשע"ב

ח"כ ציפי חוטובלי

(ליכוד)

השבוע החתמת שמונה ח"כים בליכוד על מכתב תמיכה בנתניהו בסוגיית ההתמודדות מול האיראנים. למה נתניהו זקוק לחיזוקים הללו?

"סדר היום התקשורתי בנושא האיראני היה מאוד חד צדדי, חד ממדי ומאוד שקרי. ניסו לייצר מציאות שבה כאילו יש מתנגדים לתקיפה ויש תומכים בה, בה בשעה שכולם אומרים במבחן התוצאה את אותו הדבר. כולם רוצים לראות את הגרעין האיראני חדל מלהתקיים. הדרך לכך הנתונה במחלוקת. המצדדים בתקיפה סבורים שעל ישראל לשמור את כל האופציות פתוחות. המתנגדים בעצם טוענים שהאמריקאים הם שצריכים לבצע את העבודה, אבל כולם מסכימים שלא ניתן להשלים עם קיומה של מטרייה גרעינית איראנית. איש מהעיתונאים והאמנים, שכל קשר בינם לבין מידע מודיעיני מקרי לחלוטין, לא טרח להשיב על השאלה מה נעשה אם האמריקאים יבחרו שלא לתקוף. כך סדר היום התקשורתי נשלט בידי הכותרת של עוד בכיר ועוד עצומה נגד התקיפה. במציאות הזו היה חשוב לאזן את התמונה".

תקשורת מוטה לכיוון אחד היא לא דבר חדש במקומותינו...

"נכון, אבל כאן היתה להטיה הזו מגמה אחת ברורה: לצמצם את כוח ההכרעה, ההחלטה והביצוע של ראש ממשלה מכהן שזוכה לפופולריות בציבור, וככל הנראה ימשיך לכהן גם אחרי הבחירות. בעצומה רציתי להסיט את סדר היום הציבורי ולהחזיר אותנו למילים הכי פשוטות של אמון בראש ממשלה ובזכות שלו להכריע בסוגיות קריטיות כל כך לעתיד מדינת ישראל. זו אולי ההחלטה החשובה ביותר שראש ממשלה בישראל נדרש לה בעשרים השנים האחרונות. החלטה שכזו תצטרך להתקבל במינימום לחצים".

אבל התקשורת הפכה את המסמך הזה לדרישה של הח"כים הימניים לתקוף. מיתגו אתכם והמומנטום אבד.

"אמנם כתבנו שאנחנו סומכים על ראש הממשלה שישקול את הדברים מתוך ראיית כלל האינטרסים של מדינת ישראל, אבל התקשורת לקחה את זה למקום שנוח לה. מה שחשוב הוא שבשיח המיליטנטי נגד תקיפה יישמע גם קולם של מי שחושב שעל המדינה לפעול כשהיא מבינה שאין לה על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים ועל היכולת המבצעית שלה".

ומה עמדתך בשאלת התקיפה?

"ההערכות כרגע הן הערכות שקופות שהממשל האמריקאי לא מתכוון לפעול באיראן. ראש הממשלה מיצה את כל כישורי ההסברה הדיפלומטיים שלו, כדי להוביל את הקהילייה הבינלאומית לסנקציות שאולי יעכבו את תוכנית הגרעין האיראנית, אבל היא עדיין מאיימת ובועטת. במציאות שבה מצטמצם חלון האפשרויות להגנה על המדינה מסכנה גרעינית, מדובר באיום קיומי. וכשאין ברירה ואין הבנות עם ארה"ב, מדינת ישראל צריכה שיהיה לה את הכוח להגן על עצמה. אני מכנה את זה 'ציונות במיטבה', שהרי הציונות קבעה שלא נפקיר את גורלנו לגויים".

היתה התייחסות של נתניהו עצמו למסמך הזה?

"הייתי בקשר עם אנשי לשכתו והם שמחו מאוד לראות שיש תמיכה מלמטה".

מסירת מכתב התמיכה הזה לראש הממשלה התרחשה בדיוק ביום פינוי מגרון, יום קשה להתיישבות. האם לא נכון היה לחכות מעט?

"אני מפרידה לחלוטין בין השניים. כשליחה של ציבור נאמני ארץ ישראל ועם כל אהבתי למתיישבי מגרון, כאשר אני בוחנת מה ידרשו ספרי ההיסטוריה ממני כדי להבטיח את קיומו של עם ישראל בארצו מול סוגיה שמאיימת על הריבונות היהודית הראשונה מאז מלכות בית חשמונאי, אני צריכה להתרחק לעיתים מסערת היומיום שנראית דרמתית. מגרון היא גבעה אחת בהתיישבות שלמה, ולעומת זאת מדינת ישראל נמצאת באיום קיומי מול הגרעין האיראני. האירוע המרכזי הוא הסיפור האיראני, והממשלה תידרש לאחת ההחלטות החשובות בתולדות ממשלות ישראל. סיפור מגרון הוא צער גדול ועוול משפטי שמצריך רפורמה מקפת בעקבות התנהלותו של מייק בלס, אבל במבחן התוצאה, אחרי מאבק קולני של שנתיים, יש שני יישובים שנושאים את השם מגרון...".

לעיתוי אין משמעות? בדיוק ביום הכאב נתניהו זוכה לחיבוק ביטחוני מכם?

"הסיפור של מגרון עבר באופן שקט יחסית, משום שהוא הופקע מהידיים הפוליטיות ועבר לידי הזירה המשפטית. ההפסד בבג"ץ הוא שערורייה שמצריכה את ראש הממשלה ושר המשפטים להסיק מסקנות על מבנה הפרקליטות והאופן שבו היא תופסת את עצמה. ולמרות זאת, מבחינת חשיבות אין מה להשוות בין העוול המשפטי המשווע לעומת ההחלטה הפוליטית-מדינית החשובה בנושא האיראני".

ואם כבר הזכרנו את ההתיישבות, ידוע לך לאן נעלם דו"ח השופט לוי?

"מתארגנות בנושא הזה שתי יוזמות חשובות. שדולת ארץ ישראל תקיים בימים הקרובים סיור מאחזים, כדי לעבור סעיף אחר סעיף בדו"ח ולראות מבחינה מעשית איך הדברים הכתובים נפגשים עם המציאות. כמו כן, הצעת חוק שלי שעליה חתומים רוב חברי הקואליציה תועלה בתחילת מושב החורף כשהמטרה היא להפוך את הדו"ח למחייב. המהלך יבוצע לאחר תיאום עם משרד המשפטים. ידוע לי ששר המשפטים מאוד מעוניין ביישום דו"ח לוי".

לא קצת עצוב שדו"ח כזה צריך קידום דרך חברת כנסת, והוא לא מקודם על ידי ראש הממשלה?

"אני מסכימה שהדו"ח צריך לעבור דרך ועדת השרים לענייני התיישבות, ואין ספק שראש הממשלה הוא שצריך לאמץ את הדו"ח. צריך לזכור שמי שהזמין את הדו"ח ובחר את חברי הוועדה היה ראש הממשלה".

ובכל זאת, בין מסירת הדו"ח לנתניהו לפרסומו היה אירוע שכונת האולפנה. בין פרסום הדו"ח לדיון הראשון בו מתרחש פינוי מגרון. זה נראה כאילו לנתניהו נוח למסמס אותו ובינתיים דברים קורים בשטח.

"ברור לי שראש הממשלה קיווה וייחל לתוצאות הדו"ח הזה. הוא רצה לשנות את המציאות הבלתי נסבלת של דו"ח ששון, ולכן בחר משפטנים הגונים ולא כאלה עם הטיה שמאלה. המטרה היתה לייצר מציאות משפטית שאחריה כל סיפור המאחזים יהיה אחר לחלוטין והתוצאה הושגה".

אז למה נתניהו לא מקדם את זה?

"תשאל אותו. אין לי תשובה. אני יודעת שלראש הממשלה יש אלף ואחד נושאים בוערים, ולטעמי הנושא הזה צריך להיות אחד הראשונים ברשימה. אבל כל עוד זה לא קורה, האחריות שלנו כחברי כנסת היא לפעול ולא לסמוך על אחרים".

ואז בתחילת המושב יבהיר לך ראש הממשלה שאת מתבקשת לאפסן את החוק כי זה לא נוח כרגע.

"אחרי שראש הממשלה בחר שלא ללכת על חוק ההסדרה אלא על דו"ח, גם מבחינה ציבורית הוא יתקשה לעמוד מאחורי התנגדות כשיש דו"ח כזה. אבל אין סיבה להיות נביאים, נחכה לאוקטובר. ההצעה תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה. אני משערת שכל שר בליכוד ירגיש צורך עמוק להצביע בעד החוק הזה. אם זה לא יעבור, תהיינה לך הרבה שאלות להרבה שרים וגורמים במערכת הפוליטית".