בשבע 509: השבועיים האחרונים של המושך בחוטים

המשנה ליועץ המשפטי בלס מצליח בתרגיליו נגד ההתיישבות היהודית ביו"ש, גם כשהוא נותר בודד בעמדתו מול כל חברי ועדת השרים להתיישבות

יאיר שפירא , י"ט באלול תשע"ב

 * על פי העולה מפסק דינו של השופט עודד גרשון, הארגון ששלח את רייצ'ל קורי להפריע לפעילות מבצעית של צה"ל הוא ארגון טרור שיש להוציאו אל מחוץ לחוק *מכת מדינה: נהגי טרקטורונים פרועים פוגעים בעוברי אורח

בעוד שבועיים יפרוש מתפקידו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה וייעוץ מייק בלס, ותחתיו תמונה דינה זילבר, פרקליטה ותיקה במחלקת הבג"צים. קשה להפריז בתרומתו המשמעותית של בלס למאבק הערבי בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. במשך שמונה השנים האחרונות שיחק בלס בחוק, השתעשע בחכי"ם ובשרי הימין, והצליח להפעיל מניפולציות משפטיות שהביאו לפינויים של מגרון וגבעת האולפנה ושל לא מעט חקלאים יהודים משדותיהם.

אם היה מי שביקש תזכורת לנחישותו של בלס לדלל את ההתיישבות היהודית, כמו גם לחוסר האונים שמפגינים ראש הממשלה ושריו אל מול תעלוליו, הרי שהוא קיבל אותה בשבוע שעבר בישיבתה של ועדת השרים לענייני התיישבות. ועדת השרים, שהקים נתניהו בסמוך לפינויה של גבעת האולפנה בבית אל, היתה אמורה להיות התשובה המוחצת למייק בלס ולחבורת המשפטנים שהנהיג במינהל האזרחי. אבל לפחות עד תום השבועיים שנותרו לבלס בתפקיד, נראה שנתניהו ושריו לא ממש יכולים לקבוע מדיניות משלהם.

לפני מספר ימים התכנסו שרי הוועדה יחד עם נציגי משרד הביטחון ועם בלס, כדי לדון בתשובת המדינה לעתירה של שלום עכשיו נגד היהודים המתגוררים בבית עזרא בחברון. נשוב ונזכיר כי בני משפחת עזרא נמלטו מביתם במהלך מלחמת העצמאות, והמבנה עבר לשליטתו של הממונה על הרכוש הנטוש מטעם ממשלת ירדן. זה השכיר את קומת הקרקע בבניין לסוחרים ערבים שפתחו שם חנויות. לפני ארבעים וחמש שנים שבו היהודים לחברון, אך הממונה על הרכוש הנטוש במשרד הביטחון הישראלי הכיר בסוחרים הערבים כדיירים מוגנים בחנויות, ולא השיב את החזקה במקום לבני משפחת עזרא. בראשית מתקפת הטרור הערבית של העשור הקודם פונו הסוחרים הערבים מסיבות ביטחוניות, אך הממונה על הרכוש עמד בסירובו להחזיר את החנויות לבעליהן החוקיים, בני משפחת עזרא. בעידודה של משפחת עזרא נכנסו מספר משפחות יהודיות לחנויות שפונו. משרד הביטחון הוציא נגדם צווי פינוי, אך הם פנו לוועדת הערער, שם מתחו שלושה שופטים צבאיים ביקורת קשה על הממונה, וקבעו כי עליו להחזיר את הנכס לחזקתה של משפחת עזרא ובכך להסדיר את מגורי המשפחות היהודיות במקום. הממונה לא מיהר לעשות את דבר השופטים הצבאיים, אך גם לא פעל נגד המשפחות היהודיות. לבסוף הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה לפנות את המשפחות היהודיות. המדינה ביקשה זמן כדי לקבוע את עמדתה בעניין, אך היא התקשתה לעשות כן. מצד אחד עמדה החלטתה של ועדת הערער, מנגד עוינותו של בלס להתיישבות היהודית, ובתווך פוליטיקאים חסרי עמוד שידרה.

המדינה דחתה שוב ושוב את הגשת תשובתה, כאשר מעת לעת מחייבים אותה השופטים בשל כך בהוצאות של אלפי שקלים לטובתה של שלום עכשיו. בישיבת הוועדה שנערכה בשבוע שעבר נרשמה הסכמה רחבה על כך שיש לאמץ את החלטתה של ועדת הערער, לתקן את העוול ההיסטורי ולהחזיר את החזקה בנכס לידיים יהודיות. ראש הממשלה היה בעד, השרים היו בעד, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, הסכים לעניין ואפילו נציגו של שר הביטחון אהוד ברק. רק מייק בלס התנגד. זה הספיק כדי שימים אחר כך תודיע המדינה לשופטים שהיא עדיין לא הצליחה להכריע בעניין וביקשה עוד מעט זמן לדון בנושא. היא קיבלה עוד זמן, שלום עכשיו קיבלו עוד הוצאות משפט בסך של חמשת אלפים שקלים.

 

 ארגון טרור תחת חסינות

המרץ של בלס ושל משפטני משרד הביטחון מופנה אל ההתיישבות היהודית ביו"ש, וזמן וכוח לטיפול באחרים לא נשאר. כך לפחות נראה מפסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון, שדחה את תביעת הפיצויים שהגישה משפחתה של פעילת ארגון פרו-ערבי, האמריקנית רייצ'ל קורי.

לפני כעשור פעלה קורי בדרום רצועת עזה במסגרת הארגון International Solidarity Movement או בקיצור ה-ISM. על אף שמו של הארגון - 'תנועת הסולידריות הבינלאומית', בפועל הוא מתעניין רק בתמיכה במאבק הערבי בתוך גבולות ישראל. הבינלאומיות של הארגון מתבטאת בגיוס צעירים ואנרכיסטים מקצועיים מכל העולם.
בישיבת ועדת השרים להתיישבות שנערכה בשבוע שעבר נרשמה הסכמה רחבה על כך שיש לתקן את העוול ההיסטורי ולהחזיר את החזקה בבית עזרא לידיים יהודיות. ראש הממשלה היה בעד, השרים היו בעד, היועץ המשפטי של משרד הביטחון הסכים לעניין ואפילו נציגו של שר הביטחון אהוד ברק. רק מייק בלס התנגד. זה הספיק כדי שימים אחר כך תודיע המדינה לשופטים שהיא עדיין לא הצליחה להכריע בעניין

רייצ'ל קורי, שפעלה במסגרת הארגון פחות מחודשיים, נשלחה לנסות ולסכל פעולות חישוף של צה"ל בציר פילדלפי. על פי דיווחי הצבא, בשנתיים וחצי שקדמו לפעילותה של קורי נזרקו במרחב הציר קרוב ל-6,000 רימונים לעבר כוחות צה"ל, בוצעו כ-1,400 ניסיונות ירי וצליפה, הונחו כ-150 מטעני צד, נרשמו כ-200 אירועי ירי של נשק נגד טנקים וכן למעלה מארבעים אירועי ירי של פצצות מרגמה. כל אלו גרמו לפציעתם ולמותם של חיילים רבים, והצבא נאלץ לעקור צמחייה באזור ולהרוס בתים נטושים שבחסותם פעלו המחבלים.

בתביעת הוריה של קורי נטען כי היא ניסתה למנוע בגופה את הריסת ביתו של ד"ר סמיר נסראללה. אך השופט קבע כי קורי וחבריה ליוו את הדחפורים הצה"ליים בכל אשר נסעו, ולא הניחו להם לערוך חישוף כלל. באותו יום נאלץ הצבא להעתיק שוב ושוב את אתרי החישוף, כשאנשי ה-ISM מגיעים כעבור מספר דקות וחוסמים את הבולדוזרים בגופם. באחת הפעמים באותו יום התקרבה קורי אל כפו הענקית של הדחפור המשוריין ונעמדה בשטח מוסתר מעיני נהג הדחפור. זה החל לערום בכפו תלולית עפר תוך כדי נסיעה. קורי לא נסוגה לאחור, אלא ניסתה לעלות על התלולית כדי לאלץ את הנהג לעצור. אך תלולית העפר שזה עתה נוצרה היא טובענית ואינה יציבה. קורי נפלה לאחור ונדרסה תחת כפו של הדחפור. חבריה, שעמדו רחוק יותר ובתוך טווח ראייתו של הנהג, סימנו לו סימנים נואשים. זה הבין ועצר מיד, אך מאוחר מדי עבור קורי.

השופט גרשון ניקה את הצבא מטענת הארגון כי קורי נדרסה במתכוון, וקבע כי אפילו רשלנות לא היתה שם. על פי דו"חות מודיעין של צה"ל ושל מכוני מחקר צבאיים קבע השופט כי ISM הוא ארגון המצהיר כי הוא "תומך בזכות הפלשתינים להתנגד לאלימות ולכיבוש הישראלי על ידי מאבק מזוין". "הגם שבמסגרת התבטאויות חברי הארגון הנאמרות בעל פה ובכתב, משתמשים הפעילים רבות ברטוריקה של ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים", כתב השופט, "מעשיהם של חברי הארגון, בפועל, אינם תואמים להצהרותיו. למעשה, הארגון מנצל לרעה את השימוש בשיח זכויות אדם והמוסריות כדי לטשטש את חומרת מעשיו, המתבטאים באלימות בפועל". עוד קבע השופט כי באמצעות מתנדבים שגייס לשורותיו לתקופות קצובות ניהל הארגון פעילות אינטנסיבית שהחלה סמוך למתקפת הטרור של ראשית שנות האלפיים. הפעילים לא הסתפקו בסיוע לאוכלוסייה הערבית, אלא התמחו בשיבוש פעילותו המבצעית של צה"ל. פעילותם כללה בין השאר הצבת פעילים כמגן אנושי לפעילי טרור שהיו מבוקשים על ידי כוחות הביטחון הישראלים; סיוע כספי, לוגיסטי ומוראלי למחבלים ולבני משפחותיהם; והפרעה להריסה או אטימה של בתי מחבלים שביצעו פיגועי התאבדות רבי נפגעים.

חודש לאחר מותה של קורי נורה פעיל אחר של ה-ISM על ידי חייל צה"ל בציר פילדלפי. הממשלה, שהבינה כי שהותם של פעילי הארגון באזורי לחימה הולכת ומסבכת אותה עם ממשלות מערביות, החלה לדלל את נוכחות פעילי הארגון בשטח על ידי גירוש מינהלי. מכל מקום, למרות הדו"חות הצה"ליים שנחשפו במשפט, אשר קובעים כי מדובר בארגון תומך טרור, לא נעשה כל צעד משפטי של ממש נגד ה-ISM ופעיליו. מפקדת הארגון אמנם יושבת ברמאללה, בשטח A שבשליטת הרשות הפלשתינית, אך דירות פעיליו פרושות בכל יו"ש. פעילי ISM הם חלק בלתי נפרד מההתפרעויות הקשות שנעשות על תוואי גדר ההפרדה, ומהעימותים היזומים על גדרות היישובים היהודיים ביו"ש ובאזורים החקלאיים הסמוכים להם.

על הרבה פחות מזה הוכרזו ארגוני הכהניסטים כארגוני טרור, וזה בוודאי גם מה שהיה עולה בגורל התארגנות של ערבים בעלת מאפיינים דומים. אך בעוד התביעה הפרובינציאלית שלנו יעילה פחות או יותר בטיפול בילידים, ערבים כיהודים, הנאבקים כאן על עתידם וחייהם, היא מתקשה לאכוף את החוק על צעירים בהירי שיער בעלי אנגלית מצוינת שהגיעו לאסוף כאן עוד חוויה רגע לפני לימודים או קריירה.

 

זהירות, טרקטורונים

בעוד שבועות אחדים ימלאו חמש שנים לדריסתה של הילדה טל זינו ז"ל מכפר תבור על ידי אסעאד שיבלי, שהתפרע על טרקטורון ביום הכיפורים סמוך לבית הכנסת ביישוב. בשבת החולפת נדרסה אלופת ישראל הצעירה בריצות שדה, נגיסט ביתאו, יחד עם חברתה על ידי רוכב טרקטורון אלמוני שנמלט מהמקום. המציאות המשתקפת בעשרות פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה, מגלה כי דריסת עוברי אורח בידי רוכבי טרקטורונים הפכה למכת מדינה. ובניגוד לרושם שנוצר בתקשורת, התופעה אינה מאפיינת דווקא את המגזר הערבי.

אוזלת היד של משטרת ישראל בנושא אינה צריכה להפתיע. אחרי הכל, מיגור התופעה דורש מאמץ של ממש. מפתיעה הרבה יותר היא התייחסותם של הורים רבים של רוכבי טרקטורונים פרועים לתופעה כאילו מדובר בעוד משובת נעורים בלתי נמנעת. התוצאות הפיזיות והמשפטיות של הרכיבות הפרועות הללו עלולות לשנות באחת את גורלם של אנשים רבים, ובהם הרוכב עצמו.

אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע הובל צעיר בן שבע עשרה לאחר שדרס אב עם שני ילדיו הקטנים בקריית מלאכי. בערב אביבי הוא הגיע עם הטרקטורון לפארק העירוני והחל בנסיעה פרועה על הדשא, עד שפגע במשפחה שנפשה שם. הילד בן הארבע נחבל בראשו. בן השנתיים סבל משבר בכף הרגל, שבר באגן ופגיעות פנימיות. לאב נשברו עצם הירך ושתי חוליות בעמוד השדרה. הצעיר נמלט מהמקום ונתפס כשהוא מתחבא בבית דודתו. בבית המשפט בבאר שבע לא הצליח השופט לכבוש את רחמיו על הצעיר וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות בלבד. בבית המשפט העליון החמירו איתו, והוא נשלח לפני מספר שבועות לעשרה חודשי מאסר בפועל.

צעיר אחר נהג לנהוג בטרקטורון שבבעלותו בכבישי מושב אחיסמך בנהיגה מסוכנת, תוך שהוא מרים את גלגליו הקדמיים. תושבי המושב הזהירו אותו מספר פעמים וביקשו ממנו לחדול מכך. הוא המשיך בשלו, עד שפגע עם גלגלי הטרקטורון המורמים בשכנתו הקשישה והיא נפטרה מפצעיה. הוא נשלח לאחרונה לרצות שש שנות מאסר בפועל.