בשבע 510: בעיית הפליטים – התשובה הישראלית

יוזמה חדשה של משרדי הממשלה תפעל להעלות לסדר היום בארץ ובעולם את סוגיית היהודים פליטי ארצות ערב

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ו באלול תשע"ב

המטרה: לשמר את מורשתם של יהודי ארצות ערב בישראל, ולזכות להכרה באו"ם במעמד הפליטות של מי שגורשו מבתיהם ורכושם נבזז בידי הערבים | במישור המדיני מתכוונת ישראל לדרוש את השוואת מעמדם של הפליטים היהודים לאלו הפלשתינים

מדובר ביהודים ממדינות ערב שגורשו מבתיהם או ברחו מארצם בשל גילויי אנטישמיות ופרעות שהתרחשו במדינות ערב לאחר קום המדינה. מ-1948 ועד 1952 נספרו כ-856,000 פליטים יהודים מכלל מדינות ערב. במסגרת הקמפיין מועלים ברשת החברתית סיפורים אישיים של ישראלים יוצאי ארצות ערב המספרים את סיפור פליטותם וכיצד גורשו, נושלו ונשללו כל זכויותיהם על ידי מנהיגי מדינות ערב. הסיפורים תועדו על ידי צוות מיוחד ממשרד החוץ.

בעקבות ההד התקשורתי והתגובות להן זכה הקמפיין, התכנסו השבוע כמה מאות משתתפים, בהם משפטנים ומומחים בינלאומיים לסוגיית הפליטים, לכנס משותף למשרד החוץ, למשרד לאזרחים ותיקים ולקונגרס היהודי העולמי, שהוקדש לנושא הפליטים היהודים מארצות ערב. הכנס ניסה להעלות את המודעות לנושא בישראל, וגם למצוא דרכים כיצד להעלותו לסדר היום הבינלאומי, ולהשוות את המצב ליחס שניתן ל"פליטים" הפלשתיניים.

 

הפלשתינים זועמים

בשנת 1947, לאחר מאות שנים של דיכוי ואלימות חוזרת ונשנית, מצבם של קרוב למיליון יהודים שחיו במדינות ערב נעשה בלתי נסבל. הליגה הערבית פרסמה טיוטת חוק הקוראת למדינות החברות בה לראות ביהודים שבארצותיהם בָּנֶיה של מדינת אויב ולהקפיא את חשבונות הבנק שלהם. באותם כספים השתמשו כדי להילחם ביהודים בארץ ישראל המנדטורית ולאחר מכן במדינת ישראל. החוק הזה נכתב ונתמך על ידי הוועדה הפוליטית של הליגה הערבית בהסכמת כל אחת מן המדינות החברות. חלק מן החברות בליגה החליטו להקצין את הקו הזה, ולעיתים נישלו את היהודים בכוח מרכושם וגירשו אותם באלימות במקרה הטוב, או באמצעות פוגרומים קשים ומעשי רצח מזוויעים במקרה הרע. כך נמחו קהילות יהודיות גדולות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, קהילות שהיו קדומות ביותר מאלף שנה מהכיבוש המוסלמי של האזור ויישובו על ידי המוסלמים. מדובר בשנים שבין 1948 ועד לאמצע שנות ה-60.
סגן שר החוץ, דני איילון: ממשלות ישראל מקום המדינה ועד היום לא העלו את הנושא בצורה בולטת, וזה גרם לשני עיוותים: האחד, אצלנו בישראל לא יודעים מספיק על המורשת של יהודי ערב, ומצד שני הקהילה הבינלאומית מדברת רק על הפליטים הפלשתינים

בישראל התייחסו אליהם כעולים ולא כפליטים, וניסו לשקמם ולהופכם לחלק מהחברה הישראלית, תוך התעלמות מהמורשת העניפה שהביאו עימם. בשנת 2002 הכירה ממשלת ישראל לראשונה באותם יהודים כפליטים, ושנה אחר כך גם הקונגרס האמריקני אישר החלטה דומה, והשווה למעשה בין הפליטים היהודים ממדינות ערב לפליטים הפלשתינים.

סגן שר החוץ דני איילון, ממובילי הפרויקט, אומר ל'בשבע' כי ההתקדמות הרבה במהלך הנוכחי היא הגברת המודעות לא רק ברמה הבינלאומית, אלא דווקא אצלנו בישראל. "לצערי, אנחנו פועלים באיחור של 64 שנים, והיתה כאן החמצה מוסרית ומדינית. ממשלות ישראל מקום המדינה ועד היום לא העלו את הנושא בצורה בולטת, וזה גרם לשני עיוותים: האחד, אצלנו בישראל לא יודעים מספיק על המורשת של יהודי ערב, ומצד שני הקהילה הבינלאומית מדברת רק על הפליטים הפלשתינים. לכן חשוב להעלות את הנושא למודעות. ראשית כאן בתוך ישראל, ועל כן יזמתי החלטת ממשלה על ייחוד יום בשנה כיום מורשת יהדות ערב, יום שבו ילמדו את הנושא במוסדות החינוך, ובמקביל אנחנו פועלים להקמת מוזיאון למורשת יהודי ערב".

אולי אנחנו באמת צריכים לפעול קודם כל כאן בבית להעלאת המודעות, ורק אחר כך בחוץ?

"צריך לפעול במקביל בכל החזיתות. במקביל לכל הצעדים שננקוט כאן בישראל, בפן הבינלאומי יוביל משרד החוץ להגדלת המודעות לנושא הפליטים, וגם לציון הנושא באו"ם". 

שנים ארוכות העולם מדבר על סוגיית הפליטים הפלשתינים. לא יהיה קשה מאוד לשנות את קו המחשבה הזה?

"אנחנו פועלים למען הצדק, ואנחנו מצויים על קרקע בטוחה מאוד, הן מבחינה מדינית והן מבחינה חוקית. החלטה 242 של מועצת הביטחון באו"ם משנת 1967, שהיא הבסיס לכל ההסכמים ולכל שלום אמיתי, מדברת על פיתרון צודק לפליטים, בלי התייחסות לאילו פליטים. ראוי לציין כי בכוונת מכוון השאירו את הסעיף פתוח כדי להתייחס הן לפליטים הערבים והן ליהודים".

לאן אתה חותר להגיע בהעלאת המודעות לנושא ברמה הבינלאומית?

"המטרה שלנו היא להביא בסופו של דבר להכרזה של האו"ם כי יכניס ללוח השנה שלו יום מיוחד שיעסוק במורשת הפליטים היהודים מארצות ערב. אני יוצא לארצות הברית, ואקיים כנס בהשתתפות דיפלומטים מכל רחבי העולם בנושא הזה, בשולי העצרת הכללית של האו"ם".

ומה הפיתרון שבסופו של דבר אתה מעוניין להשיג בסוגיה הזו?

"הפיתרון העתידי הצודק יהיה פיצוי על בסיס ההצעה של הנשיא קלינטון משנת 2000 בקמפ דיוויד, שדיבר על הקמת קרן בינלאומית שתפצה הן את הפליטים היהודים והן את הערבים. אני שומע ממקורות ערביים דיבורים בסגנון: 'מה הבעיה? שיחזרו לארצות שבהן נולדו, יקבלו אותם שם'. וזו בדיחה, שכן אף אחד לא יכול להחזיר את גלגל ההיסטוריה. מעבר לכך, מגוחך לחשוב שפליטים ישובו למקומות שבהם הרגו אותם, רצחו בהם והתייחסו אליהם כאזרחים סוג ב'. מדינות ערב משתמשות בפליטים הפלשתינים כדי לנגח פוליטית את ישראל. בדיוק כמו שאנחנו קלטנו את העולים, הם היו יכולים לקלוט את הפליטים, אבל הם התעקשו לטפל בהם בצורה צינית וקרה, וכך היום יש כבר דור רביעי לפליטות הפלשתינית".

מי שמגבה את העמדה הזו של איילון הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הממשלה הנוכחית נחושה להביא צדק לפליטים הללו", אמר בנאום בכינוס שהתקיים השבוע בירושלים, והוסיף: "העולם הערבי הזניח את הפליטים הפלשתינים ועשה בהם שימוש ככלי לניגוח כנגד ישראל, בעוד ישראל, שהיתה אז מדינה קטנה, הצליחה לקלוט את הפליטים היהודים מארצות ערב ולהפוך אותם לאזרחים פרודוקטיביים. הממשלה הזו החליטה לקדם את הנושא, ולכן גם אני מעלה את הסוגיה בכל מקום שאני מגיע אליו".

אגב, לאחר שהקמפיין הנוכחי החל התקבלו תגובות קשות ממדינות ערביות ומהתקשורת בעולם הערבי. חנן עשראווי, מראשי ארגון אש"ף, כתבה מאמר ובו הבהירה את עמדת הארגון: "הטענה לפיה היהודים שעלו לישראל, שאמורה להיות ארצם, הם פליטים שנעקרו ממולדתם, היא אשליה והונאה". דבריה, כאמור, היוו חלק מהטריגר לקמפיין הזה.

"הערבים השתמשו בפליטים ככלי לניגוח פוליטי". הכנס שהתקיים השבוע בירושלים

 הפליטים דורשים זכויות

אחד הגופים שנרתם לטפל בנושא בזירה הבינלאומית הוא הקונגרס היהודי העולמי, המחזיק בידיו סקר שבוצע בקרב למעלה מ-1,000 נשאלים, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים. מהסקר עולה כי 54% מהציבור הערבי ישראלי במדינה, סבור כי הטיפול בסוגיית הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב צריך להיות זהה לטיפול בסוגיית הפליטים הפלשתינים, לעומת רק 48% מהציבור היהודי בישראל שסבור כך. עוד נתון מעניין שעולה מן הסקר הוא שיותר ערבים ישראלים (55%) סבורים כי במידה ותוקם קרן בינלאומית לפיצוי פליטים, כפי שהציע הנשיא האמריקני קלינטון, היא צריכה לפצות גם את הפליטים היהודים, לעומת 51% מהיהודים התומכים באמירה זו.  בנוסף לכך נמצא כי 61% מציבור היהודים ו-47% מהציבור הערבי-ישראלי תומכים בקמפיין להשבת זכויות הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב.
ההכרזה שבה יצא סגן שר החוץ דני איילון בשבוע שעבר היתה תמוהה מעט, כשהרקע לה כמעט בלתי ידוע. איילון השיק קמפיין אינטרנטי תחת הכותרת "אני פליט", שמטרתו קידום הכרה בינלאומית ביהודים עולי ארצות ערב כפליטים.

עוד חושף הסקר כי אחוזים ניכרים מהציבור הישראלי והערבי (כ-96% מהציבור היהודי וכ-89% מערביי ישראל) כלל אינם מודעים לכמות האדירה של הפליטים היהודים מארצות ערב, אף שצאצאיהם מהווים היום כמחצית מאוכלוסיית ישראל.

מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, דן דייקר, אומר כי הסקר אינו מפתיע אותו: "מדובר בסוגיה שחייבת להיות בקונצנזוס, הן מצד היהודים והן מצד הערבים, שמבינים היטב שאם תיפתר בעיית הפליטים היהודים, תיפתר גם זו של הערבים".

מדוע התעוררו דווקא עכשיו, באיחור של עשרות שנים?

"קשה להניח את האצבע על סיבה מדויקת. מה שברור הוא שעד היום ממשלות ישראל אמרו תמיד שזה לא העיתוי המתאים להעלות את הסוגיה. סוף סוף יש ממשלה שאומרת: אם לא עכשיו אז מתי? לכן צריך לנצל את ההזדמנות ולקדם את הנושא".

החלק החשוב ביותר של הקמפיין הנוכחי הוא העדויות. משרד החוץ והמשרד לאזרחים ותיקים מפנים כל העת קריאות למי שהוגלו מארצות ערב, לבוא ולספר את סיפורם לעיני המצלמה. סיפור כזה מספרת ליסו קלמרו, שמשפחתה ברחה ממצרים לאחר שנים של רדיפות והתנכלויות קשות. "מהרגע שנאצר עלה לשלטון, החיים של היהודים השתנו מן הקצה אל הקצה. עד אז היתה הבחנה ברורה בין יהודים לבין ציונים, אבל מאז, בכל פעם שנוצר מתח מסוים עם ישראל, הקהילה היהודית היתה סובלת. דודי נעצר כמה פעמים, אבי נחקר ולא ידענו איפה הוא. אף אחד לא מכיר את הסיפורים, כי ההורים שלנו התביישו בהיותם פליטים. אני גאה בכך. הייתי פליטה ואשאר פליטה עד שאקבל את כל הזכויות שלי", היא מספרת בסרטון שהקליטה, ואף מבקשת מהעולם להכיר בסבל שלה ושל אנשים כמותה.

לאחרונה גם הושק במשרד לאזרחים ותיקים פרויקט שמטרתו לאמוד את מספר הפליטים היהודים שהגיעו מארצות ערב ואת היקף הנכסים שהשאירו אחריהם, במטרה להיות מוכנים אם וכאשר בעתיד תוקם קרן בינלאומית על פי מתווה קלינטון. סגנית השר לאזרחים ותיקים, ד"ר לאה נס, אמרה לנו השבוע: "אנחנו זקוקים לתיעוד מסודר, לרישום ולעדויות, אחרת לא נוכל לקבל הכרה ולעמוד במשא ומתן. זו משימה לאומית שהממשלה מציבה בפניה, שתהיה הבסיס להכרה הבינלאומית. חשוב גם להקים בית לאומי להנצחת המורשת הזו, ולתקן את העוול שנעשה במשך שנים".

בשנים האחרונות התאגדו ארגוני הגג של יוצאי מדינות ערב והחלו לפעול מול רשויות המדינה. לפני כשנתיים, לאחר לחץ שהופעל בנושא, הוביל ח"כ נסים זאב חקיקת חוק אשר לפיו כל משא ומתן עתידי עם הפלשתינים יכלול פיתרון לבעיית הרכוש היהודי שננטש בארצות הערביות.

"אני הולך לומר בתחילת העצרת הכללית, ויש מי שרוצים לשמוע אותנו שם, שהנושא הזה צריך להיות לא פחות חשוב מנושא הפליטים הערביים", מסכם איילון, שמתכנן כבר את הצעדים הבאים לאחר הכינוס ההיסטורי שיקיים בניסיון ליצור אמפתיה לישראל, במקום בו בדרך כלל סופגת מדינת היהודים גינויים וחרמות.