בשבע 510: סידור עבודה לשנתיים הבאות

בעוד שנתיים יתפנו משרות בכירות בצמרת משרד המשפטים * בעוד שנתיים שי ניצן גם יגיע לגיל 55 ויוכל לפרוש בתנאים משופרים

יאיר שפירה , כ"ו באלול תשע"ב

 * בינתיים נתפר בעבורו ללא מכרז תפקיד מיוחד, שהצורך בו ייבחן שוב בעוד שנתיים * ראש הממשלה ושר המשפטים בורחים מכל עימות עם הפרקליטות, ולכן גם יוזמת החקיקה להקמת גוף מבקר לפרקליטות, שזוכה לתמיכה מקיר לקיר, עלולה להיתקל בהתנגדותם

בעוד שנתיים ימלאו שבעים, במזל טוב, לעו"ד יהודה ויינשטיין. זה יקרה אמנם רק במלאות ארבע שנים בלבד לכהונתו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, והקדנציה המקובלת לתפקיד היא כשבע שנים, אך גם ארבע שנים זו כבר קדנציה של ממש. גם מיכאל בן יאיר, יועץ משפטי אחר לממשלה שהתפקיד היה גדול עליו במספר או שניים, פרש אחרי ארבע שנים. שבעים הוא גיל מכובד לפרישת משפטנים מכהונה ממלכתית, ומי גדולים לנו משופטי בית המשפט העליון שפורשים בגיל הזה. גם תקנות שירות המדינה לא ממש מעודדות את המשך העסקתם של עובדי מדינה שמלאו להם שבעים. ואם לשפוט על פי טביעת עין ועל פי ההתנהלות הכללית, נראה כי ויינשטיין מעט עייף ומעט מתוסכל. אפשר לצפות, אם כן, שבעוד שנתיים ישוב ויתפנה כסאו של היועץ המשפטי לממשלה.

בעוד שנתיים, ואפילו פחות, יפרוש מתפקידו פרקליט המדינה משה לדור. בחודש הבא ישלים לדור שבע שנים בתפקידו. אם יצליח להמשיך ולהתמיד, אזי בעוד שנתיים ישלים קדנציה של תשע שנים - שנייה באורכה רק לזו של פרקליט המדינה לשעבר גבריאל בך. אמנם בניגוד לויינשטיין, לדור אוהב מאוד את תפקידו. לפני מספר שנים הוא ניסה לפרוש מהשירות הציבורי, התקשה למצוא את מקומו בשוק הפרטי ושב לפרקליטות. אך החלטת הממשלה לפני כשנתיים על קציבת הכהונה של משרות בכירות בשירות המדינה לא תאפשר ללדור להמשיך ולכהן מעבר לכך, גם אם יוחלט על הארכת הקדנציה במספר חודשים. נוסיף לכך את העובדה שלדור כבר אינו ילד והוא הקשיש בפרקליטי המדינה שכיהנו בתפקיד מאז ומעולם. נמשיך ונוסיף למשוואה את קופת התבוסות המשפטיות שהאיש הולך וצובר על גבו, ונגיע למסקנה שגם אם לדור ירצה מאוד - בעוד שנתיים יישב על כסאו של פרקליט המדינה אדם אחר. סביר להניח שיהיה זה אחד מבכירי הפרקליטות, או מישהו מהמשנים ליועץ המשפטי לממשלה. כך שאנו יכולים כבר עכשיו להוסיף לרשימה אירוע נוסף שצפוי להתרחש בעוד שנתיים: משרה בכירה נוספת שתתפנה בצמרת משרד המשפטים.

 

 במלחמה כמו במלחמה

בעוד שנתיים ועוד קצת ימלאו למשנה הטרי ליועמ"ש, שי ניצן, חמישים וחמש. מספר עגול ויפה שמזה חצי שנה הפך לגיל בעל משמעות לבכירי עובדי המדינה.
ההחלטה על מינויו של שי ניצן כמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים לא לוותה בשום הסתייגות. בניגוד למה שנאמר על ידי שרים שהתקפלו והצביעו בעד המינוי, ההחלטה אינה מגבילה את ניצן מהתעסקות באכיפת החוק על יהודי יו"ש. הסתייגות שכזו לא נרשמה לפרוטוקול מפי ראש הממשלה או שר המשפטים, ובדוברות משרד המשפטים היו מוכנים להישבע שהיא אפילו לא נאמרה בעל פה

לפני מספר חודשים פרסם משרד האוצר תוכנית חדשה שגיבש יחד עם נציבות שירות המדינה לעידוד פרישתם של בכירים מרצון. בשלב ראשון הוקצו לעניין יותר מארבעה עשר מיליון שקלים, כדי לעודד את פרישתם של כמה עשרות בכירים מהשירות כבר השנה. מטרת התוכנית היא לנסות ולהזרים דם חדש אל צמרת השירות הציבורי, וגם לתת מענה לבעיות שנוצרו בעטיה של החלטת הממשלה על קציבת הכהונה של משרות בכירות. ההחלטה, ראויה כשלעצמה, גרמה לבכירים בשירות הציבורי להיקלע לסוג של בטלה מאונס. מתפקידם שנקצב הם נאלצו לפרוש, ותפקיד חדש לא נמצא להם. כזה למשל היה עד ראשית השבוע הזה מצבו של שי ניצן. לפיכך האוצר הציע מפלט לפקידי מדינה המכהנים שנים ארוכות כבכירים בשירות הציבורי ושמלאו להם חמישים וחמש. על פי התוכנית, הם יוכלו לקבל מענק הסתגלות של עד שמונה משכורות. במקרה של ניצן מדובר במאות אלפי שקלים, שאמורים לסייע לו בתקופת ההסתגלות הקשה לשוק העבודה במגזר הפרטי.

ייתכן שבעוד שנתיים, ואנו כותבים זאת בזהירות הראויה, יבוא שלום. בדברי ההסבר שנלוו להצעת ההחלטה על אישור המשרה החדשה שנוצרה השבוע עבור שי ניצן, נכתב כי הצורך הבהול ביצירת המשרה ובאיושה דווקא על ידי האדם שבמקרה בדיוק עכשיו פנוי למלא אותה, קשור לאתגרים העומדים לפתחנו: סכנות הטרור בחו"ל, פעילות חבלנית עוינת מבית והצורך בליווי משפטי הולם למערכת  הביטחון הנלחמת בה. כל הצרות הללו, שנפלו עלינו כך לפתע, לא הותירו כמובן זמן למותרות כמו עריכת מכרז לאיוש התפקיד הבכיר או לפחות הקמת ועדת איתור פנימית שתבחן את מועמדותם של משפטנים נוספים. במלחמה כמו במלחמה, לעיתים נדרשים להגמיש מעט את כללי המינהל התקין.

אך התפקיד שבן-לילה היה, ייתכן שגם בן-לילה יאבד. בהצעה מבהיר משרד המשפטים כי השרים נדרשים לאשר את התפקיד החדש, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים, לשנתיים בלבד. בעוד שנתיים ייבחן הנושא מחדש, והתפקיד יבוטל אם לא יהיה בו עוד צורך. אחרי הכל, אנשי משרד המשפטים לא יעמדו על קיומה של המשרה אם וכאשר יתברר כי לאיש אין עוד צורך בה.


                                                       ימשיך לטפל באותם נושאים כמו בתפקידו הקודם. שי ניצן (משמאל עם ולנשטיין)

 החלטה אסטרטגית

כדי להסיר כל ספק מליבכם, ביקשנו להסיר את הספק גם מליבנו. ערכנו בירור יסודי במזכירות הממשלה, ולכן נוכל לומר בקול בוטח כי ההחלטה על מינויו של שי ניצן כמשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים לא לוותה בשום הסתייגות. בניגוד למה שנאמר על ידי שרים שהתקפלו והצביעו בעד המינוי, ההחלטה אינה מגבילה את ניצן מהתעסקות באכיפת החוק על יהודי יו"ש. הסתייגות שכזו לא נרשמה לפרוטוקול מפי ראש הממשלה או שר המשפטים, ובדוברות משרד המשפטים היו מוכנים להישבע שהיא אפילו לא נאמרה בעל פה.

במשך שנים היה ניצן הגורם שתיאם בין הגורמים השונים - שב"כ, משטרה, מינהל אזרחי, צבא ופרקליטות - את מדינות האכיפה המוגברת והמפלה לרעה על היהודים ביו"ש, ואין כל סיכוי שבמשרד המשפטים יוותרו על ניסיונו הרב בנושא. אם בעתיד הקרוב אנו נשמע את שמו של ניצן פחות ופחות בנושא, אין לזקוף זאת לזכותם של ראש הממשלה ושר המשפטים. ניצן עתיד לטפל באותם נושאים שבהם טיפל בתפקידו הקודם, אלא שבתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה הוא עסק באכיפה של ממש. כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוא לא יהיה חתום על כתבי אישום או צווים, אך ילווה אותם כקובע מדיניות מתוקף תפקידו החדש.

וכיצד זה הסכימו ראש ממשלת הימין יחד עם שר משפטים דתי לאומי לשוב ולהפקיד את גורלם של יהודי יו"ש בידיו של ניצן? את התשובה סיפק השבוע גורם פוליטי בשיחה פרטית שעסקה בנושא אחר, אך קרוב. "ישנה החלטה אסטרטגית של השניים לא להיכנס לעימותים כלשהם עם המערכת המשפטית", אמר אותו גורם. הוא כיוון למאמצים שנעשים בימים אלו להשלמת חקיקה להקמת גוף ביקורת על פרקליטות המדינה. מי שעומדים כרגע בין האפשרות לסיים את החקיקה עוד במושב הזה של הכנס ובין התנהלות שתותיר את רעיון הקמת הגוף המבקר כעניין תיאורטי שכמעט כולם מודים בקיומו, הם ראש הממשלה נתניהו ובעיקר שר המשפטים נאמן.

"זוהי ההברזה היקרה ביותר בהיסטוריה", אמר ביום רביעי שעבר השר לשעבר חיים רמון בסיום ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתכוונו למחיר שישלמו המוזמנים הנכבדים שלא הגיעו לישיבה. דקה לפני כן, במחווה סרקסטית, הודה יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אורי אריאל, לשני הכיסאות הריקים שניצבו משני צידיו. על השולחן שלפני הכיסא האחד עמד שלט שעליו נכתב "היועץ המשפטי לממשלה", ואל מול הכיסא הריק השני הוצב השלט "פרקליט המדינה".

בתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית החל ח"כ גדעון עזרא ז"ל בניסיון להביא לחקיקת חוק להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות. זה לא היה המאמץ הפוליטי הראשון להביא להקמת גוף שכזה. לפני שש שנים החל בהליכים להקמת הגוף שר המשפטים דאז חיים רמון, אך מצא את עצמו בתוך זמן קצר עם כתב אישום שגדע את הקריירה הפוליטית שלו. הפעם נראה שהמהלך של החקיקה תופס תאוצה. הנושא הפך לקונצנזוס נדיר שחברו לו חברי כנסת מהימין ומהשמאל, ערבים ויהודים. המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש טיוטה להצעת חוק בנושא. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל תמך. שר המשפטים לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין הגיע פעם לישיבת הוועדה כדי לקדם את העניין. לשכת המבקרים הפנימיים ולשכת עורכי הדין לא מחמיצים שום דיון כדי לוודא שהמהלך יושלם. מבקר המדינה הביע נכונות לעזור. שר המשפטים ראה בעין יפה, ואפילו היועץ ויינשטיין הודיע כי הוא תומך באופן עקרוני, אבל נשלח בידי הכפופים לו בפרקליטות כדי להציע מהלך שיסכל את חקיקת החוק. הם ביקשו זמן להקים ועדה משלהם שתדון בנושא והבטיחו מסקנות בתוך שבועות, אך אלו התארכו לחודשים ארוכים. לפני חצי שנה הכריז נתניהו על הליכה לבחירות. בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שהתקיימה יום לאחר ההכרזה הבהיר יו"ר הוועדה דאז, ח"כ רוני בראון, כי אין ברירה אלא להסכים להצעת פשרה שמשרד המשפטים מיהר להציע: הקמת גוף ביקורת פנימי על הפרקליטות הממונה בידי בכירי התביעה, ממומן על ידם, מדווח להם, ובו זמנית - מבקר אותם. הגוף, כך הודיע משרד המשפטים, לא יהיה מוסמך בשלב זה לקבל תלונות נגד אנשי הפרקליטות מאזרחים מבחוץ. ח"כ בראון הודה כי מדובר בפשרה גרועה, אך הבהיר לחברי הכנסת ולמוזמנים לוועדה כי בסד הזמנים הפוליטי שנוצר זהו הרע במיעוטו. ויינשטיין ונאמן ניסו להמתיק את הגלולה בהבטחה להקים את הגוף הזמני בתוך שלושה חודשים.

ימים לאחר מכן ביטל נתניהו את הקדמת הבחירות והכניס את קדימה לממשלה. בראון נאלץ לנטוש את ראשות הוועדה השמורה לאיש אופוזיציה, ואורי אריאל תפס את מקומו. לפני חודשיים וחצי כינס אריאל את הוועדה כדי לעקוב אחר הבטחת משרד המשפטים. ויינשטיין ולדור הוזמנו, אך לא טרחו להגיע. שרי המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן וחיים רמון הוזמנו גם הם, הגיעו וניסו לשכנע את הנוכחים כי אין טעם בהקמת גוף הביקורת הפנימי המובטח. למרות ההופעה המרשימה של השניים, ולמרות שהתברר כי משרד המשפטים מפר את הבטחתו ולא מקדם בזריזות את הקמת הגוף הפנימי, נראה היה כי רוח סבלנית נושבת בוועדה. הוחלט לתת הזדמנות נוספת למשרד המשפטים ולקבוע ישיבה קרובה נוספת, הפעם בנוכחות ויינשטיין ולדור. אלא שהשניים הודיעו שלא יצליחו לפנות זמן לעניין בחודשי הקיץ, וישיבת המעקב נקבעה ליום רביעי שעבר. ערב לפני כן נשלחה הודעה מלשכותיהם של השניים כי עקב התחייבויות אחרות הם מבטלים את הגעתם. הם לא טרחו לנמק או להתנצל.

אפילו הכריזמה ונועם ההליכות של מנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקופף, שנשלח לייצג אותם, לא הצליחה להרגיע את הסערה שפרצה באולם הוועדה למחרת. היה זה מחזה נדיר של התפכחות קבוצתית. חברי הוועדה ואורחיה דיברו כולם על התחושה שאנשי הפרקליטות רוחשים בוז עמוק לכל ניסיון של ביקורת ופיקוח. לכן אין שום טעם לקוות כי הם יקימו על עצמם גוף ביקורת אפקטיבי, ויש לעבור בדחיפות להליך חקיקה.

כבר ביום חמישי האחרון כינס ח"כ אריאל את הוועדה כדי לקדם חקיקה מהירה בנושא. ללדור וחבריו לא נותר אלא לתלות תקוות כי נאמן ונתניהו שוב ייחלצו לעזרתם.