בשבע 510: עיתון בשבע

בחר את האירוע החיובי המשמעותי של שנת תשע"ב

ירעם נתניהו , כ"ו באלול תשע"ב

 

בגלל הרוח

ח"כ אורי אריאל

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה (האיחוד הלאומי)

יש לא מעט דברים חיוביים שקרו בשנת תשע"ב, וקשה להצביע על אירוע ספציפי. לכן אני חושב שהדבר החיובי ביותר שאני יכול לסמן בשנת תשע"ב הוא 'רוח ההתיישבות' - רוח שגדלה והתעצמה השנה והותירה חותם בל יימחה. זו רוח שקובעת עובדות בשטח ופועלת בעשייה ברוכה למען עם ישראל.

אני לא מדבר רק על ההתיישבות ביו"ש. כן, גם הם, אבל היום הם חולקים את אותה הרוח עם מאות המשפחות הפזורות ברחבי הארץ ומתיישבות בכל נקודה, על מנת להפיץ את רוח היהדות ואשר מוותרות על נוחות כלכלית למען עשייה מבורכת ברווחה, בחינוך ובהתיישבות.

הדור שלי וגם זה שהגיע אחריי היו עסוקים מרבית הזמן במצוות יישוב ארץ ישראל. היינו חלק מהקמת ההתיישבות הגדולה ביהודה ושומרון, שהיום אפילו בכירי הפובליציסטים בשמאל מודים שמדובר בעובדה מוגמרת. אבל היום דור העתיד אומר תודה ופונה לעבר אתגרים חדשים.

אני מסתכל עליהם ומתמלא גאווה - אותה רוח שהיתה בליבנו למען ארץ ישראל נמצאת אצלם כיום גם למען עם ישראל. לצד החלוצים הנפלאים במגרון, גבעת אסף, שכונת האולפנה ועמונה, שאף משקיעים מכספם האישי על מנת ליישב חלקה ועוד חלקה בארץ, נמצאים החלוצים הנפלאים בחצור, בדימונה, בערד, בנצרת עילית, בשדרות ובעוד עשרות נקודות בכל רחבי הארץ. הם מוותרים על חיים נוחים עם בתים במרכז הארץ ועבודה עם משכורת טובה, העיקר לעשות עוד ועוד טוב למען עם ישראל.

זוהי הרוח המיוחדת שמסייעת להם לפעול במלוא המרץ ולשלב ידיים בערבות הדדית מדהימה למען קידום החינוך והרווחה באותו המקום. אני מצדיע להם!

 

 

נס שיבת ציון

אמונה אלון

פובליציסטית וסופרת

בתחילת חודש אלול נחת בישראל מטוס ובו שלוש מאות וחמישים בני אדם, אשר קמו ועזבו את ארצות הברית ואת קנדה, אף על פי שלכאורה לא היה חסר להם שם כלום. הם באו לחיות במדינה קטנה וחמה שאיראן מאיימת להשמידה. עליית יהודים מכל רחבי העולם מתרחשת כמעט מדי יום ביומו, ורבים מן העולים – כמו 127 מנוסעי המטוס המדובר - הם צעירים שמבקשים להתגייס לצה"ל מיד עם הגעתם ארצה.

השנה החולפת התברכה באירועים חיוביים רבים, שהרי כל יום שבו מדינת היהודים ממשיכה להתקיים – לא כל שכן להתפתח ולהשתכלל בגשמיות וברוחניות – הוא אירוע חיובי אדיר. יציבות השקל בשעה שמטבעות אחרים צונחים היא הישג מרשים, וכזה הוא גם הגידול בהתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון, על אף הפינויים השרירותיים.

אנחנו חיים בתוך ניסים גדולים, וגל של תשובה הולך ושוטף את הארץ. אבל קיבוץ הגלויות, הנס היומיומי הבלתי ייאמן שכולנו עסוקים בו מכדי להתפעל ממנו כראוי בזמן אמיתי, הוא ללא ספק זה שדברי ימי ישראל והעולם יציינו אותו, בעתיד, כאירוע החיובי המרכזי של תקופתנו.

"לכן הנה ימים באים נאום ה'", כבר אמר הנביא ירמיהו (טז, יד-טו), "ולא ייאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם". 

 

 

כשגלעד חזר הביתה

מיקי שיינפלד

סופר

אני מניח שהכל התקבצו באותו יום מול המסכים, צפו בנער החיוור בחולצה המצרית החומה וחיכו למילים שיאמר, אולי אפילו לא חיכו שיאמר, רק לראות אותו, לראות שהנה זה נכון, הוא חוזר, שלם, כך זה נראה. שוב ושוב חזרו אותן תמונות ואנחנו כמעט לא השתעממנו, כי חיכינו כל כך הרבה לראות אותו, גם אם בשידורים חוזרים.

הכל עצרו משגרת יומם והתקבצו מול האיש במסוק, ואז בשיירת המכוניות הנכנסת אל היישוב זרוע הפרחים והגעגוע. הכל התיישבו לרגע ושמחו בשביל אביבה, ובשביל שאר המשפחה, וגם בשבילנו, כי עכשיו אם נספור את כולנו לא נאמר שמישהו חסר.

זהו האירוע החשוב של השנה. וכמו תמיד, רגע לפני שממהרים להכתיר את הרגע, יש מי ששואל – מה עם הוויכוח העז שליווה את חזרתו של גלעד?

אבל צריכים להפריד בין ויכוח לתוצאה. גם אם דעתך נדחתה – האם זה מראה שוויתרת על עמדתך אם תשמח בחזרתו של הנער? לא, זה מראה שאתה מקבל הכרעה אחרת, ואולי לרגע קט אתה שמח, גם אם אתה חושב שלשמחה הזו יש מחיר.

מותר. מותר לרגע להביט בשעון שסופר את הזמן מאז שהוא נשבה - עוצר, ואת אוהל המחאה מתפרק, ואת שלטי הסְפרות שמנו את הימים נארזים. מותר לנו לשמוח, כדאי שנתחיל להתרגל. כן, לשמוח, גם אם יש ויכוח. 

כי אם לא נשמח באירועים שנויים במחלוקת – לא נשמח כמעט. ככה זה כאן, אצלנו הוויכוח הוא כמעט ערך. ואנחנו חייבים ללמוד לחגוג גם שמחות חלקיות. בעיקר אם בתוך השמחות האלו יש עוצמה שעליה אין ויכוח – כשהדלת נסגרת ויש חיבוק של אמא אחרי כל כך הרבה ימים.

וכמה אופייני לנו שגם על האירועים החשובים שלנו אנחנו מתווכחים. מתווכחים ובוכים וצוחקים, ומסתכלים על המסך ביחד, ומחייכים, בלי שאיש רואה.

 

 

תשובות הגולשים

דו"ח לוי

ההצהרה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל לדורותיו מהווה מהפך חיובי משמעותי, המכריז על זכותו של העם היהודי לדורותיו על נחלת אבותינו. זוהי בעצם הכרזה קבל עם ועולם שבורא העולם ומנהיגו, הקב"ה, הוא שהעניק לנו את נחלת אבותינו במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. עלינו להכיר ביד ה' במהלך ההיסטורי ולממש את המתנה שהעניק לנו בניסי ניסים במלחמות הללו. אסור לנו לכפור במתנה הזאת שהרי ריבון עולם הוא שעשה לנו תשועה - הושיע אותנו מיד צר ואויב שביקש להשמידנו ומצד שני העניק לנו את הארץ שהבטיח לאבותינו, עת חזרנו למולדתנו.

לאה, ירושלים 

 

 

עשייה רוחנית

הרבה סור מרע וגם עשה טוב: נפטרנו משלטון הצביעות של מובארק. משטר אסאד מתערער.

הכוחות החיוביים בעם ישראל התגברו בכל התחומים. 

התעוררו כוחות עשייה חיוביים רבים במיפקד של הבית היהודי, והתגלתה גלריה נפלאה של מנהיגות פוטנציאלית עתידית. 

בכל מקום מתגברים הפצת תורה ויהדות, נפתחים בתי מדרשות, וחיי הרוח באומה הולכים ומתפתחים. אוטוטו, חיסול הכור האטומי באיראן בעזרת השם.

ידידיה שילה, בית אל