גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 511ראשיהפצה

אנו מכריזים בזאת! - תרבות ופנאי (תערוכה)

תערוכת כרזות ישנות מימי ראשית המדינה מעוררת עניין וגם קצת נוסטלגיה לוויכוחים של פעם
20/09/12, 15:00
איתמר מרילוס

כיתוב תמונה: טכניקות מגוונות להעצמת המסר. מתוך התערוכה

תערוכת 'כל הארץ חזית, כל העם צבא' שנפתחה בימים אלה במכון שנקר, מאפשרת להציץ על האופן בו השתקפו החיים בארץ דרך כרזות הקיר, שהיו אמצעי נפוץ להעברת מסרים. מי שחי כאן בשנות הארבעים והחמישים, בוודאי יגלה עניין בכרזות הזכורות לו מילדותו, אבל גם מי ששייך לתקופת האייפון-פייסבוק, כמוני למשל, עשוי להתרשם וללמוד הרבה מהכרזות, המוצגות מאוספו הפרטי של איש העסקים רוני דואק בשיתוף עם שנקר.

כך למשל, מקובל לחשוב כי השימוש בזיכרון השואה ככלי לניגוח פוליטי הוא בעיקר בן זמננו. אך כרזה הקוראת להצביע למק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) בנימוק של "לעולם לא נשכח את פשעי המרצחים הנאציים" והאשמתם (בעילום שם כמובן) של סוחרי נשק ישראלים בהעברת נשק לנאצים - מוכיחה שכבר בשנות החמישים השימוש בזיכרון השואה כאמצעי פוליטי לא היה חריג.
מעבר לעיסוק בפוליטיקה, יש בתערוכה לא מעט כרזות שפשטות המסר שלהן מחלחלת היטב אל הקורא. למשל, כרזה שבה נכתב "תראה ערום וכסיתו" ועליה דמות לבושה בבגדים דלים ורועדת מקור. מטרת הכרזה, למי שתהה, לעודד תרומת בגדים ל"עזרה הסוציאלית" לצורך חלוקה.

רוב הכרזות המוצגות בתערוכה עוסקות בשאלות אקטואליות שעמדו אז (וחלקן גם כיום) על הפרק: קומוניזם, לאומיות, גיוס דתיים לצבא (כולל כרוז מטעם תנועת 'העובד הדתי' המפרט את הבעייתיות שבגיוס, למרות תמיכה בו), בחירות ועוד. חלק קטן מהכרזות עוסק בשיווק של מוצרי צריכה - בעיקר מוצרים בסיסיים - כמו לחם ("תאכל לשובע לחם שובע"), או אבקת כביסה ("גם לבנייך כשלג ילבינו").
לא רק על ההיסטוריה ניתן ללמוד מן הכרזות, אלא גם על הטכניקות הרבות להעצמת המסר. זרוע מונפת אל על כסמל לניצחון חוזרת על עצמה פעמים רבות. שימוש בפונטים שונים באותה הכרזה כדי למשוך את תשומת הלב וכן הכפלה של אובייקטים כדי לחזק את המסר הן טכניקות החוזרות פעמים רבות בתערוכה.

האם אפשר ללמוד מכך כי השיח האידיאולוגי באותם ימים היה שכיח יותר? קשה לדעת רק על סמך תערוכת כרזות. לעיתים ההיסטוריה הרשמית המשתקפת ממיצגי התקופה לא מייצגת את מה שעניין את הקהל הרחב בפועל. יש דרכים נוספות לבחון שאלה זו כמו באמצעות יומנים אישיים של מי שחי אז, נתונים סטטיסטיים, עיתוני התקופה ועוד. כך ששאלה זו תיוותר פתוחה.

לצד הכרזות מוצגות בתערוכה חוברות עבות כרס המכילות את תצלומי הכרזות בליווי הסבר קצר. זה אמנם מועיל מאוד, אם כי מדובר בעיקר ברקע תיאורטי על עיצוב הכרזות ובחינת השפעות אוניברסליות על העיצוב בארץ. מדריכים ומדריכות מטעם שנקר מסתובבים בתערוכה, שהיא כאמור בחינם, ומציעים הרחבה נוספת על הרקע העומד מאחורי הכרזות. מומלץ ומהנה. בנוסף לכך מחולק במקום פוסטר חינם עם תצלומים מוקטנים של הכרזות.