בשבע 511: שנה עברית

שמואל אדלמן , ד' בתשרי תשע"ג

"השנה היהודית זרועה ימים אשר אין כמותם לעומק בחיי כל עם", כתב ברל כצנלסון בשנת תרצ"ד במאמר בעיתון 'דבר'. לרוב קוראי מדור זה החיבור ללוח השנה העברי מובן מאליו. ואולם, לרבים מתושבי ישראל הלוח העברי כמעט חסר משמעות. מסקר שהזמין מכון בינה, ושנערך על ידי גיאוקרטוגרפיה עולה כי 54 אחוזים מהתושבים היהודים אינם מכירים את תאריך יום הולדתם העברי, ורק 23 אחוזים בלבד חוגגים את יום הולדתם העברי מדי שנה. נשים מכירות את התאריך יותר מגברים. עוד מתברר כי פחות מעשרה אחוזים מכירים את מיקומם של החגים על פני הלוח.

ערן ברוך, מנכ"ל 'מכון בינה', שהוקם כיוזמה של אנשי רוח בתנועה הקיבוצית על מנת ליצור חיבור של החברה הישראלית החילונית למקורות התרבות היהודית, אומר ל'בשבע': "לנו כציבור יהודי בארץ ישראל חשוב מאוד לשלב את לוח השנה העברי, כך שיהיה חלק מהשיח שלנו ולא יהפוך רק לנחלתו של ציבור מסוים באוכלוסייה. ללוח השנה העברי זיקה ברורה לארץ ישראל. חלק מהחגים קשורים לעונות השנה. גם באוסטרליה יהודים מציינים את פסח, אבל רק בארץ ישראל הוא אכן חג האביב. אפילו הימים של עשרת ימי תשובה משתלבים היטב עם תחילת הסתיו. תוצאות הסקר עשויות להעלות את המודעות ומדגישות את הצורך החשוב לפעול למען העמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי".

הרב יוסף צבי רימון, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הוראה והלכה באלון שבות, מציין כי ישנן שתי סיבות הלכתיות לשימוש בתאריך העברי: ראשית, הימנעות מהתאריך הלועזי שיסודו קשור לעבודה זרה. "אכן יש פוסקים שהקלו בשימוש בתאריך לועזי לצורכי מסחר וכדומה", אומר הרב רימון, "אך ברור שבמקום שאין צורך אין להשתמש בו". הסיבה השנייה עקרונית יותר: "בכל פעם שאדם משתמש בתאריך העברי יש בכך אמירה המכירה בבריאת העולם ובעם ישראל". הרב רימון קורא למערכת החינוך הכללית לאפשר לתלמידי ישראל להכיר את לוח השנה היהודי ולתת בידי התלמידים את הכלים והאפשרות להכיר את יום הולדתם העברי.