בשבע 511: מבקר או קובע מדיניות

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הוצאת מוצרי החלב, כולל הקוטג' המפורסם, מפיקוח

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ד' בתשרי תשע"ג

מבקר המדינה החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם בשבוע שעבר חוות דעת ראשונה במסגרת תפקידו. הוא מתח בה ביקורת חריפה על מדיניות הוצאת המוצרים מפיקוח, אותה קידמו בשנים האחרונות משרדי האוצר והתמ"ת. בחוות דעת מפורטת שכותרתה "הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב", קבע המבקר באופן נחרץ כי מדיניותה של ממשלת ישראל אחראית לחלק משמעותי מהעלייה במחירי מוצרי המזון. על פי חוות הדעת, בין השנים 2005 ו-2011 עלו מחירי מוצרי המזון בשיעור ריאלי של כ-10 אחוזים, אולם באותן שנים ההכנסה הריאלית נטו של מרבית הציבור ירדה. המשמעות של צירוף הנתונים היא הרעה משמעותית במצבן של השכבות החלשות. לאור זאת קבע המבקר כי משרד האוצר ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא ביצעו כראוי את תפקידם, לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והאינטרסים שלהם.

חוות דעתו של המבקר כוללת, מעבר לקביעות העקרוניות ולטענות כלפי משרדי הממשלה, גם דוגמאות מאלפות. אחת מהן היא הפיקוח על מחירי מוצרי החלב, שנתון על פי חוק בידי ועדה משותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות. המבקר מציין כי הורדת רמת הפיקוח על מוצרי חלב לדרגה הנמוכה ביותר, בעוד השוק נותר ריכוזי וללא תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים. בין השאר מזכיר המבקר את גבינת הקוטג', הזכורה מ'מחאת הקוטג'' של השנה שעברה. ביולי 2006 המליצה ועדת המחירים לשר האוצר ולשר החקלאות להוריד את רמת הפיקוח על מחירי הקוטג', בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. לדברי המבקר, כתוצאה מכך עלה בתוך זמן קצר מחיר הקוטג' בשיעור חריג, כ-35 אחוזים. המבקר מציין כי הקוטג' לא נשאר לבד, וגם מחיריהם של מוצרי חלב נוספים שרמת הפיקוח עליהם הורדה זינקו בתוך זמן קצר ב-38-33 אחוזים. לשם השוואה, באותה תקופה התייקרו מוצרי החלב שבפיקוח בשיעור של כ-10 אחוזים בלבד. המבקר הוסיף וציין כי גם בתקופה שבין תחילת 2009 לספטמבר 2010, כאשר היתה ירידה הדרגתית של יותר מ-10 אחוזים במחיר החלב הגולמי, לא היתה כל הוזלה במחיר מוצרי החלב לצרכנים.

חרג מסמכותו? המבקר יוסף שפירא

 "קפיצה נחשונית של המבקר"

חוות דעתו של המבקר מעניינת מאוד, והיא בהחלט נותנת נקודת מבט חשובה על תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים כלכליים, אשר לעיתים סובלים משטחיות רבה. למרות זאת, ישנם לא מעט גורמים בולטים במערכת הכלכלית הטוענים כי חוות דעתו של מבקר המדינה חרגה במקרה הזה באופן משמעותי מסמכותו. לטענת אותם גורמים, קו אחד מחבר בין חוות דעתו של המבקר הקודם בנושא השריפה בכרמל ובין חוות הדעת הנוכחית (חשוב לזכור כי כאשר מתחלף מבקר מדינה, הצוות אשר מבצע את הביקורות איננו מתחלף. גם אם למבקר ישנה השפעה רבה על תוכן הדו"חות וחוות הדעת היוצאות מתחת ידיו, אין ספק שחלק הארי של העבודה מתבצע על ידי אנשי משרד המבקר).

דוגמה בולטת אחת למתנגד חריף היא נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אשר טוען כי המבקר אינו אמור לעסוק בביקורת על קווי מדיניות כלכלית. לין אומר כי במקרה זה שפירא "חורג מתחומי אחריותו המקובלת של המבקר, ומתייחס לתחום של עיצוב מדיניות כלכלית. זהו בוודאי לא תפקידו". עוד טוען לין כי בניגוד לקביעות בדו"ח המבקר, הוצאת מחירים מפיקוח אין משמעותה הפקרת הצרכן, שכן צמצום הפיקוח הוא נוהג מקובל במרבית ארצות העולם, ואף בארצות שבהן סל המזון זול יותר מישראל. לדברי לין, תפקידו של המבקר אינו להכריע בוויכוחים שבסיסם הוא במישור האידיאולוגי, אלא להתמקד במישור של צורת ההתנהלות. "על המבקר לטפל בנושאים כגון ביקורת על תפקוד הממשלה, בחינת יעילותה, חיסכון בהוצאות וטוהר המידות. פיקוח על מחירי מוצרים הוא אחד מיסודותיה המרכזיים של תפיסה כלכלית, הנעוצה בעקרונות של שוק חופשי", מסביר לין. "המבקר בהחלט יכול להצביע על כשל בעבודת הרשות המבצעת, אך מכאן ועד להכתבת מדיניות כלכלית בסיסית רב מאוד המרחק. נראה כי המבקר עשה קפיצה נחשונית מתחומי אחריותו לתחום אחריותה של הממשלה".

 

 לבקר את האיך, לא את המה

על מנת להסביר את ההפרדה בין ביקורת על התנהלות לבין ביקורת על מדיניות, אפשר להשוות בין המדיניות הכלכלית למדיניות בתחומי החוץ והביטחון. תארו לכם שמבקר המדינה היה מפרסם חוות דעת שבה היה קובע כי הימנעותה של ממשלה כלשהי מחתימה על הסכם למסירת שטחים איננה ראויה. המבקר היה מסביר בחוות הדעת כי מדובר בהחמצת הזדמנות לפיוס היסטורי עם אחת משכנותיה העוינות של ישראל, ואף מציין את המחדלים שגרמו לכך שהמשא ומתן לא הבשיל. במקרה כזה היתה עולה באופן מיידי הטענה לפיה מדובר באופן מובהק בנושא אידיאולוגי-פוליטי, אשר כלל איננו בתחום סמכותו של המבקר. בשאלות כאלו ראוי שיכריעו אזרחי המדינה בבחירות, באמצעות הטלת פתק בקלפי. לעומת זאת, אם המבקר היה מגלה שבמשא ומתן עם מדינה שכנה היה מעורב גורם בעל אינטרס כלכלי, הצבעה על ניגוד עניינים מעין זה היתה בוודאי בתחום סמכותו הביקורתית.

למרות שלרבים הדבר לא נראה כך, השאלה האם לפקח על מחירים דומה מאוד לשאלה האם לחתום על הסכם שלום. מדובר בשאלה פוליטית-אידיאולוגית, אשר במרבית מדינות העולם הדמוקרטי חוצה את המערכת הפוליטית לשניים. מפלגות הימין השמרניות יצדדו בדרך כלל בהסרת הפיקוח על המחירים, בעוד מפלגות בעלות גוון סוציאל דמוקרטי יתמכו דווקא בהרחבת הפיקוח. כפי שלא סביר שהמבקר יכריע בשאלות המדיניות העומדות במרכזה של המחלוקת המדינית, כך מוזרה לא פחות התערבותו בשאלות של מדיניות כלכלית.

 

 

 הדירות ממשיכות לטפס

איציק פלגר

לאחר תקופה לא קצרה של קיפאון בשוק הנדל"ן, ניתן לראות התעוררות משמעותית בחודשים האחרונים. ההתעוררות באה לידי ביטוי גם בעלייה בהתעניינות בעסקאות פוטנציאליות וגם בביצוע עסקאות בפועל. אולם מצבו של שוק הנדל"ן אינו אחיד בכל רחבי הארץ, וניתן לראות שונות משמעותית בין האזורים השונים. באזור תל אביב והמרכז חלה עלייה משמעותית מאוד במספר העסקאות החדשות, חלק גדול מאוד מהן בדירות יד ראשונה מקבלנים. לעומת זאת, באזור ירושלים ההתעוררות עדיין בחיתוליה. קיימת אמנם גם באזור ירושלים עלייה מסוימת במספרן של העסקאות הנסגרות, אולם עדיין לא מדובר בהיקפים משמעותיים המאפיינים שוק 'רותח'.

נתון נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא אופי הרוכשים בימים אלו. מרבית העסקאות שנסגרות לגבי דירות יד ראשונה אינן מתבצעות על ידי זוגות צעירים. למרות כל הצעדים שננקטו על ידי הממשלה ועל ידי בנק ישראל, הזוגות הצעירים עדיין רחוקים מאוד מהאפשרות לקנות דירה למגורים, בוודאי ככל שהדבר נוגע לדירות חדשות. מרבית העסקאות שאנו רואים היום הן קניית דירות להשקעה, על ידי משקיעים שבבעלותם כבר דירה אחת ולעיתים אף יותר. כניסה לא גדולה של זוגות צעירים לשוק ניתן לראות באזורי הפריפריה ובשכונות פריפריאליות בערים הגדולות, בעיקר באזורים בהם הדירות ישנות והמחירים עוד לא זינקו.

במקביל למגמות הללו, מחירי המגורים בשכירות עדיין גבוהים, בדומה לרמות השיא שנרשמו מאז תחילת הקיץ. השוק מבחינה זאת עדיין לא נרגע והמחירים גבוהים ב-10 עד 15 אחוזים מרמות המחירים הריאליות. אולם סביר להניח כי עם תום תקופת החגים והתמתנות הביקושים הצפויה בראשית החורף, תסתמן בשוק זה רגיעה מסוימת ורמות המחירים ישובו לשפיות, גם אם זמנית.

 

הכותב הוא יועץ נדל"ן בירושלים והסביבה