בשבע 511: עיתון בשבע

האם תוצאות המיפקד של הבית היהודי מוכיחות שהציבור האמוני מושך את ידו מההתפקדות לליכוד?

ירעם נתניהו , ד' בתשרי תשע"ג

אתגר פוליטי מורכב

פרופ' אשר כהן

המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר אילן

ההתפקדות לבית היהודי היא הצלחה מסחררת בכל קנה מידה מפלגתי, מה שמעיד על תסיסה בריאה בציונות הדתית. למרות זאת, יש להיזהר מהסקת מסקנות לגבי תהליכים בעתיד. מאז הונהגו הבחירות המקדימות במפלגות בישראל למדו רבים את הפוטנציאל הטמון בהן להשפעה על רשימת המועמדים ולקידום מדיניות. לצד ההיבטים החיוביים דוגמת השתתפות רחבה, יש גם תופעות שליליות. כך לדוגמה, התפקדויות שבבסיסן אינטרסים מוגדרים, ללא מחויבות למפלגה וללא כוונה להצביע בעבורה. תשאלו את עובדי חברת חשמל או התעשייה האווירית בקשר למפלגת העבודה, וגם חלק מהציונים הדתיים שהתפקדו לליכוד ומעולם לא הצביעו עבורו.

גם הבית היהודי לא תימלט מהתופעה האמורה. אנשים לא מצביעים למפלגה רק בגלל עצם קיום הבחירות המקדימות. הם מצביעים למפלגה בגלל המנהיגות המובילה והמועמדים במקומות הריאליים. גם אם לא ניתן להעריך את היקף התופעה, ברור שגם חלק מהמתפקדים לבית היהודי לא יצביעו בעבורה. אמנם הם התפקדו ואף ישתתפו בקרוב בבחירות המקדימות, אך תוצאותיהן עלולות שלא להתאים להם. למפלגה שבתודעת בוחריה יש מספר מועט יחסי של מושבים ריאליים יהיה קשה מאוד לרצות את מגוון הקבוצות, הגישות והמועמדים.

ציונים דתיים רבים ימשיכו להיראות בליכוד. בעבור רבים מהם מדובר בהתפקדות ובהצבעה אותנטיות. הם מחזיקים בעמדה המוכרת והלגיטימית, שעל הדתיים להשתלב במפלגות גדולות ולא להתכנס במפלגות מגזריות. נציגיהם בליכוד יהיו אתגר פוליטי לא פשוט למפלגת הבית היהודי בבחירות הבאות. המוסריים פחות שביניהם ימשיכו להתפקד לליכוד מתוך רצון להשפיע על הרכב המועמדים ומדיניות מפלגת השלטון, מבלי להצביע עבור הליכוד. הם אלה שבמידה רבה יצרו את הפער הגדול בין הרכב הבוחרים הכללי של הליכוד והרכב החברים המתפקדים.

הצלחת הבית היהודי תלויה ביכולת הבחירות המקדימות ליצור את התמהיל המרבי שיאפשר התמודדות מול הליכוד.

 

 

הכדור בידי הממשלה

בועז העצני 

אין ספק שאופנת ההתפקדות לליכוד יצרה תודעה ציבורית של מעורבות במגרש המפלגתי והובילה רבים שהיססו להצטרף לליכוד להצטרף לבית היהודי. כמו כן, ייתכן שיש מאוכזבי ליכוד שהחליפו מפלגה. קשה לענות על כך בלי הנתון המספרי של כמויות המתפקדים לבית היהודי, שפרשו לצורך כך מהליכוד.

המבחן האמיתי לתהליך הזה עדיין לפנינו, ועומד להיות מוכרע בחודשים הקרובים. שני גורמים ישפיעו. הראשון, האם הצמרת שתיבחר בבית היהודי תצטייר כסמכותית, מנהיגותית, סוחפת ומבטיחה בשורה חדשה, והאם תשכיל ליצור תרכובת נכונה עם האיחוד הלאומי. השני, לאן יפנה הליכוד בצומת שהביא את עצמו אליה בהקימו את ועדת לוי.

על השאלה הראשונה יענו המתפקדים והנבחרים בבחירות המקדימות. על השאלה השנייה צריכים לענות שרי הליכוד. בחודשים הקרובים אמורות להתממש החלטות בג"ץ על הרס עמונה וגבעת אסף. פסק הדין המורה להשיב את בית השלום ליהודים צץ בדיוק כעת, וגזל בית המכפלה מוסיף מצידו לתבערה הכללית. קשה לראות אילו פתרונות קסם יישלפו הפעם וימנעו התנגשות חזיתית בין ההתיישבות לממשלה, פרט לשינוי אמיתי של המדיניות בהתאם לדו"ח לוי.

מגיעים שבחים לממשלה על הקמת הוועדה, אך אם היא לא תאמץ את מסקנותיה יהיה בכך נזק גדול יותר מאשר אי הקמתה. בכך עלולה הממשלה לדחות את מסקנות הוועדה השוללות בתוקף את טענת היותנו כובשים, ובכך תכיר בטענת הכיבוש, על כל המשתמע מכך.

ממשלת הליכוד במדיניותה בסוגיה תקבע אם היא יורקת בפרצוף קהל בוחריה או נאמנה להם ולדרכה שלה. נציגי הבית היהודי יוכיחו את יחסם לבוחריהם אם יישארו בממשלה שחלילה תפנה להם עורף.

בואו נקוה שהממשלה תאמץ את הדוח, הבית היהודי יישאר חלק ממנה, והציבור יישאר עם הדילמה.

 

 

בלי סקטוריאליות

עמית הלוי

חבר מזכירות הליכוד

הנתון המרכזי העולה מתוצאות המיפקד הוא בעיניי עלייה ברמת המעורבות הציבורית בקרב הציבור הדתי-לאומי, מתוך רצון להשפיע ביתר שאת על מוקדים פוליטיים, במקרה הזה המפד"ל. לפי הידוע לי, לא היתה להתפקדות זו השפעה ממשית על חברים שהצטרפו לליכוד ולהערכתי גם לא תהיה לכך השפעה רבה בעתיד.

הבחירה העומדת בפני האזרח המגדיר עצמו במגזר הדתי-לאומי והרוצה לעשות מעשה פוליטי ולהפוך לחבר מפלגה, היא בין חיזוק חומות המגזר - גם אם מתוך חומות אלו הוא יקרא לרפורמות מקיפות בנושאי חוץ וביטחון – לבין חיזוק היסודות הלאומיים והמסורתיים בקרב השדרה הרחבה של הציבוריות הישראלית, בהצטרפות לליכוד.

בחירה זו צריכה להיגזר מראייה רחבה יותר של תפישת הפוליטיקה בהקשר ההיסטורי הרלוונטי. עידן כור ההיתוך הבן-גוריוני עבר ואיתו הסתיים הצורך לשמר מרחב סקטוריאלי מוגן. אדרבה, המהפכות הגדולות של שנות ה-90, כמו המהפכה החוקתית ותוצאותיה, 'המזרח התיכון החדש' והשלכותיו מאוסלו ועד ההתנתקות – אלו שהביאו רבים מאיתנו להצטרף לפוליטיקה כדי לחזק מגמות המבוססות על זהות יהודית והזדהות עמוקה עם המפעל הציוני – מלמדות כי תשתיות העומק של זהות לאומית ומסורתיות קיימות בקרב הציבור הישראלי ברובו הגדול, לכן טוב ונכון שהמעשה הפוליטי ישקף ויחזק את התשתיות הללו ובוודאי לא יחסום אותן עם מסגרות פוליטיות דתיות השייכות לעידן בורג האב. חבל לתקוע בשופר אל הבור, ולהוציא ידי חובה רק את עצמך ואולי את העומדים בסמוך לו, כשעם רב ממתין וצמא לשמוע את קול אותו שופר בגאון ובהרחבה.

בקשותיו של הרב קוק לעורך העיתון לפני למעלה מ-90 שנה לחדול מהשימוש במונחים 'אדוקים ו'חופשיים', ככאלו שיוצרים חיץ פוגע ומיותר להתפתחות היישוב, נכונות לטעמי גם בהקשר של המעשה הפוליטי בתשע"ג. במובן זה הצטרפות לליכוד הוא מעשה חיוני ואותנטי מבחינה חברתית ואסטרטגי מבחינה היסטורית וככזה הוא רק ילך ויתחזק.

 

 

ייאוש מהליכוד

כמצביעה ומתפקדת מאוד ותיקה בליכוד, אני יכולה להעיד על עצמי שאם לא יהיה שינוי דרמטי בהתנהלות של נתניהו ושריו ה"ימניים" הבכירים - התייאשתי מהליכוד, שמאוד מאכזב בשעת אמת.

כל החכמים, הטוענים ש"מעולם לא היה מצבנו בהתיישבות טוב יותר", כנראה חיים במציאות אחרת מזו שלי, ומבינים אותה אחרת.

אני לא אצביע יותר לליכוד, כפי שהוא נראה ומתנהג היום, ואני מניחה שיש הרבה כמותי, דבר שכמובן גם התבטא בהתפקדות ל'בית היהודי'.

שרה דולב, קרני שומרון 

 

 

וייעשו כולם אגודה אחת

הלוואי שתהא שנת עשייה גדולה. כל מי שמתפקד למפלגה עוסק בצורכי ציבור והקב"ה ישלם שכרו... ויסלח לכל עוונו. מתפקדי מפלגה מגזרית משפיעים על חבריה בכנסת ועל תקצוב מוסדות המגזר. אבל על מה עוד?

לעומת זאת, מתפקדי מפלגת שלטון משפיעים על בחירתם של מרבית חברי הקואליציה ועל הרכב הממשלה וזהות העומד בראשה.

עד כמה ניתן להשפיע מתוך מפלגה מגזרית על תוכניות לימודים במשרד החינוך? תקציב משרד הביטחון, הפנים? על מדיניות החוץ, בניית (או פינוי) יישובים? ביטחון לאומי? פתרון למשבר כלכלי? על איכות הסביבה ומלחמה בתאונות הדרכים?

אלחנן יהודה, מצפה נטופה