חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עניין אישי - בגליון השבוע

מנחם טוקר. 37. תושב גבעת זאב. נשוי ליעל ואב לארבעה. שדר רדיו
27/09/12, 16:27
עפרה לקס

התחלה: ניסן תשל"ה, הולנד. ההורים, אב אמריקאי ואם הולנדית, למדו בבגרותם בארץ וכך הכירו. אחרי לידתו ולידת שתי אחיות, הוחלט לעלות לישראל, וכאן נולדו ארבעה ילדים נוספים. הסבים והדודים נשארו שם, ועד היום מהווים מיעוט של שומרי מצוות בקהילה.

חברון מאז: הסב מצד האב היה גבאי ישיבת חברון וחווה את מאורעות תרפ"ט. "בפוגרום הוא הציל בחורים רבים, כשהניח על החיים גופות של מתים". קרובי משפחה משמשים עד היום בתפקידי מפתח בישיבת חברון.

ולתמיד: "גדלנו על המורשת הזאת, וכשהייתי בערוץ 7 וב'קול חי' רציתי לקדם את ההופעות בעיר חברון, מעבר לאידיאל שכולנו מאמינים בו".

ילדות: ירושלים, בית וגן. "ההורים לא התמצאו, אז הם שלחו אותנו למקומות מאוד חרדיים". ת"ת 'הכרם', "התמונה שלי לא מתנוססת כבוגר בולט". אחר כך 'מעוז חיל' - הישיבה הקטנה של חברון, וישיבות שונות בהן 'מיר' כשבמקביל, מגיל העשרה, התנדבות.

מנחם ארנטל: בן דוד שני וגם חבר לכיתה. "כל שבת הייתי הולך להדסה עין כרם לבקר אותו. שם פגשתי את מרדכי בן דוד, ברוך צ'ייט ואחרים. עשינו שם שעות יחד". אחרי פטירת הנער היתה תקופה ארוכה של נשיאת תמונתו לכל מקום.

זכרון מנחם: מיד אחרי הסוף היתה התחלה. ההורים הקימו את הארגון והוא היה שם מהרגע הראשון. "יכולתי לארגן קבוצות שישירו וירקדו, ועזרתי במה שדרוש. בבקרים הקפדתי ללמוד". עד היום יש קשר וסיוע, "אני מרגיש שהכל קיבלתי מהם".

החלום: תמיד היתה שאיפה לשדר ברדיו, "זה לא שהיה רדיו חרדי, אבל מגיל אפס סידרתי לי מזלג וכפית ו'שידרתי'. מוזר שהגשמתי את החלום".

הלו, זה רדיו: היתה הכרות עם בצלאל קאהן ששידר יומנים ברשת א'. "אמרתי לו שאני רוצה לעבוד ביומן שלו". קאהן הסכים. המשימה היתה לשכתב ולהקריא בטלפון ידיעות מעיתון חרדי. הסידור פעל פעמיים ובשלישית טוקר ניתק בפתאומיות את הטלפון. "עד היום יש לי את ההקלטה שלו קורא לי 'מנחם, מנחם?'".

דרך כוכב: יעקב-קובי סלע היה כוכב השכונה ששידר בערוץ 7. יום אחד נולדה התעוזה לבקש 'שיסדר משהו' בערוץ. היתה דחייה ומנגד התעקשות, עד שהגיע יום הראיון ומבחן הקול בבית אל.

בית אל: באותה תקופה ערוץ 7 ביקש למתוח את שעות השידור שלו אחר חצות. טוקר הוזמן לבחור לילה לשידור. "חשבתי: בשבת אני חורפ, אז בחרתי את מוצאי שבת וזה הסיעתא דשמייא של הקריירה שלי. מוצ"ש הוא לילה שבו דתיים מקשיבים. אם הייתי בוחר את שלישי, לא יודע אם מישהו היה שומע עליי".

שומע: ההסכם היה שהוא משדר מוסיקה ברצף. העמידה בתנאי נמשכה חצי שעה בדיוק, ואז הוא התחיל לדבר. "מאז התכנית ההיא, כל התחנות עושות תכניות לציבור הדתי בלילה הזה".

ראיון עצמי: "על השבוע השני בערוץ 7 ראיינתי את מרדכי בן דוד. הוא שאל את השאלות וענה את התשובות, כי לא ידעתי איך עושים את זה". זה לא הפריע לכולם להתפעל מההישג.

צ'ילבה: אחרי שנתיים בערוץ, היה חיתוך לכיוון 'קול חי' המתחרה, מה שהתקבל כבגידה. "מוטי שקלאר, שהיה אז המנכ"ל, הציע לי לשדר תכנית יומית ותכנית במוצ"ש. בערוץ 7 מאוד נפגעו, ניסו לשפר תנאים, אבל הם לא יכלו לתת לי תכנית יומית או תנאים שווים".

הסולחה: אחרי תקופה של כעס וניתוק מגע יש היום קשר טוב. "כבר ראיינתי ונפגשתי עם האנשים מאז כמה פעמים".

קול חי: "הייתי מאלה שהרימו את התחנה. עד שהגעתי הוא היה רדיו שכונתי קטן, לאט לאט הם התחזקו ובהמשך גם קיבלו תדר בירושלים. עליתי על הסוס המנצח דאז".

הרעם: "הייתי מקום ראשון ברייטינג בתחנה, ופתאום קרא לי מנכ"ל התחנה וזרק אותי מהרדיו. הוא אפילו לא הירשה לי לעשות תכנית פרידה. עד היום הוא לא יודע להסביר למה הוא עשה את זה".

הוא עשה: "מי שפיטר אותי באמת זה הקב"ה. כנראה שהרמתי את האף גבוה מדי". אחרי הפיטורין השתררה מסביב שממה. "כל החנפנים, בעלי העסקים והזמרים נעלמו. אתה מגלה שיש לך מעט מאוד חברים בתעשייה, וזה בסדר. זו מערכת של 'תן וקח'".

רדיו ירושלים: אחרי ישיבה של כמה שבועות בבית, "ולא בדיכאון", הגיעה ההצעה לשדר ברדיו המקומי של עיר הבירה. השינוי בקהל המאזינים הביא גם להכנסת אייטמים אחרים. אבל עדיין הובאו זמרים דתיים. "עניין אותי שהחילוני ישמע את הדברים האלה. אבל האמת היא שהשליחות היתה ברדיו תל אביב".

השליחות: 'קבלייט שבת', תכנית עם שירים ודיבורים ששודרה במשך שנתיים עם קובי סלע. "מצד אחד להביא לחילונים יהדות בכיף; מצד שני הגשמת חלום רדיופוני של קובי ושלי. התחנה נמצא בנמל תל אביב, עם כל אוכלי השרצים והשדרנים הגדולים: יואב קוטנר, ארז טל, מירב מיכאלי וטל ברמן".  

טל ברמן: תמיד אמרו על טוקר שהוא התואם החרדי של איש הרדיו הזה, והנה יש איתו מפגש. "ראיינו אותו על התכנית והוא פירגן ואמר שהוא מגלה דברים על היהדות".

מצווה גדולה: הרבה תגובות הגיעו במשך השנים על השידורים, כמו מהנערה שביקשה שטיפולי הכימותרפיה יתבצעו במוצאי שבת כי השידור מקל, או נער אוטיסט שהתכניות מצליחות להשקיט אותו. "לשמח יהודים עושה הכי טוב על הלב".

שירות אזרחי: בשלב מאוחר בחיים, ב'זכרון מנחם'. "אם הייתי היום בן 18, הייתי בנח"ל החרדי. בלי ספק".

האישה שאיתו: יעל, "החרדית הראשונה שלמדה בשנקר", בעלת סטודיו לשמלות כלה. הנישואין התקיימו בגיל מופלג עבור בחור חרדי, 27 ליתר דיוק. "לא ידעתי מי תרצה אותי בגלל שאני ברדיו, ומי לא תרצה בגלל זה. אצלה זה לא היה ככה".

הפירות: ארבעה ילדים. הגדולות לומדות בבית ספר תורני, הקטנים בגילאי שנה ושלוש. המגורים הם בהר שמואל, מיד ביציאה מרמות, אז יש גם התנחלות ברזומה.

עורך הקידושין: הרב לאו, הכרות מוקדמת - רדיופונית.

חסידישקייט: יוזמת טרום עידן הרשת, שוב עם סלע, בה צולם ונערך מדי חודש מגזין חדשותי עם קליפים וראיונות. "ברמה ההפקתית זו היתה תחנה לבנונית פיראטית, ברמת הרייטינג - CNN חרדי. לא היה בית חרדי שלא ראו את זה".

The End: אחרי 100 תכניות הגיע הסוף. "משרדי הפרסום החרדיים, שאין להם שום יצירתיות, טענו שהרבנים לא מאשרים מחשב. אם הם היו מחזקים את המיזם הזה, את האחים גרובייס ועוד, אנשים לא היו מגיעים היום לפייסבוק".

עושים גלים: היתה תקופה של שנתיים ב'גלי ישראל', כל ערב בין 19 ל-21, תכנית של אקטואליה רכה. היה שם טוב אבל אז הגיעה "ההצעה של חיי".

ההצעה: לחזור ל'קול חי', אולי בעקבות ירידה של התחנה ברייטינג. "מעבר לתמורה הכלכלית זה קטע פסיכולוגי, שידעתי שלא אוכל לסרב לו. גם כי זה לחזור הביתה, וגם כי המנכ"ל המפטר הוא זה שהציע לחזור".

טוקר FM: כבר עשור הוא מחזיק תחנה של מוסיקה יהודית במגוון סגנונות. "ג'וק שאני משלם עליו כסף, ולא תשמעי את הקול שלי שם". מבחינתו זה גלגלצ חסידי, "אלפי מאזינים, במערכת העיתון, בבורסה, בכל מקום שהם, נהנים ממוסיקה טובה".

לשמוע קוקה קולה: במשך השנים היו הרבה מיזמים עם חברות עסקיות. לאחרונה ניגש ל'קוקה קולה' והציע להם לערוך תחרות על שיר השבת אהוב ביותר. סומנו הזוכים, נעשו עיבודים והוקלט דיסק. "יש לי המון תגובות עליו מחילונים, שהאלבום מחזיר אותם לבית אבא באווירה עדכנית".

פופ חסידי: אין הסכמה שמדובר במוסיקה ירודה. "אם לא תדבר לילדים מתבגרים בשפה שלהם, הם ילכו לשמוע את ליידי גאגא. החוכמה היא להשאיר אותם איתנו עם מילים טובות". חוץ מזה, כמות מכירות הדיסקים ומה שרים בחתונות הם שקובעים.

ערוץ 2: במשך השנים היו הצעות לפינות בתכניות שונות, אך לא היתה היענות. לאחרונה נבנתה תכנית שהוא מעורב בבחירת האייטמים ובעריכה ומגיש אותה, "זו תכנית אירוח עם פרשת שבוע, וסטיילינג ואוכל כשר, שמנחה אותה לראשונה מישהו עם כיפה שחורה".

פולקלור: "האייטמים הם לא המצווה הזו והמצווה ההיא. רמי לוי יושב ומספר על שולחן השבת שלו, ושלי יחימוביץ' אומרת שהשבת היא הערך החברתי הנעלה ביותר".

אם זה לא היה המסלול: אחרי חשיבה מאומצת מגיעה התשובה הניצחת: "הייתי קובי סלע".

 

ובמגרש הביתי

על הבוקר: קפה הפוך מהמכונה הביתית ופיזור הילדים. "לא מוותר על זה למרות שיש הסעה ולמרות הפקקים". אחר כך תפילה ודף יומי "וזורם לעבודה".

דיסק ברכב: הדיבורית. ובכל זאת, בתוקף סוג העבודה יש האזנה בלתי פוסקת של דיסקים מתוך הסלולרי. "מעריץ, אוהב ומכור מראש לכל דבר שעושה מרדכי בן דוד".

שבת: הזמן האהוב ביותר במשך השבוע. גולת הכותרת היא השהייה בבית עם הילדים, "חלות ביתיות, שירים חדשים, צחוקים וגם הזמן לעבור על המחברות שלהן".

עיתים לתורה: אין יום בלי דף יומי. "לא מפספס את זה".

אוכל: יש אהבה גדולה לאוכל מכל הסוגים, "אין מסעדה כשרה בארץ ובעולם שלא ביקרתי בה". אבל מכולם, שימו לב למחמאה, נבחר האוכל של הרעיה, "הדגים שלה והסלטים".

אחזקת הבית: הרבה עם הילדים, "נהג מונית, אמבטיות מאז שהם היו קטנים וכל נושא הרפואי". ויש גם הורדת זבל. קניות? באינטרנט.

מפחד: איראן. חברים טובים בלשכת רוה"מ נשאלים בכל מפגש נשאלים מתי להכין דרכונים. מעבר לכך "כל מה שקשור בילדים".

דמות מופת: האדמו"ר מאמשינוב, "כל החלטה משפיעה בחיי עוברת דרכו. הוא מסתכל לכל אחד בגובה העיניים, נותן יחס, תשומת לב וברכה שאצלי תמיד התקיימה".

פנאי: יש אהבה גדולה לספורט, פעם לעשות, היום לראות, "כל מה שיש בו כדור". מעבר לכך מסעדות, מוסיקה וגם שיעורים.

כשאהיה גדול: "אהיה המנחה של בואו של המשיח, הכניסה שלו למקדש ושירת הלווים". משהו מעשי יותר? "לשדר ברדיו. אני אעשה את זה עד גיל 90".

ofralax@gmail.com