בשבע 512: לא סולחים למעריב

שמואל אדלמן , י"א בתשרי תשע"ג

נראה כי הדאגה לשלומו של העיתון 'מעריב' שעומד על סף סגירה חוצה מגזרים ומפלגות. אישים מרחבי הקשת החברתית והפוליטית יצאו בקריאה למנוע את סגירת העיתון, ואצל כמה מהם נשמעה חרדה של ממש מרכישת העיתון בידי שלמה בן-צבי.

ואולם יש גם מי שכלל אינו מצטער ואף טורח להזכיר ל'מעריב' נשכחות ולבוא איתו חשבון. תנועת 'ארץ ישראל שלנו' יצאה בקמפיין הכולל מודעת אבל על פטירת העיתון בטרם עת וברכת תנחומים של "יש פתרון לכל מתיישב", המוכרת מתוכנית ההתנתקות. "ניחומינו להנהלה ולעובדים", נכתב במודעה, "נעבור את זה יחד". נזכיר כי זו היתה סיסמת 'מעריב' לאורך תקופת ההתנתקות. שי גפן, מנכ"ל 'ארץ ישראל שלנו', טוען כי הקמפיין נגד השחיתות שהוביל 'מעריב' ערב ההתנתקות, נעצר כדי לאפשר את ביצוע התוכנית. כזכור, בשנת תשס"ה יצא העיתון בקמפיין "איפה הבושה?", שמטרתו היתה לעורר את הציבור למחות נגד השחיתות הפושה בשלטון ובממשל הציבורי. הקמפיין נפתח בעקבות מאמר מערכת תחת הכותרת "עברתם כל גבול" מאת אמנון דנקנר ודן מרגלית, שהודפס בשער העיתון, אך הושתק לחלוטין לקראת הביצוע של תוכנית הגירוש.

הקמפיין בגנותו של מעריב ממשיך את קו המודעות "יש דין ויש דיין" המציינות באופן בולט בעלון התנועה את כל אנשי הציבור שהקריירה שלהם התרסקה לאחר ההתנתקות, וביניהם משה קצב, אהוד אולמרט, אריאל שרון, ניסו שחם, וזו רק רשימה חלקית מאוד.

בתגובה לפנייתנו אומרים בארץ ישראל שלנו: "זה בהחלט חלק מנפילת האליטות שתמכו בגירוש. התקשורת נטלה חלק פעיל ומעשי בהוצאת הגירוש לפועל והם גם התגאו בזה. הקמפיין נועד להזכיר ל'מעריב' שאם אפשר לעבור ביחד ביצוע פשע שכזה, נוכל גם להכיל את סגירת העיתון. אין ספק שהתרסקות התקשורת הישראלית היא עונש על כל מעלליה נגד ההתיישבות, תמיכה בכל הסכמי השלום ורדיפת המתיישבים והציבור הדתי".

יחד עם זאת, מדגישים בתנועה את ההזדהות עם העובדים: "אנו מצרים וכואבים על אובדן הפרנסה של אלפי יהודים טובים וישרים, ביניהם עיתונאים מקצועיים הגונים וישרים, שעובדים ב'מעריב', שגם התנגדו נחרצות לביצוע הפשע של ההתנתקות אולם היו כבולים ולא יכלו להביע את דעתם בחופשיות. נקווה שתחת הבעלות החדשה 'מעריב' יהיה הסנונית הראשונה במהפך התקשורת הישראלית, ושחלילה לא תיפגע פרנסתן של משפחות בישראל".