בשבע 512: תהא שנת גירעון ענק?

כדי לעמוד ביעדי הגירעון, הממשלה תצטרך לבצע קיצוצים עמוקים, שהשותפים הקואליציוניים לא יאהבו * המשמעות: סיכוי לא קטן לבחירות מוקדמות

שלמה פיוטרקובסקי , י"א בתשרי תשע"ג

את הגיבושון המסורתי לחברי הקואליציה בפתיחת השנה החדשה הקדיש ראש הממשלה במידה רבה על מנת להבהיר שהוא עוד כאן, שהבחירות עוד רחוקות, ושבכוונתו להמשיך עד סוף הקדנציה, כולל העברת תקציב 2013. בנימין נתניהו שוחח עם חברי הקואליציה בהרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה. "היציבות השלטונית שלנו מעניקה המון לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל", אמר לשרים ולח"כים וציין כי "כדי להמשיך בעשייה וביציבות אנחנו צריכים להעביר תקציב אחראי. בישיבות שערכתי עם ראשי הסיעות אני יכול להגיד שכולם רוצים תקציב עכשיו. ואם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים. זה תלוי רק בנו. מול האתגרים שמדינת ישראל ניצבת זה הדבר הנכון לאזרחי ישראל. ואני מתרשם בערב הזה שיש רצון, ואז ניפגש בפעם החמישית בשנה הבאה ונהיה בטוח במערכת בחירות".

אולם העברת תקציב 2013 תהיה אחת המשוכות הקשות שהקואליציה הנוכחית, אחת היציבות בעשורים האחרונים, תיאלץ לעבור. נזכיר רק כי לא מזמן, לפני פחות מחצי שנה, הבהיר נתניהו כי בכוונתו ללכת לבחירות בספטמבר, בכדי שלא להיכנע לדרישותיהן התקציביות של שותפותיו. החוק לפיזור הכנסת כבר עבר בקריאה ראשונה באותו לילה ארוך בחודש יוני, אך אז רקחו מקורבי נתניהו את הדיל שבסופו הצטרפה קדימה לקואליציה. הדיל כבר מאחורינו, קדימה בחוץ, אולם נראה שהפעם נתניהו דווקא מעוניין להעביר את תקציב 2013 ולא לדחות אותו עד אחרי הבחירות הבאות.

תקציב 2013 יהיה משוכה קשה. נתניהו ושטייניץ

 קיצוץ בלתי נמנע

המוקש הכבד ביותר העומד לפתחה של הממשלה הוא הצורך לקצץ באופן משמעותי בתקציבי כל המשרדים, על מנת לעמוד בכלל הפיסקאלי וביעד הגירעון מחד, ובהבטחות השונות של ראש הממשלה מאידך. מאז הקדנציה המפורסמת של נתניהו כשר האוצר נקבעו מגבלות קשיחות מאוד על הגידול בתקציב המדינה משנה לשנה. זאת על מנת להקטין את חלקה של הממשלה בכלל הפעילות של המשק הישראלי. תחילה נקבע כלל מחמיר מאוד של גידול באחוז אחד בלבד בתקציב המדינה מדי שנה, מה שביטא למעשה הקטנה של התקציב לנפש. בהמשך הועלה הגידול השנתי בתקציב ל-1.7 אחוזים, שיעור החופף פחות או יותר את גידול האוכלוסייה, אך לא לוקח בחשבון את הגידול בתוצר, כך שחלקה של המדינה בו המשיך לרדת. בשנת 2003 חלקה של הממשלה מהתוצר עמד על למעלה מ-50 אחוזים, שיעור גבוה בהשוואה להוצאה ממוצעת של כ-44 אחוזים מהתוצר במדינות ה-OECD. בסוף שנת 2008 חלקה של הממשלה בתוצר עמד על כ-43 אחוזים, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD לא השתנה משמעותית. לאור זאת הוחלט לקבוע כי מעתה יוגדל שיעור עליית התקציב מדי שנה בהתאם לכלל חדש, אשר ישקף את יעד היחס חוב-תוצר ואת הצמיחה של המשק. הכלל החדש, שחישובו מעט מורכב, מאפשר אמנם להגדיל את הוצאות הממשלה בכשני אחוזים וחצי מדי שנה, אבל מנגד נקבע כי הממשלה חייבת להמשיך ולעמוד ביעד הגירעון.

יעד הגירעון של הממשלה עמד עד לאחרונה על אחוז וחצי והועמד כעת על שלושה אחוזים. אולם הירידה החדה בצמיחה בשנה האחרונה הופכת גם את העמידה ביעד הזה לבעייתית. הגידול הניכר בהוצאות הממשלה בשנתיים האחרונות, עקב קביעת הכלל הפיסקאלי החדש והיישום של המלצות דו"ח טרכטנברג ורפורמות נוספות, הביאו לכך שהעמידה ביעד הגירעון נעשתה קשה הרבה יותר. ירידה בהכנסות ממיסים מחד וגידול משמעותי בהוצאות מאידך, הביאו למצב שבו התקציב המתוכנן לשנת 2013 יהיה חייב לכלול קיצוצים לא מעטים. הקיצוצים יהיו בוודאי גם במקומות שקיבלו אך לאחרונה תוספות במסגרת דו"ח טרכטנברג, כמו חינוך, אך חלקם יהיה בוודאי קיצוץ של ממש בבשר החי, בלב תקציביהם של המשרדים השונים. כיוון שבישראל צירוף המילים "קיצוץ בתקציב הביטחון" נשמע כמו מדע בדיוני, סביר הרבה יותר שנראה קיצוצים בחינוך, בבריאות, ברווחה וביתר המשרדים ה"כבדים" המעניקים שירותים לאזרח.

 

 קופון פוליטי

בשלב הזה נכנסת הפוליטיקה לתמונה פעם נוספת, בדמותן של השותפות הקואליציוניות שחלקן עשויות לסרב לשתף פעולה עם מהלכים אלו. תקציב של גזירות איננו אהוד על מפלגות העומדות לפני שנת בחירות, ושנת 2013 תהיה בכל מקרה, ללא כל ספק, שנת בחירות. מפלגה שתפרק קואליציה בטענה שאיננה מוכנה להסכים לגזירות כאלו עשויה אפילו לגזור על כך קופון פוליטי, וזו עוד סיבה טובה מדוע קשה לראות את תקציב הגזירות הצפוי מאושר בכנסת.

מפת הקואליציה, המונה כיום 66 חברי כנסת, מלמדת על כך שעיקר הבעיות עלולות לצוץ מכיוונן של ש"ס וישראל ביתנו. הליכוד, הסיעה הגדולה ביותר בקואליציה, נשלט ביד רמה על ידי ראש הממשלה נתניהו ועל ידי נציגו לעניינים מסוג זה, יו"ר הסיעה ויו"ר הקואליציה זאב אלקין. במשך תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, אחת הממשלות היציבות ביותר בעשורים האחרונים, נשמרה המשמעת בליכוד באופן כמעט מוחלט. סיעות הקואליציה הקטנות, הבית היהודי, עצמאות ויהדות התורה, נעדרות יכולת לחץ של ממש עקב גודלן, משום שגם בלעדיהן נשאר נתניהו עם רוב בכנסת. גם מבחינת האינטרס הפוליטי, שתיים משלוש הסיעות הללו לא ירוויחו דבר מעזיבת הקואליציה במועד זה, ועל כן קשה לראות אותן פורשות על רקע התקציב. לעומת זאת, ש"ס וישראל ביתנו עשויות לראות כל אחת את הרווחים הפוטנציאליים מפירוק הקואליציה ולמשוך לכיוון של בחירות מוקדמות. במקרה כזה עשויות הבחירות להיערך בין החודשים ינואר ומרץ, ותקציב 2013 עשוי להיות מאושר רק במחצית השנה האזרחית הבאה.

 

 פרשנות

 כוחה של התובענה הייצוגית

 עו"ד משה מליק

תובענה ייצוגית היא כלי משפטי רב עוצמה, המעניק פתחון פה לניזוק הקטן, למימוש זכויותיו. באמצעותו ניתן לאחד מספר רב של תביעות בעלות מאפיינים דומים ולנהל אותן באופן יעיל וממצה.

למעשה, התובענה הייצוגית מנוהלת בשם קבוצת בני אדם, אשר נפגעו כתוצאה מהפרת חוק של רשות או תאגיד. כך למשל, חברת ביטוח המתחייבת לשלם למבוטחיה סך מסוים עבור הוצאות רפואיות בקרות אירוע מזכה, אך בפועל אינה מתגמלת את מבוטחיה כמתחייב מהפוליסה, עשויה להיתבע במסגרת הליך של תובענה ייצוגית.

מהבחינה הפרוצדורלית, על התובע בשם קבוצת נפגעים (אין צורך בייפוי כוח) להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית בצירוף תצהיר ונוסח התובענה. על התובע להראות לבית המשפט כי קיימת גם לו עילת תביעה אישית המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

לאחר בחינת הבקשה, רשאי בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית אם ראה כי נתקיימו כל התנאים הבאים:

א. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ב. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

ג. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

במידה והבקשה אושרה, יראו את נוסח התובענה, אשר צורף לבקשת האישור, ככתב התביעה, וההליך המשפטי ימשיך להתנהל כסדרו.

חשוב לציין כי ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית על ידי מגיש הבקשה יכול להביא לדחייתה על הסף. כך למשל, לאחרונה מתח בית המשפט המחוזי ביקורת קשה נגד תובעים אשר הגישו בבתי משפט שונים 17 בקשות נפרדות העוסקות למעשה באותו עניין. זאת בניגוד לשאיפת המחוקק למנוע דיונים כפולים בתובענות ייצוגיות המעלות אותן עילות תביעה. בנוסף לכך, קבע בית המשפט באותו מקרה, כי התובעים נהגו בחוסר תום לב גם בכך שלא פנו תחילה לנתבעים לפני הגשת הבקשה לבית המשפט. התוצאה היתה באותו מקרה דחיית 17 הבקשות על הסף.

הכותב הוא עורך דין ממשרד עו"ד עודד לבינסון ושות'