בשבע 512: כוח סוס

הייתי באמצע שמונה עשרה, שמעתי לפתע צעקה נוראה ואחריה אנחות של מישהו שנשמע בצרה גדולה. ראיתי אדם נרעש לבוש כאיכר המחזיק בידו שוט

עודד מזרחי , י"א בתשרי תשע"ג

התנהגותו של רבי אלימלך מליז'נסק בתפילת חג סוכות היתה משונה. הוא הפסיק בפתאומיות את נענועי הלולב וקיצר בתפילתו. היה ניכר כי דבר מה מטרידו. בסיום התפילה ניגש רבי אלימלך לאחיו, רבי זושא, ואמר: "תעזור לי למצוא את האתרוג שממלא את בית הכנסת בריח גן עדן".

הם עברו ממתפלל למתפלל, עד שהגיעו לקצה בית המדרש, שם ישב איש פשוט שקוע בהרהוריו. "זהו זה!", קרא רבי אלימלך, "אמור לי יהודי יקר, מי אתה וכיצד השגת את האתרוג הנפלא שברשותך?"

האיש המופתע שתק לרגע והשיב: "רבי, זהו סיפור לא קצר. התרצה לשומעו?"

"בוודאי", השיב הרבי, "אני בטוח שזהו סיפור שראוי להישמע".
"כאשר הייתי באמצע שמונה עשרה, שמעתי לפתע צעקה נוראה ואחריה אנחות של מישהו שנשמע בצרה גדולה. ראיתי אדם נרעש לבוש כאיכר המחזיק בידו שוט ומנפנף בו בהתרגשות

"שמי אורי ובאתי מהעיר סטרליסק", פתח האיש, "ולמרות עוניי, אני משתדל לרכוש מדי שנה אתרוג מהודר. אני מלמד בעיר סמוכה ומחצית משכרי מיועדת לצורכי ביתי. במחצית השנייה אני רוכש אתרוג בלמברג, לשם אני הולך ברגל כדי לא לבזבז כסף על הנסיעה.

"גם השנה הלכתי ללמברג, כשבכיסי חמישים זהובים המוקדשים לאתרוג. בדרך עצרתי בפונדק כדי להינפש. בשעת מנחה נעמדתי באחת הפינות והתפללתי.

"כאשר הייתי באמצע שמונה עשרה, שמעתי לפתע צעקה נוראה ואחריה אנחות של מישהו שנשמע בצרה גדולה. מיהרתי לסיים את תפילתי כדי לראות אם אוכל לעזור לאיש. ראיתי אדם נרעש לבוש כאיכר המחזיק בידו שוט ומנפנף בו בהתרגשות".

"הסתבר כי מדובר בעגלון יהודי עני, בעל משפחה המתפרנס בקושי מהובלת אנשים בעגלה רתומה לסוס כחוש. עתה אירע אסון, כאשר סוסו כרע לפתע ומת. האיש צעק כי לא נותר לו אלא לתלות עצמו על עץ, כי מעתה אין לו פרנסה ואין לו מה לעשות בעולם הזה.

"לא יכולתי לראות בסבלו ואמרתי לו כי עליו לזכור שבורא העולם יכול להושיעו, למרות שאינו רואה כל פתרון. הפונדקאי ריחם על היהודי ואמר שהוא מוכן למכור לו סוס מצוין ששווה שמונים זהובים בחמישים, כדי לחלצו מהמצר. העגלון השיב במרירות כי אין לו בכיסו אפילו פרוטה אחת.

"הרגשתי שאיני יכול להחזיק את חמישים הזהובים בכיסי, כאשר חיי יהודי אחר תלויים מנגד. שאלתי את הפונדקאי מה המחיר הסופי שבו ימכור את הסוס במזומן. הפונדקאי המופתע אמר כי אם אשלם לו 45 זהובים, ימכור את הסוס.

"מיד הוצאתי את הסכום שדרש. העגלון הביט בנו בתדהמה ולא יכול היה להוציא הגה מפיו. 'אתה רואה', אמרתי לו, 'בורא העולם יכול לעזור גם במצב שנראה אבוד לחלוטין'. העגלון מיהר עם הפונדקאי לרתום את הסוס לעגלתו התקועה ביער.

"כאשר הלכו מיהרתי לצאת מהמקום, כי לא רציתי להיות מושא לרגשי התודה של העגלון המאושר. הגעתי ללמברג והסתפקתי בקניית אתרוג כשר ופשוט למראה. כל השנים היה אתרוגי המהודר ביותר בעיירתי ורבים באו אלי לברך עליו, ולכן התביישתי לחזור לביתי עם אתרוג כה פשוט. בהסכמת אשתי באתי לליז'נסק, מקום שאין איש מכירני, כדי שלא אתבייש", סיים אורי את סיפורו.

"רבי אורי!", קרא רבי אלימלך, "אתרוגך מיוחד במינו! כעת אני מבין מדוע יש לו ריח גן עדן! בוא ואספר לך את המשך הסיפור: העגלון שהצלת הגיע למסקנה שאתה היית אליהו הנביא בדמות אדם שהקב"ה שלח לו לחלצו ממצוקתו. הוא חיפש דרך להביע את תודתו לה', אבל בגלל שאינו יודע לקרוא ולבטא את עצמו בתפילה הניף את שוטו, נפנף בו בכל כוחו וקרא: 'ריבונו של עולם, אני אוהב אותך כל כך! אוהב אותך יותר מאשתי וילדיי! אצליף בשוט שבידי לכבודך כסמל לאהבתי!', והצליף באוויר שלוש פעמים.

"כל זה היה באחד מעשרת ימי תשובה. ביום הכיפורים ישב הקב"ה בבית דין של מעלה והאזין לתפילות בני ישראל. באותה שעה רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל, דחף קרון מלא מצוות שעשו היהודים במשך השנה לעבר שערי שמיים. אז הופיע השטן וזרע בדרכו את כל העבירות שעברו בני ישראל במשך השנה, ורבי לוי יצחק לא יכול היה להמשיך בדרכו. רבי זושא אחי ואנוכי נתנו לו כתף כדי לעזור בדחיפת הקרון, אך לשווא. כל מאמצינו לא הועילו.

"לפתע נשמע רעש מוזר. קול צליפת שוטו של העגלון פילח את החלל. הקול הפך לפתע לקרן אור אדירה שהאירה את כל היקום ואת כל העולמות העליונים. כאשר נשמע קולו של העגלון, שהכריז על אהבתו לה' בעודו מצליף בשוט, ענו כל הצדיקים וכל המלאכים: 'אשרי המלך שעבדיו משבחים אותו באמת כזאת'!"

"אז הופיע המלאך מיכאל, כשהוא מוביל אחריו סוס ואחריהם העגלון ושוטו. הוא רתם את הסוס לקרון המצוות של בני ישראל, כאשר העגלון ממשיך להצליף בשוטו. ואז באורח פלא הקרון דהר על גבי עוונותיהם של בני ישראל שחסמו את הדרך והגיע עד לכיסא הכבוד. הקב"ה קם מכיסא דין ועבר לשבת על כיסא רחמים, וכך נחתמה שנה טובה לכל בית ישראל".

רבי אלימלך סיים את סיפורו והוסיף: "וכל זה התגלגל בזכות מעשה החסד שעשית, רבי אורי היקר! לך לביתך והיה למנהיג בישראל המוביל את עדתו ביד רמה, מפני שהוכחת שאתה ראוי לכך. אולם לפני שתלך, הרשה לי לברך על אתרוגך המופלא...".

אותו אורי התפרסם ברבות הימים כרבי אורי השרף מסטרליסק.