בשבע 513: ה'בַּלֶבָּתים' מתחילים את ה'זמן'

גם אלו ששנות הישיבה מאחוריהם ועול פרנסת המשפחה לפניהם מתגעגעים לבית המדרש, ללימוד של 'סדר' ולחבורה שצומחת סביב עיסוק בסוגיות

עפרה לקס , כ"ה בתשרי תשע"ג

 שלושה פרויקטים שונים שצמחו מתוךדרישה של השטח מבקשים להעניק לאנשים העובדים פסק זמן שבו יזכו לחזור לחממת הלימודהישיבתי וגם לרכוש ידע מעשי בהלכות יומיומיות

השבוע שוב הוכיח עמישראל כולו, הגברים עם הטף, הנוער והנשים, שחביבה עליו תורה. הקפות של ערב, של בוקר וגם הקפות שניות התקיימו בכל קריה ובית כנסת, ספרי התורה הועברו בזהירות מיד ליד, כשסביבם מעגלים ותהלוכות, ובסיום הונחו בארון למשמרת. 

את ההבטחות ללימודהתורה שניתנו בשירה וריקודים יממשו בחורים רבים בשבוע הבא, עם שובם לזמן החורףהארוך בישיבות. אבל התורה איננה נחלתם הבלעדית של הצעירים שמחוג השעון שלהם מונחכרגע על תקופת הישיבה או אברכים שהחליטו להקדיש את כל זמנם ללימוד. הדרישה ללימודמשמעותי הולכת ומתרחבת גם בקרב אנשים עובדים וסטודנטים, ולמבקשים ללמוד תורה יש לארק שיעורים אלא גם תוכניות ומסלולים המיועדים דווקא להם. אלה לוקחים בחשבון אתגבולות הזמן הפנוי של העובדים, את העולם הרחב שממנו הם באים ואת הצורך שלהם לא רקלשמוע, אלא לעסוק בדברי תורה ממש וגם לקיימם.

 היהלומים יחכו

פעם בשבוע אחד המשרדיםבבורסה ליהלומים מפסיק את פעילותו למשך כשעה. החיים מסביב ממשיכים לזרום ומכירותמתבצעות כל העת, אבל אצל שמעון בן משיח מתפנים האנשים לעסוק בלימוד הלכה בשיטת'צורבא מרבנן' - לימוד הלכה מפי הרב בן ציון אלגאזי. בין הרב ואיש העסקים שוררתמערכת יחסים מיוחדת. הרב מספר שהשיעור כרוך בהפסד כספי כבד לבעל המשרד, בן משיחמסביר שקשה מאוד להגיע לבורסה בגלל הפקקים והפרוצדורה הארוכה בכניסה לבניין,"ובכל זאת, הרב מגיע במסירות נפש למען התורה".

בשיעור יש משתתפיםקבועים. חלקם שמעו עליו מפה לאוזן, אחרים הגיעו למשרד במקרה בשעת השיעור והחליטולהצטרף. גם עובדים שאינם חובשי כיפה ונקלעים למקום מתעניינים. "לפעמים הםשמים כיפה ומתיישבים לשמוע". 

הרב שימי אופיר: יש משהו שונה באנשים מבוגרים עובדים שבאים ללמוד: הם ענייניים יותר מבחורי ישיבה, כי הדקות ספורות אז הם לומדים ברצינות, אבל הם גם נינוחים יותר כי הם חיים ונמצאים בעולם. לבחורים צעירים יש לפעמים עצבנות בלימוד

השיעור מתקיים כאמורבעיצומו של יום מסחר רוחש פעילות, והאנשים שולפים את עצמם אחד אחד מעיסוקיהם: זהמסגירת עסקה, האחר מארוחת צהריים, אבל זמן השיעור רחוק מלהיות זמן לנמנום. "זהלא שיעור שיושבים בו ונרדמים. כולם משתתפים ויש ויכוחים, עד כדי כך שלפעמים אנשיםאומרים: מה נסגר, מה זה הצעקות האלה?".

בן משיח הוא בוגרהישיבה הליטאית 'אור ישראל', וכשהוא למד בה ההלכה לא היתה חלק ממסלול הלימודיםהמרכזי של הישיבה. בשיעור הוא מוצא שתחום ההלכה מתחדד: "אנחנו לומדים שיש לכלדבר סיבה ומטרה. יש אנשים שעשרים שנה מתעטפים בטלית בדרך מסוימת בלי לדעת מדוע,וכאן הם לומדים מה עומד מאחורי זה. אחרי שיעור של 'צורבא' אתה יודע מה לעשותבבוקר: מתי בדיוק ברכות השחר, ואיך להניח תפילין בכל האופנים וכל העדות. מי שלומדיוצא עם הרבה סיפוק וידע".

'צורבא מרבנן' התחיל, כמוהרבה דברים טובים, במקרה. זה קרה קצת אחרי שהרב אלגאזי, ר"מ בישיבת 'כרםביבנה', חזר משליחות באנטוורפן, שם שימש רב קהילה וראש ישיבה. "אנשים מהקהילהשם עלו איתי לארץ וביקשו שיעור פעם בשבוע, אליו הצטרפו כל מיני חוצניקים".השיעור עסק פעם בפרשת השבוע ופעם בנושאים אחרים, אבל הביקוש היה להלכה. במקביל לכךביקש גאל גרינוולד, שהיה גם הוא באנטוורפן במסגרת בני עקיבא העולמית ושימש חברותא של הרבבחו"ל, ללמוד הלכה בצורה מסודרת. השילוב בין הדרישות הניב את החוברת הראשונה שלהרב אלגאזי בהלכות שבת. "חשבתי על משהו לא עיוני מדי ומצד שני לא קליל מדי. קיבצתיאת השתלשלות ההלכה מהמשנה, דרך הגמרא, ראשונים ואחרונים עד הפרקטי, מה שאנחנומקיימים היום. התחלנו בהלכות בישול בשבת. הם הרגישו בורים. מקיימים אבל לא יודעיםמדוע". כדוגמה בולטת בנושא הזה מביא הרב אלגאזי את הפלטה החשמלית. "הםשאלו: מה הקשר בין זה ובין בישול בשבת? הבאתי פלטה לשיעור, פירקתי אותה לגורמיםוהם מצאו בה את רבי חנינא וחכמים, את הגמרא והרמב"ן".

הקבוצה השנייה הוקמהבעקבות ביקור בגבעת שמואל אצל איש העסקים אלון וולקן, ומשם נולדה קבוצה נוספת ברעננה.היום, עשור אחרי כן, יש לפרויקט מכון מסודר, כ-4,000 לומדים בארץ ובעולם ומגמתההתרחבות ממשיכה. "אני לא יודע איך זה התגלגל. אבל זו מגיפה ראויה, כפישהגדיר את זה מישהו".

סבב הלימוד של 'צורבא'אורך כארבע שנים וחצי והוא מקיף, כהגדרת הרב אלגאזי, "את כל הלכות השולחןערוך שנוגעות ליומיום של היהודים. רוב 'אורח חיים', חלקים מ'יורה דעה', 'אבן העזר'ו'חושן משפט'". במסגרת השיעורים לא תלמדו הלכות שחיטה, אבל כן תלמדו איפהאפשר לאכול, מה הסיפור של הג'לטין ואיך מתנהלים עם המכשור הכי חדיש במטבח במישורהבשר-חלב. הלכות ריבית והמינוס בבנק גם הן זוכות ללימוד מקיף, וכן כיבוד אב ואם,שעטנז, לחיצת יד לאישה עם קרובי המשפחה שנעלבים, ביקור חולים, ואפילו הלכות שכנים כמומה עושים במקרה של מריבה על חנייה.

"כשאנחנו לומדים הלכות טהרת המשפחה, אנשים יוצאים בהלם. חלקםמחווירים כפשוטו, אחרים מבינים שהם החמירו לחינם", אומר הרב, אבל מדגיש שאףאחד מהם לא מוותר בלי קרב. "חלקם מתעצבנים ואומרים: 'חמישים שנה אני עושה כךוכך, אתה רוצה להגיד לי שזה לא נכון?'".

הכעסים של המשתתפיםבשיעור בכלל לא מפחידים את הרב אלגאזי, להפך. "זה חלק מהאטרקציה עבור חלקמהאנשים, אבל השיעור מבהיר להם מה ההלכה מחייבת אותם באמת. הלימוד נעשה בצורהחביבה ומאירת עיניים, עם חוברות שמסבירות את התכנים, ועובדה שאנשים מתמידים בזהבצורה בלתי רגילה. אדם צריך פעם בחיים לעבור על ההלכות הנוגעות לחייו. הרי כל אחדמאיתנו הוא פוסק בביתו. אז ככה האבא הוא לא רק אחראי על הכסף בבית, אלא הופך גםלסמכות הלכתית. הרב יעקב אריאל אמר על התוכנית שאם יש למישהו שעה בשבוע ללמודתורה, עדיף שילמד קודם כל צורבא, עוד לפני דף יומי".

לצורבא יש קבוצותלימוד גם ברחבי העולם: בברזיל - סאן פאולו וריו דה ז'אנרו, באוניברסיטאות בלונדון,בקנדה ובארצות הברית ועוד. לפני תקופה קצרה נכנס השיעור למסגרת צה"ל, כשאחדהרבנים מעביר לחיילי המסלול החרדי 'שח"ר' שיעורי 'צורבא' על בסיס יומי. בתוםהשירות ייבחנו החיילים על ידי הרבנות הראשית ויקבלו תעודת 'רועה רוחני'.

גם לקיבוצים הצליח'צורבא' להגיע. בקיבוץ יבנה קיימת קבוצת לימוד כבר ארבע שנים. אל השיעור הזהמגיעים מדי שבת אחר הצהריים בין חמישים לשבעים איש. הצעיר שבהם בן 11, המבוגראוטוטו חוגג 100 שנה להיוולדו. גם שם ויכוחים לא חסרים, אבל אנשים ממשיכים לבוא,ואפילו נפתחה קבוצה נוספת באמצע השבוע, אחרי תפילה ב-5:30 בבוקר: שיעור על כוס קפהב-6:15, עם בגדי העבודה, לפני היציאה לרפת ולגדיש.

ד"ר סטיב ג'קסוןהוא רופא נוירוכירורג, מנתח ראש בבי"ח בילינסון וגם לומד נלהב של 'צורבא'ברעננה. "אם לא מזעיקים אותי לחדר ניתוח, אני שם". ד"ר ג'קסון הלךשבי אחרי הרב אלגאזי, והוא איננו חדל לתת לו סופרלטיבים על ידע נרחב, חוכמהוכריזמה. "השיעור שלו", הוא אומר "סוחף ודינמי".

לא מעט אנשים יאמרולך ששיעור דינמי בהלכה נשמע אוקסימורון.

"הוא הצליח לקחתדבר יבש לכאורה, שאין עליו הרבה קופצים, ולהפוך אותו לדבר דינמי. השיעור הואענייני, תמציתי, ואתה יוצא משם עם הלכה יישומית".

הרבה אנשים יעדיפופלפול מעניין בגמרא או מהלך מרגש בפרשת השבוע, מאשר הלכה שאותה צריך גם לקיים.

"במקרה אני מנתח.אם מחר אלך לכנס ויסבירו שם שטכניקת ניתוח מסוימת מסכנת את המטופל - רק פתי יגידשהוא מתעלם ממה ששמע ולא יישם את זה. כך גם בהלכה. הרציונל הוא פשוט: התורה ניתנהכדי לקיים אותה, ולא ייתכן שנתפלפל בגמרא אבל נהיה עמארצים ולא נקיים אתההלכה".

ד"ר ג'קסון מסבירשלא אחרי כל שיעור הוא מגיע הביתה והופך את המטבח. "גם לפני כן קיימנו אתההלכה", אבל יש שינויים ולפעמים הלומד דווקא מגלה שהוא החמיר. "בעבר,כשלא ידעתי מה עושים, העדפתי להחמיר ליתר ביטחון. פתאום אתה מגלה שיש דברים שהחמרתבהם סתם, פתאום אתה מגיע לפסח ויש לך ביטחון במה שאתה עושה".

ד"ר ג'קסון ממשיךומרעיף על הרב אלגאזי שבחים ואומר ששיעור מפי הרב הוא חוויה מרגע שהרב פותח את פיוועד שהשיעור מסתיים. הוא גם נהנה להסתייע בחוברות של 'צורבא' שמבחינתו מסכמותומאירות את הנלמד, ואומר "מי שטועם פעם אחת, ימצא את עצמו ממשיך ללכת. זה מהשקרה לי".  

 

"שיעורבערב זה לא מספיק"

לקראת סוף לימודי הנדסתאלקטרוניקה בטכניון, מצא את עצמו יאיר טשופ מדבר עם חבריו על הצורך להמשיך להתפתחבתורה. "אתה אמור לחנך את הבן שלך ללמוד תורה ואתה מה, האם סיימת את תפקידךבהתפתחות הרוחנית שלך?". אדם מן היישוב, מסביר טשופ, קובע חברותא פעם אופעמיים בשבוע ושומע מדי פעם שיעורים, אבל מבחינתו מדובר בווארטים ואין משם התקדמותממשית. "רצינו שיהיה יום ישיבתי. שאתה מתכונן לשיעור ויש סדרים כמו בישיבה.העקרונות היו שזה יהיה יום שלם, שאתה נכנס לעניין ולא מבקר בתורה לרגע, וכן שיהיה לימודב'סדר', שאתה עצמך תהיה הלומד ולא רק שומע". טשופ מוסיף שללכת לשיעור בערב,אחרי שהילדים הולכים לישון, זו לא אופציה מובחרת בעיניו משום שזה בא על חשבון הביתוגם העייפות כבר ניכרת.

                                                                                                                               

הרב בן ציון אלגאזי: כשאנחנו לומדים הלכות טהרת המשפחה אנשים יוצאים בהלם. חלקם מחווירים כפשוטו, אחרים מבינים שהם החמירו לחינם. חלקם מתעצבנים ואומרים: "חמישים שנה אני עושה כך וכך, אתה רוצה להגיד לי שזה לא נכון?"

בשלב מסוים הדיבוריםהגיעו לידי מעשה כשטשופ, בוגר ישיבת שעלבים ואחד מחבריו, בוגר ישיבת מעלות, שלחומכתב בנושא לחבריהם בוגרי הישיבות. כך נולד 'בית מדרש עובדים' שבו מקדישה קבוצה שלאנשים עובדים יום בחודש ללימוד תורה. היום מתחיל בבוקר ומסתיים בארבע אחר הצהריים,ובמהלכו שני סדרים שלאחריהם שיעורים, שיעורי אורח ושיעור בתנ"ך.

לאדם עובד, בטח אםהוא לא מגיע לעבודה בערבי חגים ובימי חול המועד, יש מעט מאוד ימי חופשה.

"נכון, וכל אחדפותר את זה בצורה אחרת. יש כאלה שהולכים אחרי יום הלימוד לעבודה, כדי לעבוד לפחותחצי יום, יש עצמאיים, יש שבאים לא בכל הימים אלא בחלקם. אני, למשל, עובד 90 אחוזמשרה. אני חייב את היום הזה".

הרב שימי אופיר,ר"מ וממקימי ישיבת ההסדר בנצרת עילית, הוא האחראי על התוכן של בית המדרש מיוםהקמתו, לפני חמש וחצי שנים. הוא גם מעביר שיעורים וגם מזמין את הרבנים האורחים,שמגיעים מבתי מדרש מגוונים. "יש כאן לימוד תורה בצורה רגועה. יושבים כמה שעותעל סוגיה, שומעים רעיונות שונים, לומדים לבד ובחבורה ושומעים גם שיעורים",הוא אומר. חלק מהשיעורים עוסקים בעניינו של החודש, כך שמי שמגיע בתחילת חודש כסלו,יזכה כבר בפתיחתו להריח את השמן של נרות החנוכה ולעסוק בחג.

הרב שימי בהחלט לאמזלזל בלימוד התורה היומיומי של האדם העובד. "אנחנו מבינים שלא פשוט להסתדרעם העבודה ולקחת יום חופש". מבחינתו, היום הזה מאפשר ללומדים לחזור פעם בחודשלימי הישיבה. "מצד אחד מדובר בסדר יום ישיבתי אך קצר יותר, ומצד שני יש משהו שונה באנשים מבוגרים עובדים שבאים ללמוד: הם עניינייםיותר מבחורי ישיבה, כי הדקות ספורות אז הם לומדים ברצינות, אבל הם גם נינוחים יותרכי הם חיים ונמצאים בעולם. לבחורים צעירים יש לפעמים עצבנות בלימוד".הרב שימי אומר עוד, שהעובדה שהלומדים מגיעים ממקצועות מגוונים ותחומי עיסוק שונים מביאהלהפריה הדדית ורוחב דעת, באופן שגם נותן השיעור לא חשב עליו קודם. "לא פעםולא פעמיים יצא שרבנים אורחים לא רק ששיבחו את עצם המסגרת, אלא נהנו מהשיעור בצורהיוצאת דופן. אנשים יודעים לצחוק כשמתאים וגם להקשות ולהתווכח כשלא נראה להם. ישכאן משהו מאוד רציני ואמיתי".

בקבוצת הלומדים תמצאובוגרי ישיבות הסדר לצד כאלה שלא למדו בעבר בישיבה, יש רואה חשבון, עורך דין, מהנדסים,סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד.

הרב שימי לא חושבשהפרויקט הזה הוא מחויב המציאות עבור כל אדם. "אדם צריך ללמוד תורה כפייכולתו במקום שליבו חפץ. בית המדרש נוסד מתוך צורך ורצון של האנשים, וזאת הסיבהשאנחנו מספרים על בית המדרש מעל דפי העיתון. אם יש מי שלימוד כזה יכול לשמח אותו -הוא מוזמן להצטרף".

יש לומדים שבשבילם יוםלימוד כזה מחייה את הנשמה, כהגדרתם. לא אחת אחרי יום לימוד עוד יש דיון בסוגיותשהועלו ונלמדו. "אנחנו מרגישים", אומר הרב שימי בצניעות, "שאם אדםמפנה יום עבודה עם כל ההשלכות של זה, הלימוד הזה משמעותי עבורו".

'בית מדרש עובדים' אמנםמחזיק אתר אינטרנט כמו 'צורבא' וכמו הפרויקט הבא שבו נעסוק, אבל הרב שימי וחבריובכוונה אינם הופכים אותו לעמותה, וזאת כדי לא להיכנס לאף מגירה. "אנחנולומדים בבית כנסת ברמת גן כדי שלא יהיה צבע מסוים לבית המדרש. הרבנים האורחיםמגיעים להרצות בהתנדבות ובשמחה באמצע היום וזה המקום להודות להם, והלומדים נושאיםבנטל ההוצאות האחרות - שאינו רב".

למרות שיאיר טשופ לומדגם עם חברותות באמצע השבוע, מבחינתו יום הלימוד הזה הוא שנותן לו קשר לתורה."אתה צריך לתכנן ולהתכונן ליום כזה מראש, והעובדה שמדובר ביום שלם הופך אותולסוג של יום כיפור: אתה לא מתפלל והולך, אתה נשאר כל היום בתוך תורה ויש לך במהלךהיום זמן עיכול של עצם האווירה, הישיבה והחבורה. התגבשה כאן גם חבורה סביב הנושאוההשקעה בתורה".

 

                  "הרבנים שמעבירים פה שיעור מתלהבים מרוחב הדעת שמביאים איתם הלומדים". לימוד ב'בית מדרש עובדים'

ישיבות על פיחז"ל

אחרי שנתיים כר"מבמכינה בעצמונה, עבר הרב אביב זגלמן לשמש ר"מ בישיבת ההסדר במעלות, שבה למדבעצמו בעבר. בתום שמונה שנות הוראה הוא החליט לעזוב. "היו לי הרבה בוגריםוראיתי שבמובן מסוים כל ההשקעה יורדת לטמיון. אנשים לא ממשיכים את העולם הלימודישל הישיבה, וחשבתי שצריך להציע מסגרת המשך". יש אמנם חברותות ושיעורים לכלדורש, אבל הרב אביב מדבר על שינוי תפישה. "כל מי שלמד בישיבה דמיין לעצמו איךיהיה הקשר שלו עם תורה בהמשך, ובסופו של דבר, שתי האפשרויות הקיימות היום הוכחו כלאמתאימות". הרב אביב סבור שהאזנה לשיעורים איננה מתאימה לבוגר ישיבה ואיננהמספקת. "שמיעת שיעורים מחזירה את הלומד שנים אחורה, עוד לפני תקופת הישיבההתיכונית, ומשדרת לו 'הרב חכם, אתה טיפש'. זה אפילו לא נחשב לימוד תורה, אלא הרהורבדברי תורה, לא יוצאים בזה ידי חובת לימוד תורה. כשלומדים עם האוזן האפקט הרוחניקטן. כשמשתפים את הפה ויש תסיסה, הקב"ה שותף ונוצר תהליך רוחני".לדבריו, האפקט של השיעורים אינו עוצמתי מספיק עבור מי שחווה לימוד אקטיבי, ולכן איןבו התמדה. האופציה השנייה לבוגרי הישיבות - לימוד בחברותא, גם היא איננה מןהמובחרות, טוען הרב אביב, משום שהלימוד הוא הרבה פעמים בבית, בפרטיות, ואפילו אםבבית כנסת, הרי שזה לא בבית מדרש ובאופן ציבורי. "חז"ל ביקרו את זהואמרו שתורה נקנית בחבורה".    

כדי לחשוב מה בכל זאתיכול להוות דגם אפשרי של לימוד תורה לאנשים שעברו לחיי המעשה, פנה הרב אביב לבדוקמה אומרים חז"ל על הסוגיה. "הם בנו דגם של ישיבות. האידיאל הוא שכמושלכל אחד יש בית כנסת שהוא מתפלל בו, כך יהיה לכל אחד גם בית מדרש שהוא לומד בו,גם בזמן הקצר שיש לו". כך נולד המיזם שנקרא 'בית מדרש ישיבתי' שבו, לפי דגםקבוע, הולכים ומוקמים בתי מדרש במקומות שונים בארץ. בכל בית מדרש כזה יש חדר גדול,שבו אחרי שיעור פתיחה קצר יושבים הלומדים ב'סדר' ולומדים בחברותות את מקצועותהתורה שבחרו: תנ"ך, הלכה, גמרא או אמונה. בתום ה'סדר' נכנס כל לומד לחדר שבויימסר השיעור המסכם בנושא שבו הוא בחר. בית המדרש פועל פעם, פעמיים ואפילו שלוש פעמיםבשבוע, לפי המקום הספציפי והדרישה מהשטח.

"כשזה הוקם, לפניארבע וחצי שנים", ממשיך הרב אביב, "חשבתי שזה לא העניין הפרטי שלי, אלאדרך אידיאלית שבה מופיעה תורה בעם ישראל. הקמתי עמותה שפתוחה לכל ראש ישיבה או מכינהולכל רב עיר ויישוב וכך יש חיבור של מוסדות המוצא של הבוגרים עם ההנהגה התורניתההווית שלהם, ביישובים שבהם הם מתגוררים". כיום יש חיבור של למעלה מ-80מוסדות ורבני יישובים אל העמותה, והיא מכילה גם כאלה שבדרך כלל יקשה עליהם לשבתיחד לכוס קפה. "יש עצבנות מאוד גבוהה בכל מה שקשור לדרכי הלימוד, אבל הרבניםהבינו שהבוגרים שלהם חיים יחד, וזו כשלעצמה בשורה בדרך לגאולה. מתחילים לחזור לביתמדרש אחד, גם אם כל אחד מלמד שם את התוכנית שלו".

כיום קיימים עשרה בתימדרש ישיבתיים ברחבי הארץ, בדרך כלל במתחמים של ישיבות תיכוניות לא פנימייתיות.העמותה מוצאת את המקום, נותנת כיבוד ופרסום ומספקת את הצד הלוגיסטי, ישיבות האם אוספותאת בוגריהן שבאותו יישוב, משלמות לרב מעביר השיעור והוא מלמד לפי השיטה המוכרתלהם. הלומדים מנהלים את המקום "כמו בית כנסת". אגב, בחלק מבתי המדרשהאלה לומדים גם 'צורבא'. גם רבני הערים והיישובים מעבירים שיעורים בבתי המדרש, כךשמדובר בחגיגה של תורה.

בתוך המסגרת הזאת קייםפרויקט נוסף שנקרא 'בעולם המעשה', שמתייחס לתחום המקצועי של הלומדים. את התוכניותהאלה מעבירים מכונים המתמחים בקשר שבין תורה לעולם המעשה, כגון 'משפטי ארץ' בעפרה,שמעביר תוכנית על תורה משפט וחברה לאנשים העוסקים בתחום; תוכנית תורה ותרבות,המיועדת לעוסקים בתחומי אמנות, יצירה ותקשורת, ומועברת על ידי בית מדרש 'גלימסכתא', ועוד. בתוכניות האלה המשתתפים מלבנים סוגיות הקשורות לתחום העיסוק שלהם,מוציאים ניירות עמדה שפורסמו בבמות שונות ומובאים גם למקבלי החלטות בתחום. במסגרתהפרויקט הזה מתקיימים גם אירועי שיא, אליהם מזמנים אנשים בעלי שם בתחומים הנלמדים.

אבי שמילוביץ יוצאמביתו שני ערבים בשבוע למשך למעלה משעתיים כדי להשתתף בלימוד בבית המדרש בקריית שמואל,"וכל הכבוד לנשים שלנו" הוא מפרגן. את הרב אביב הוא פגש "בדרךנס" כפי שהוא מגדיר זאת, בדיוק אחרי שהוא וחבריו ללימוד רצו לייסד מסגרתמורחבת יותר שבה יוכלו ללמוד בחבורה, אחרי שהכינו ועברו על מקורות הלימוד.

שמילוביץ הוא מהנדסאלקטרוניקה בוגר הטכניון וישיבת ההסדר בפתח תקווה. בבית המדרש הישיבתי שהוא מרכזומתקיים בישיבת 'פרחי אהרון' יש לימוד בתנ"ך, גמרא בעיון והלכה בעיון וגם תוכניתאמונה בה נלמדים כתבי הרב קוק. "כשמישהו עוזב ישיבת הסדר הוא עלול למצוא אתעצמו בנפילה. הוא עובר למקום אחר של אוניברסיטה או עבודה ונשאר ריק, ואם יש לו זמןהוא חוטף שיעור או דף יומי".

אתם שקועים היום בעולםהמעשה. בית המדרש הוא סוג של געגוע לתקופת העבר בישיבה?

"זה לא העניין שללחזור לישיבה, אלא לעסוק בתורה בעצמך. מי שהיה רגיל לעסוק בתורה ולהוציא מחשבותמעצמו, קשה לו לשמוע 'סתם' שיעור. כשהוא יושב אחרי 'סדר' הוא מביא את עצמולשיעור". שמילוביץ מוסיף שבבית המדרש שלהם מקפידים על כך שהלימוד יהיה על הסדר,בקביעות. "אם רב רוצה להעביר שיעור מיוחד לקראת סוכות - אנחנו מבקשים שלא.אנחנו לא באים לתפוס שיעור לקראת החג". בקריית שמואל בית המדרש גם מארגןפעילות לכלל הקהילה. בהושענא רבה האחרון, למשל, השתתפו מאות אנשים בשיחות ובשיעוריםשונים.

החזון של 'בית מדרש ישיבתי'הוא שבכל עיר בארץ יהיה מבנה שיהיה פתוח 24 שעות ביממה כל ימות השבוע וילמדו בואנשים עובדים, סטודנטים וגם פנסיונרים. "שישיבה לא תהיה משהו לגיל 18 עד 23",אומר הרב אביב. כבר עכשיו הישיבות יכולות לכוון את תלמידיהן ללימוד תורה בבית מדרשישיבתי בעתיד, הוא ממליץ, ומבטיח שבכל עיר שיהיה בה מבנה לבית מדרש, הוא מתחייבבלי נדר "למלא אותו בתורה".

ofralax@gmail.com