בשבע 513: יבוא בלי מטרה

באוצר בטוחים שפתיחת שוק החלב ליבוא תקזז את עליית המחירים הצפויה, אבל במשרדי החקלאות והתמ"ת מזכירים את מגבלות הקירור והכשרות

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תשע"ג

לעיתים נדמה שבמשרד האוצר ישנה מגירה, אולי בחדרו של הממונה על התקציבים או בחדרו של החשב הכללי ואולי בלשכתו של המנכ"ל, שם מאוחסנים כל חלומותיהם של אנשי האוצר - חלומות שגם הם יודעים שלעולם לא יתגשמו. אך למרות שלכולם ברור שזהו המצב, באוצר מתעקשים פעם אחר פעם לאוורר את התוכניות שבמגירה, מתוך תקווה שאולי פעם אחת יקרה הנס ואחת מהן תתגשם. כך ניתן לשמוע אחת לשנתיים או שלוש על התוכנית למיסוי קרנות ההשתלמות. כך גם חוזר פעם אחר פעם הרעיון להטיל מע"מ גם על פירות וירקות, וכמעט באותה תדירות ניתן לשמוע על הרעיון המקורי לפתוח את שוק החלב לתחרות מול מוצרים מיובאים מחו"ל.

מה שהעלה הפעם את חמתם של אנשי האוצר וגרם לאוורורו של הרעיון לייבא מוצרי חלב הוא החלטתה של מועצת החלב להעלות את 'מחיר המטרה'. זהו המחיר שמשלמות המחלבות לרפתות עבור החלב הגולמי. מכיוון שמשק החלב בישראל איננו שוק חופשי, המחלבות אינן רשאיות לשאת ולתת עם הרפתנים על מחיר החלב שהם מספקים להן. מועצת החלב, חברה לתועלת הציבור המורכבת מנציגי משרדי הממשלה ויצרני החלב, היא זו שקובעת את מחיר המטרה, תוך התחשבות בעלויות השונות של ייצור החלב. המחלבות רשאיות לשלם לרפתות מחיר גבוה ממחיר המטרה, למשל תמורת חלב בסטנדרט של 'מהדרין', אך לא נמוך ממנו.

עקב עלייה בעלויות ייצור החלב, בעיקר בסעיף תערובת המזון לפרות, החליטה מועצת החלב להעלות את מחיר המטרה ב-20 אגורות ל-2.34 שקלים לליטר חלב גולמי. באוצר כאמור לא אהבו את ההחלטה, אשר תביא כמעט בהכרח לעליית מחירי מוצרי החלב, והחליטו להפחית באופן ניכר את המכסים על יבוא מוצרי חלב. המוצרים שלגביהם יש כוונה להפחית את המכסים הם גבינות רכות, יוגורט, אבקות חלב, חמאה שולחנית ושמנת. שיעורי המכס על מוצרים אלה כיום הם גבוהים ביותר ונעים בין 120 ל-160 אחוזים. באוצר מעוניינים לבצע את הפחתת המכסים בצורה הדרגתית, כדי לתת לתעשייה המקומית זמן הסתגלות למהלך. בנוסף לכך מתכננים באוצר לאפשר יבוא משמעותי של מוצרי חלב בשיעורי מכס מופחתים לפי מכסות שייקבעו. שיעורי המכס המופחתים יהיו כשליש משיעור המכס הרגיל והמכסות יחולקו באמצעות מכרזים.

 "צעד פופוליסטי"

שרשרת המהלכים הללו עשויה, על פי דעתם של אנשי האוצר, להוריד את מחירי מוצרי החלב בישראל ולאזן את עליית המחירים הצפויה כתוצאה מהעלאת מחירי החלב המיוצר בארץ. אולם בדרך מתוכנית למציאות יצטרך האוצר להתמודד עם התנגדויות של גורמים שונים, מחוץ לממשלה ואף בתוכה. ראשוני המתנגדים הם כמובן הרפתנים, הנפגעים המובהקים ביותר מכל כניסה של חלב מחו"ל. מי שמשמש להם פה במקרה זה הוא שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אשר מזכיר לאנשי האוצר כי צעדים קודמים שננקטו בהשראת שיטתם הכלכלית גרמו דווקא להרעת מצבו של הצרכן. לדבריו, "שר האוצר, בניגוד להודעת המדינה לבית המשפט העליון, בניגוד לחוק החדש שחוקקה הכנסת ובניגוד לדו"ח מבקר המדינה - בוחר באופן חד צדדי, בכוח ובמהירות לשנות את מדיניות הממשלה. דרך זו תוביל לפגיעה נוספת בצרכנים". דרורי מזכיר בהקשר זה את קביעת מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, לפיה משרד האוצר הוא האשם בעליית מחירי מוצרי החלב, כיוון שהוריד את הפיקוח עליהם. "שר האוצר בוחר להמשיך לפגוע בצרכנים. ברור כי צעד פופוליסטי של פתיחת ייבוא החלב יגרום למוצרי החלב לעלות יותר ולסגירה של כ-400 רפתות בפריפריה. עוד ממליצה מועצת החלב לפנות ליועץ המשפטי לממשלה במטרה לקרוא את שר האוצר לסֵדר ולמנוע פגיעה בצרכנים".

גם במשרדי החקלאות והתמ"ת לא אהבו, בלשון המעטה, את התוכנית שמבשל שר האוצר. שרת החקלאות, אורית נוקד, ציינה כי "מדובר בצעד חד צדדי ופופוליסטי. פתיחת השוק לייבוא ללא גיבוש מדיניות משותפת עם משרדי עלולה להביא לסגירת מאות רפתות, ליצור תלות במחיר העולמי תוך צמצום יכולת ייצור החלב, ובסופו של דבר תפגע בצרכנים שיהיו חשופים למחסור. הדרך להגן על הצרכנים היתה ונותרה הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח".

גורמים בענף החלב מסבירים כי באוצר קיימת קונספציה לפיה הדרך היחידה לוויסות מחירים ראוי היא תוספת תחרות. אולם דו"ח מבקר המדינה כבר הראה כיצד התפישה הזו קרסה כשנאלצה לעמוד במבחן המציאות. לדבריהם, לשוק מוצרי החלב יש מאפיינים ייחודיים שיכשילו כל ניסיון להגדיל את היקף היבוא, אשר קיים כבר היום בהיקפים לא מבוטלים. בין השאר מציינים שם כי מדובר ביבוא של מוצרים רגישים אשר יהיה חייב להתבצע בקירור, מה שיהפוך את עלות היבוא עצמו לגבוהה. בנוסף לכך, בשוק החלב בישראל קיים מאפיין בולט מאוד של נאמנות ליצרנים מקומיים ולטעם מקומי, מה שיחייב כל יבואן שינסה להיכנס לשוק למאמץ חדירה גבוה, דבר שעלול לייקר במידה ניכרת את העלויות שייאלץ לספוג.

בשוק מזכירים גם את חסם הכניסה לשוק הייחודי לישראל, נושא הכשרות, אשר מהווה אתגר מורכב מאוד דווקא ככל שמדובר במוצרי חלב. על פי מדיניות הרבנות הראשית לישראל לא ניתן אישור כשרות, גם לא ברמה הבסיסית ביותר, למוצרים המיוצרים מחלב נוכרי ניגר (להבדיל ממוצרים המיוצרים מאבקת חלב נוכרי, הנחשבים לכשרים אך לא למהדרין). ההיערכות הלוגיסטית לייצור מוצרי חלב לטובת יבוא לישראל, באמצעות חלב ישראל, עשויה לייקר במידה ניכרת מאוד את עלותם של המוצרים המיובאים ולפגוע במידה רבה מאוד באפקט התחרות. כעת נותר לראות האם התוכנית אכן תבשיל, או שמא יהיה גורלה כגורל התוכניות שקדמו לה.

 

 פרשנות

חוזרים לבורסה

ד"ר זיו ברק

עליות השערים שנרשמו בבורסה בישראל במהלך השבועות האחרונים מוכיחות פעם נוספת כי המשפט הידוע לפיו הנבואה ניתנה לשוטים תקף גם בכל הנוגע להתפתחויות בשוק ההון. העובדה ששוק ההון מפרנס 'חזאים' רבים איננה מוכיחה שניתן באמת לחזות מה יקרה בו. למרות זאת ניתן לומר כי ההתאוששות המסוימת בהחלט מבוססת על נתונים ממשיים, כמו גם על ירידה במפלס החששות של המשקיעים. ניתן בהחלט להניח שהשבועות שבהם היה נראה שתקיפה באיראן עומדת ממש מאחורי הדלת לא היטיבו עם השוק, וכעת כשרוחות המלחמה נרגעו מעט השוק שב ומתנהג בצורה יותר רציונלית.

להתאוששות כשלעצמה ישנם שני מרכיבים עיקריים: נתוני המשק הישראלי עצמו, שאמנם אינם מזהירים אך בהחלט טובים בכל קנה מידה השוואתי, וכמות גדולה של כסף שמחפש אפיק השקעה. מדובר גם בכסף של משקיעים קטנים, וגם במידה לא מעטה בזה שמנוהל על ידי גופים מוסדיים. הכסף הזה לא יכול לשבת על הגדר זמן רב, וחולשת שוק האג"ח מחזירה אותו פעם נוספת לשוק המניות.

אותם גופים מוסדיים שמחפשים היום אפיק לכספי הציבור המופקדים בידיהם, מצאו לו לאחרונה אפיק חדש, שמשלב גם את הצורך להשקיע את הכספים וגם ניסיון להפנים את לקחי משבר התספורות. יותר ויותר ניתן לראות גופים מוסדיים המעניקים הלוואות ישירות לחברות עסקיות, שלא באמצעות רכישת איגרות חוב. בדרך זו יכולים הגופים המוסדיים לטפל טוב יותר בסיכוני האשראי, ובעיקר לקבל ביטחונות מוצקים יותר לכספו של הציבור. הלוואה כזו ניתנת בתנאים דומים הרבה יותר להלוואה בנקאית, מאשר איגרות החוב שאותן קנו (ועדיין קונים) הגופים המוסדיים. המגמה החדשה מיטיבה גם עם פירמות עסקיות שכעת נפתח להן ערוץ מימון נוסף, תחרותי, אולם גם עם הציבור אשר זקוק לאפיקים בהם יושקע כספו בביטחון יחסי.

הכותב הוא סגן דיקן בית הספר לבנקאות במכללה האקדמית נתניה