בשבע 513: הצבעה כלכלית

בניגוד לישראל, בארה"ב הבחירות מתמקדות בעיקר בנושאי פנים, ובראשם הכלכלה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תשע"ג

* ההצעה שעובדי 'מעריב' ירכשו את העיתון נשמעת מפתה, אבל גלומים בה סיכונים וקשיים לא 

הבחירות בארה"ב יתקיימו בעוד פחות מחודש, ובניגוד לנהוג בארצנו הכלכלה היא דווקא אחד הנושאים המשמעותיים ביותר במערכת הבחירות הזו. אם בישראל נהוג לומר שהבחירות מוכרעות על נושאים של חוץ וביטחון, ואילו נושאי הפנים כדוגמת הכלכלה נדחקים לשוליים, הרי שבארה"ב, ידידתנו הגדולה, המצב הפוך בדיוק. מדיניות החוץ של הנשיא מעניינת את האמריקנים כמעט רק בהיבט של ההשפעה על הכיס שלהם, שמשפיע באופן כמעט מוחלט על דפוס ההצבעה של האמריקנים. כתוצאה מכך, חלק לא מבוטל מהתעמולה שמנהלים שני המועמדים נסוב סביב שאלות כלכליות, וכך גם הדיון הציבורי המתנהל בעקבות הקמפיינים של המועמדים.

אם בישראל החלוקה בין ימין ושמאל כלכליים מטושטשת, בארה"ב העניינים פשוטים מאוד. הסוציאליזם בגרסתו האירופאית אמנם לא נחת על אדמת ארה"ב באופן משמעותי, אולם בכל זאת הרפובליקנים מציגים עמדות של ימין כלכלי קלאסי, ואילו הדמוקרטים מציגים עמדות שמאליות יותר מבחינה כלכלית. בין הנושאים העומדים על הפרק נמצאים מדיניות המיסוי, מידת התערבות הממשלה בשווקים, רפורמת הבריאות שהוביל אובמה וסוגיות נוספות העומדות במרכז הוויכוח הקלאסי בין ימין ושמאל בארה"ב. במהלך הקמפיין תקף רומני את מדיניות המיסים של ממשל אובמה והבטיח לקצץ באופן ניכר בתשלומי המיסים, במיוחד אלו של השכבות המבוססות יותר. רומני טען כי המיסים הללו חונקים את הכלכלה ומונעים צמיחה. אך כאשר נאלץ להתמודד עם שאלה בנושא זה בעימות שנערך בשבוע שעבר, הציג רומני עמדה שונה, וטען כי היקף הקיצוץ במיסים שהוא מציע נמוך בהרבה מזה שעליו דיבר במהלך מרבית הקמפיין.

רומני אמנם מיתן את קריאתו לקיצוץ במיסים, אך לא נסוג מהטענה הרפובליקנית הקלאסית, לפיה קיצוץ במיסים יביא ליצירת מקומות עבודה חדשים. "אני אחזיר את אמריקה לעבודה", הבטיח. ואילו אובמה טען מנגד כי קיצוץ במיסים כבר הוביל את ארה"ב בעבר למיתון כלכלי. סוגיה נוספת, המוכרת גם היא לישראלים, היא הגירעון התופח. בדומה לטענות הנשמעות לעיתים גם בארץ, אומר רומני כי לא ניתן להפחית גירעון באמצעות מיסים, והפתרון היחיד הוא קיצוץ בהוצאות. "אנו לא יכולים להעביר את החוב לדורות הבאים. סין לא תשלם עבור ההוצאות שלנו. הנשיא אובמה רוצה להעלות מיסים - זו לא הדרך. הנשיא הכפיל את החוב הלאומי". אובמה לא נשאר חייב וטען כי "כולנו יודעים שאנו צריכים לעשות יותר בנושא. הפעלתי תוכנית מיוחדת לצמצום הגירעון, אני מבקש מאלו שמצליחים יותר במדינה הזו לתרום יותר למאבק בגירעון. תוכניותיו של רומני יפוררו את בתי הספר, את המוסדות הממשלתיים".

נקודה נוספת שעלתה בוויכוח בין השניים היתה נושא הפיקוח על השווקים. בעוד רומני קרא "להעריך מחדש את הרגולציה", ניסה אובמה להסביר מדוע ללא פיקוח קיימת סכנה להשתוללות השווקים.

בעוד פחות מחודש יצטרך הבוחר האמריקני להכריע בין גישותיהם של השניים, וכעת נראה כי המירוץ צמוד מתמיד והוויכוח הכלכלי-אידיאולוגי חוצה את אמריקה לשניים, פשוטו כמשמעו.

נושאי חוץ וביטחון לא מעניינים את הבוחרים שלהם. העימות בין אובמה לרומני

 קואופרטיב מעריב?

נאמני העיתון 'מעריב', ד"ר שלמה נס ועו"ד ירון ארבל, שיגרו בשבוע שעבר לעובדי הקבוצה מכתב ובו קראו להם לבחון אפשרות לרכוש את העיתון או את חלקו. במכתב שהועבר לעובדים במייל הדגישו הנאמנים כי "איננו חוסכים כל מאמץ כדי למצוא רוכש במחיר הטוב ביותר, שגם יפעיל את העיתון וגם יעסיק מספר גדול ככל האפשר של עובדים". אולם לדבריהם, "בימים האחרונים פנו אלינו מספר עיתונאים בכירים מהעיתון בהצעה שעובדי 'מעריב' יהיו אלה שירכשו את העיתון ויפעילו אותו, הן למען הפלורליזם של התקשורת בישראל והן למען העיתונאים והעובדים האחרים בעיתון". לדברי השניים, ייתכן שמדובר בהזדמנות מיוחדת ליצור תקדים בעיתונות הישראלית. "אם תשכילו לגייס ביניכם או עם גורמי חוץ את המשאבים הדרושים ותהיו בעלי המניות של מעריב כולה או של חלקים ממנה הדבר יהווה פריצת דרך בעיתונות הישראלית בעשרות השנים האחרונות", כתבו נס וארבל לעובדים.

אולם מי שיבחן בעיניים פקוחות את המציאות שנוצרה, יגלה שהדרך לרכישת 'מעריב' על ידי עובדיו רחוקה מאוד. על מנת לסבר את האוזן, על פי העסקה שנחתמה בין שלמה בן צבי ובין דסק"ש, החברה שעדיין מחזיקה להלכה בשליטה במעריב, בן צבי צריך להביא "מהבית" כ-45 מיליון שקלים, אשר תמורתם יקבל את השליטה בכל הנכסים הרוחניים של העיתון ובזכות להמשיך ולהוציא אותו לאור. במעריב, על חטיבותיו השונות, ישנם כיום כאלפיים עובדים. על מנת שהעובדים יוכלו להעמיד מטעמם סכום דומה, על כל אחד מהם להשקיע 22.5 אלף שקלים. אמנם לא מדובר בסכום עצום, אולם צריך לזכור שחלק ניכר מעובדי קבוצת מעריב אינם עיתונאים בולטים שמרוויחים משכורות ממוצעות ומעלה, אלא עובדי מנהלה, דפוס והפצה המשתכרים שכר נמוך יחסית, שפעמים רבות איננו גבוה בהרבה משכר המינימום. עבור עובדים אלה הסכום הנדרש הוא גבוה מאוד. חשוב לזכור בהקשר הזה שלא מדובר בהשקעה בטוחה. 'מעריב' היה עסק כושל למדי במהלך העשורים האחרונים והפסיד סכומי כסף עצומים. כספי העובדים עלולים לרדת לטמיון ולהותיר אותם בלי מקום עבודה, וגם בלי כספם.

האופציה הריאלית יותר היא שהעובדים יהיו שותפים זוטרים בגרעין שליטה עסקי חדש שיתגבש. אולם במקרה כזה לא ברור עד כמה באמת יהיה זה מהפך משמעותי במודל העסקי. אבל, למרות הסיכויים הנמוכים, חשוב לזכור כי הרעיון של קואופרטיב השולט בעיתון איננו מופרך. הוא נוסה בהצלחה לא מבוטלת במשך כמה עשורים בעיתון ישראלי. שמו, תאמינו או לא, היה 'מעריב'. כן, העיתון הזה אשר הוקם על ידי עיתונאים, נשלט בידי חברה בבעלותם עד לקנייתו על ידי איש העסקים רוברט מקסוול. צורת השליטה הזו אפשרה לעיתונאי מעריב חופש דיבור ודעה גדול מאוד, אשר היה חלק מסוד קסמו של העיתון בעשורים הראשונים לקיומו, וייתכן שמודל שליטה זה עוד לא אמר את המילה האחרונה בשוק התקשורת הישראלי.

 

 כלכלה והלכה

 מי אחראי על נזקי ילדים קטנים

 הרב שלמה אישון

הלכה פסוקה שילד קטן (מתחת לבר מצווה או בת מצווה) שהזיק פטור מלשלם, ואף אחר שהגדיל פטור מצד הדין לשלם (שו"ע חו"מ תכד ח).

יש שכתבו שבדיני שמיים חייב לשלם משיגדיל. כך למשל כותב בספר חסידים (סימן תרצב) בתשובה למי שאמר "זוכר אני כשהייתי קטן הייתי גונב לבני אדם, וגם הייתי חוטא בשאר חטאים": "כל עונות שאתה זוכר וכל אשר גנבת אתה צריך לשלם". ויש שכתבו שבעבירות שבן נח חייב בהן, גם קטן חייב בהן כשיגדיל, והיות שגם בני נח אסורים להזיק, ממילא צריך הקטן לכשיגדיל לעשות תשובה על מה שהזיק, והתשובה היא על ידי תשלום הנזק (דברי חיים, מובא בפתחי חושן פרק י הערה קטו). אולם היות שמדובר רק בחובה לצאת ידי שמיים, לא יוכל הניזק לתבוע זאת בדין.

כל זה ביחס לחיובו של הקטן, אך הוריו של הקטן פטורים מלשלם, ואין עליהם אף חיוב לצאת ידי שמיים.

אכן, אם ההורים הניחו את ילדם הקטן במקום שבו ברור שיזיק, מסתבר שחייבים לשלם על הנזקים שגרם הילד, וכדין מי שהעמיד את בהמתו (להבדיל) על תבואת חברו שחייב לשלם על הנזק שגרמה הבהמה. לכן, למשל, מי שהתארח אצל חברו, והעמיד את התינוק שלו על השולחן וכתוצאה מכך שבר התינוק כלים שהיו עליו – חייב האב לשלם (ספר נחלת אליהו חלק א סי' ע).

ובספר פתחי חושן (פרק ה הערה פז) הגביל זאת רק למקרה שבו האב העמיד את התינוק על השולחן, אך אם התינוק עלה בעצמו, אף שהאב הביאו למקום שממנו עלה, ויכול היה למנוע זאת – נחשב גרמא ופטור מן הדין (אך מסתבר שחייב בדיני שמיים – כדין גרמא).

הכותב הוא ראש מכון כת"ר

 

מבזקי כלכלה

ועד עובדי 'מעריב' ונאמני 'מעריב' קיימו ביום שלישי אסיפה עם כלל עובדי החברה, בה העלו העובדים שאלות רבות כלפי הנאמנים על עתידם ועתיד העיתון. בימים אלו מקיים ועד העובדים מגעים על הצטרפות לקבוצה שתרכוש את השליטה בעיתון.

 

תנועת 'ישראל יקרה לנו' יצאה בקריאה לחרם צרכני על מוצרי חברת 'אסם', החל מיום ראשון הקרוב. ראשי התנועה הכריזו כי בשלב הראשון הם קוראים להימנע מקניית חטיפים של חברת 'אסם', ובראשם 'במבה', 'ביסלי' וכן קטשופ של 'אסם' למשך חודש.

 

ההוצאה החודשית למשק בית בישראל עמדה בשנת 2011 על 13,967 שקלים בחודש. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בעלייה של 3.4 אחוזים לעומת שנת 2010. נתוני 2011 מתבססים על 6,051 משקי בית, שנדגמו ב-175 יישובים בארץ.

 

מבקר המדינה פנה במכתב ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, בבקשה להקדים את הדיון בדו"ח הנוגע למחירי המזון, בעקבות ההתפתחויות בנושא זה. המבקר ביקש גם משרי החקלאות והתמ"ת להמתין עם ההעלאה הצפויה במחירי החלב.

 

בנק הפועלים מגבש בימים אלו תוכנית התייעלות במטרה להקטין את עלויות התפעול בבנק. במסגרת התוכנית הבנק עשוי להפסיק באופן חלקי גיוס של עובדים חדשים ולא לחדש חוזים עם עובדים זמניים, כך שמצבת העובדים הכללית תקטן בעשרות עובדים.

 

קרן המטבע העולמית הורידה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2012 ל-3.3 אחוזים ולשנה הבאה ל-3.6 אחוזים. מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז 2009. תחזית זו של קרן המטבע נמוכה בהשוואה לזו שפורסמה ביולי האחרון, לפיה הצמיחה השנה תסתכם ב-3.5 אחוזים ובשנה הבאה ב-3.9 אחוזים.